מתחם "חוות שלם", המהווה את האזור המרכזי של פארק אריאל שרון, נפתח אתמול (חמישי) לציבור – אחרי ארבע שנים של עבודות פיתוח ושיקום. יחד עם מאות הדונמים שנוספו כעת לפארק, הופך פארק אריאל שרון, שנועד לשמש כריאה הירוקה של דרום מטרופולין גוש דן, לפארק המטרופוליני הגדול ביותר בישראל.
פארק אריאל שרון משתרע בשטח הפתוח שלאורך נחל איילון, בין נמל התעופה בן גוריון לנתיבי איילון. מצפון תחום שטחו על ידי אור יהודה, רמת גן ותל אביב, ומדרום על ידי כביש 1. מלבד מתחם חוות שלם, כולל הפארק גם את הר הפסולת המשוקם חירייה – ובעתיד הוא צפוי להתחבר גם אל פארק מנחם בגין שבדרום תל אביב ואל שטחי מקווה ישראל. עם סיום כל עבודות הפיתוח, יעמוד שטחו הכולל של הפארק על כ-8,500 דונם – פי שניים וחצי מגודלו של הסנטרל פארק בניו יורק.
הפארק כולל שטחי טבע, אתרים ארכיאולוגיים כמו שרידיה של בני ברק המקראית, נחלים בהם נחל איילון ויובליו נחל כופר ונחל שפירים, תצפיות ייחודיות, אגמים מלאכותיים ואף שטחים חקלאיים – לצד מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים. בפארק מגוון ביולוגי עשיר, הכולל בין השאר מיני זוחלים, יונקים, דו-חיים וכ-200 מיני ציפורים שעבורן שטחי הפארק משמשים תחנת עצירה על ציר הנדידה. שטחי הפארק יוצרים מסדרון אקולוגי לתנועה ולמעבר של בעלי-חיים, ובפארק מתקיימים בתי גידול רבים לחי ולצומח.
ההחלטה על הקמת פארק מטרופוליני ובצידו אזור המוקדש למיחזור התקבלה בשנת 2005 על ידי הממשלה בראשותו של אריאל שרון. עם חנוכתו שנתיים לאחר מכן, הוחלט כי ייקרא על שמו של שרון, כהוקרה על תרומתו להקמת הפארק. מתחם ההר שבפארק נחנך בשנת 2014 והוא מושך אליו אלפי מבקרים הנהנים ממרחבים פתוחים ופורחים, נקודות תצפית מרהיבות, סיורים מודרכים ומופעי תרבות. מדובר בפרויקט שיקום סביבתי בקנה מידה עולמי שבמסגרתו שוקם "הר הזבל" (חירייה) והפך לריאה ירוקה ומרהיבה. הפארק עדיין נמצא בתהליכי פיתוח, ומתחם "חוות שלם" שנפתח כעת צפוי להפוך למוקד משיכה ופעילות מרכזי.
המתחם החדש מציע למבקרים חוויה של טבע עירוני לצד פעילויות רבות. הכניסה למתחם נמצאת בדרך חיים בר לב – שבה הורחבו התשתיות על מנת לקלוט את אלפי המבקרים בפארק. צומת הכניסה לפארק נבנה בהתאמה לקליטת כניסת אלפי כלי רכב, והעבודות כללו גם שיפוץ והרחבת כביש 461, רמזור הצומת, הקמת תחנות אוטובוסים ועוד. בנוסף הוכשר מתחם חניות "חניון מטע" הממוקם בין מטעי העצים שבפארק.
שדרת הכניסה הייחודית של המתחם עוצבה בהשראת אלמנטים טבעיים על ידי האדריכל פיטר לאץ והוקמה בה פרגולה שתהווה מקום מפגש לקיום מיזמים תרבותיים, אמנותיים וקהילתיים כגון ירידים, שווקי איכרים, מופעים ועוד.
כמו כן הושלמה הקמת אזור המגוון האקולוגי הכולל בריכת חורף, אגם צפרות, גינת צמחי תבלין ומרפא ועוד. באגם הצפרות מתקיים ניטור קבוע של ציפורים ובמהלכו גם נערכות הדרכות צפרות לקבוצות מאורגנות. בנוסף מוצעים סיורים בנושאי טבע, סביבה וקיימות על ידי מחלקת ההדרכה בפארק, המותאמים לקבוצות גיל מגוונות. אזור נחל כופר החוצה את הפארק הוסדר ושוקם גם הוא לרווחת המבקרים.
החווה שהוקמה כתשובה לחרם על המדינה הצעירה
אחת הנקודות המעניינות ביותר במתחם החדש שנפתח הוא אזור המבנים המשוחזרים של "חוות שלם" – שנקראה בעבר "חוות הזרע". החווה, המהווה ציון דרך חשוב על ציר הזמן של ימי ראשית המדינה, הוקמה בשנת 1953 על ידי האגודה החקלאית השיתופית "הזרע". האגודה עסקה בגידול, פיתוח והפקת זרעים לחקלאות בארץ ישראל. הרקע להקמת החווה היה החרם הכלכלי על המשק היהודי בארץ ישראל באותם ימים, אל מול הצורך ההולך וגובר בתוצרת חקלאית לאוכלוסייה הגדלה של המדינה הצעירה.
10 המשפחות שהגיעו להתגורר ולעבוד בחווה היו משפחותיהם של מומחי חקלאות שקובצו מכל רחבי הארץ, ופעילותם יחד עם כלל פעילות חברת "הזרע" בתחום המחקר והפיתוח החקלאי היוו אבן דרך והפכו את מדינת ישראל למובילה ופורצת דרך בעולם בכל הקשור לחקלאות מודרנית וטיפוח זנים מיוחדים. מיקום החווה בשטחים הפתוחים הסובבים את נחל איילון העניקו למקום את אופיו הייחודי.
מבחינה פיזית, החווה חולקה לשני מתחמים עיקריים – המתחם המשקי שבו התקיימה הפעילות החקלאית, ומתחם המגורים שכלל חמישה מבני מגורים דו-משפחתיים, שבהם התגוררו עובדי החווה ומשפחותיהם. הבתים נחשבו מרווחים בזמנם, והמשפחות התגוררו בהם בחינם – אך זכות זו הותנתה בכך שיעבדו בחווה. כל בית כלל שני חדרי שינה, פינת אוכל, מטבח, חדר אמבטיה, שירותים ושתי מרפסות.
עם זאת, תנאי המחיה בחווה היו קשים בשל הבידוד היחסי שבו חיו תושביה, הריחות העזים ממזבלת חירייה הסמוכה וריבוי היתושים והמזיקים. בשנות ה-60 החלו דיירי החווה לנטוש אותה, ובשנת 1983 נטשה המשפחה האחרונה. בתי המגורים הנטושים ניזוקו עם השנים ונטו לנפול – אך במסגרת עבודות השיקום והפיתוח של המתחם שוקמו ושוחזרו המבנים ההיסטוריים הללו, תוך שמירה דייקנית על אופיים ומראם הייחודי.
במתחם משולבים סיורים היסטוריים וכן מיצג אור-קולי המספר את סיפורה של חוות שלם. בנוסף ישולבו בהמשך במבנים המשוחזרים גם תערוכות מתחלפות, בתי קפה ומתחמים קולינריים שונים ועוד.
בנוסף, במתחם הוקם גם גן משחקים אקולוגי וייחודי, שמשתרע על שטח של שלושה דונמים ומשלב מתקנים יוצאי דופן בעיצובם ובאופן שבו הם מפעילים את הדמיון. עשרות המתקנים הבנויים מעץ רוביניה הוקמו מחומרים אקולוגיים ידידותיים לסביבה, ובנויים על טופוגרפיה ייחודית.
בשנים הקרובות צפוי הפארק להמשיך ולהתפתח עם מרכז מבקרים, מתחם קמפינג ואגם מלאכותי גדול בשטח של 90 דונם – שבסמוך לו טיילת עם בתי קפה ומסעדות. פרויקט נוסף שראוי לציין הוא גבעת המופעים שבשעות היום תשמש כאזור בילוי, נופש ופיקניק, ובשעות הערב יתקיימו בה מעת לעת מופעי ענק לכ-30 אלף איש.
הפארק מנוהל על ידי חברת פארק אריאל שרון, שהנה חברה ממשלתית תחת המשרד להגנת הסביבה. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בטקס חנוכת המתחם החדש כי "זהו פארק שהפך את הר הזבל של חירייה לפנינת נוף ומקום בו ילדים מתחנכים על היבטי האקולוגיה ושמירה על הסביבה. המתחם החדש יציע גם הוא חוויית טבע מעשירה לכל מי שיגיע אליו".
לדברי זנדברג, "פארק אריאל שרון לא סתם קיבל את הכינוי הריאה הירוקה באמצע המטרופולין, זהו פארק ייחודי הדוגל בשמירה על שטחים פתוחים, שיקום המגוון הביולוגי ובמקביל הפך למקום של בילוי וטבע בגוש דן – כבר היום נהנים מהפארק אלפי תושבים בשבתות, בהופעות, בסיורים ועוד. הסיפור המיוחד של הפארק מדגיש עבורנו שניתן לשמור על הטבע ועל הסביבה גם באזור עירוני צפוף ועמוס".
דן ליכטמן, מנכ"ל פארק אריאל שרון, הוסיף: "אנו נרגשים לקראת פתיחת המתחם המרכזי של הפארק. מדובר ביום חג עבור כל אזרח במדינת ישראל שאיכות הסביבה והשמירה על המרחבים הפתוחים והריאות הירוקות במדינה יקרים לליבו. כבר כיום מושך אליו הפארק מבקרים רבים והוא הפך לנקודת בילוי בטבע עבור אלפי ישראלים שנהנים מריאה ירוקה בלב המטרופולין. אין לנו ספק שפתיחת המתחם המרכזי – חוות שלם – תעשיר משמעותית את אפשרויות הבילוי בטבע ותמשוך מאות אלפי צעירים, משפחות ומבוגרים שייהנו ממרחב לפעילויות פנאי מגוונות".
