הפריחה המיוחדת של החרמון בקיץ
(צילום: גלעד כרמלי)
שבת בהירה שהגיעה לאחר רצף של כמה ימים חורפיים וסוערים באמצע פברואר, ממש אחרי שסגר הקורונה הוסר, גרמה למאות אלפים לעמוד שעות בפקקים בדרך אל החרמון ואל פסגות הגולן שהתכסו בשלג לבן. כעת, כשהקיץ מתקרב והשלג כבר נמס, גם כלי הרכב נעלמו מהדרך המפותלת שמובילה אל אתר החרמון. אלא שהם לא יודעים שדווקא עכשיו זו התקופה המיוחדת ביותר של ההר הגבוה במדינה.
ברוב הארץ הנוף כבר מתייבש והפריחה היפה של האביב נעלמה – אבל במרומי החרמון זה שיא הפריחה. עלינו לחרמון כדי לגלות מה קורה שם אחרי שהשלג נעלם, והממצאים היו מרהיבים ביופיים.
הכי גבוה שאפשר: גבעות הקרב
למעשה, רק תשעה אחוזים משטחו של רכס החרמון נמצאים בתחומי ישראל. שאר שטח הרכס נמצא בתחומי סוריה ולבנון, ופסגת החרמון שגובהה 2,814 מטרים מעל פני הים נמצאת על הגבול בין שתי המדינות – מרחק של כ-14 קילומטרים מגבול ישראל. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא פסגת הר דובדבן, שגובהה 2,236 מטרים מעל פני הים.
בשל הסמיכות לגבול סוריה ולבנון, רוב שטחה של שמורת החרמון סגור למטיילים ומשמש את הצבא. עם זאת, במרומי החרמון סומנו שני מסלולי טיול – שביל "גבעות הקרב" ומסלול הר חבושית – אך הטיול בהם מחייב קבלת אישור מקדים מצה"ל.
שביל "גבעות הקרב" עובר באזור שבו נערכו הקרבות הקשים לכיבוש החרמון מידי הסורים, לאחר השתלטותם החוזרת על ההר במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973). בגלל הקירבה לגבול, הטיול במסלול זה מתאפשר אך ורק במסגרת סיורים מאורגנים שמוביל אתר החרמון בחגים ובסופי שבוע.
את הסיורים מדריכים מדריכי בית ספר שדה גולן של החברה להגנת הטבע, ובמהלכם שומעים המשתתפים את סיפורי הקרבות בנוסף להסברים על הפריחה הייחודית על החרמון. בשל האקלים הסובו-אלפיני של החרמון הגבוה, מזג האוויר כאן קיצוני ושונה משאר אזורי הארץ – ובהתאם לכך גם הצמחייה. ניתן לפגוש על ההר פרחים רבים שאינם קיימים באף מקום אחר בישראל, או נדירים ביותר באזורים אחרים.
הראשונה לפרוח במרומי החרמון היא רומוליאת השלג, אשר מפציעה כבר בתוך המים הזורמים מהשלוגיות המפשירות ויוצרת כתמי פריחה בצבעים סגול ולבן בקו מקביל לקו נסיגת השלג. בשיא עונת הפריחה ניתן לפגוש באזור זה גם את צבעוני החרמון שצבעו ורוד עז – ופרחיו נפתחים רק בצהריים.
לא רחוק מ"גבעות הקרב", בעמק בולען שבמורדות הר דובדבן, פורח בעונה זו האירוס הנדיר ביותר בישראל – אירוס ווסט, שניתן לראות רק כאן. האירוס היפהפה, שפרחיו בצבע תכלת ומנומרים בכתמים חומים, התגלה לראשונה בדרום לבנון והיה מוכר שם רק במקום יחיד – אך ככל הנראה נכחד עם השנים. לפני כ-20 שנה הוא התגלה במפתיע גם בחרמון על ידי החוקר ומדריך הטיולים מיכה "מייק" לבנה, שכינה אותו בתחילה "אירוס הדובדבן" עד שהמחקר לזיהויו הושלם. מקבצי פריחת האירוסים, עם זאת, קרובים מדי לגבול סוריה ולכן הטיול אליהם אינו אפשרי לציבור הרחב.
הסיור המודרך ב"גבעות הקרב" מתחיל ברום 2,040 מטרים בתצפית והסבר על הרי הלבנון, הגליל העליון, סוריה ורמת הגולן – תצפית שתבהיר מדוע זכה החרמון לכינוי "העיניים של המדינה". הסיורים המודרכים מוקדשים לזכרו של רב-סמל יהודה-חיים וייס, חובב טבע שהתמסר לתחום המסוכן של חקר נחשים ועקרבים והיה ממדריכי החברה להגנת הטבע בחרמון, עד שנפל במלחמת לבנון לפני התקפה על מנצוריה ב-23 ביוני 1982.
משך הסיור כשעה וחצי, והיציאה היא מהקפיטריה העליונה שליד תחנת הרכבל. ההשתתפות בסיורים אינה כרוכה בתשלום (למעט מחיר העלייה והירידה ברכבל – 51 שקלים), אך נדרשת הרשמה מראש באמצעות אתר האינטרנט של אתר החרמון. יש להגיע לאתר החרמון חצי שעה לפני תחילת הסיור כדי להספיק לעלות ברכבל אל נקודת המפגש. סיורים מודרכים ייצאו החל מסוף השבוע הזה בימים שישי ושבת בכל שעה עגולה בין 10:00 ל-13:00, וכן בימי חג השבועות.
אורכו הכולל של המסלול כ-3 ק"מ. השביל מישורי וקל, אך הטיול אינו מיועד למתקשים בהליכה והמסלול אינו מתאים לעגלות. יש להצטייד בנעלי הליכה נוחות ובלבוש חם.
לרדת ברגל מהפסגה: הר חבושית
מסלול הר חבושית הוא מסלול הטיול העצמאי הגבוה ביותר בארץ. המסלול מסומן בירוק, מתחיל בתחנה העליונה של רכבל המבקרים (רום 2,028 מטרים) ומסתיים ליד הקופות התחתונות של אתר החרמון (רום 1,472 מטרים), אשר פעילות רק בעונת הסקי.
אמנם הפרש הגבהים בין פסגת הר חבושית ל"גבעות הקרב" הוא רק כמה עשרות מטרים – אך מבחינה בוטנית מדובר בעולם אחר. בגובה הזה כבר לא נראה את הפרחים ה"אלפיניסטיים" המיוחדים כמו רומוליאת השלג, צבעוני החרמון ואירוס ווסט – אך כן נפגוש פרחים רבים אחרים שאינם מוכרים מאף אזור אחר בארץ.
השלג הכבד, הסופות והכפור בחורף, לצד הקרינה העזה, הרוחות והיובש בקיץ – אינם מאפשרים קיום של עצים במרומי החרמון, וזהו האזור היחיד בארץ שבו פוגשים את הצומח הכרקוצי, מלשון "כר קוצים". מדובר בצמחייה נמוכה וסבוכה, ובדרך כלל גם קוצנית – אך פריחתה צבעונית ומרהיבה.
אחד הצמחים הבולטים במסלול הוא הדובדבן השרוע עם פרחיו הוורודים ופירותיו האדומים שמבשילים בקיץ. במורד ההר ניתן לפגוש בשיא עונת הפריחה גם את עמודי התפרחת הצפופים של עריר הלבנון אשר מזכירים את החצב, את הפרגה הקירחת שפורחת בצבעי כתום וצהוב עזים, את כחלית ההרים שפורחת בסגול-כחול עמוק, את הכרבולת המקרינה עם הפרחים שצבעם ורוד בוהק, את האליסון החרמוני שפרחיו צהובים, את ורד הכלב עם פרחיה הוורודים-בהירים, את אירוס ארם-נהריים שפרחיו בצבע תכלת-סגול בהיר, את הדרדר הססגוני שצבעו סגול ועוד. לזמן קצר בתחילת העונה, פורח במקום גם צבעוני ההרים – חודשים אחרי שפריחתו בשאר הארץ הסתיימה.
בין הפרחים הפורחים בחרמון, ניתן לראות גם מאות ואף אלפי פרפרים צבעוניים שמתעופפים להם. מיקומו וגובהו של ההר הפכו אותו לתחנה דרומית אחרונה למיני פרפרים רבים המותאמים לתנאי קור. בחרמון זוהו יותר מ-90 מינים שונים של פרפרים – 27 מתוכם ייחודיים רק לחרמון, ולא נצפו באף אזור אחר בארץ.
השביל המסומן מתפתל במורד ההר בין טרשי גיר משוננים, ולאורכו יש סיכוי להיתקל בכמה שלוגיות, גם שבועות ארוכים לאחר שהשלג נמס. בדרך תוכלו לראות גם בולענים שנוצרו כתוצאה מקריסת מערות קארסטיות ואף נטיפים וזקיפים. השביל משקיף על שוליו המערביים של החרמון המיוערים בצפיפות, וביום עם ראות טובה ניתן אף לראות את פסגת הבופור בלבנון.
שמורת החרמון מהווה בית לחיות בר כמו זאבים, תנים, שועלים וחזירי בר – וגם לנברן השלג הנדיר שנמצא רק כאן. בנוסף, חיים בחרמון זוחלים נדירים כמו צפע החרמון ולטאה זריזה חרמונית, וכן עופות נדירים שמקננים כאן.
עמיחי גלעדי, פקח שמורת החרמון ברשות הטבע והגנים, מציין כי בין העופות שמקננים בחרמון נמנים האירניה, חכלילית סלעים חרמונית, חצוצרן החרמון, צחיחית החרמון, שיחנית גדולה, סלעית קיץ וסלעית אירופית. בשל חשיבות השמורה לציפורים, בין התאריכים 15 במאי ל-15 ביוני מוכרזת "הדממה" שבה יש הקפדה יתרה על איסור הירידה משבילים מסומנים – כדי להימנע מרמיסת קינים או לגרום להפרעה בדגירה או בהאכלת הגוזלים.
בחורפים מושלגים, הר חבושית הוא מסלול הטיול היחיד בארץ אשר מאפשר "טרק אלפיני" והעפלה אל פסגת החרמון. אולם בקיץ, מומלץ להתחיל את המסלול בפסגה – ומשם לרדת. רכב נוסף מומלץ להשאיר בחניה הצמודה לבסיס ערער – נקודת הסיום והנקודה שבה מתחיל "שביל הגולן", וניתן לזהותה בקלות לפי שלושת שלטי המתכת הגדולים אשר מסבירים על השביל. לחילופין, ניתן לנסות לתפוס טרמפ מנקודת הסיום אל חניית אתר החרמון.
למרות שהמסלול קצר יחסית (3.5 ק"מ), הוא קשה ומתאים רק למטיבי לכת. משך ההליכה כשלוש שעות, ויש להצטייד במשקפי שמש וקרם הגנה (קרינת השמש בחרמון חזקה במיוחד), נעלי הליכה טובות, מים וכובע. בניגוד לשביל "גבעות הקרב", במסלול זה ניתן לטייל באופן עצמאי – אך משום שמדובר בשטח אש ובשל הקירבה לגבול הסורי, נדרש לקבל אישור מקדים לטיול מחטיבת החרמון בטלפונים: 04-6977294, 04-6966207, 04-6966336 או 04-6966203. בסטייה מהמסלול ייתכן שתיתקלו בנפלי תחמושת – יש לדווח עליהם לחטיבה, ובשום פנים ואופן אין לגעת בהם. הכניסה למסלול אינה כרוכה בתשלום, למעט מחיר העלייה ברכבל (30 שקלים לכיוון אחד).
מהחרמון – אל רמת הגולן: נחל גובתה
בנקודת הסיום של מסלול הר חבושית ליד הקופות התחתונות של אתר החרמון, כאמור, מתחיל "שביל הגולן" – שאורכו הכולל כ-120 קילומטרים והוא מוביל את הצועדים בו מהחרמון בצפון אל מצוקי האון הצופים לכינרת בדרום רמת הגולן. השביל מחולק ל-15 מקטעים שונים, והמקטע הראשון של השביל עובר עוד בתחומי רכס החרמון ויורד אל בקעת יעפורי – הגבול הטבעי שמפריד בין החרמון לרמת גולן.
המסלול, המסומן בצבעים לבן-כחול-ירוק, מתחיל למרגלות הר חבושית ויורד לכיוון מג'דל שמס דרך אפיקו התלול של נחל גובתה. ראשיתו של הנחל במרומי החרמון, אך תשתיתו מחלחלת ואין בו כל זרימת מים עד למפגש עם נחל חזורי למרגלות מבצר נמרוד. בהמשך נשפך נחל גובתה אל הבניאס.
בניגוד למרומי החרמון, הפריחה באזור זה כבר תיראה מוכרת משאר אזורי הארץ – אך עדיין ניתן להבחין בפרחים מיוחדים ונדירים כמו נורית ירושלים הצהובה, ורוניקה סורית שצבעה כחול-לבן וגרניון הפקעות שצבעו ורוד. בשלב מוקדם יותר באביב פורחים כאן גם צבעונים, כלניות, נוריות אסיה, רקפות ואף אירוסים נצרתיים – שבועות ארוכים לאחר שפריחתם הסתיימה באזורים אחרים.
לאחר הליכה של כ-2 קילומטרים, עוזב המסלול את אפיקו של הנחל ופונה שמאלה במגמת עלייה. בקטע זה יש לשים לב במיוחד להליכה על פי הסימון בשטח, ולא להתבלבל ולפנות לעבר שבילים שאינם מסומנים. אחרי קילומטר נוסף מגיעים לפיצול ובו שילוט המבדיל בין התוואי החדש של "שביל הגולן" לבין התוואי הישן והמבוטל. התוואי החדש שסומן לפני כמה חודשים מוביל אל תוך רחובותיה של מג'דל שמס ומשם אל בקעת יעפורי וברכת רם – ואילו התוואי הישן ממשיך בירידה לכיוון היישוב נמרוד.
למי שמעוניין לחוות את נופי החרמון במלוא הדרם מומלץ להמשיך דווקא עם התוואי הישן, שעדיין מסומן בשטח. לאחר עלייה קצרה נוספת חוזר השביל למגמת ירידה בתוך סבך פורח ומול נופי הגליל ועמק החולה. בהמשך, לאחר מעבר במחצבה וחציית כביש הגישה למג'דל שמס, נכנס השביל אל תוך יער קעקאן (יער נמרוד) – שמפורסם בפריחת מיני הסחלבים הרבים בתחומו, בהם אף סחלבים נדירים כמו הסחלב הריחני וסחלבים לבקנים.
כ-5 קילומטרים וחצי מתחילת המסלול, בהליכה בתוואי הישן, מגיעים עם היציאה מיער קעקאן אל צומת נמרוד (המפגש של כביש 9898 עם כביש הגישה ליישוב נמרוד) – כאן הסתיים בעבר המקטע הראשון של "שביל הגולן". בנקודה זו מומלץ להשאיר רכב מאסף, אך ניתן גם לנסות לתפוס טרמפ בחזרה אל תחילת המסלול בקופות התחתונות של אתר החרמון.
אפשרות למטיילים אמיצים במיוחד: להתחיל את הטיול מוקדם בבוקר במרומי החרמון, ולאחר הירידה מהר חבושית להמשיך ברצף אל המקטע הראשון של "שביל הגולן". מצומת נמרוד ניתן להמשיך ברצף גם אל המקטע השני (בתוואי הישן) שיוביל אתכם דרך הר קטע, ברכת רם ויער אודם אל נקודת הסיום בפסגת תל קצעה. אורך המסלול כולו כ-17 ק"מ וייקח יום שלם להשלימו.
מסלולים נוספים במורדות החרמון כוללים ביקור בבקעת מן, הר כחל והר סנאים. לפרטים גם על מסלולים אלו – הקליקו.
