"אנשים כל הזמן מדברים על הנופים של טוסקנה, אבל הנופים של בתרונות רוחמה, במיוחד בתקופה הזו של השנה, עם כל הגשמים שירדו כאן לאחרונה, לא נופלים ממנה ובעיניי הם אפילו מתעלים עליה".
יש כאלה שמגיעים לגיל 50 ומתחילים לעשות ספורט, אחרים מחליטים לעצב מחדש את הבית ויש את אלה שמתמכרים לסדרת טלוויזיה; עבור טל חנוכי, איש מכירות ויזם הייטק בן 54, העשור השישי לחייו הוא ההזדמנות לשלב בין שתי האהבות הגדולות שלו: טיולים בטבע וצילום נופים מלמעלה בעזרת רחפן.
"תמיד אהבתי לצלם, אבל עם הרחפן התחלתי לצלם לפני שנתיים בערך", מספר חנוכי. "הצילום הראשון שלי איתו היה בחוף הים ליד שפיים. זה לא היה קל בהתחלה ואפילו מאתגר, אבל נקודת המבט הייחודית של הרחפן מלמעלה ריגשה אותי מאוד, ופתאום גיליתי שאני מצליח לספר סיפור באמצעות התמונות ובמיוחד - באמצעות הסרטונים, שלהפתעתי גם יוצאים באיכות טובה ומצליחים להעביר לצופים הרבה רגש".
כשהוא מסיים לצלם את הסרטונים הוא ניגש למלאכת העריכה, אותה למד באופן עצמאי באמצעות קורסים ביוטיוב. "למרות שהתחלתי עם צילומי וידאו בכלל, המשיכה העיקרית שלי היא דווקא לעריכת וידאו, שם אני מרגיש שאני מצליח לספר את הסיפור האמיתי".
איזה סיפור אתה מספר?
"התחלתי מתוך תחביב ואהבה לנופים ולטבע, אבל ככל שהתמקצעתי והרגשתי נוח יותר לשתף את הסרטונים ברשתות - הבנתי שהם מצליחים לגעת בלא מעט אנשים, במיוחד בכאלה שאוהבים את ישראל".
תסביר.
"הסרטונים והתמונות שלי הם בעיקר מהארץ, למה? מהסיבה הפשוטה שאני באמת מאמין שהמדינה שלנו היא הכי יפה בעולם. אנשים כל הזמן מחפשים לנסוע ולראות נופים במדינות אחרות, כשכאן - ממש מתחת לאף שלהם - יש עולם שלם ויפהפה. גרתי שבע שנים באיטליה, הנופים שם יפים מאוד - אבל כמו שאמרתי בהתחלה, יש לנו כאן אזורים שלא נופלים ממנה בשום צורה".
התגובות החיוביות לסרטונים ולתמונות שהוא מצלם, גורמים לו להרגיש קצת כמו שגריר שמצליח להעביר לאחרים את היופי של המדינה הקטנה והמסובכת הזו שתקועה לה במזרח התיכון.
"הסרטונים שלי שותפו לא פעם על ידי קבוצות בינלאומיות הפועלות למען ישראל ואפילו על ידי משרד החוץ, וברור לי שאחוז גדול מהתגובות החיוביות מגיעות מיהודים שמתגוררים בחו"ל ומכאלה שמחבבים אותנו. אני לא תמים, מי שלא אוהב את ישראל גם התמונות היפות בעולם לא יעזרו לשנות את דעתו", הוא אומר.
עם זאת, הוא מודה כי לעתים החומרים שהוא מעלה לרשת מצליחים לעורר גם תגובות פחות חיוביות. "באחת מהפעמים בהן הסרטון שותף בפייסבוק על ידי קבוצה למען ישראל, בחור מצרי שעוקב אחרי הקבוצה כתב בתגובה: 'כמה שפלסטין יפה'. נוצר בינינו ויכוח שבו אני תיקנתי אותו וכתבתי שזו ישראל ולא פלסטין, והוא התעקש שזו פלסטין".
איך הסתיים הדיון?
"עם לבבות וסמיילי. אני לא בן אדם שמחפש ריבים, וזו בטח לא המטרה שלי בכל הסיפור הזה. אני בסך הכול אוהב לצלם, לערוך וידאו ועל הדרך - מנסה גם להעביר לאנשים את הסיפור של המדינה היפה הזו כפי שאני רואה אותה".
החלום: לצלם את ירושלים מלמעלה
חנוכי, גרוש ומתגורר בכפר סבא יחד עם שלוש בנותיו. את הטבע והנופים אותם הוא כל כך אוהב הוא יוצא לצלם בסופי שבוע, לרוב לבדו. "אני מאוד אוהב אנשים, אבל כשאני מצלם - אני אוהב להיות לבד, רק אני והטבע. הסיבה שאני מצלם בעיקר בסופי שבוע, ובעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, היא משום שאני מעדיף לצלם נופים בלבד, מבלי שיצטרפו לתמונה גם אנשים. בגדול, לצלם אנשים זה בעייתי, אבל בלי שום קשר זה גם פחות מעניין אותי, נופים עושים לי את זה הרבה יותר".
יש לך עדיפות לאזור מסוים בארץ?
"אני מאוד אוהב את המדבר. נולדתי בערד, והמדבר היה האזור המוכר והבטוח שלי לאורך כל הילדות. אבל אני מצלם בכל הארץ, והאמת היא שבזכות הרחפן אני מגיע למקומות שמעולם לא הייתי בהם קודם, וזה מבחינתי בונוס אדיר".
איך אתה בוחר את יעד הצילום שלך?
"עם הרבה מחשבה לפני; כל יעד שאני נוסע לצלם בפעם הראשונה, אני חוקר עליו לפני, לומד את ההיסטוריה ואת הסיפור שעומד מאחוריו - ורק אז אני ניגש לצילום. היום, לפני שאני מגיע ליעד, אני כבר יודע איזה סיפור אני הולך לספר עליו ואיזו מוזיקה תלווה את הסרטון".
לשאלה האם יש יעד בארץ אותו טרם צילם והיה רוצה לצלם באמצעות הרחפן, הוא עונה מיד וללא היסוס: "בטח, את ירושלים. אבל לא רק את אזור עין כרם, שם כבר צילמתי, את ירושלים כולה, כולל המקומות המעניינים יותר".
ומה מונע ממך לעשות את זה?
"אסור לצלם את ירושלים באמצעות רחפן, אין לי מושג למה אבל זה המצב. הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה ארצה לצלם יעד מסוים, אין סיכוי שאסתבך בגלל זה. אם יש מקום שאסור לצלם אותו, ולא חשובה הסיבה, אני לא מנסה אפילו. החוקים של הטסת רחפנים בישראל מאוד ברורים, וכוללים גם מפה (NFZ) של האזורים האסורים לטיסה, של מגבלות הגובה והמרחק ויש גם איסור לטוס מעל אנשים".
"לצלם עם רחפן זה קל? הצחקתם אותי"
המהפכות הטכנולוגיות שהתרחשו כאן בעשור האחרון, הן כבר לא דבר חדש עבור אף אחד מאיתנו: את המצלמות היקרות זנחנו לטובת מצלמות הסמארטפונים המשוכללות, והתמונות עוברות מסלול מבוקר שכולל העלאה לרשתות החברתיות, ומשם - ישירות לתיקייה בטלפון הנייד. על פיתוח תמונות אין בכלל מה לדבר.
ואם נתעכב רגע על עניין הרשתות החברתיות, שם נמדדת "איכות" הצילום שלנו על ידי העוקבים, שבמקרה הטוב מחשיבים עצמם חובבי צילום, ובמקרה הפחות טוב - פשוט רוצים לפרגן לנו, אין זה פלא שהתחרות על הצילום המרשים ביותר, זה שיגרוף הכי הרבה לייקים ולבבות בפייסבוק ובאינסטגרם - עלתה מדרגה, ויש הטוענים כי היא זו שהולידה את טרנד הרחפנים שמצלמים אותנו מלמעלה.
מעבר להטסת הרחפן - שיש הסבורים כי היא מהווה פיצוי על נפילה מקורס טיס או, לחלופין, על געגוע לילדות - המצלמה המרחפת יכולה לייצר תמונות מרהיבות עם זוויות מיוחדות המעניקות תחושה שצלם מקצועי צילם אותן, ולא חובב צילום שנהנה לנסוע בארץ ולצלם בשעות הפנאי.
יש לא מעט ביקורת על צלמי הרחפנים שטוענת שהם לא באמת יודעים לצלם, ושזו לא חכמה להוציא תמונות טובות באמצעות רחפן. נתקלת בזה פעם?
"ברור, אבל זה ממש לא נכון. לצלם עם רחפן זו מיומנות שצריך לתרגל אותה, מעבר לעובדה שעל מנת להצליח להוציא תמונה טובה - צריך לדעת לבחור יעד מעניין, לצלם כך שזוויות האור יהיו מדויקות, ואם מצלמים בחושך - זה בכלל סיפור אחר. בקיצור - זה ממש לא קל כמו שנדמה לפעמים לאנשים".
בדומה ללא מעט צלמי רחפנים הפועלים פה, גם הרחפן של חנוכי חצה את גבולות הארץ למדינות כמו מקסיקו וכרתים. לדבריו, בכל חופשה אליה הוא יוצא - הוא לוקח איתו את הרחפן, ובמקום לחזור ארצה עם תמונות שגרתיות כמו כולם - הוא חוזר עם תמונות גרנדיוזיות שמציגות את המדינה מזווית מעט שונה, זו שלמעלה.
"לכל חופשה שאני יוצא אליה אני לוקח איתי את הרחפן, ולרוב גם מתכנן מראש מה אני הולך לצלם. בינתיים, צילמתי עם הרחפן במקסיקו ובכרתים, והחלום שלי, אחרי ירושלים, הוא לצלם את מון-סן-מישל, אי הנמצא בסמוך לחופי נורמנדי וברטאן בצרפת. המיוחד באי הזה הוא שהוא נמצא כקילומטר אחד מהחוף, ופעמיים ביום הוא הופך לחלק מהיבשה בזכות תופעת הגאות והשפל שמאפיינת האת האוזר. על האי הזה יש גם עיירה עתיקה קטנה שנקראת באותו השם של האי , ויש שם גם מנזר שבנוי על ראש ההר שבמרכז האי. בקיצור - חלום, ואני מקווה מאוד שיום אחד אצליח להגשים אותו".
למה לא, בעצם?
"חל איסור שימוש ברחפנים מעל האזור הזה, אין לי מושג למה. אם יסירו אותו, אהיה בין הראשונים להגיע לשם".
כל הטיסות האלו וגם הרחפן עצמו - מדובר בתחביב לא זול, לא?
"אם תשווי אותו לעלויות של צילום במצלמת סטילס עם עדשה בסיסית או לציוד סקי, לספורט ימי או למעשה כמעט לכל תחביב שאני יכול לחשוב עליו - אז הוא ממש לא נחשב לתחביב יקר. ושוב, ממש לא חייבים לנסוע למקומות אחרים, המדינה שלנו מאוד פוטוגנית".
האם הוא צפוי לזנוח את עולם המכירות והסטארט אפ לטובת הצילום? לדבריו, אין סיכוי. "מדי פעם מגיעות הצעות כאלו ואחרות, אבל אני משאיר אותם למקצוענים. עבורי, הצילום הוא תחביב בלבד וכך הוא גם יישאר. אני נהנה מאוד לראות את התגובות החמות לסרטונים ולתמונות שאני מצלם, בעיקר לאלו שמראים את ישראל, אבל להפוך את זה למקצוע לחיים - זה לא. אני גם אוהב לבשל ולא הופך את זה למקצוע, חשוב שיהיו לאדם תחביבים".
רוצים לראות סרטונים ותמונות נוספות שטל חנוכי צילם? הקליקו על הקישורים הבאים: