ארון הברית הוא ככל הנראה החפץ הקדוש ביותר המתואר במקרא. בספר שמות פרק כה מתוארים תכולתו, גודלו, ומראהו בפירוט רב. כהנים נשאו את הארון במהלך הנדודים במדבר, ובעת חציית בני ישראל את הירדן הוא הוכיח את יכולתו הנסית כאשר גרם לכך שמי הירדן "נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ" (יהושוע ג, 16). מאוחר יותר הוא אף גרם לחומות יריחו ליפול, וכך נכבשה העיר. לאחר כיבוש הארץ הארון הוצב באוהל מועד בשילה, אך כאשר הוא נשלח לשדה קרב מול הפלישתים, בקרבת אפק, הוא איכזב, לא הביא לישועה. הישראלים הובסו, והגרוע מכל – הארון נפל בשבי הפלשתים, אלא שאז התחילה שרשרת אירועים מעניינת, המזכירה משהו את המגפה של ימינו.
ארון הברית והמגיפה בקרב הפלשתים
לאחר נפילת ארון הברית בידי הפלשתים הוא נלקח לעיר אשדוד, שם הוצג במקדש דגון וגרם לשבירת צלם האל דגון. אחר כך הוא גם גרם למגפה - "וַיַּךְ אֹתָם בעפלים (בַּטְּחֹרִים)" (שמואל א' ה, 6). טחורים אינה מחלה מדבקת, ולכן הכוונה כנראה למגפה מסוג אחר. אם לא נקבל את הפשט, שמדובר באירוע נסי, האם ניתן לתלות את המגיפה בגורם אחר?
מעניין לציין שאשדוד הייתה גם עיר נמל ובאותו אזור ממש, מאות שנים מאוחר יותר, פרצה מגפה נוראית נוספת – המגיפה היוסטיניאנית. מגיפה זו החלה בשנת 541 לספירה בעיר הנמל פלוסיון, שהייתה בקצה השלוחה המזרחית של הנילוס, כ-40 קילומטרים מערבית לאשדוד. המגפה גרמה למותם של מחצית מאוכלוסיית ביזנטיון ויצרה מגפות משנה גם עשרות שנים מאוחר יותר. כיום החוקרים מעריכים שמדובר בדבר, מגפה המתפשטת דרך מכרסמים. ומעניין לציין שכאשר הפלישתים החזירו את ארון הברית הם הוסיפו צלמי עכברים (שמואל א' ו, 6). האם חשדו שהעכברים היו מפיצי המחלה?
כך או כך, לפני שארון הברית הוחזר לבני ישראל הוא הועבר לגת, וגם שם גרם למגיפה. הוא הועבר לעקרון, אך שם נאמר שלא גרם למגפה כיוון שהושם בשדה מחוץ לעיר. שמא הארון פשוט הושם בבידוד?
5 צפייה בגלריה
The Ark Passes Over the Jordan - ציור של ארון הברית מאת הצייר הצרפתי ג'יימס טיסו
(James Tissot)
ארון הברית והמגיפה בקרב בני ישראל
לאחר שהפלישתים הכינו עגלה וצלמים של "עפוליהם" ועכבריהם הם שלחו אותו חזרה לבני ישראל אל העיר בית שמש. המקרא מתאר במליציות את שמחת בני ישראל עם השבתו של החפץ המקודש, אך שמחה זו לא נמשכה זמן רב. גם בקרב אנשי בית שמש הארון גרם למגפה - "וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם" (שמואל א', ו 19). שמא הארון עדיין גרם להפצת המחלה? המקרא מספר כי לאחר שגרם למותם של 75 אלף מאנשי בית שמש, הארון נשלח לקריית יערים, שם הוצב בביתו של אבינדב במשך עשרים שנה. הפעם המקרא אינו מתאר את הארון כגורם למגפה. פרשני המקרא מסבירים שזה נובע מהעובדה שהארון היה כעת בחזקת כהנים. אך ניתן גם להציע שהתקופה הארוכה שהארון היה בבידוד בקריית יערים גרמה לו, סוף-סוף, להפסיק ולהפיץ מחלות. אך זיכרון המגפות שהארון חולל נותר חזק בזיכרון העם, וזה משתקף גם בסיפור העברתו לירושלים.
האם ארון הברית היה בבידוד בבית עובד אדום הגתי?
לאחר שדויד כונן את ירושלים כבירתו הוא עלה לקריית יערים להביא משם את ארון הברית. המקרא מתאר כיצד בדרך הארון כמעט ונפל מהעגלה. עוזא, אחד מבני אבינדב, חש למנוע מהארון מליפול, אך מת במקום. לא נמסר מה הסיבה, אך ייתכן ונמחץ למוות מתחתיו. בתגובה דויד עצר את השיירה והציב את הארון ב"בית עובד אדום הגתי" למשך שלושה חודשים. שמא דויד חשד שהארון שוב גורם למוות, ויש לבודד אותו שנית? עובדה היא שכאשר דויד מביא אותו לבסוף לירושלים, הוא שם אותו באוהל (שמואל ב', ו 17; דברי הימים ב', א 4). מקומו של האוהל לא נמסר, אך ייתכן, שוב, כי הכוונה למקום מבודד.
גם כאשר שלמה בנה את בית המקדש הארון הושם, שוב, במקום מבודד - קודש הקודשים. מדובר במקום שאליו נכנס רק כהן גדול, ורק פעם בשנה. לפי ספר הזוהר, הוא גם היה נקשר בשרשרת זהב שמא ימות ממגע עימו. נראה שזיכרון ארון הברית כמחולל מוות נותר חזק בתודעה היהודית, גם מאות בשנים לאחר שנעלם.
אחריתו של ארון הברית אינה ידועה, אך במיוחד בשנים האחרונות הארכיאולוגיה חשפה ממצאים מרתקים הקשורים למקומות שבהם חנה ארון הברית, הן כאשר היה בידי הפלשתים, והן לאחר שהושב לבני ישראל.
טיול לאתרים בהם הוצג ארון הברית
משכן הארון בשילה: שילה המקראית מזוהה בוודאות בחירבת סילון בלב השומרון. שם המקום גם מופיע בכתובת יוונית שנמצאה באתר מהתקופה הביזנטית. כבר בסקרים מוקדמים של התל אותר בחלקו הצפוני משטח מלבני ברוחב 50 אמה, רוחבו של המשכן. מנגד, טרם אותרו בו עדויות להקרבת קרבנות או כלי פולחן. חוקרים אחרים הציעו שהמשכן היה על התל עצמו, או בחלקו הדרומי. ב-2013 נחשפה בדרום התל אבן גדולה בשימוש משני של קיר ביזנטי, ונראה שהייתה במקור פינת מזבח קרניים. האבן משולבת עד היום בקיר המאוחר, ואם היא נמצאה באותו אזור, ייתכן והיא רומזת למקומו של המשכן בדרום התל.
5 צפייה בגלריה
אבן, אולי שבר של מזבח קרניים, שנמצאה ב-2013 בשימוש משני בקיר מהתקופה הביזנטית
(צילום: דני הרמן)
החפירות כן חשפו עדויות ברורות לישוב עירוני שהתקיים בשילה עד המאה ה-11 לפני הספירה, ואז חרב בחורבן אלים. ייתכן כי מדובר בחורבן כתוצאה מאותו הפסד צורב לפלשתים. המקרא מצידו בחר להתמקד רק בנפילת ארון הברית בשבי ומותו מצער של עלי הכהן, אך התעלם מחורבן שילה עצמה.
איך מגיעים: כתבו בוייז "שילה הקדומה". באתר ישנו מרכז מבקרים מפותח עם תצוגות מרשימות של תולדות שילה המקראית.
מקדש דגון באשדוד: אשדוד המקראית זוהתה באיסדוד, תל רחב היקף מדרום-מזרח לאשדוד המודרנית. חפירות במקום איתרו גם שרידים מימי הפלישתים, אך הם אינם כוללים שרידים של מקדש פלשתי מהמאה העשירית לפנה"ס. מנגד, בחפירות חדשות באשדוד-ים שנבנה על ידי הרומאים, אותרו גם שרידים מימי הפלשתים. ייתכן וזה היה אזור הנמל של העיר גם בימי הפלשתים, וכמו שבקיסריה מעל הנמל בנה הורדוס מקדש גדול, אולי גם באשדוד, מקדש דגון היה בכלל בנמל. ניתן אף להציע שהמגפה, שיוחסה לארון הברית, מקורה בעצם במכרסמים שהגיעו לאשדוד כתוצאה מסחר ימי.
איך מגיעים: החפירות בתל אשדוד כוסו לחלוטין ואין כיום מה לראות באתר. מנגד, אתר אשדוד ים עבר פיתוח תיירותי נרחב, יש אליו כיום גישה בכביש סלול, והכניסה חינם. הוא גם מול רצועת חוף טבעית ויפה. כתבו בוייז "מצודת אשדוד ים".
גת הפלשתית: בעבר זוהתה גת בתל ערני, ובהתאמה העיר שהוקמה מולה כונתה "קרית גת". אלא שחפירות תל ערני לימדו שהוא לא היה מיושב על ידי פלשתים או בימי הפלשתים. אז איפה גת הפלשתית? מזה 30 שנה משלחת בראשות פרופסור ארן מאיר חופרת בתל א-סאפי/תל צפית תל גדול 15 קילומטרים צפונית לתל ערני. שם נמצאו עדויות ברורות לנוכחות פלשתים במקום, כולל מקדש. שמא ארון הברית הוצב במקדש זה?
איך מגיעים: כיתבו בוייז "תל צפית". האתר עדיין בחפירות, והממצאים מכוסים בן עונה לעונה. מנגד מפסגת התל תצפית יפה על דרום מישור החוף.
עקרון: עקרון הפלשתית זוהתה בודאות בתל מוקנע/תל מקנה, 4 קילומטרים מזרחית לקיבוץ רבדים. הזיהוי הוודאי נסמך על גילוי כתובת יסוד בבסיס מקדש שבו מודה מלך העיר, אכיש שר עקרון, לאלה בשם פתגיה ומבקש את ברכתה. הכתובת גם מזהה בוודאות את המבנה כמקדש, אלא שהמקרא מצהיר שדווקא בעקרון הארון הוצב בשדה מחוץ לעיר. את אותו שדה יש לחפש בשדות שמסביב לתל.
איך מגיעים: החפירות בתל מקנה כוסו ואין כמעט מה לראות באתר כיום. מנגד, בקיבוץ רבדים יש תצוגה מרשימה של ממצאים מתל מקנה. כיתבו בוייז "קיבוץ רבדים". התצוגה הארכיאולוגית "הרחוב הפלשתי" נמצאת ליד חדר האוכל.
תל בית שמש: בית שמש מזוהה בתל אל-רומיילה ממערב לבית שמש המודרנית. ב-2019 התגלה במקום מבנה מן המאה ה-11 לפנה"ס ובו אבן שטוחה גדולה, שמידותיה דומות מאוד למידות הארון. תיאור זה תואם להפליא לתיאור המקראי על הצבת הארון על אבן גדולה בעיר לאחר שהושב משבי הפלשתים: וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל-שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית-הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם, אֶבֶן גְּדוֹלָה; וַיְבַקְּעוּ, אֶת-עֲצֵי הָעֲגָלָה, וְאֶת-הַפָּרוֹת, הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה. {ס} טו וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וְאֶת-הָאַרְגַּז אֲשֶׁר-אִתּוֹ אֲשֶׁר-בּוֹ כְלֵי-זָהָב, וַיָּשִׂמוּ, אֶל-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה; וְאַנְשֵׁי בֵית-שֶׁמֶשׁ, הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא--לַיהוָה.
5 צפייה בגלריה
דני הרמן וד"ר צבי לדרמן משני צידי אבן גדולה ושטוחה הדומה במידותיה למידות ארון הברית. היא גם נמצאה בשכבה המתוארכת לימי ספר שמואל
זו אולי התגלית החשובה ביותר שהתגלתה עד כה בהקשר לנדודי ארון הברית לאחר שנפל בשבי הפלשתים.
איך מגיעים: כיתבו בוייז "תל בית שמש". רוב הממצאים באתר כיום מכוסים.
קריית יערים: קריית יערים מזוהה בפסגת הגבעה שמעל הכפר הערבי אבו-גוש, 11 קילומטר ממערב לירושלים. בפסגת הגבעה שוכן כיום מנזר נזירות צרפתי, אך ב-1995 ביצע הארכאולוג גבי ברקאי חפירת הצלה בתחומי המנזר ומצא גם קרמיקה של המאה העשירית לפנה"ס. בשנים 2019-2017 נערכו חפירות נוספות של משלחת משותפת ישראלית-צרפתית בהיקף המנזר. בחפירות נחשפו חלקים של קירות תמך גדולים אותם תיארכו למאה השמינית לפנה"ס באמצעות OSL (שיטת לומינסנציה אופטית). מנגד, גם בחפירות אלו נחשפה קרמיקה של המאה העשירית לפנה"ס, התקופה שבה ארון הברית שהה בקריית יערים.
איך מגיעים: כיתבו בוייז "מנזר ארון הברית דיר אל עזאר". המנזר פתוח בשעות 11:30-08:30 ו-17:00-14:30. החפירות החדשות כוסו לחלוטין, אך במיוחד מפאתו המערבית של המנזר נשקף נוף מרשים לכיוון ירושלים.
בית עובד אדום הגתי: בעשור האחרון נערכו חפירות הצלה רחבות היקף ב"סיבוב מוצא" לשם הקמת מחלף חדש. בן השאר התגלה בחפירות אלו מתחם פולחני שראשיתו מן המאה העשירית לפנה"ס. מעניין לציין שבחלק מהצלמיות נחשפו דמיון מפתיע לצלמיות פלישתיות ואדומיות. ב-2017 פרופסור נדב נאמן הציע שמתחם פולחני זה אינו אלא "בית עובד אדום הגתי", המקום שבו הונח ארון הברית בדרכו מקריית יערים לירושלים. החפירות של המקדש טרם הושלמו, ובקיץ הבא מתוכננת חפירת הדביר. האם גם פה, כמו בבית שמש, תתגלה אבן גדולה במידות ארון הברית?
איך מגיעים: האתר אינו נגיש לקהל.
דני הרמן הוא מרצה לארכאולוגיה ומורה דרך המתמחה בסיורי חוויה המשלבים ארכיאולוגיה וכתבי קודש
