אסף קמר בחופשת חורף באילת
מזג האוויר מתקרר, השגרה שוחקת והקורונה מתרחקת - זה הזמן המדויק לצאת לחופשת חורף מפנקת. כששמענו שסיור העיתונאים השנתי לתיירות חורף באילת יוצא לדרך, מיד מיהרנו להצטרף.
טיסה ישירה מטרמינל 1 בנמל התעופה בן גוריון, ואנחנו נוחתים בשדה התעופה רמון. משם במיניבוס שמלא בעיתונאים רעבים אנחנו נוסעים לביתה של גלית איבגי, תושבת העיר, שמזמינה אותנו לבראנץ' במסגרת הפעילות המבורכת של תאגיד התיירות המקומי "פוגשים את האילתים". במסגרת "101 חוויות בחינם", איבגי מעבירה סדנה אינטימית לקבוצות תיירים קטנות, "משירים ועד לחם", הכוללת טעימות של לחמים טריים וטעימים ובמקרה שלנו גם שירה ארוטית נועזת.
לאחר שמילאנו מצברים, נסענו צפונה בכביש הערבה אל המדבר המרהיב ואל הרי אילת המרשימים. בני גמליאלי, מדריך התיירים הנמרץ שלנו, מבטיח חוויה מיוחדת של תבליטי אבן חול בצבעים אדמדמים, ואנחנו יורדים מהרכב ומתחילים בהליכה קצרה לעבר עמודי עמרם המפורסמים.
"כשבאים לאילת לא צריך רק בטן-גב ובתי מלון, אלא לצאת קצת החוצה כדי לראות מה המדבר מציע, ויש כל כך הרבה מה לראות", הוא אומר. "עמודי עמרם הם אחד המקומות היפים בשמורת הרי אילת, ואני ממש שמח לחשוף את אחת משכיות החמדה באזור אילת".
על אף שאנחנו בדרך לאחד מאתרי הטבע והמורשת הכי מפורסמים באזור, גם ההליכה אליו מאוד מיוחדת ומלאה בנופים קסומים. מזג האוויר הקריר יחסית הפך את המדבר לזמין ונעים. ההליכה במדבר, פעילות פיזית שבחודשי הקיץ הרותחים הייתה יכולה להיחשב בקלות כעינוי מהגיהינום, הופכת בחורף לצעדה מהנה במיוחד, ואנחנו מגיעים לתצפית על עמודי החול המרשימים שמפורסמים בכל העולם.
גמליאלי מסביר בגאווה על הפלא המקומי: "עמודי עמרם היא תצורת אבן חול מגוונת כתוצאה של בלייה משעון הזמן, ובעיקר המסה של המים שיצרו את התפאורה המשגעת הזאת, כמו וילון יפהפה, והעמודים האלה שבויים מתחת לאבן הגיר היפהפייה מתחת לקו הרקיע, והיופי המשגע נמצא פה בכל הגוונים היפים".
לאחר הטיול אנחנו רעבים, ומסעדת עומרס הוותיקה והאהובה, שהחליפה מיקום והגדילה את מספר השולחנות, היא פתרון מצוין. המסעדה ממוקמת בדאון-טאון אילת, לא באזור של המלונות והתיירים אלא היכן שהאילתים האמיתיים גרים. סטייקים משובחים ובירה מקומית טרייה יכולים להפוך גם את העיתונאי המקצוען והספקן ביותר לגבר מנומנם וסמוק לחיים, ואנחנו מתבקשים לבצע צ'ק אין במלון רויאל ביץ' המפואר ולנוח לקראת הצגת תיאטרון מסקרנת. כן, שמעתם נכון - הצגת תיאטרון באילת.
קצת תרבות לא תזיק, ולאחר שקיעה מופלאה בצבעים של אדום וכחול עמוק, אנחנו מתקדמים לעבר המצפה התת-ימי שמדרום לעיר. בלילה האתר סגור למבקרים, וזאת הזדמנות טובה לתיאטרון אלעד להעלות באולם של בריכת הכרישים המהפנטת תיאטרון אקספרימנטלי ונועז, הפקה חדשנית ויוצאת דופן על בסיס ספרו הנודע של הסופר הנודע ארנסט המינגוויי, "הזקן והים".
באופן מפתיע במיוחד, שי פיטובסקי, במאי ההצגה, מבקש מאיתנו לכסות את העיניים בבד שחור ונותן לנו רקע קצר על הקבוצה המוכשרת שהוא מוביל.
"תיאטרון אלעד היא קבוצה של שחקנים מוכשרים ששיחקו במרכז בתיאטרון רפרטוארי, ועברו לאילת ולחבל אילות כדי להקים תיאטרון אחר", הוא מספר. "בכל הצגה אנחנו מנסים לאתגר את הקהל שלנו, ולגרום לו להשתתף בהצגה ולא להיות רק צופה. התיאטרון עובד בלוקיישנים שונים, וכל הפקה זה אולם חדש. אדם קונה כרטיס אבל לא להצגה רגילה - אלא כרטיס טיסה לעולם מיוחד. בהצגה הזאת אנחנו נכנסים לעולם של המינגוויי, ואולי זה הכי קרוב לחוויה של קריאה בספר".
אני מודה שלקח לי קצת זמן להתרגל לישיבה בחושך מוחלט עם עיניים מכוסות. כך או כך ההצגה התחילה, השחקנים רצו מסביב, שמענו אותם מדברים מכל מיני כיוונים והייתה מוזיקה חיה ומצמררת. ברגע שהגוף השתחרר וצבר ביטחון, הסיפור הקלאסי הפך למציאות עוצמתית ואנחנו, הקהל, התמזגנו לתוכו בהנאה מרבית.
ידוע לכול שקצת תרבות גורמת לרעב, ואנחנו נוחתים בחווה של בני לארוחת טעימות של השף מאור כהן, על טוהרת חומרי הגלם המקומיים של הערבה והנגב הדרומי. לאחר הארוחה אנחנו מקנחים בסדנת ריקודי בטן מדליקה עם אבישג אפרתי, שמקפיצה אותנו במקצועיות במסגרת פרויקט "101 חוויות בחינם" שהעירייה מפעילה לעידוד התיירות בחורף. ניתן להירשם מראש לפעילויות השונות דרך האתר.
לאחר הריקודים כולם עייפים, וזה הזמן לנצל את שמי המדבר האפלים ולצפות בכוכבים. איתן שוורץ, הקיבוצניק והאסטרונום החובב, מציב ליד המדורה טלסקופ גדול ונותן לנו הצצה מעניינת לגרמי השמיים ואל חייו האישיים.
ארוחת הבוקר המפנקת של מלון רויאל ביץ' היא התחלה מצוינת ליום של חופשה חורפית. יש מזנון עשיר, אחד הטובים בארץ לטעמי, אבל אנחנו מבקשים מהמלצר אג בנדיקט עם סלמון מעושן בצד וכוס קפה משובח - ממש כמו באיטליה.
אדי פסיאדוב, מנהל מסעדת בובס VIP במלון רויאל ביץ' שמפקח על ההתנהלות מקרוב, משתף כי "גם מי שלא אורח של המלון יכול לבוא לאכול. זה עולה 120 שקל לאדם".
אומנם לא שילמתי על התענוג, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו ארוחת בוקר איכותית שכזאת, אבל זאת הייתה ארוחה מצוינת, ומפני שהחורף בפתח ולא חייבים לתחזק גזרה קיצית לבגד הים, אפשר היה לבלוס ללא חשש.
ובכל זאת, כדי לאזן את הקלוריות העודפות יצאנו לעשות קצת כושר והצטרפנו לשיעור סאפ בחינם (שמעתם טוב), שניתן להירשם אליו במסגרת 101 חוויות בחינם. שחר (שייגי) אדרי, מדריך סאפ באקסטרים ספורט ימי, נותן לנו משוט מתכוונן. שיעור קצר על חתירה ואנחנו מוכנים להפלגה. המים של מפרץ אילת ללא גלים, ממש פלאטה, ואין צורך בניסיון קודם כדי להתנסות בחוויה - וזה הרגע שלו חיכיתי לאורך כל חופשת החורף באילת, לצאת אל הים הפתוח ואל המרחב הכחול העמוק, להרגיש את השקט ולתת לנוף המושלם לעטוף את המודעות ברוגע ובשלווה.
לאחר הרחצה המהנה בים, יעל לרנר, מדריכת הטיולים הפרטית שלנו ויועצת לפיתוח תיירות באילת, לוקחת אותנו לסיור מיוחד בעקבות ההיסטוריה של עיר התיירות הוותיקה. במסגרת "101 חוויות בחינם" אנחנו מבקרים במוזיאון המקומי - "אילת עירי" - שהוקם בשנת 2007 במטרה לשמר את ההיסטוריה המפוארת של עיר התיירות הדרומית.
"כמו שאנחנו מחפשים בכל מקום בעולם מוזיאון קטן לטייל בו, אז גם באילת צריך לעשות את זה", היא אומרת. "המבקרים מתרגשים מהתמונות והמוצגים השונים, כל אחד מתחבר לאיזה זיכרון ילדות שיש לו מאילת, ובייחוד מהאוטובוס המשוחזר".
לרנר מובילה אותנו במקצועיות רבה בתוך קפסולת הזמן המוזיאונית אל עולם מרתק של נוסטלגיה מתקתקה, ובשיאה הצצה לדגל הדיו המפורסם מהבגרות בהיסטוריה - דגל מדינת ישראל המאולתר שהונף בשנת 1949 במהלך מלחמת העצמאות מעל משטרת אום רשרש, שהפכה לאילת.
מול המוזיאון העירוני ממוקמת גלריית האמנות המקומית: גלריה אמנים אילת - בית לאמנים אילתיים. במסגרת "101 חוויות" הכניסה בחינם, ויש גם סדנת אמנות ורישום בפחם. שיטוט קצר בגלריה מייצר חוויה אמנותית אותנטית ונעימה - מתברר שתושבי העיר מוכשרים מאוד וההנאה מובטחת.
מכאן אנחנו ממשיכים לתצפית ממצפור הים האדום שנמצא בלב שכונת שחמון היוקרתית. הנוף עוצר נשימה, ולרנר מספקת אינפורמציה חשובה.
היא אומרת: "תראו את התמונה הפנורמית המטורפת, התגשמות החזון של בן גוריון, שהגיע לפה בשנת 1935 ואמר שאילת הולכת להיות השער הדרומי של מדינת ישראל לעולם. אפשר לראות מהמצפור את ערב הסעודית, ירדן ומצרים, ואני ממליצה להגיע לכאן במיוחד בחורף, בזריחה או בשקיעה, להתעטף במשהו ולזכות בתצפית יפה במדינת ישראל".
ידוע לכול שתצפית נוף מוצלחת מייצרת לחץ כבד על בלוטות הטעם, ולרנר המקצוענית מובילה אותנו לסוף הסיור, להצצה אל אחד המוסדות הקולינריים הוותיקים בעיר - גלידה פיני לק. גלידה בטעם של פעם. הריח המתקתק שממלא את הגלידרייה מעלה זיכרונות קדומים מקרקעית המוח. פנחס אמבר, הבעלים החביב, נותן לי לטעום מגלידת המשמש שאהובה עליו במיוחד, ואני חוזר במנהרת הזמן 45 שנה, לטעמי הילדות שלי בגלידה אריה המפורסמת מחוף השרון בהרצליה.
"אנחנו הגלידה הכי ותיקה באילת, אני פה 35 שנה בערך. אנחנו עושים גלידה ממש כמו פעם ומשתמשים בחלב ושמנת - זה הבסיס".
הסיור ההיסטורי בעיר אילת מסתיים בהצלחה מרובה, ואנחנו אוכלים צהריים בורקאדה - מסעדת דגים כשרה וחדשה שנפתחה בעיר. אכלתי ברבוניות ושתיתי הרבה יין לבן. אנשי תאגיד התיירות של אילת לא נותנים לנו לנוח מהארוחה הדשנה ומהאלכוהול, ואנחנו נלקחים לסדנת JOMA, סדנה לאומנות באזור התעשייה - סדנת "ממחזרות" שניתנת בחינם במסגרת 101 חוויות.
רגע לפני שאנחנו עולים למטוס בחזרה למציאות, אנחנו עוצרים לאכול פיצה טובה באווירה פלורנטינאית מובהקת. למוסד הקולינרי החדש קוראים "פורטונה - כולה פיצה", הוא ממוקם בעיר ולא באזור התיירות ומספק חוויה שיקית צעירה וטעימה.
לסיכום: כשמגפת הקורונה משתוללת בעולם, חופשה חורפית באילת היא פתרון מושלם למי שרוצה לשבור שגרה, להרגיש את כוחו של המדבר המרהיב בטמפרטורה הנכונה, לחוות ספורט ימי בים סוף המושלם, קולינריה מקומית, מופעי תרבות תוססת ואותנטית - וכמובן להכיר תושבים מקומיים נחמדים. אומנם מחירי הלינה במלונות המפוארים והמפנקים ברצועת החוף התיירותית לא מתאימים לכל כיס, אבל קיימים בעיר אתרי לינה זולים יותר, ופרויקט "101 חוויות בחינם" מאפשר לנופשים חוויה תיירותית משלימה ומרעננת.
הכותב היה אורח של תאגיד התיירות של אילת
