בחופה המערבי של הכינרת מסתתרת פנינת טבע מרהיבה בדמות מעיין ומפל מים שנשפך ישירות אל האגם הלאומי. רוב המטיילים והנופשים שטובלים בו מגיעים אליו בשחייה קצרה מהיבשה, אך אנחנו יצאנו אל פינת החמד בקיאקים, מנצלים את המפלס הגבוה לטיול חתירה מהנה.
ארבע בבוקר בפארק הירדן. צלצול השעון המעורר מתערבב בקולות המסתוריים של חיות הבר, החשכה מוחלטת והשמיים המלאים בכוכבים. אין זמן אפילו לקפה. אנחנו חדורי מטרה ולא רוצים לאחר ולפספס את הזריחה בטיול הקיאקים המסקרן שמדריך הטיולים הוותיק דוד אפיק תכנן לנו.
בדרך מהמרכז לצפון, הנסיעה לאורך הכינרת הייתה באווירה קודרת. אלה ימי החופש הגדול, אך החופים המפורסמים של הכינרת היו ריקים כמעט לחלוטין, ללא אוהלים וללא נופשים.
חמש בבוקר במעגן של קיבוץ גינוסר. באופן מפתיע, הגענו כמעט בזמן והזריחה עומדת להתחיל. המדריך המקצוען מנור דביר מחלק בזריזות קיאקים, משוטים, חגורות הצלה וקפה שחור בספלים קטנים. "בזמן של הזריחה", הוא מכין אותנו, "הצבעים של הכינרת מדהימים. נוכל לראות המון ציפורי מים יפות, ולא יהיה חם מדי לחתור. טיול קיאקים בזריחה הוא חוויה מושלמת".
באור ראשון אנחנו מרטיבים רגליים במים החמימים של הכינרת, נכנסים לתוך הסירות ומתחילים לחתור לאט ובשקט כדי לא להבריח את הציפורים. קרני השמש מתחילות לבצבץ במזרח ומעניקות אור רך ואדמדם לרמת הגולן ולמים השקטים.
המטרה שלנו היום היא חתירה של ארבעה קילומטרים למפל הנסתר והמרהיב, אבל חוויית הזריחה המושלמת שזכינו לה על הקיאקים בכינרת ותחושת האופטימיות הזהירה שהציפה אותנו לרגע קצר, הייתה שווה יותר מהכול.
אנחנו מתקדמים לאורך הגדה הצפון-מערבית של הכינרת בתוך יער של עצי אשל יבשים, שטבעו ומתו במהלך ההצפות של האגם. החתירה מעט מאתגרת, ומשולה למשחק מחשב עתידני בתוך מבוך של עצים, קוצים ועכבישים. אני לא חושש, אבל גם לא חותר, אלא מצלם בהנאה ובתנאים של VIP. הסיבה לתנאים המועדפים שלהם זכיתי היא שביקשתי מגליה יקים הרוש, פעילה חברתית לשחרור חופי הכינרת, להצטרף למשלחת למפל הנסתר ולחתור בשבילי את כל הדרך הלוך. את הדרך בחזרה, הבטחתי, נחתור יחד.
המדריך מוביל אותנו בזהירות לכיוון השפך של נחל עמוד. "כמו שאתם רואים, הכינרת מלאה במים. עצים, שיחים וקוצים, שדות שלמים טבעו ונוצרה חוויה קצת אפוקליפטית. יער האשלים הזה לא גדל מהמים. עד לפני חמש שנים הייתה כאן יבשה. במהלך החורף הגשום, כל השטח הוצף. בעונת הקינון, ציפורי המים מנצלות את העצים הטבועים שמרחיקים טורפים כמו תנים".
החתירה דרך סבך השיחים והעצים הייתה מהנה. לא חייבים לעקוב בדיוק אחרי המסלול המדויק שיוצר הקיאק של המדריך, אפשר גם לאלתר – וגליה אלופה בזה. מסביב שלדגים צוללים באלגנטיות לעבר המים לתפוס את טרפם, בעוד קורמורנים שחורים, שנראים כמו פסלי ברונזה חיים, ממתינים בסבלנות על גזעים יבשים שבולטים מהמים.
מדובר במבוך מרתק של ענפים ועצים שיוצאים מהמים ועליהם מקננות ציפורים. אם שומרים על השקט, ניתן לצלם ולצפות בהן בהנאה מקרוב. מי שמשכו את רוב תשומת הלב היו האנפות הארגמניות הנדירות בצבעי החלודה הדרמטיים, שהתעוררו משנת לילה ונתנו הופעה מרהיבה עם כל הגוונים הנפלאים של הזריחה.
"הגענו לשפך של נחל עמוד", מכריז המדריך. "כל מי שמכיר את מסלול 'מים לים' בתנועות הנוער, יתרגש לחתור בשפך הנסתר של הנחל המפורסם. בחורף המים היו גבוהים מאוד והיה ניתן לחתור פנימה עמוק לתוך הנחל".
מהשפך של נחל עמוד אנחנו עוברים לשלב של חתירה טכנית מהנה צפונה על מים חלקים ומפנקים. אנחנו חולפים על פני חוף חוקוק הפראי ובהמשך מגלים כנסיות מרהיבות וחופים נסתרים.
השמש בינתיים עולה בשמיים. החתירה נמשכת ובצד השני של המפרץ המיוער, אחרי שורת כנסיות מסקרנת, גליה מזהה ראשונה באופק הערפילי הקסום את המפל הנסתר. עבור מי שבא לעין איוב מהים, המפל ממש לא נסתר, רואים אותו בבירור יוצא מצוק גבוה ומיוער, משפריץ זרם חזק ומרשים של מים וקצף לבן ישירות לתוך האגם, כאשר מסביב צמחייה פראית באווירה של שוויץ.
"המפל הנסתר בעין איוב הוא תוצאה של קידוח ובניית תעלה לניקוז מים מליחים", מסביר דביר. "עין איוב נקרא כך על שם הדמות התנכית איוב. לפי המסורת הדרוזית, מסופר עליו כי טבל במי המעיין כדי להירפא ממכת השחין שממנה סבל.
"המים במעיין אינם מלוחים במיוחד, מה שמאפשר את הזרמתם דרך צינור עד למפל הנסתר. הטמפרטורה שלהם עומדת על כ-24 מעלות צלזיוס, מה שהופך את המקום לאטרקטיבי גם בחורף. המפל משנה את גובהו בהתאם למפלס הכינרת: כשהכינרת מלאה, יש צורך לשחות קצת כדי להגיע אליו, ובשנים שבהן מפלס הכינרת נמוך, אפשר להגיע למפל בהליכה במים רדודים".
בבת אחת קצב החתירה של כל החבורה מתגבר, וכולם ממהרים לקבל את הזרם החזק של המים על הראש בלי להתהפך. לאחר כמה ניסיונות משעשעים וכושלים של החבורה לבצע צילום למזכרת במפל, המדריך המקצוען פורק את ארוחת הבוקר והמחצלת מהקיאק שלו לחוף, וחוזר למפל הנסתר לתת הופעה כמו שצריך.
מקרוב אני נהנה להתבונן במצוק הסלעי הגבוה ובשורשי העצים המשורגים עליו בצפיפות פראית משכרת כמו בגלויה מהג'ונגל בקוסטה ריקה. משמאל למפל הגדול יש שורה נוספת של מפלים קטנים, שבגלל הצמחייה והסלעים לא ניתן להגיע אליהם עם הקיאק. אנחנו יורדים מהסירה למים החמים של הכינרת, שוחים וצועדים בזהירות. הטבילה במפלים הקטנים מעולה ומרעננת, וההבדל הניכר בין טמפרטורת המים החמימה של הכינרת למי המעיין הקרירים מהנה במיוחד.
לסיכום: על אף המצב הביטחוני הנפיץ במדינת ישראל ותחושת המתח באוויר בצפון הארץ בפרט, יצאנו לטיול מרענן ומהנה מאוד בכינרת, שמוגדרת על ידי הרשויות כאזור בטוח לטיול.