(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
בזמן ששמורות הטבע נפתחו מחדש כחלק מהיציאה מהסגר השני לפני כשבועיים, אטרקציות אחרות - גם הן בשטחים פתוחים, נותרו סגורות. כך למשל אתרי הקיאקים ברמת הגולן, גן גורו, חוות הגמלים באילת, מרכז קנדה במטולה, הכדור הפורח בתל-אביב, פארק החבלים בגני יהושע, מיני ישראל, שביל התפוזים ועוד.
"ללכת לצד החצבאני אפשר אבל לשוט בקיאק בחצבאני - אי אפשר", אומר נציג התאחדות האטרקציות בישראל ד"ר אופיר מילר בריאיון לאולפן ynet ומוסיף "אפילו כשמדובר במשפחה גרעינית ואפילו שעומדים בכל התקנים של התו הסגול".
לדבריו, מתחילת היציאה מהסגר ניתן לראות שהמדינה מאפשרת לאנשים להגיע לשמורות הטבע ולשלם כרטיס למקומות אשר מסובסדים מטעם המדינה, למרות שחלקם כלל לא נמצאים באוויר הפתוח דוגמת מערת הנטיפים, מערות בית גוברין ועוד ומבקש מדיניות אחידה כלפי כולם.
עוד כתבות בנושא:
"אנחנו חושבים שזו מדיניות מפלה ומבקשים מהממשלה שתתעסק עם זה. לא יכול להיות שהאזרח שיוצא לנופש ויכול להיכנס רק לאתרים המסובסדים אבל לא לעסקים הפרטיים".
בהודעה של ההתאחדות נכתב כי "המדינה מאבטחת את ההשקעות שלה על חשבון בעלי העסקים הקטנים: בזמן שהיא מונעת מבעלי העסקים הקטנים בענף האטרקציות התיירותיות להתפרנס, המדינה מאפשרת רק לעסקים דומים מהסקטור הציבורי לפעול".
"המדינה רומסת ברגל גסה את העסקים הקטנים"
התאחדות האטרקציות התיירותיות בישראל מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה, שלדבריה, "מנהלת בימים אלו מונופול לא חוקי על חשבון העסקים הקטנים והעצמאיים. בזמן שהיא מונעת את פעילות ענף האטרקציות התיירותיות, המהווה חלק בלתי נפרד מענף התיירות, היא מאפשרת את פעילותם הבלעדית של עסקים מקבילים מהסקטור הציבורי. כך למשל ניתן להמשיך לבקר באתרי רשות הטבע והגנים, להזמין סיורים במערות הנטיפים שמתחת לאדמה במערות גוברין, לטייל בחללים הסגורים של הנקרות שבראש הנקרה ולגלוש ברכבל שבמצדה, ללא מפריע".
לדברי ד"ר מילר "המדינה מבינה שאין פסול להפעיל את העסקים הללו, שכן לא נרשמו בהם מקרי הידבקות, אך מחליטה לרמוס ברגל גסה ובצעד של איפה ואיפה את העסקים הפרטיים, שנשארים נעולים ופעילותם מושבתת. ענף האטרקציות בישראל נפגע באופן אקוטי בצל משבר הקורונה, המסתמן כאסון שיביא לקריסת עסקים בתחום. בשל אובדן 100 אחוזים מההכנסה לטווח זמן שאינו ידוע, העסקים איבדו כל מקור פרנסה שיאפשר תשלום הוצאות שוטפות, כגון דמי שכירות, תשלומי ארנונה לרשויות המקומיות ועמידה בהחזר הלוואות שנלקחו לטובת פיתוח העסקים".
"לא מבקשים כסף או חסדים"
לגבי הנזק שנגרם לענף האטרקציות הפרטיות בישראל מסביר ד"ר מילר שמדובר במאות מיליוני שקלים בחודש בפעילות השוטפת והוסיף כי "אסור לשכוח שאנחנו גם נמצאים אחרי כמה שנים שבהן נעשו השקעות רבות בענף הזה עקב התיירות הגואה בישראל, לא רק ענף המלונאות השקיע אלא גם ענף האטרקציות.
"למשל כאן יש אתרים שהושקעו בהם מיליוני שקלים". ד"ר מילר מתכוון לאטרקציה של הכדור הפורח בפארק הירקון בתל-אביב לידה הוא התראיין. "בכל פארק הירקון הושקעו מיליוני שקלים ובכל הארץ - בריכת הכרישים במצפה התת ימי באילת, במרכז קנדה, בקייאקים ועוד. השקענו מיליוני שקלים ובסופו של דבר אנחנו מבקשים את עזרת הממשלה. אנחנו לא מבקשים כסף או חסדים אלא מדיניות אחידה. אם הממשלה יודעת לתת כסף לבתי המלון, וטוב שכך, אז שתדע לתת כסף למגזרים אחרים בתיירות. זו אי שוויונות".
על השאלה האם הם פנו לגורמים בממשלה בעניין, ענה ד"ר מילר בשאלות: "למה אני צריך לפנות בכלל? למה כדי לצאת מהסגר הזה צריך לעשות פוליטיזציה וכל אחד צריך להפעיל את הלובינג שלו בכנסת ומי שיותר חזק יקבל יותר הישגים? למה זה צריך להיות ככה? אם יש מדיניות שתהיה אחידה לכולם. אם אנחנו צריכים לבוא ולהתחנן ולהפעיל לחצים כדי שייספרו אותנו אז יש פה תקלה מערכתית".
לסיום אמר נציג התאחדות האטרקציות בישראל "עוד לא יצאנו מהסגר הזה לגמרי, ואם נבין - גם אנחנו וגם הציבור, שאין אמון ורק כוח עובד אז כך זה גם ייראה בסגר השלישי. צאו מהפוליטיזציה והתנהגו בצורה שקולה. מדיניות אחידה בבקשה".
מלבד האתרים שהוזכרו בתחילת הכתבה, בהתאחדות האטרקציות התיירותיות בישראל נמנים אתרי נופש וספורט כמו אטרקציות אייסמול באילת, המצפה התת ימי, מרכזי I-jump, חמי געש, פארק החבלים בגני יהושע, פארק המים שפיים, פארק באלגן ביגור, קפצובה ועוד. הנזק המוערך לכלל הענף נאמד בכ-200 מיליון שקלים לחודש ועסקים אלו מעסיקים עשרות אלפי עובדים, שהוצאו כעת לחל"ת ועתידם התעסוקתי אינו ידוע בשלב זה.
