(כתב: אסף קמר, צילום: אסף מגל, צילומי רחפן: איתי פולק, עריכה: איתי פולק)
שעת בוקר חורפית על הכביש הצר שמתפתל לאורך החוף של ים המלח. יש קצת גשם מדברי נדיר והאוויר מלא אבק, אבל אנחנו לא מודאגים בכלל כי אנחנו הולכים לטבול במעיינות מים חמים. עינות קדם שלם הם שם כולל לסדרת נביעות מופלאות של מים חמים מאוד, שפורצים מתוך האדמה והופכים לנחל יוצא דופן המעלה אדים בטמפרטורה של 52 מעלות.
מכיוון שמדובר בסיור מסוכן בארץ הבולענים, ביקשנו משלומי לובטון, מדריך טיולים שמכיר היטב את השטח, להוביל את משלחת ynet לתיעוד הנחל הרותח. בעבר טבלנו במעיין הקטן והמפורסם של עין קדם, אך כעת אנחנו בדרך לסדרת נביעות שונות, שנמצאות מדרום לחניה ולשלט הרשמי של "נחל קדם".
אנחנו חונים בחניה מאולתרת על הכביש לכיוון עין גדי, ועדר גדול ומרשים של יעלים עם עופרים שובבים עובר מולנו במדרון. מדובר באזור פראי וללא מסלול הליכה מסודר. "אנחנו בעצם במקום שמסוכן לטייל בו", מסביר לובטון. "אין כאן שבילים אבל יש בולענים שנפערים במהירות, וגם הערוצים של המים החמים זזים ונופלים ומשתנים. אני מזהיר את כל בעלי הג'יפים לא להגיע לכאן - אתם תשקעו".
בגלל מזג האוויר החורפי והאבק שבאוויר, הראות לקויה וים המלח נראה בהיר באופן מוזר להחריד. אנחנו צועדים באזור קשה להליכה, אין פה שביל וכולם דרוכים. לובטון שמוביל בראש מסביר על השיטה למעבר בטוח בארץ הבולענים: "צריך להסתכל ולראות אם נוצר שקע בקרקע. אני כל הזמן מסתובב פה ועוקב אחר שינויים בקרקע - אתה חייב להיות ערני לתוואי - אלה בולענים מסוכנים שנפערים במכה".
אנחנו צועדים בזהירות על מניפות הסחף של הנחלים, ולפתע תוואי השטח משתנה - אנחנו עומדים על קרקעית ים המלח שהתייבש, וסכנת הבולענים מתגברת. הצלם מזהה נביעה קטנה שזורמת מתוך בולען יפהפה, אבל היא קרה כמו קרח, ולובטון המשועשע מבקש להפסיק את חגיגת הצילומים והסלפי ולהתקדם לכיוון המטרה שהצבנו לעצמנו - לבשל ביצה בתוך הנביעה של המים החמים.
בקו החוף הראות משתפרת וים המלח המרהיב נפרש מולנו בצבעי תכלת בהירים. אנחנו עוצרים לשתות מים ליד בולען מרשים בצבעי לבן של מלח נוצץ, והוא מלא במים תכולים ומהפנטים כמו באיי סיישל, אבל מישהו חסר אחריות סביבתית עשה מדורה על חצי-אי קטן וקסום באמצע הבולען והשאיר אחריו שרידי פחמים שחורים, בקבוקי פלסטיק ושאריות מזון. אנחנו מנקים, ולובטון כועס: "זה ממש מצער, סימני המדורה יישארו כאן לנצח. עד לא מזמן זה היה מקום ממש סודי, והכניסה של מטיילים ללא ערכים הורסת את הטבע. הלכלוך הזה מושך יעלים וצבועים, שאוכלים את הפלסטיק ומתים. בבקשה, מטיילים יקרים, שִמרו על הניקיון וקחו איתכם את הזבל".
אנחנו ממשיכים בצעידה זהירה בעקבות המדריך. אומנם באנו להתפנק במים חמים, אבל התופעות הגיאולוגיות הנדירות שאנחנו פוגשים בדרך מדהימות: למשל חוף ים לבן ונוצץ, שבמבט ראשון נראה כאילו ירד עליו שלג, אך למעשה הוא מלא בערימות גבוהות של גולות מלח זעירות. "אלו פניני מלח", מסביר לובטון. "הן נוצרות מגרגירי אבק מהמדבר שנופלים על מים, ולאט-לאט צוברים על עצמם שכבות של מלח. תסתכל על הפנינים האלה, הן ממש סימטריות, וגם אפשר לעשות איתן פילינג טבעי". כולם משפשפים בהנאה את פניני המלח העדינות על הגוף - ממש ספא טבעי על חוף פראי באמצע ים המלח.
לאחר הפילינג מגיע הזמן של הג'קוזי, ואנחנו עוזבים את קו החוף וצועדים במעלה הגבעה לעבר נקודת הנביעה המשוערת. קניון עמוק ומרשים חותך את המרחב, אבל הוא יבש. לובטון טוען שנביעה פעילה של מים חמים שהייתה כאן בעבר נסתמה. כולם נלחצים, אבל לובטון מרגיע: "מדובר בתופעה מוכרת, נתקדם בזהירות עד שנמצא נביעה פעילה".
מטייל אלמוני הניח גזע עץ חלקלק בין שני גדות הקניון הצר והעמוק, ואנחנו עוברים בזהירות מעל הגשר המאולתר. כמה עשרות מטרים דרומה, אנחנו מתחילים לשמוע את הרעש המוכר והענוג של זרימת מים. אנחנו משקיפים על מפלון מים קטן בתוך קניון עמוק ומחורץ. לפי האדים שעולים והריח הכבד של הגופרית, מדובר במים רותחים כמו באגדות, אבל אי אפשר לרדת למטה – זה מסוכן מדי, ולובטון מציע שנעלה במקביל לנחל עד שנמצא את הנביעה עצמה.
חמש דקות במעלה הגבעה אנחנו מוצאים את הנביעה המרכזית של המים החמים. כמו צוות טקטי מיומן אנחנו מחליקים פנימה וגולשים במדרון התלול לתוך הערוץ, אוחזים במד חום ובשקיות עם ביצים טריות. ממש חם באזור הנביעה, הממוקמת בקרקעית הוואדי התלול. לובטון מנסה לבדוק במד החום הדיגיטלי את טמפרטורת המים, אך מכיוון שהטמפרטורה עוברת את ה-50 מעלות, המדחום מצפצף ונתקע. זה הזמן לבצע ניסוי יוצא דופן - בישול ביצים במי מעיין רותח. הטבלת הביצים בזרם המים השורף היא חוויה מוזרה: אנחנו מקבלים כוויות קלות בידיים וברגליים, ועד שהביצים יתבשלו לובטון סוקר את הרקע הגיאולוגי של התופעה יוצאת הדופן.
"כתוצאה מנסיגת ים המלח נוצרו לחצים הידראוליים שאִפשרו למים, שחלחלו לתת-הקרקע והגיעו לסביבה חמה, לעלות ולצאת לפני השטח דרך פתח הנקבה. גיאולוגים מדדו עם ציוד מדעי את טמפרטורת המים בנביעות השונות, וגילו שהיא 52 מעלות. על כל מאה מטרים שהמים עולים מתת-הקרקע, הם יתחממו בשלוש מעלות. מכיוון שאנחנו יודעים מהי טמפרטורת המים, אנחנו מסיקים מכך שהמים החמים עלו 1,600 מטר דרך סדק בקרקע".
לובטון מכין קפה חזק על גזייה, ו-15 הדקות שהקצבנו לניסוי הביצים חולפות במהירות. לאחר כמה ניסיונות כושלים להוציא את הביצים ללא כוויות גילינו שהוצאנו את הביצים מוקדם מדי מהמים החמים, והן רכות בלבד. כדי לא לבזבז משאבים, ירון תנא - "חובב המקומות המוזרים" והמשתתף הקבוע בסדרת הכתבות על מעיינות מים חמים בישראל - שתה אותן כמו אינדיאני, ובמקביל ניסה לטבול בזהירות במי הנביעה, אבל המים היו חמים מדי והוא פלט צרחה. לובטון למוד הניסיון מציע לנו לרדת עם הנביעה אל קו החוף, ולמצוא בתוך המים של ים המלח את המקום המדויק שבו המים החמים מתערבבים במים הקרים, ונוצרת הטמפרטורה המושלמת לטבילה מפנקת.
בשלב הזה של הטיול כולם כבר עייפים. בקו החוף מחכה לנו מפרץ בוצי מרהיב ביופיו, המשמש אגן ניקוז מהפנט לשלוש נביעות שונות של מים חמים. כולם מתפשטים בצרחות שמחה ונכנסים בזהירות למים החמים של ים המלח. לוקח כמה דקות להתרגל ולהתמצא בזרמים השונים, קרים וחמים, שנעים בכוח בתוך המפרץ הקסום. לובטון המקצוען חופר לי בור קטן, סוג של כיסא נוח. הגב בוער וכפות הרגליים קפואות. חוויה מטורפת של זרמים חמים ופושרים על כל הגוף, ג'קוזי מפנק עם נוף מושלם.
אושרת רומנו פרנקל, מעצבת שמלות כלה וחובבת מעיינות חמים שהצטרפה אלינו, נראית מאושרת: "לקח לי קצת זמן למצוא את הספוט המדויק לטבילה המושלמת, וזאת החוויה המטורפת. אנחנו בתוך זרמים של מים רותחים וקפואים, שיא של תענוג שאי אפשר לתאר, והדרך לכאן הייתה מדהימה - כל בולען היה בצבע אחר. לא ראיתי תופעה כזאת בשום מקום בעולם".
אזהרה: הסיור בעינות קדם שלם מסוכן. בשטח קיימים בולענים, הקרקע אינה יציבה והמים בנביעה חמים מאוד, ועלולים לגרום לכוויות. אנחנו ממליצים לטייל במקום עם מדריך מקצועי בלבד.
