מוקש הוא אמצעי לחימה צבאי ואכזרי המכיל חומר נפץ, ומוסתר בתוך האדמה כדי למנוע או לעכב את תנועת האויב. בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת נאבק צה"ל בחוליות רצחניות של מחבלים, שחצו את הגבול משטח ירדן במטרה לפגוע באזרחים ובתשתיות. באותם ימים רחוקים, אחת משיטות ההגנה השכיחות על אזורי הספר הייתה מיקוש מסיבי.
במהלך תקופת המרדפים העקובה מדם בבקעה ובערבה, אלפי מוקשים מסוכנים פוזרו להגנת המולדת הצעירה. במטרה למנוע פגיעה עצמית של חיילינו, וכאמצעי יעיל לסילוק שדות מוקשים ופירוקם, הפעילות ההגנתית האנכרוניסטית תועדה באמצעות מפות מוקשים מדויקות.
בחזרה לשנת 2023: ימי המרדפים המיתולוגיים מאחורינו, יש הסכם שלום מבורך עם ממלכת ירדן ועולם טכנולוגי מתקדם של הגנה אקטיבית, אמצעי תצפית מתקדמים ופצצות חכמות שהחליף את המוקשים האכזריים. באופן משמח, המוקשים המסוכנים לאויב וגם לכוחותינו סיימו את דרכם בהיסטוריה, ומדינת ישראל נמצאת בתהליך ארוך ומתיש של פירוק שדות המוקשים.
הבעיה המרכזית בתהליך פירוק המוקשים באזור ים המלח והערבה היא השפעת השיטפונות המרובים על מיקום המוקשים. אזורים רבים, בעיקר במוצא של נחלים, התמלאו במוקשים לא מסומנים שנשטפו עם זרם המים האימתני והתפזרו בשטח נרחב, ללא שליטה וללא יכולת מעקב. אחד האזורים המפורסמים שהיו חשודים במיקוש הוא השפך המרהיב של נחל תמר - קניון מדברי יפהפה בדרום ים המלח, המשלב טיול מאתגר עם טיפוס צוקים ויתדות סלע.
שטחים נרחבים החשודים במיקוש לצד אתרי טיולים פופולריים הם מתכון בדוק לאסון - מספיק שילד סקרן חוצה קו בלתי נראה או מתעלם מתמרור אזהרה, ויום טיול משפחתי עלול להפוך לטרגדיה. דוגמה לאסון שנמנע בזכות ערנות והרבה מזל היא סיפורן של שתי אחיות, שבמהלך טיול משפחתי בשנה שעברה נכנסו בטעות לשטח החשוד במיקוש במוצא של נחל תמר בדרום ים המלח.
הסיבה המרכזית למיקוש השנוא, ולסיכון המיותר של המטיילים הרבים שנוהגים לפקוד את נחל תמר, היא מתקן לשאיבת מים הממוקם ביציאה מהקניון. מסיבות היסטוריות, שדה מוקשים רחב הקיף את המתקן, ובמהלך השנים והשיטפונות המוקשים הרבים שהגנו על המתקן האסטרטגי התפזרו לכל עבר, ומנעו מחקלאים, ממטיילים ומתושבי האזור תנועה רציפה ובטוחה.
ועכשיו לבשורות הטובות שלשמן התכנסנו: לראשונה מאז הימים הרחוקים של מלחמת ששת הימים, השפך של נחל תמר נקי ממוקשים ובטוח להליכה. לאחרונה סיימו חיל ההנדסה והרשות הלאומית לפינוי מוקשים לנקות את השפך הרחב של נחל תמר עד לכביש 90, והציבור הרחב מוזמן לבקר ולטייל לראשונה בשטחים שפונו ממוקשים.
כדי ללמוד מקרוב על השינוי נפגשנו בשעת בוקר אביבית בשפך של נחל תמר עם סרן נדב זרגרי, קצין ההנדסה של חטיבת יואב. האביב מסמל את סופה של עונת הטיולים באזור - בקיץ הטמפרטורה הופכת לקיצונית, ובדיוק עכשיו זאת תקופה מעולה לטיולים. בדיוק במקום שבו היו שתי האחיות לכודות בשדה מוקשים בשנה שעברה, משפחה מורחבת פרשה מחצלות ועורכת פיקניק בביטחון מוחלט, ועבור סרן זרגרי מדובר בהגשמת חלום.
"החשדת שטח כחשוד במוקשים קשורה למשטח הזרימה", הסביר. "ברגע שעובר שיטפון בשדה מוקשים, כל השטח שבהמשך הזרימה הופך לחשוד במיקוש. במקרה של השפך בנחל תמר, כל שיטפון היה הופך את כביש 90 לחשוד במיקוש. לאחר שניקינו את השטח, המטיילים והתושבים יכולים לבקר באזור בבטחה. מעבר לכביש לכיוון הגבול השטח עדיין חשוד במיקוש. כשאני רואה משפחות של מטיילים עושות פיקניק וצועדות בבטחה בשטחים שפינינו ממוקשים, זה עושה לי טוב. כולם מוזמנים לבוא ולטייל כאן".
הנקודה השנייה בסיור המסקרן שלנו עם קצין ההנדסה של החטיבה המרחבית היא אגמון מים מסתורי הסמוך לכביש 90, והעונה לשם המוזר "אגם הברבורים". מסתבר שמי השיטפונות הרבים נאגרים בשטח נרחב של מחצבה ישנה שהתמלאה במי תהום. בעקבות הצמחייה הירוקה והמרעננת שהשתלטה על אדמת המדבר הצחיחה הגיעו גם ציפורי מים רבות, כולל ברכיות וסוגים שונים של ברווזים נדירים, ומכאן הגיע השם הבומבסטי "אגם הברבורים". מכיוון שמדובר באגן ניקוז לכמה נחלים באזור, יש להניח שעשרות ואולי מאות מוקשים נסחפו אליו במהלך השנים. סרן זרגרי טוען שמדובר באחד המקומות הכי יפים בישראל.
"האגם חשוד במיקוש בגלל נתיב השיטפונות מנחל הערבה, וגם התצפית הייתה חשודה במיקוש. בשיתוף עם מפעלי ים המלח בוצעה כאן הגבהה של הקרקע, וכיום המבקרים יכולים לטייל כאן בבטחה. אני מאוד אוהב לבקר כאן, למרות שהייתי פה עשרות פעמים זה המקום המועדף עליי לשבת לשתות קפה וליהנות מהנוף".
השמש החמה של הצהריים מכה בנו והאגם היפהפה קורא לנו להתקדם אליו ולשחות בו, אבל חשוב להזכיר כי מדובר בסכנת חיים. מעבר לגדר המינימליסטית ולשלטי האזהרה ממוקשים קיים שטח ענק החשוד במיקוש, וחל איסור מוחלט לרדת אל האגם. אם בטעות נכנסתם לשדה מוקשים או לשטח החשוד במיקוש, חובה לעצור במקום, לדווח לרשויות ולהמתין לחילוץ.
