ברוכים הבאים למוזיאון התת-ימי שהיה נטוש עשרות שנים
(צילום: אמיר ויצמן, Aquazoom/GoPro)
במרחק של קילומטר וחצי מערבה מהעיר חיפה מסתתר בעומק הים פארק תת-ימי סודי, מוזיאון תת-ימי מסתורי שבו מוצגים בקרקעית הים ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן. את אתר הצלילה המסקרן הקימו בין השנים 1998 ל-2001 אנשי רשות העתיקות בשיתוף עם עיריית חיפה והתאחדות הצלילה בישראל, אך שלל מכשולים בירוקרטיים שעליהם נפרט מיד מנעו ממנו מלהפוך לאתר פעיל. כעת, עשרות שנים לאחר מכן, חזרנו עם יוזם הפרויקט אל הממצאים שבקרקעית הים.
ד"ר אודי גלילי, ארכיאולוג ימי ידוע ובעל הישגים רבים בתחום המחקר התת-ימי מאוניברסיטת חיפה ופנסיונר של רשות העתיקות, מספר לנו על תולדות המוזיאון התת-ימי המסקרן שהקים בלב הים: "כשבנינו את הפארק הארכיאולוגי התת-ימי בשנות ה-90 עבדתי ברשות העתיקות, וזאת הייתה יוזמה משותפת שלי ביחד עם הצוות. שאבנו השראה מתצוגה ארכיאולוגית שעשו בזמנו בקיסריה. עשו שם ניסיון להציג ממצאים, אבל זה היה במים רדודים. התצוגה עבדה כמה חודשים, אבל היה צריך לחדש אותה בגלל הסערות והתנועות של החול".
כישלון התצוגה התת-ימית בחוף קיסריה הוביל את החוקר הוותיק לחשב מחדש את צעדיו: "הבנתי שאם עושים מוזיאון תת-ימי הוא צריך להיות מיועד לצוללים, ושיהיה אפשר לראות את המוצגים בכל ימות השנה. היה צריך למצוא סביבה עם עומק מים מינימלי באזור סלעי, שבו הסערות פחות משפיעות והוא לא יכוסה בחול. בחרנו בקניון תת-ימי מול חיפה, והתחלנו לסדר את העוגנים שמצאנו בצלילות. במקביל, פנינו להתאחדות הצוללנים ולעיריית חיפה - וכולם התלהבו".
האתר שנבחר הוא קניון תת-ימי נדיר ויוצא דופן, אפיק של נחל קדום שכוסה במי הים. ד"ר גלילי מסביר: "בתקופת הקרח האחרונה קו החוף של חיפה היה שבעה קילומטרים מערבה לתוך הים, והנחלים שזרמו אז לים חצבו את הקניון. לאחר שהסתיימה תקופת הקרח, לפני 12 אלף שנה, המים עלו וכיסו אותו".
תהליך הבנייה של המוזיאון התת-ימי הסודי מול חופי חיפה היה קשה. ד"ר גלילי נזכר במאמץ הפיזי הרב שנדרש להזזת החפצים הכבדים והנדירים עבור התצוגה הייחודית: "אנחנו מוצאים ממצאים ארכיאולוגיים בקרקעית הים בדרך כלל אחרי סערות שמזיזות את החול, ואחרי שבועיים הממצאים מתכסים בחזרה. במשך כמה שנים העברנו ממצאים גדולים לקניון התת-ימי באמצעות בלונים, החל מממצאים פרהיסטוריים להפקת שמן זית, סוגים שונים של עוגנים – כולל עוגן נדיר בן ארבעת אלפים שנה – אבני בניין ומטילי ברזל. התצוגה החלה לצבור נפח, ובמקביל התקדמנו עם הנושא הפרוצדורלי".
וכאן מתחיל הסיפור להסתבך: "התחילו לשאול לשאלות על ביטוח: אם מישהו יטבע, מי ייקח אחריות?". עבור מי שלא מכיר את עולם הצלילה מדובר בשאלות לגיטימיות, אולם לטענת ד"ר גלילי, המציאות בשטח וחוקי הצלילה המוסדרים במדינת ישראל עונים למעשה על כל הבעיות המשפטיות של צלילה במוזיאון התת-ימי הסודי של חיפה.
"צולל שמעוניין לבקר בפארק התת-ימי לא יכול לצלול עצמאית באתר", מסביר ד"ר גלילי. "כדי לצלול שם צריך סירה, צריך מועדון צלילה מוסדר וצריך מדריך צלילה מקצועי שמכיר את המקום. בנוסף, לכל צולל יש ביטוח צלילה, אבל המנהלים אסרו עלינו לפרסם את המקום. אמרתי למנהלים, אם בן גוריון היה מתייעץ עם יועצים משפטיים לא הייתה קמה מדינת ישראל. אם אתה רוצה להיות מכוסה מכל כיוון ובכל מצב אז אתה לא עושה כלום".
מיקומו הסודי והנסתר של האתר נשמר בקנאות על ידי כל המעורבים בדבר במשך עשרות שנים. יודעי דבר ששמעו בדרך כזו או אחרת על המקום לא הצליחו למצוא אותו באופן עצמאי. הצולל בר המזל שזכה לראות את המוזאון התת-ימי לראשונה, לאחר עשרות שנים של שכחה והסתרה מקוממת, הוא הצלם התת-ימי הוותיק אמיר ויצמן מאקווה זום. "בסביבות יום כיפור השנה ד"ר גלילי החליט להעביר לי את המידע והמיקום של הפארק התת-ימי שהקים, כדי שלא ייעלם ויישכח", מספר ויצמן. "זה היה מאוד מרגש לשמוע לראשונה על אתר צלילה חדש ומסתורי בישראל, כי בניגוד לארצות אחרות בחופי הים התיכון שלנו אין הרבה אתרי צלילה איכותיים".
ויצמן המעשי מארגן מיד צוות מקצועי ומיומן של צוללים מתנדבים ממועדון הצלילה פוצקר נהריה, וכולם חסרי סבלנות, מחכים לרגע המתאים שבו מזג האוויר ההפכפך בים יאפשר צלילה איכותית באתר הסודי - בראות גבוהה למטרות צילום. "מאוד התרגשנו בהמתנה לקראת הצלילה הראשונה שלנו במוזיאון הסודי", הוא משחזר, "להיות הראשונים שצוללים שם אחרי עשרות שנים שהאתר ננטש. הקורונה עיכבה את הצילומים וגם הסערות הגדולות של החורף תרמו את שלהן, עד שיום אחד בהיר לפני שבועיים, עם מזג אוויר מושלם לצילומים תת-ימיים, יצאנו לדרך".
לאחר שמונה חודשים מורטי עצבים, ויצמן הצלם התת-ימי ומשלחת הצוללים ממועדון פוצקר, בליווי ד"ר גלילי, יצאו על סירה לאזור המשוער של הקניון התת-ימי המסתורי, והחיפושים אחר האתר הנסתר החלו.
"יצאנו בסירת מנוע מנהריה ואספנו את ד"ר גלילי, שהגיע לסירה בשחייה מחוף הסטודנטים של חיפה. על אף גילו, האיש המדהים הזה הוא שד במים. ד"ר גלילי זכר את המיקום של הקניון בשיטות הישנות, הוא לא עובד עם נ"צ GPS אלא עם פיקסים. הוא יודע שהקו של אוניברסיטת חיפה צריך להתחבר עם המפעל בכרמל ועוד זוויות, הוא עובד ממש כמו לפני מאה שנה. ברגע שהוא איתר את המקום המשוער, זרקנו עוגן. שלומי פלניצקי, צולל בכיר ונציג התאחדות הצלילה הישראלית, היה הראשון שירד למים לחפש את העוגנים שמסמנים את הכניסה לקניון התת-קרקעי. תוך 25 דקות הוא מצא את הכניסה למוזיאון, וזה היה הסימן לנו לקשור את הסירה ולהתחיל את צלילת הצילום".
14 צפייה בגלריה
עוגן ברזל דו-זרועי מספינה שנשאה מטען מטילי ברזל ונטרפה בחוף הכרמל
(צילום: אמיר ויצמן, AQUAZOOM/GoPro)
14 צפייה בגלריה
אגן אבן לכתישת זיתים מאתר ניאוליתי בחוף דדו. מסננת עשויה מזרדים שהתגלתה באתר ומסננת מודרנית המשמשת בתעשיית שמן הזית (עקאל)
(צילום: יוסקה גלילי)
הקול של ויצמן מלא התרגשות כשהוא מתאר לנו את חוויית הצלילה הראשונה שלו באתר הקסום: "זה אתר צלילה חדש מול חיפה שאף אחד לא יודע על קיומו, אנחנו עוברים שם מעל עשרות פעמים בלי לדעת על האתר הזה. אני נכנס למים עם אופק, הבן של ד"ר גלילי, ואיך שאני יורד למטה אני רואה את העוגן האדמירלי המרשים שמסמל את שלט הכניסה לאתר, וזאת הייתה צלילת צילום מדהימה עם ראות מעולה".
עשרות שנים חיכה המוזיאון בסבלנות למבקרים הראשונים. אומנם חסרים פתקיות ושלטי הסבר על המוצגים, אבל עבור מי שמתעניין בתחום מדובר בחגיגה אמיתית: "התעלה הולכת לאורך של 70 מטר, מתחילה בעומק של 14 מטר ומסתיימת בעומק של 18 מטר", מספר ויצמן. "זה לא עמוק, ובממדים של צלילה ספורטיבית זה כלום. האתר תוכנן בחוכמה רבה כך שכולם יוכלו ליהנות ממנו. אחרי שצילמנו את שורת העוגנים, עברנו לגלגלי המרכבות שטבעו יחד עם אונייה מלבנון. כל כמה מטרים אנחנו עוברים תקופה אחרת וחוזרים אחורה בזמן, ואני מצלם מלמעלה וגם מלמטה - פשוט חוויה מדהימה".
ד"ר גלילי מביע צער על הזנחת אתר הצלילה הקסום: "אין טעם להוציא ממצאים ארכיאולוגיים גדולים מהים כדי שישכבו ויעלו אבק בתוך מחסן יבש של מוזיאון על היבשה - אף אחד לא יראה אותם ולא יתעניין בהם. כשצוללים רואים את המוצגים הארכיאולוגיים במקומם הטבעי, מקבלים ערך נוסף".
הארכיאולוג הוותיק מבין את הערך הלימודי והמעשי של הצגת הממצאים הנדירים לדור הצעיר, מעוניין להחזיר את מפעל חייו למודעות הציבורית ומזמין את צוללי ישראל לבקר במוזיאון התת-ימי המסקרן.
"מי שיש לו רישיון צלילה וביטוח יכול להגיע לפארק התת-ימי עם מדריך צלילה מקצועי בסירה, לרדת לים וליהנות. מדובר באתר צלילה נורמטיבי, ואין בו סכנה מעבר לאתר צלילה רגיל. האתר נמצא מערבית לחוף הסטודנטים במרחק של קילומטר וחצי מהחוף, בעומק של 15 מטר עד 20 מטר".
ד"ר גלילי נותן לנו לראשונה את המיקום המדויק של המוזיאון התת-ימי, ומדגיש כי "רצוי שלסירה יהיה מכשיר אקו סאונד, מכשיר קולט הד, כדי למצוא את הקניון התת-ימי. נקודות הציון ברשת הבינלאומית במעלות וחלקי מעלות הן: צפון - 32.791667, מזרח - 34.935667".
תגובות
מרשות העתיקות נמסר: "מדובר ברעיון שגובש על ידי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, במימון עיריית חיפה והתאחדות הצלילה. הפרויקט החל באמצע שנות ה-90, ומטרתו הייתה לתעד את העוגנים מהתקופות השונות: מתקופת הברונזה המאוחרת ועד ימינו. זאת, במקום להשאירם כך שיתכסו בחול וייעלמו מהצוללים. הם תועדו באתרם, והועברו לקניון שנוצר ברכס הכורכר הטבוע - תוואי קדום החוצה את הרכס, שם הם סודרו לאורכו במכלולים אורכיים. במקום יש עוגני אבן, עוגני ברזל גדולים, אגני אבן מאתר פרהיסטורי ועוד. המטרה הייתה שמועדון צלילה מקומי ייקח חסות על האתר, מאחר שאפשרות ההגעה למקום היא בכלי שיט בלבד - עומקים 15 עד 22 מטר. עיריית חיפה חזרה בה מהפרויקט מאחר שמדובר באתר צלילה מרוחק, ולאור השאלה מי אחראי במקרה של תאונת צלילה".
לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, "הצלילה במקום בטוחה למדי. המקום נבחר במטרה שיאפשר צלילה ספורטיבית, והניווט באתר קל יחסית. כיום, רשות העתיקות מבצעת פעילויות במקום, בעיקר ניקוי העוגנים אחת לתקופה מצמידה ימית, וצלילות מודרכות במסגרת השתלמות צולל מדעי".
מעיריית חיפה נסמר כי "העירייה אינה שותפה לפרויקט המדובר, זאת לאחר שבשנות ה-80 הנושא נבחן על ידיה, ובהמלצת השירות המשפטי הוחלט שלא לקחת בו חלק".
שלומי פלניצקי, מדריך צלילה מוסמך ומנהל פיתוח הדרכה בהתאחדות הישראלית לצלילה, מסר כי "האתר נבחר במיוחד כדי שיתאים לצוללים בכל הרמות. עבור כל מי שצולל על פי חוק, אין בו סכנה מעבר לאתר צלילה רגיל בים התיכון. אנחנו שמחים שהאתר התגלה מחדש ומעודדים את כל הצוללים בישראל לבוא וליהנות מהעושר התת-ימי בים התיכון, ולהתעניין בארכיאולוגיה הימית המפוארת של מדינת ישראל".
