צעדת הגלבוע המסורתית חוזרת אחרי הפסקה של שלוש שנים – ותתקיים זו השנה ה-54 בסוף השבוע הקרוב, יומיים לאחר חגיגות יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. לצועדים יוצעו ארבעה מסלולים באורכים שונים ובדרגות קושי שונות, ובסיומם יחכו להם הופעות, הפעלות לילדים, דוכני יצירה ומזון והפתעות נוספות. גם החברה להגנת הטבע תקיים באותו סופ"ש את פסטיבל "קרנבל בנחל" זו השנה הרביעית – עם שלל פעילויות קהילתיות, סיורים וטיולים מיוחדים בנחלים ובוואדיות ברחבי הארץ.
צעדת הגלבוע, מוותיקות הצעדות בארץ, נערכה לראשונה בשנת 1966, ומאז התקיימה ברצף בכל שנה באביב – למעט בשלוש השנים האחרונות. פעמיים נאלצו מארגניה לבטלה בשל הגבלות הקורונה, ובשנה שעברה, יומיים בלבד לפני האירוע, הוחלט לבטלו בשל המצב הביטחוני – לאחר שפלסטינים תועדו נכנסים לישראל באין מפריע וללא כל בידוק דרך פרצות בגדר באזור צפון השומרון.
כבר בהתחלה הפכה הצעדה לפופולרית ונחשבה לספורט עממי אהוב ומוכר, הודות למסלולי ההליכה המרהיבים המשקיפים על אוצרות הטבע הנדירים של עמק חרוד והרי הגלבוע. זו גם הצעדה הבינלאומית היחידה בארץ.
הצעדה שבוטלה בשנה שעברה הייתה אמורה להתקיים בסימן "100 שנות חיים משותפים ופריחה בטבע" – לציון תחילת ההתיישבות היהודית בגלבוע בשנת 1921, אז הוקם מחנה אוהלים ליד מעיין חרוד על ידי 75 חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור. רובם היו חלוצי העלייה השנייה, ואליהם התווספו גם חברים מהעלייה השלישית, בהם אנשי "השומר".
"אותם ראשוני המתיישבים יצרו בחבל הארץ הקסום הזה חיים משותפים ותוססים, ובנו לתפארת יישובים וקהילות – תוך התמודדות משותפת, המבוססת על אחווה וערבות הדדית, והשתלבות בטבע המרהיב סביב", אמר ראש המועצה האזורית הגלבוע עובד נור.
כיום משתרעת המועצה האזורית הגלבוע על שטח של כ-250 אלף דונם שבהם מתגוררים כ-32 אלף תושבים ב-33 יישובים: 14 מושבים, שמונה קיבוצים, שישה יישובים קהילתיים וחמישה כפרים ערביים. התושבים מתפרנסים בעיקר מחקלאות ותעשייה, אך גם מתיירות – והמועצה מקיימת מדי שנה שני אירועי שיא תיירותיים: צעדת הגלבוע ופסטיבל הכדורים הפורחים הבינלאומי.
השנה לראשונה תתאפשר רכישת כרטיסי כניסה מראש – דבר שיאפשר לאלפי הצועדים, מהארץ ומחו"ל, להבטיח כבר עכשיו את השתתפותם. רכישת הכרטיסים דרך האתר תתווסף לקופות שייפתחו ביום הצעדה במעיין-חרוד, כאשר הצועדים יוכלו לבחור מבין ארבע אפשרויות:
1. צעדה ביום שישי לאורך 20 קילומטרים במסלול העובר בהר גיבורים, מצפור ויניה כהן וכתף שאול.
2. צעדה ביום שבת לאורך 6 קילומטרים במסלול משפחתי המתמקד בכתף שאול.
3. צעדה ביום שבת לאורך 10 קילומטרים במסלול עממי העובר במצפור ויניה כהן, כתף שאול ואנדרטת השבעה.
4. צעדה ביום שבת לאורך 20 קילומטרים במסלול הבינלאומי העובר בהר גפת, הר ברקן, העמק הנעלם וכתף שאול.
ההתכנסות לכל מסלולי הצעדה היא בגן הלאומי מעיין חרוד, ומשם ייצאו הסעות ללא תשלום אל המסלולים – שכולם גם יסתיימו במעיין חרוד, שם יתקיים טקס סיום במעמד ראש המועצה עובד נור. כלל מסלולי ההליכה משולבים בתוך משעולים ציוריים וכוללים נקודות תצפית מדהימות המשקיפות לנוף פנורמי עוצר נשימה.
"אין דרך טובה מזו לקבל את פריחת האביב, זוהי זכות מיוחדת במינה להזמין את עם ישראל להצטרף אלינו", מוסיף ראש המועצה נור. "יחדיו נציין את תחילת עונת הפריחה, ואין כמו הנוף מהגלבוע להרחיב את ליבו של אדם. את הדבר הזה השכילו להבין ותיקי הגלבוע, כאשר יצרו בישראל הצעירה פעילות ייחודית המשלבת בין גוף ונפש, אהבת הארץ ונופיה וחיבור לנוף הגלבוע".
את הצעדה מובילה המועצה האזורית הגלבוע, ושותפים לה גופים רבים בהם רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרד התרבות והספורט, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, ואיגוד הספורט העממי.
הצעדה תתקיים בימים שישי ושבת, 29-28 באפריל 2023. השאטלים לנקודות ההתחלה ייצאו מהגן הלאומי מעיין חרוד ביום שבת בין השעות 10:00-6:30. ההשתתפות בתשלום 45 שקלים לאדם, כרטיסים מוזלים לאזרחים ותיקים, נכים וחיילים יימכרו בקופות הצעדה (במעיין חרוד) עם הצגת תעודות תואמות. לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים – הקליקו.
פסטיבל הנחלים הארצי "קרנבל בנחל"
מיום חמישי ועד יום ראשון תקיים גם החברה להגנת הטבע את פסטיבל "קרנבל בנחל" זו השנה הרביעית – סוף שבוע שלם של פעילויות קהילתיות, סיורים וטיולים מיוחדים בנחלים ובוואדיות ברחבי הארץ – בחינם או בעלות סמלית בלבד. השנה, הצטרף גם המרכז לשלטון אזורי לפסטיבל, יחד עם רשויות נחל, רשויות ניקוז ונחלים, שלטון מקומי ועוד, והציבור מוזמן לעשרות פעילויות מעשירות – מנחל כזיב והירדנית שבצפון, דרך נחל גזר ורבה שבמרכז, ועד ואדי קלט ונחל לכיש שבדרום, במטרה להכיר לציבור נחלים קצת פחות מוכרים ולחשוף נחלים מוכרים מזוויות אחרות ומיוחדות יותר.
בין הסיורים הבולטים השנה בפסטיבל: הפנינג "מן הפרט אל הפרת" בשמורת עין מבוע, שיכלול סיורים ועמדות הסברה בעין שחרית, עין פרת ועין מבוע, והפנינג משפחות ערביות ויהודיות בפארק ואדי חמאם הכולל סיור בנחל, פעילות מוזיקלית, סדנת מלאכות קדומות, דוכנים והפעלה לילדים. כמו כן, יתקיימו אירועים בנחל דליות, נחל קיני, נחל צבעון, נחל סעדיה, נחל עין זהב, נחל תנינים, נחל איילון, נחל אלכסנדר, נחל שפירים, נחל שכם, עמק הצבאים בירושלים, נחל ענבה, הירקון, נחל אבטח, נחל עקרון ועוד.
בחברה להגנת הטבע מקווים כי אירועי הפסטיבל יחדדו בפני הציבור את ההכרה בחשיבותם של הנחלים - הן מבחינה טבעית והן לאדם - ויעוררו את דעת הקהל לגבי הצורך בשמירה על הנחלים והמעיינות כבתי גידול טבעיים, נקיים ולא פגועים. על פי החברה להגנת הטבע, מצב הנחלים בארץ כיום עגום למדי - רובם מזוהמים בזיהומים שונים – החל מביוב, קולחין ושפכי תעשיה, דרך פסולת ועד עכברת. התוואי הטבעי של רבים מהם נפגע כתוצאה מפיתוח ובינוי ללא התחשבות במבנה הטבעי, ואחרים פשוט הפכו לתעלות ניקוז מבטון. בנוסף, מעיינות רבים נתפסים לצורכי חקלאות, ובחלקם ספיקת המים נפגעת עקב בנייה מאסיבית.
"נחלי ישראל חשובים לכל אחד ואחת מאיתנו, הם עורק לחיים בריאים", אומרת דנה טבצ'ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע. "בשנת 2040 צפויים לחיות בישראל כ-15 מיליון איש והנחלים יהוו משאב עיקרי בהיבטים סביבתיים כמסדרונות אקולוגיים וכבתי גידול לחים, המעניקים חוסן לשינויי האקלים. הם אף יהוו מענה לצרכים חברתיים כשטחים פתוחים באזורים בנויים ויתנו מענה לצורכי נופש, פנאי ורווחת האדם. יש לנו תפקיד משמעותי בשימור ובשיקום הנחלים בישראל. כולנו יכולים להירתם למען השמירה של הנחלים החיוניים כל כך לסביבה ולאדם. הגיע הזמן להחזיר לציבור את נחלי ישראל, לשקם את הנחלים ולהפסיק את ההזנחה המתמשכת שלהם. אני מזמינה את כולם לקחת חלק באירועים השונים ולחגוג יחד איתנו את הנחלים בישראל".
לדברי טבצ'ניק, "הנחלים ברחבי הארץ יכולים לחזור ולהוות מערכת אקולוגית מתפקדת ומקום לפנאי ולנופש מהנה, המהווה גם מפלט מהקיץ הלוהט שלנו. בכל אזור בארץ יש נחל ועל הציבור לדרוש, ביחד איתנו, את הפסקת זיהומם הבלתי פוסקת, החזרת מקורות המים שלהם והחזרת שטחי ההצפה של הנחלים. שימור ושיקום הנחלים לא רק יאפשר להם להוות מערכת אקולוגית בריאה למגוון חיות בר וצמחים, אלא יהווה חוסן אמיתי מפני הצפות ושיטפונות. נחל בריא, מבחינה אקולוגית, יודע להכיל אירועי גשם קיצוניים ובכך להגן על תושבי ישראל ממפגעי הצפות. הקהל הרחב הוא גורם המשמעותי ביותר בהובלה לשינוי מצב הנחלים. בעזרת שיתופי פעולה ויוזמות קהילתיות עם ציבור אכפתי ומודע, נוכל להוביל שינוי אמיתי לשיפור מצבם של הנחלים לטובתנו ולטובת הסביבה".
שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות, מוסיף כי "המועצות האזוריות מחזיקות כ-85% מהשטחים הפתוחים בארץ, ובתוך שטחים אלו עוברים החלק הארי של נחלי ישראל. הנחלים משמשים כעורקי חיים חשובים לאדם ולמערכת האקולוגית – יש לשמור עליהם ולטפח אותם למען כל תושבי מדינת ישראל ולמען הדורות הבאים. אני שמח שהשנה מועצות רבות לוקחות חלק בפסטיבל ומהדהדות את המסר החשוב של השמירה על נחלי ישראל".
הפסטיבל יתקיים בימים חמישי עד ראשון, 30-27 באפריל 2023. לפרטים נוספים על האירועים השונים והרשמה – הקליקו.
