השם הטעון "צאלים" מוכר וידוע לאנשי המילואים והיחידות הקרביות של צה"ל. הבסיס הוותיק והמאובק הפך במהלך המלחמה לבסיס אימונים מרכזי לחיילי המילואים הרבים שגויסו בצו 8. סמוך לשטח האימון נמצאים המדשאות המטופחות והבתים הצנועים של קיבוץ צאלים הוותיק שהוקם בשנת 1947 במערב הנגב הצפוני, במרחק כשעה וחצי של נסיעה מתל אביב.
ברוכים הבאים למלון ארץ צאלים
( צילום: אסף קמר)
ענף התיירות של קיבוץ צאלים מספק הכנסה ניכרת לחברי הקיבוץ, ובראשו נמצא "מלון ארץ צאלים", המשלב לינה כפרית, חוויה קיבוצית, שלווה עולמית ונקודת יציאה מצוינת לטיולים בסביבה. קיבוץ צאלים הוא היישוב המזרחי ביותר של המועצה המקומית אשכול בעוטף עזה. בשבת השחורה 7 באוקטובר אירע ירי טילים מסיבי על בתי הקיבוץ, ובהמשך ניסתה חוליית מחבלים לתקוף את הקיבוץ. בעקבות הסכנה הביטחונית פונו כל תושבי הקיבוץ למלונות באזור בטוח.
בהיעדר לקוחות ועובדים, בימים הראשונים של המלחמה המלון של הקיבוץ היה סגור, ורק בעקבות דרישה מוגברת של חיילי המילואים ללינה נוחה עם מיטה נקייה ומקלחת עם מים חמים סמוך לשטחי הכינוס של הצבא, מלון ארץ צאלים נפתח מחדש במתכונת מיוחדת לחיילים בלבד, מעין בסיס צבאי משודרג. כדי ללמוד על השינוי התיירותי המסקרן ירדנו דרומה לקיבוץ צאלים.
שער הכניסה לקיבוץ מאויש בלוחמים רבים והכניסה לאזרחים אסורה. לאורך הכביש הפנימי חונות עשרות מכוניות מאובקות, השייכות למילואימניקים רבים שהשאירו את הרכב הפרטי בקיבוץ ויצאו להילחם בעזה. מול עמדת הקבלה הסגורה בלובי הצנוע והתכליתי של מתחם התיירות המטופח של הקיבוץ אנחנו פוגשים את בועז קרצ'מר, חבר קיבוץ צאלים ובין היחידים שלא התפנו לאזור בטוח יותר.
"ברוכים הבאים למלון שלנו - שהפך למחנה צבאי", הוא אומר. "יש לנו 50 חדרים מפונפנים, ובכולם מתגוררים רק חיילים. יש לנו גם אורחים מהמשטרה".
"בשבת שבה פרצה המלחמה הייתה לנו בעיה עם 200 אורחים מבוהלים שהיה צריך להביא אותם למקלטים ולמיגוניות, ומאז אני תקוע במלון ומארח מאות חיילים"
מדובר בעשרות חדרים נעימים בעיצוב כפרי סביב מדשאה מטופחת תחת צל עצים, ריהוט גן בסיסי וציוד למנגל. חדר האוכל סגור. קרצ'מר, פנסיונר בן 72, עבד בתפקידים בכירים במועצה האזורית אשכול ובקיבוץ, ואף יזם והקים את מוזיאון "מורשת צאן ברזל" הייחודי, שמציג יציקות והטבעות מדליונים ומטבעות שדרכן ניתן לחוות את תולדות הציונות ומדינת ישראל. ואולם, הוא חסר כל ניסיון בענף התיירות. לבוש באפוד חירום זוהר, הוא לוקח אותנו בגאווה רבה לסיבוב קצר במלון הקיבוצי שהפך לבסיס צבאי.
"אני חבר צוות החירום של הקיבוץ, ובשבת שבה פרצה המלחמה הייתה לנו בעיה עם 200 אורחים מבוהלים שהיה צריך להביא אותם למקלטים ולמיגוניות, ומאז אני תקוע במלון ומארח מאות חיילים".
על ספסלים בדשא של המלון יושבים כמה חיילים טרוטי עיניים, מדברים בטלפון בלחש, אחרים מורידים נעליים וגרביים מסריחים ומאווררים את הרגליים. "אנחנו צוות של תשעה מילואימניקים שמחזיקים ביחד חדר אחד", מספר לי אחד החיילים. "אשתו של אחד הלוחמים שלנו מצאה לנו את החדר הזה בתחילת המלחמה. בכל פעם שאפשר, אחד החיילים מהצוות שלנו מגיע לפה למנוחה קצרה, מקלחת חמה וכמה שעות שינה על מיטה נקייה בלי אבק, וחוזר ללחימה".
"אמרתי למח"ט שהבדואים הם אזרחי ישראל ועובדים איתנו כבר המון שנים, ואני סומך עליהם, ואם זה לא מתאים לו אז הוא יכול ללכת לחפש מלון אחר"
קרצ'מר מספר כי בתחילת ההסבה של המלון, מתיירים קלאסיים ללקוחות במדים, היו מחסור מטורף במגבות ודרישות אינסופיות להחלפת סדינים בכל חדר כמה פעמים ביום, אך לאחר שהעובדים הבדואים הנאמנים של המלון חזרו לעבודה, בית המלון הצליח להתאים את עצמו לצרכים של הלקוחות החדשים ולמשתמשים רבים לאורך היום באותו החדר, סטייל השכרה על בסיס שעות.
"לפני כמה ימים הגיע להתארח פה מח"ט ידוע שכעס שיש כאן עובדים בדואים, ושאל אותי אם הם עברו סיווג ביטחוני ובדיקת שב"כ", מספר קרצ'מר. "אמרתי לו שהם אזרחי ישראל ועובדים איתנו כבר המון שנים, ואני סומך עליהם, ואם זה לא מתאים לו אז הוא יכול ללכת לחפש מלון אחר".
על אחד השולחנות במדשאה יש ערימה ענקית של מגבות נקיות שאורחי המלון החיילים לוקחים באופן עצמאי. בנוסף לחיילים ששכרו פה חדרים באופן פרטי, חיילים רבים קיבלו ואוצ'ר משולם דרך הצבא. המחיר שהצבא והחיילים משלמים באופן פרטי נמוך במידה ניכרת מהמחיר בימי שגרה, אך אינו כולל ארוחת בוקר.
קרצ'מר מוביל אותי בגאווה לסוויטה של מלון ארץ צאלים. מדובר בחדר גדול במיוחד ונקי עם מיטה זוגית, אמבטיה רומנטית וחצי חדר נוסף עם מזרנים ואופציות לינה לילדים. "זאת הסוויטה המפוארת שלנו, וצמוד אליה יש את המקלט היחיד בקיבוץ שיש לו מזגן".
איזו דרגה צריך כדי לקבל את הסוויטה?
"זה לא קשור לדרגה, ולא כולם מקבלים את הסוויטה באופן אוטומטי. החייל צריך להתחתן או להתארס באותו הערב, זה לא חדר לחייל בודד אלא לזוג. והיו פה גם מח"טים ואוגדונרים".
"אחרי 17 דקות סא"ל סלמאן חבקה ז"ל יצא מהסוויטה אחרי מקלחת ואמר: 'זה לא בשבילי, אני צריך לחזור לשטח וללוחמים שלי'"
התארח כאן קודקוד מפורסם?
"סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, מפקד גדוד שריון 53 וגיבור הקרב בקיבוץ בארי, בא לכאן להתרעננות. הוא ביקש להתקלח ולנוח לכמה שעות, עשיתי לו כוס קפה והכנסתי אותו לסוויטה לישון. הוא אמר לי שהוא לא רוצה חדר כזה. אמרתי לו 'תישן כמה שעות, תנוח'. אחרי 17 דקות הוא יצא מהסוויטה אחרי מקלחת ואמר: 'זה לא בשבילי, אני צריך לחזור לשטח וללוחמים שלי'. הספקתי לשוחח איתו, הוא סיפר לי על הקרבות ועל הנסיעה המטורפת שלו על השרשראות ביום שבת מבסיס צאלים לקיבוץ בארי, שם הוא הציל חלק מהחברים שלי ממוות וחטיפה. אחרים הוא לא הצליח להציל. אחרי כמה ימים הוא נהרג בקרב. הוא היה גיבור אמיתי".
השלב הבא בסיור המסקרן במלון שהפך לבסיס צבאי הוא אזור הקמפינג והלינה העצמאית. כאן האווירה הופכת לסופר-צבאית, עם ג'יפים ורכבי שטח בחניה, והאוהלים הממוזגים מלאים בעשרות תיקים ובציוד של לוחמים. אוהלים אחרים הפכו למחסנים, ומשלוח גדול של חמגשיות פושרות עם שניצל אלסטי ואורז לבן מחכה לפריקה. בשטח הקמפינג ישנות גם לוחמות רבות, וכמקובל בצבא יש הפרדה מוחלטת עם שילוט בולט על אחד האוהלים: "מגורי בנות - מחוץ לתחום".
אנחנו צועדים על המדשאות היפות של הבריכה, כאן קרצ'מר מאפשר ליחידות השונות לארגן ערבי יחידה ואירועים שונים, כולל הופעות של אמנים בהתנדבות, חתונות מרגשות של חיילים, מסיבות אירוסים עליזות ועל האש. באופן מצער הבריכה סגורה, וגם החמאם הלוהט והמפורסם של קיבוץ צאלים סגור לרגל שיפוצים, אבל בזכות הביקוש הרב לאוכל אזרחי ומנחם, "פיצריית צאלים" המקומית שנסגרה בעקבות המלחמה חזרה לפעילות, ולאחר טעימה מקצועית אני ממליץ בחום על פיצה משפחתית חצי יוונית וחצי מקסיקנית.
השלב האחרון בסיור מסקרן במיוחד. קרצ'מר הנרגש מוביל אותנו אל מחוץ למתחם התיירות של הקיבוץ, אל המבנה הישן שבו היה גן הילדים של הנכד שלו.
"עד שהילדים יחזרו לשחק בגן, החיילים ישנים שם על מזרנים בלי אבק ופודרה, ויש להם מזגן ומקלחת חמה"
"צלצלה אליי אשתו המודאגת של לוחם ושאלה אם יש במלון שלנו חדר לבעלה המילואימניק ולחברים מהיחידה שלו. שאלתי 'כמה?', אמרה לי '60 לוחמים'. אמרתי להם להגיע - ושמתי אותם במבנה של הגן שעומד ללא שימוש. כיוון שתושבי הקיבוץ פונו למקום בטוח, עד שהילדים יחזרו לשחק בגן, החיילים ישנים שם על מזרנים בלי אבק ופודרה, ויש להם מזגן ומקלחת חמה".
על אף שמדובר בשעת צהריים, בתוך גן הילדים הנטוש של קיבוץ צאלים, שהפך לבית מלון מאולתר ללוחמים עייפים בהפוגה מהקרבות בעזה, שורר חושך כמעט מוחלט. התריסים מוגפים כדי להקל על השינה ועל הטראומה של הילדים של כולנו. על אחד הקירות מודבק אוסף תמונות של ילדי הגן צוחקים. קרצ'מר מחפש את התמונה של הנכד האהוב, וכמו כמעט כל תושב עוטף עזה הוא חוזר לאירועי השבת השחורה שהפכה את חייו ואת חיי כולנו.
"בכיתה של הנכד שלי במועצה האזורית אשכול היו 22 ילדים, מתוכם שמונה נחטפו לעזה או נרצחו. הנכד הגדול שלי פצוע בבית חולים, המחבלים ירו לו בידיים כשניסה לסגור את הממ"ד, והבן שלי, בן 46, התנדב ונלחם עכשיו בעזה".
אחד הקצינים שהיה חצי ער ניגש אלינו להודות לקרצ'מר על האירוח הנדיב מכל הלב, והמלונאי המתחיל שהפך את מתחם התיירות הקיבוצי של צאלים לבסיס צבאי מבקש ממנו בקשה אישית: "תארגן לבן שלי את כל האש שהוא צריך, תמצא אותו בקשר ותמסור לו ד"ש ממני, אני דואג לו".
שאלנו את דובר צה"ל מי מחליט מה הם הקריטריונים לפיהם חיילים מסוימים מקבלים שוברים לחדרים מפנקים במלון עם מקלחת חמה ומזגן, ואילו חיילים אחרים ישנים בלינת שטח, ומה תקציב המלונות לחיילים?
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בעת מלחמה, צה"ל נדרש להיעזר בחלופות נוספות להלנת משרתיו. הזכאות להלנה בחלופות השונות נקבעת עפ"י צורך, לפי החלטת מפקדים ובהתאם למדיניות הנהוגה בצה"ל. צה"ל פועל כל העת כדי לתת מענה מותאם ומיטיבי למשרתים, בשגרה ובחירום".
