מאחורי סניף "רמי לוי" באזור התעשייה מישור אדומים נמצאים שרידיו המרשימים של אחד המנזרים העתיקים ביותר במדבר יהודה – מנזר אותימיוס. במקום אף התגלה מאגר מים ענקי ומפואר, מהגדלים שהתגלו בישראל. האתר המסקרן בדרך כלל סגור למבקרים, למעט קבוצות גדולות בתיאום מראש שמגיעות אל מוזיאון השומרוני הטוב הסמוך – אולם ביום שישי הקרוב, באופן כמעט חד-פעמי, תתאפשר הכניסה גם למטיילים יחידים ללא צורך בתיאום.
את המנזר ייסד בשנת 428 אותימיוס הקדוש, שנחשב לבן הדור השני של נזירי המדבר. הוא נולד בארמניה לאם עקרה, שעל פי המסופר חוותה חיזיון על הולדת בנה לאחר תפילה במקדש נוצרי. לאחר שנולד העניקה לו את השם אותימיוס – בעברית "עודד". הוריו מתו כשהיה צעיר, והוא התחנך במוסדות דת נוצריים. בגיל 29 הגיע לארץ ישראל והצטרף למנזר המתבודדים הראשון במדבר יהודה – מנזר פרן – שייסד חריטון ליד עין פרת. בהמשך ייסד בעצמו כמה מנזרים נוספים, בהם המנזר שנקרא על שמו ובו נקבר.
מנזר אותימיוס נחשב לאחד החשובים שבמרכזי נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית, שבהלכה נבנו ברחבי המדבר כ-60 מנזרים שבהם התגוררו מאות נזירים. הנזירים שהגיעו למדבר, רובם מאירופה, כינו אותו "המדבר של העיר הקדושה" בשל קרבתו היחסית לירושלים ומשום שזהו המרחב שבו פעלו גיבורי העבר שעליהם קראו בתנ"ך ובברית החדשה – החל מנביאי ישראל ועד לישו ושליחיו. בנוסף, מדבר יהודה סיפק לנזירים את התנאים המיטביים להתבודדות הנדרשת לאורח חייהם הצנוע.
המנזר של אותימיוס היה מנזר משוכלל וייחודי לזמנו - שהעניק לנזיריו אפשרות להתבודד, ובמקביל סיפק להם שירותים שהקלו על מחייתם כמו מים ומזון. בנוסף, סיפק המנזר שירותים לעולי הרגל בדרכם מיריחו לירושלים ושימש כאכסניית דרכים. מאגר המים הענקי שגובהו כ-15 מטרים סיפק לנזירים מי שתייה, ובמימיו הם השקו גם בוסתן קטן שבו גידלו עצי פרי, ירקות וצמחי תבלין. המבקרים באתר יכולים לרדת אל תחתית המאגר באמצעות מדרגות.
מלבד מאגר המים המרשים, במנזר השתמרו שרידי כנסיות וקריפטה, תאי נזירים, אכסנייה, חלקים מהמטבח, פסיפס ותעלות מים. אותימיוס נקבר בתא תת-קרקעי, תחת קפלה קטנה שנבנתה במרכז המתחם והשתמרה גם היא. בפתח קברו נמצא לוח אבן ובו שריד של משפך מתכת למזיגת שמן בפולחן עצמות הקדוש.
המנזר המשיך להתקיים עד המאה ה-13, ולאחר מכן הפך לחאן דרכים שנודע בשם "חאן אל-אחמר" (החאן האדום) ושימש את עולי הרגל המוסלמים לנבי מוסא. על שמו, אגב, נקרא הכפר הבדואי השנוי במחלוקת חאן אל-אחמר המרוחק כ-2 קילומטרים משם. בתקופה העות'מאנית ננטש המתחם, ונותר עזוב עד ימינו.
במסגרת פיילוט של רשות הטבע והגנים, הכניסה ליחידים תתאפשר מחר (יום שישי, 24 בדצמבר) בשעות 12:00-9:00 – ללא צורך בתיאום מראש. הכניסה בתשלום: 15 שקלים למבוגר, 8 שקלים לילד. ניתן להגיע למנזר גם בתאריכים אחרים – אך בשלב זה בתיאום מראש לקבוצות בלבד המבקרות במוזיאון השומרוני הטוב. לתיאום: good-shomroni@npa.org.il.
