בימים כתיקונם, החדשות על עלייה במפלס הכנרת היו גורמות גם למפלס מצב הרוח הלאומי לנסוק. שלא לדבר על הדיווח שמבשר שלאגם הלאומי נותרו רק כמה עשרות סנטימטרים כדי להתמלא לחלוטין. אבל השנה מדדים עצובים הם שמגדירים את מצב האומה, והחיוכים בגין העלייה במפלס נדחקו מטעמים מובנים.
ולמרות זאת, ודווקא מפני שכל כך קצר כאן האביב, החלטנו לא לוותר על שליחותנו העיתונאית-תיירותית, ועטופים בכאב ובתקווה יצאנו לסייר ולפגוש מקרוב את המפלס העולה, להיווכח ממש איך בנקודות מסוימות הוא מגיע כמעט עד שביל ההליכה המקיף אותו.
בחלקים של המסלול, רצף של צמחיית בר ירוקה סבוכה או עצים צעירים ורכים מפרידים בין ההולכים לבין המים, ויוצרים מופע יפהפה של הטבע, שמתלבש בפריחות האביב הצהובות-סגולות-ורודות. ואם תצטיידו בנעלי הליכה שאין לכם בעיה ללכלך בבוץ, בכובע, במים ובכמה דברים טעימים לפיקניק קטן באחת מנקודות החמד שלאורך המסלול, תוכלו לגנוב לעצמכם כמה שעות של בריחה וחסד.
מדריך אותנו בסיור דניאל וקנין, רכז שביל סובב כינרת, שגם בשלהי החורף מסתובב כאן בסנדלים ומכנסיים קצרים, ואנחנו יוצאים לשלושה מקטעים של השביל, ומלוות אותנו להקות גדולות של קורמורנים, אנפות (כולל אנפה מלבינה), שחפיות ים וציפורי שיר שמתקרבות עד אלינו. אם תשמרו על שקט, תראו נמיות חוצות את השביל, ובשקט מוחלט תפגשו חזירי בר.
אורכו של שביל סובב כנרת הוא כ-65 קילומטרים, הוא מקיף 85 אחוז מחופי הכנרת, ומאפשר מעבר חופשי לחופי הרחצה באמצעות שביל מסומן, נוח ונגיש. אנחנו משוטטים במקטע הראשון שאליו דניאל לוקח אותנו (ראו פירוט סיורים בהמשך) – בין החרציות ופרחי החרדל, שהוא הפרח השולט כעת וכיף לטעום את החריפות הנעימה שלו. משני העברים מבחינים כבר בפריחת המנגו הכתמתמה שמתחילה, וכן באקליפטוסים העבותים.
"בכל יום הכינרת משתנה לך מול העיניים, כל עונה והיופי שלה, והמחזוריות הזו נמשכת, לא משנה מה", אומר דניאל את מה שכולנו מרגישים — הטבע בשלו, ממשיך את מסלולו ולא יודע שום דבר על המלחמה ומחיריה.
אז כמה חסר לכנרת כדי להתמלא?
"בחורף הנוכחי היה רצף גשמים מאוד ארוך והיא עלתה ב-1.85 מטר. עכשיו חסר קצת פחות ממטר, כדי שהיא תתמלא לחלוטין. לשם השוואה, בחורף שעבר היא עלתה רק ב-63 ס"מ", מסביר דניאל כשאנחנו עוברים מחוף סוסיתא לגופרה במזרח האגם.
מבט צפונה מהחוף אל הנוף הפתוח, ושם הרי גולן הירוקים כל כך בעונה זו של השנה. מולנו מצפה נוקייב, שהוקם לזכרם של לוחמי גולני ושייטת 13, שבשנת 1962 יצאו למבצע הגנה על יישובי האזור מהצבא הסורי ששלט בשטח. שבעה לוחמים נפלו בקרב ועוד אחד נעדר – יעקב דביר. ההיסטוריה כנראה לא יודעת לעשות שום דבר חוץ מאשר לחזור על עצמה – אני חושבת לעצמי והעיניים מתמלאות בדמעות.
כמו קורא את מחשבותיי, דניאל מספר שהמלונות באזור מארחים כמובן את מפוני הצפון והדרום, שזוכים כאן לטיולים מאורגנים וחינמיים באדיבותם של מדריכי טיולים מקומיים, שמאז 7 באוקטובר עבודתם נעצרה. זה כולל סיורים לימודיים לילדי בתי הספר והגנים, כדי להכיר את הכנרת מקרוב וגם להשתתף בניקוי ותחזוק השביל.
20 דקות הליכה צפונה, ואנחנו מתקרבים לרצף החופים המוכרים לבנון-חלוקים-כורסי — שבקיץ הומים מתרחצים ועכשיו, בעונה הירוקה והשקטה, נראים כמו לוקיישן של סרט טבע שיד אדם לא נגעה בו, כולל סבכי צמחיה, בהם הקיקיון הרעיל, שממנו מפיקים שמן קיק, ושיח המלוח על המים מהשיר הידוע של נעמי שמר.
והנה עוד שלושה מסלולים שווים לאורך השביל, בסיועו האדיב של וקנין.
מסוסיתא לכורסי בחוף המזרחי
איך מגיעים: מחנים את הרכב בחניון חוף סוסיתא שבחלק הצפוני של החוף. ניתן לארגן רכב איסוף שימתין בקצה המסלול, בחניון רצועת החופים כורסי־לבנון־חלוקים – או לצעוד הלוך וחזור. החניה בחניוני החופים המוכרזים כרוכה בתשלום.
תיאור המסלול: בחניון חוף סוסיתא מבחינים מיד בשער כחול, עוברים אותו בהליכה, ומיד משתלבים במסלול ההליכה הברור שאחריו, לתחילת הצעידה בשביל הקסום. משמאל הכנרת המלאה ושפע צמחייה ירוקה ופריחות של חרדל, חרציות, ציפורני חתול ועוד, ומימין מטעי המנגו של קיבוץ עין-גב.
כעבור כ-500 מטר מגיעים לחורשת אקליפטוסים יפהפייה בחוף צילצל, שבה חלק מהעצים שקועים למחצה בתוך מי הכנרת. חולפים על פני החורשה, הצמחייה מסביב לשביל הולכת ונעשית צפופה יותר ויותר, עד שהיא נהפכת למנהרת קנים מקסימה, המרתקת את הילדים במיוחד.
בשלהי קטע הצמחייה הצפופה, מגיעים לחוף גופרה וצועדים בשביל הראשי שלו דרך מעיין הגופרית שעל שמו הוא נקרא. כאשר מי האגם גבוהים מדי, המעיין נמצא מתחת לקו המים ולא ניתן לראותו.
יוצאים מהחוף דרך השער למעבר הולכי רגל, וממשיכים בשביל, מימינו מצפה נוקייב ומורדות רמת הגולן היפהפיים, ומשמאלו הכנרת השקטה. הולכים במקטע רווי בצמחייה ירוקה ופריחות חורף מרהיבות, באורך כ־750 מטר, ובסיומו נכנסים אל תוך רצועת החופים חלוקים־לבנון־כורסי, שבה ניתן לסיים את המסלול ולעלות לרכב האיסוף, או לצעוד חזרה אל חוף סוסיתא.
אורך המסלול: 3 ק"מ לכיוון (לצועדים הלוך־חזור יש אפשרות לקצר את המסלול עד חוף גופרה).
רמת קושי: קלה. המסלול לא מתאים לעגלות תינוקות.
ציוד: נעליים סגורות ונוחות להליכה (לרבות הליכה במים ובבוץ), כובעים ומים.
מבני שירותים: בחופים המוכרזים סוסיתא, גופרה וחלוקים־לבנון־כורסי.
מגינוסר לחוקוק בחוף המערבי
איך מגיעים: מחנים את הרכב בבית העלמין של קיבוץ גינוסר. ניתן לארגן רכב איסוף שימתין בקצה המסלול בחניון חוף חוקוק צפון (החנייה לרכב פרטי כרוכה בתשלום של 6.3 שקלים לכל שעה בשלוש השעות הראשונות, ו־2.2 שקלים לכל שעה נוספת).
תיאור המסלול: מתחילים בבית העלמין של גינוסר, שם ניתן לעשות עצירה ראשונה לביקור בקברו של יגאל אלון ז"ל ולחוות מהמורשת המפוארת שהותיר בלכתו. ממשיכים לצעוד בשביל העובר בשולי בית העלמין, ומגיעים לגבעת תצפית מרהיבה לכנרת, העתירה בפסיפסים אמנותיים פרי יצירתם של סטודנטים ערבים ויהודים שנעשו במסגרת פרויקט "מפגשי האביב" של בית יגאל אלון. חולפים ממערב למתקן שאיבה, ומתקרבים לאגם בשביל ברור העובר בין סופים, קנים ושלל שיחים. משמאל לשביל ניתן לראות את המבנים של "בית בכפר", דיור מוגן לגיל השלישי, שדייריו תרמו בעבר לפיתוח וטיפוח המקום.
ממשיכים בסבך קנים נוח בדרך רחבה, ומיד חוצים את נחל עמוד (מעבר במים עד גובה הברכיים). לאחר חציית הנחל ממשיכים וחוצים שדרת פיקוסים. נצמדים לגדר בין הכנרת לבין בריכות אגף הדיג של משרד החקלאות, וממשיכים בהליכה נוספת במים בגובה הברכיים לאורך כ־50 מטר. אחר כך ממשיכים להקיף את אגף הדיג ממזרח, בין סלעים וחורשת פיקוסים יפהפייה, ומגיעים לחוף חוקוק דרום ולאכסניית "כרי דשא". עוברים לחוף חוקוק צפון לסיום המסלול. ביציאה מהחוף ניתן לבקר בחורבת מנים (ח'ירבת מניה) מהתקופה המוסלמית הקדומה שבה שרידי ארמון החליף אל ואליד.
אורך המסלול: 2.5 ק"מ לכיוון.
רמת קושי: בינונית, לאוהבי לכת.
ציוד: נעליים סגורות ונוחות להליכה (לרבות הליכה במים ובבוץ), כובעים ומים.
מבני שירותים: בבית יגאל אלון, במלון נוף גינוסר ובחוף חוקוק.
מכפר נחום לטבחה בחוף המערבי
איך מגיעים: מחנים את הרכב בחניון חוף כפר נחום, 3.5 ק"מ מצומת כפר נחום מזרחה. נקודת הסיום היא בעין איוב. מומלץ לארגן רכב איסוף שימתין ברחבת החניה בכניסה לבית ההארחה פילגרהאוס. וכדאי להיות זהירים במעבר בכבישים.
תיאור המסלול: מתחילים סמוך לחוף כפר נחום. היות שלא ניתן לעבור דרך הכנסיות השביל הוסט מעט, וכדי לחבור אליו יש לצעוד בכיוון מערב בשולי הכביש שמתעקל גם דרומה, עד התפצלות מאוד ברורה לשביל המסומן, שמוביל מערבה ועובר בין הכנרת לבין מטעי המנגו.
לאחר כ-1,000 מטר מגיעים למבנה בזלת חסר גג, וממשיכים עם השביל שמוביל אל חצי אי עם תצפית מרהיבה אל הכנרת.
צועדים לצד כרם הזיתים, ובקצהו כבר שומעים את שצף המים ב"מפל הנסתר", הזורם ישירות אל הכנרת. מגיעים אל עין איוב והמפל הנסתר ונהנים מתצפית ונוף עוצר נשימה. המפל השוצף הוא תוצאה של קידוח של תה"ל משנות ה-60, כחלק מהמאמץ של המוביל הארצי למניעת נביעת המעיינות המלוחים בכנרת. הבאר היא ארטזית, כלומר פורצת בכוחות עצמה בלחץ המים, ללא משאבה. כיוון שנתגלה שהמים הם בעלי מליחות נמוכה, הם זורמים בחופשיות אל הכנרת.
משפת הכנרת עולות מדרגות אל כביש 87. בדרך אל הכביש מבחינים משמאל במבנה עגול, "באר איוב" – בריכת הרמה שנבנתה מעל עין איוב. המעיין הנובע בין קירות הבריכה ממלא אותה ומאפשר השקיית שדות סמוכים. בסיום המדרגות פונים שמאלה והולכים עוד כ-200 מטר לרחבת החניה בכניסה לפילגרהאוס, שם יחכה רכב האיסוף שלכם, או שמהמפל תחזרו באותה דרך לתחילת המסלול.
כנסיות לאורך הדרך: בסמוך לכפר נחום נמצאת כנסיית 12 השליחים, שנבנתה ב-1931 על בסיס שרידי כפר נחום. הכנסייה שייכת לזרם היווני אורתודוקסי, נבנתה בצורת צלב, ובולטת בשטח בזכות קירותיה הלבנים וכיפותיה האדומות. חלקה הפנימי מעוטר בפרסקות וציורי קיר המתארים את סיפורם של 12 השליחים, ולידה קיים מבנה ששימש למגורי הפטריארך.
לא הרחק מעין איוב נמצאת כנסיית פטרוס, עם גינון מרשים ועצים ענפים. סמוך לכנסייה יש רחבת ישיבה, שאליה מגיעים בימי שגרה מאמינים מרחבי העולם. בסמוך לה נמצאת כנסיית הלחם והדגים המרשימה, שמתארת באמצעות פסיפס את נס הנצרות שבו, על פי האמונה, ישו האכיל 5,000 מאמינים בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד. הכנסייה נבנתה, על פי ההערכות, במאה החמישית לספירה ושייכת למנזר הבנדיקטי. היא פתוחה לקהל במחיר 15 שקל לאדם. שעות הפתיחה: כל השבוע 16:45-8:00, שבת 14:45-8:00.
אורך המסלול: כ-2 ק"מ לכיוון.
רמת קושי: בינונית, לאוהבי לכת.
ציוד: נעליים סגורות ונוחות להליכה, כובעים ומים.
מבני שירותים: בגן לאומי כפר נחום.
