(צילום ועריכה: שלומי קדוש – Ultrailman)
אזור הגליל, המשופע בשמורות טבע ייחודיות, אתרים מרהיבים ויעדי טיול מבוקשים, מציע תוואי ייחודי של אחד מהמסעות היפים והמיוחדים בארצנו, הנקרא "מסע מים אל ים".
תחילתו של התוואי בגליל המערבי - בחלקו הצפוני של חוף הים התיכון בישראל - והוא עובר לאורכן של שמורת טבע נחל כזיב ושמורת טבע הר מירון, עולה לפסגת הר מירון דרך נחל כזיב ונחל נריה , יורד דרך שמורת טבע נחל עמוד ומסתיים בגליל התחתון, בחוף הכנרת.
אורכו המלא של המסלול כ-80 קילומטר, עם כ-2,000 מטר טיפוס מצטבר. מדובר במסלול מאתגר למיטיבי לכת החוצה נחלים זורמים, מעבר סלעים ועצים, צמחייה סבוכה, עליות וירידות במדרונות תלולים, וכן - חצייה של מספר פסגות הרים בגליל העליון.
מרבית המטיילים בוחרים לעבור אותו בהליכה רגלית, המחולקת למקטעים ונמשכת בין 5-3 ימים, בהתאם ליכולת הגופנית של המטיילים ולקצב ההליכה הרצוי.
אולם, יש גם כאלה שמעדיפים לרוץ אותו, כמו ארבעת המטיילים שבחרו לעבור את התוואי כולו בריצה שארכה יומיים בלבד (במקום שלושה, ארבעה או חמישה ימים) - וכדי להוסיף עניין לחוויה המיוחדת ולאתגר הפיזי, הם החליטו לתעד את המסע כולו.
ואם כל זה לא מספיק, הארבעה אף האריכו את המסלול הקלאסי של המסע, זאת בכדי שיצליחו להגיע לנקודות עניין ותצפיות נוף מרהיבות נוספות הנמצאות בסביבה, תוך כדי שהם נחשפים לתופעות טבע ייחודיות ומצליחים להבין את האתגרים שבשמירה על שמורות הטבע הימיות.
ההיערכות למסע
סיפור מסע האקסטרים של ד"ר רם גל - גיאוגרף, עורך דין ואיש רשות הטבע והגנים ,רונן קרומהולץ – מנהל שיווק ומכירות תיירות נכנסת בחברת דיזנהויז יוניתורס, שלומי קדוש – איש הייטק (אמדוקס), חובב ריצת שטח מושבע ובלוגר ריצה וקפה ורעות גרוס – דיאטנית ומאמנת כושר (שהצטרפה ליום הראשון של המסע) - ארבעה מטיילים מנוסים ורצי שטח והרים בעלי כושר גופני גבוה - התחיל כחודש לפני היציאה למסע עצמו.
הוא כלל הכנות מוקדמות הן בתחום המוכנות הפיזית האישית שלהם, והן בתחום ההיערכות הלוגיסטית. שכן, על מנת לצלוח את האתגר נדרשים מאמץ פיזי רב, תכנון יעיל, היערכות מיוחדת והצטיידות מתאימה.
16 צפייה בגלריה
אפשרות להתבוננות מקצועית וחקר של הסביבה. על רקע כסא אליהו בנחל מירון
(צילום: שלומי קדוש)
"המסע, שבוצע כאמור בריצה, הוא חלק מתופעה שהולכת ומתפתחת גם בישראל בשנים האחרונות בקרב קהילת הרצים, המשלבים פעילות ספורטיבית מאתגרת וחוויה חברתית מעצימה, יחד עם חשיפה מקרוב לטבע על יופיו וערכי הטבע שבו, תוך הקפדה על שמירתו", אומר ד"ר רם גל, איש רשות הטבע והגנים, העוסק במסגרת תפקידו בשמירת טבע ושטחים פתוחים ולקח חלק במסע.
"באופן אישי, מעבר לחוויית היציאה לטבע, ההשתתפות במסע סיפקה לי ממד נוסף, כזה שכולל בתוכו התבוננות מקצועית וחקר של הסביבה, תוך קידום פעילות בקרב רצים להעלאת המודעות לשמירה על הטבע ולהכרת הארץ", הוסיף גל.
לדבריו, "מספר הרצים המדויק הכולל שעוסקים בכך בארץ אינו ידוע, אך ניכר כי הולכת ומתגבשת לה קהילת רצים פעילה סביב יציאה לריצה במסלולים ומסעות שונים בשטח במגוון אזורים ברחבי בארץ, שחלקם דומים במאפייניהם למסע 'מים אל ים'.
"בעיקרון, ישנם מסלולים רבים ומגוונים שיכולים להתאים לחוויית ריצה בשטח. מדובר במסלולים ברמות קושי שונות, ותכנון הריצה בהם תלוי בעיקר ביעדים שהרצים מציבים לעצמם, ברמת הכושר הגופני שלהם, ברמת המיומנות והניסיון שלהם בריצות שטח והרים, בעונות השנה ובתנאי מזג האוויר", הוא מסכם.
ההכנה הפיזית למסע, כללה אימוני כושר וריצות במתארים שונים ובעצימות משתנה, וכן - טיפוסים אנכיים בשטחים הרריים שונים. ההיערכות הלוגיסטית ליציאה למסע, התבססה בעיקרה על התארגנות עצמית, וכללה בעיקר איסוף מידע מאנשי רשות הטבע והגנים לגבי המצב בשטח, הכרת מאפייני השטח, תכנון מסלול הריצה על בסיס מפות שמורות הטבע וסימון שבילים, תוך חלוקתו למקטעי ריצה של יומיים ותכנון קצב הריצה בכל מקטע בנפרד.
בנוסף, נעשתה הקפדה על דגשים וכללי בטיחות לרבות מעקב אחר מזג האוויר הצפוי, תכנון לוחות הזמנים, קביעת מקום הלינה במהלך המסלול בחניון לילה מאושר, חישוב של כמויות המים ותכנון מראש של נקודות המילוי. כמו כן, נעשה תכנון הקפצות ומיקום הרכבים בתחילת המסלול של כל יום ובסופו.
ההצטיידות כללה גם "מזון טכני" וקל לנשיאה, המתאים להזנה קלה ויעילה במהלך ריצה בשטח, הצטיידות במזון למשך השהייה בחניון הלילה בשטח, מזון ליום השני של המסע, והצטיידות בציוד אישי ובציוד מחנאות לקראת שהייה בשטח.
במהלך ההיערכות אף הושם דגש על בחירת ציוד מתאים לריצה עצמה, כזה שמצד אחד יהיה מספיק חיוני לריצה בשטח למרחקים ארוכים - ומצד שני לא יכביד על האדם הנושא אותו, ויאפשר תנועה קלילה יחסית בשטח.
היום הראשון של המסע
היום הראשון למסע החל בשעת בוקר מוקדמת במפגש של רם ורונן בחניון הלילה חרבת חוממה, הממוקם למרגלות פסגת הר מירון, לשם השארת אחד הרכבים עם ציוד בנקודת סיום המסלול של היום הראשון. מנקודה זו, יצאו השניים לנסיעה ברכב שנמשכה כחצי שעה, עד למקום המפגש עם רעות ושלומי בנקודת היציאה למסלול בחוף אכזיב, שלאחרונה זכה בתואר המכובד - שמורת הטבע הימית הגדולה בארץ.
רגע לאחר צילום ותיעוד חגיגי של המשתתפים בחוף של גן לאומי אכזיב, נפתח המסע של ארבעת החברים בריצה מזרחה, לעבר היישוב גשר הזיו, וממנו בדרכי העפר המשתרעים בין השדות החקלאיים - עד לצומת היישוב עבדון, והגעה לשמורת טבע נחל כזיב.
המשכו של המסלול בעין חרדלית, ששוחרר לטבע בשנת 2013 במסגרת זכות הטבע למים, והוא עובר למרגלות מבצר המונפור - אתר ארכיאולוגי, ובו שרידי מבצר צלבני עתיק ויפהפה. אגב, בימים אלה מתבצעות באתר עבודות שימור ארכיאולוגי מסיביות למדי.
הביקור במקום, שהוא למעשה גן לאומי הנמצא בתחום שמורת הטבע נחל כזיב, מחייב טיפוס בתוואי תלול לעבר המצודה הצלבנית, ובסופו מתגלה תצפית נוף מדהימה ממנה ניתן להשקיף על הסביבה כולה.
הירידה התלולה מהמצודה חזרה לערוץ הנחל הייתה, כך סיפרו הרצים, מהירה יחסית והתנועה בו כללה מעבר בקרבת מספר בריכות וחציית מעברי מים, עד לתחילתו של טיפוס בתוואי צר ותלול על הרכס לעבר פארק גורן, המשתרע בלב החורש - בראש מצוק אדיר מעל ערוץ נחל כזיב.
מנקודה זו, נשקפת תצפית נוף מדהימה על הסביבה כולה; בולטת במיוחד מצודת המונפור, הממוקמת במדרון תלול בין עצי החורש הטבעי, על הרכס שניצב מול הפארק.
אמנם, שתי נקודות התצפית האחרונות אינן כלולות בתוואי המקורי של המסלול, וההגעה אליהן מחייבת סטייה ממנו - אבל המאמץ הכרוך בטיפוס אליהן והירידה מהן, ללא ספק שווים את המאמץ.
אחרי שסיימו לתעד את עצמם ולהתפעל מהנוף המרהיב, הארבעה ירדו חזרה אל ערוץ נחל כזיב, השופע במצוקים עשירים, בכוכים ובמערות - חלקן אף כוללות עדויות למגורי אדם בתקופות קדומות - והמשיכו בריצה רציפה עד עין טמיר.
ההגעה לנביעה שבקעה מתוך נקבה החצובה בסלע באפיק נחל כזיב, בתזמון נפלא בו מזג האוויר התחמם, זימנה לחבורה אפשרות לעצירה קצרה להתרעננות ושכשוך במים.
מכאן, הריצה נמשכה באופן רציף בהמשך הנחל ועד לנקודה שבה השביל מתפצל, ועולה בעלייה תלולה לכיוון היישוב אבירים.
לאחר השלמת הטיפוס, נמשך המסע בשביל היורד עד "גשר אלקוש" וממנו חזרה לנחל כזיב - העובר בסמוך למספר מעיינות בתחום שמורת הטבע הר מירון - עד לעצירת רענון בעין חותם, שבשונה מהמעיינות האחרים, נובע מתוך מערה וקדוש לעדה הדרוזית ולתושבי חורפיש.
המשכו של המסלול היה בסמוך לנחל נריה, וכלל טיפוס תלול בתוך חורש טבעי צפוף ומוצל עד לנקודת הסיום של המסלול, אשר תוכנן ליום הראשון בחניון לילה בחורבת חוממה. החניון, מוקם למרגלות פסגת הר מירון, ומהווה נקודת יציאה לשביל הפסגה להר עצמו - שנחשב אף הוא לחלק משביל ישראל.
המסלול של היום הראשון של המסע הסתיים בהצלחה ובסיפוק רב, ועתה החל העיסוק בלוגיסטיקה ובהיערכות לקראת לינה בשטח ויציאה למסלול המתוכנן ליום השני של המסע.
לאחר מנוחה קלה, התאוששות וביצוע מתיחות קלות - הארבעה עלו לרכב שהושאר במקום מבעוד מועד, ונסעו לנקודת ההתחלה של המסלול בחוף אכזיב, שם נפרדו לשלום מרעות ומצאו נחמה במקלחת מאולתרת בחוף הים.
לאחר ארוחת ערב קלה וחוויית שכללה שתיית קפה איכותי מתוצרת מקומית ביישוב חורפיש, שלושת הרצים חזרו לחניון הלילה שבחורבת חוממה. בשלב זה, השמש כבר שקעה, החושך ירד על האזור והשעה המאוחרת חייבה הקמת האוהל וארגון הציוד בחניון.
במקביל, רכב אחד הוקפץ לנקודת הסיום של המסלול שתוכנן ליום השני של המסע בחוף חוקוק שבכנרת, ולאחר מכן - חזרה ללינה בחניון הלילה.
במהלך הלילה החל לרדת גשם באזור שנמשך עד שעות הבוקר המאוחרות, אשר הוסיף ממד נוסף לחוויית המסע והפך את הלינה באוהל, את ארוחת הבוקר בתוכו ואת ההיערכות ליציאה לריצה בשטח ביום השני של המסע - לחוויה מיוחדת ובלתי נשכחת.
היום השני של המסע
לאחר קיפול האוהל ואריזת הציוד, יצאו השלושה לריצה מחניון חרבת חוממה לשביל הפסגה בהר מירון - הגבוהה בפסגות הארץ, למעט הר החרמון. בדרך, הם עשו עצירה קצרה בחניון הפסגה הכולל ברזי מים (נקודת עצירה ראשונה למילוי מים).
לאחר הקפה של שביל הפסגה ועצירות במספר תצפיות נוף היקפיות ומרהיבות לעבר הגליל העליון, הגיעו השלושה לעין זבד ולחניון הפיתול שלמרגלות המירון בו מצאו את נקודת מילוי המים השנייה.
מכאן, נמשכה הריצה בשמורת טבע נחל עמוד עליון אשר מתחיל את דרכו במרומי הגליל העליון, חוצה את הגליל התחתון ונשפך לכנרת בבקעת גינוסר. הנחל מתפתל בין בריכות, בוסתנים, עצי פרי, שרידי התיישבות קדומים ומעיינות.
המסלול עצמו עובר בנחל ליד מבנה בטון נטוש של משטרת עין יקים (עין תינה), אשר הוקם של ידי הבריטים כדי לשמור על מקורות המים בנחל עמוד, ועליו סימנים של נקבי קליעים. הדרך עצמה משופעת בבריכות מים קרירות וצלולות, ו"הדובדבן" האמיתי כאן הן בריכות שכווי.
המסלול ממשיך לכיוון דרום, עד למפגש עם שביל אשר עולה בעלייה תלולה לעין כובס. מנקודה זו המים בנחל - והצמחייה בהתאם - הולכים ומתמעטים, האזורים המוצלים הולכים ומתדלדלים ומידת החשיפה לאור השמש גדלה.
ואם כל זה לא מספיק, תוואי השטח בחלק זה של המסלול אינו מאפשר ריצה רציפה והתנועה בשטח מחייבת התמודדות עם מעבר בולדרים וסלעים, תוך הסתייעות במאחזי יד וסולמות בטיחות המעוגנים בסלעים.
התנועה הרגלית נמשכת במורד הנחל ועוברת בקרבת עין סתר, עד לנקודת מילוי מים בתחנת מקורות הסמוכה לכביש מספר 85 (נקודת מילוי מים שלישית).
חלקו התחתון של נחל עמוד מתפתל בין מצוקים ציוריים המזדקרים מעלה ויוצרים מראות מגוונים ויפים של נופים מרהיבים, מערות מסתוריות, מדרגות תלולות ועמוד סלע מרשים הנראה תלוש מסביבתו. זהו ה"עמוד" המיתולוגי שהעניק לנחל עמוד את שמו.
למעשה, העמוד הוא זקיף מרשים של גיר סלע שגובהו 20 מטרים. תהליכי בלייה הפרידו את גוש הסלע הזקוף מהמצוק הסמוך, והוא ניצב בודד על מדרון סמוך לערוץ הנחל.
לאחר חציית כביש הגישה ליישוב חוקוק, המסע החווייתי והמאתגר הגיע אל סיומו בחוף הכנרת עם שקיעת השמש, באווירה פסטורלית ובתחושת סיפוק אדירה.
כמה נקודות שחשוב לדעת לפני שמחליטים לצאת למסע:
- ברשות הטבע והגנים מדגישים כי "מסע 'מים אל ים' הוא מסלול מרהיב ומיוחד העובר באחד האזורים היפים בארץ, אך גם מאתגר פיזית ולכן מיועד למיטיבי לכת.
- יש לבצע הכנה והיערכות מקדימה לפני היציאה למסע, לרבות התייעצות עם גורמי מקצוע. בין היתר, חשוב להצטייד במפת סימון שבילים מתאימה, בבגדים נוחים המתאימים למסלול, בערכת עזרה ראשונה, וכן - לערוך חישוב נכון של כמויות המים והמזון, תוך היכרות עם נקודות מילוי המים האפשריות.
- רוב המסלול עובר בתוך שמורות טבע, ולכן חשוב להקפיד על הליכה רק בשבילי טיול מסומנים וכן רק בשעות האור, ולהקפיד על לינה בשטח רק באזורים המיועדים לכך.
- האזור משופע בחיות ובצמחי בר שייתכן שתפגשו מקרוב במהלך המסע, וחשוב ביותר לא לפגוע בהם או להטרידם, אלא פשוט לשמור מרחק.
- לא פחות חשוב, לשמור גם על הניקיון ולקחת את הפסולת יחד עימכם עד לנקודת פחים מוסדרת.
השבוע (החל מ-5 ביוני) מציינים ברשות הטבע והגנים יחד עם אנשי הים התיכון וקהילותיהם, את "שבוע אדם וים" השנתי שנועד להעלות למודעות את חשיבות ההכרזה על שמורות טבע ימיות למען עתידו של הים-התיכון תוך שמירה על ערכי החי, הצומח והנוף שבו.
