4 דמויות אייקוניות כנגד 4 הבנים באגדה
מכירים את חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול? הרביעייה הזו הפכו לדמויות אייקוניות בתרבות הישראלית-יהודית. כמו האחים מההגדה, לנו בארץ יש ארבע אתרי מורשת המוקדשים לדמויות אייקונית לא פחות מההיסטוריה המקומית.
מצדה - אחת מהתצפיות היפות בישראל
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
מצדה והורדוס: מצדה, שנבנתה על ידי מלך יהודה הורדוס הגדול, הייתה למוצב האחרון שבו היהודים נלחמו מול הצבא הרומי, ומסמלת את אחריתה של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני. על במת ההר ישנם שרידי ארמונות פאר מתקופתו של המלך הורדוס ועדות אילמת למצור הרומי והסוף המר. במקום ניתן למצוא את בורות המים הצפוניים ששייכים למערך איסוף המים של הורדוס במצדה, הכולל סכרים ותעלות שמילאו 12 בורות ענק בקיבולת של 40 אלף מ"ק, משם הועברו המים אל בורות אגירה בראש ההר.
אלו שיבחרו לטייל במקום ולגלות עוד על ההיסטוריה הרבה שהתרחשה בו, יוכלו ליהנות בחג גם משלל פעילויות לכל המשפחה, כמו אתגר המצדה - מסלול חדש וייחודי המציע היכרות עם אזורים נסתרים של מצדה דרך מסלול הליכה אתגרי עם שימוש בסולמות ומאחזי יד, המסלול דורש הזמנה ותשלום מראש.
רבי יהודה הנשיא וגן לאומי בית שערים: הגן הלאומי הפך למקום מוכר וחשוב, משום שהיה מקום מושבו של רבי יהודה הנשיא. האחרון היה המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני של העם היהודי באותה התקופה והוא אף ערך את המשנה. סיפורה של העיר מכיל בתוכו את סיפור היישוב היהודי באותה תקופה, את סיפורם של אנשיו, מעשיהם ואמונתם הגדולה. במקום נוכל למצוא את מערת רבי יהודה הנשיא שהיא אחת מהמערות החשובות במתחם, שם נקברו רבי שמעון ורבן גמליאל.
חזית המערה מורכבת משלוש קשתות מרשימות ובפנים קברים מלבניים המסמלים את הכבוד שהוקדש לנפטרים. מערת המעלות, מתחם קבורה מרשים במיוחד הכולל שלושה מפלסים ו-26 כתובות ביוונית ובעברית. מערת "כאן נחה היקרה" היא נקודת עניין נוספת, מציעה חידוש בצורת הקבורה ומאפשרת הצצה לשיטות הקבורה ולכיתובים המקשרים לתרבות ההלניסטית המשולבת עם המסורת היהודית.
בנוסף לכך, תוכלו לראות במקום את מערת הארונות, מערכת הקברים הגדולה והמרשימה ביותר שנמצאה בבית שערים. במערה ניתן לראות חזית מפוארת בעלת שלוש קשתות, ונמצאו בה 135 ארונות. על כמה מהארונות עיטורים יפים הלקוחים בעיקר מעולם החי, ובהם ראשי פרים, עיטים, אריות, ציפורים ודגים. בקיר המערה התגלה תבליט של מנורה בגובה 1.9 מטרים.
במערה נקברו גם רבנים ידועים ובני משפחותיהם. אם תרצו להמשיך למתחם מרתק נוסף, תוכלו למצוא במקום את מתחם המנורה ובו שש מערות קבורה עשירות בעיטורים, בחריתות בתבליטים, בכתובות, ובמאגר מים עתיק. בין כל אלו בולטים על קירות המערה עשרות תבליטים של מנורת שבעת הקנים, מנורה שהייתה לסמל המדינה. הביקור במערות המנורה נעשה בליווי מדריך מרשות הטבע והגנים, או בסיורים מאורגנים, ובתיאום מראש – על מנת להגיע לביקור והדרכה במיצג המנורה יש להירשם באתר רשות הטבע והגנים.
הגן הלאומי תל מגידו והקשר הישיר של המלך אחאב למקום: מגידו נמנתה עם הערים החזקות והחשובות בתקופת התנ"ך, שרידי הארמונות, השערים ומערכת המים המשוכללת של העיר מעידים על הכוח הרב שהיה למקום. במקום נוכל לראות את שער העיר מהמאה ה-10 לפני הספירה. השער היה חלק ממערך הביצורים של מלכי ישראל ונראה שנבנה בימיו של אחאב. בימיו נבנו ככל הנראה גם מבני האורוות שהתגלו במגידו בשני אתרים נפרדים. מתקופה זו נמצא גם בור עגול גדול, שקירותיו מדופנות אבני גוויל. החופרים מצאו בו גרעיני חיטה, וממצא זה מסייע לזהות בבור ממגורה ציבורית.
כמו כן, ניתן לראות במקום את מפעל המים, כנראה מימי המלך אחאב (מאה 9 לפנה"ס). המפעל נועד להביא מים לעיר מבלי לצאת מחוץ לחומות. תושבי מגידו חפרו פיר ענקי בעומק 25 מ', ומהפיר נחצבה מנהרה אופקית באורך 70 מ' עד לנביעת המעיין במערה חצובה מחוץ לחומות העיר.
מרכז המבקרים בגן לאומי תל מגידו
(צילום: אמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)
גן לאומי תל דור - אבינדב חתנו של שלמה המלך: אתר ייחודי בחוף עם נוף עוצר נשימה ובו טבע, מורשת, ים ויבשה ועבר עשיר הקשור לבן אבינדב, חתנו של שלמה המלך. בתל דור נמצאו שרידיה של עיר הנמל העתיקה דור, שהוקמה במקום זה בזכות המפרצים הטבעיים שעל קו החוף. על פי ספר מלכים דור הייתה אחת מנציבויות המס של שלמה המלך וחתנו, בן אבינדב, היה הממונה על העיר, אך היא בכל זאת שמרה על אופייה הכנעני–פניקי, וגם הממצאים הארכיאולוגיים מעידים על כך. בסיור בתל דור, עיר הנמל העתיקה, נתוודע למגוון נושאים מעניינים: לים, לחיים של מי שחי בקרבתו, לחשיבות של זיכרון העבר והמורשת ולחשיבות השמירה על הסביבה הימית והחופית. במקום נגלה גם את ההיסטוריה המרתקת של עיר הנמל דור, שבה נמצאו יותר מ־20 ספינות טבועות, ונכיר את עושר השמורה הימית היום.
4 נשים חשובות כנגד 4 האימהות
בדיוק כפי שאנו נוהגים להזכיר את ארבע האימהות שלנו ב"אחד מי יודע" בהגדת פסח, רשות הטבע והגנים אספה עבורנו גם את האתרי המורשת הקשורות לנשים מוכרות בהיסטוריה.
גן לאומי ציפורי: בגן נוכל למצוא את המונה ליזה המקומית, שנחשבת לשיא אומנות הפסיפס בישראל. בציפורי, שנחשבה בעבר לבירת הגליל, שם ישבה הסנהדרין, שם חתמו על המשנה. במקום חיה אוכלוסייה מעורבת, ונותרו בה שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופה הרומית והביזנטית, שהפכו אותה לעיר פסיפסים בינלאומית. בין מוקדי העניין בגן הלאומי ניתן למצוא את בית דיוניסוס – וילה רומית, ובה רצפת פסיפס המתארת סצנות מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית. בפסיפס המרשים מופיעה דמותה של אישה, שהיא "המונה ליזה של הגליל". כמו כן, ניתן לראות במקום גם את הרובע היהודי מתקופת המשנה והתלמוד, המצודה הצלבנית, משם יצא בשנת 1187 הכוח הצלבני לקרב קרני חיטין, ועוד.
14 צפייה בגלריה
גן לאומי ציפורי - שרידים ארכיאולוגים בולטים
(צילום: יובל דקס, באדיבות רשות הטבע והגנים)
גן לאומי קבר בן גוריון – מקום קבורתה של פולה בן גוריון: קברי ראש הממשלה הראשון של ישראל ורעייתו עומדים באמצע גן מרהיב ומול נופי המדבר של נחל צין ורמת עבדת. אחוזת הקבר ממחישה את המסר שביקש ראש הממשלה הראשון של ישראל להעביר: "בנגב ייבחן העם בישראל". בגן, המבטא את חזונו של בן גוריון להפריח את הנגב, נוצר שביל המדמה ערוץ נחל מדברי וסביבו צמחייה ירוקה ועצי חרוב וזית. אורך השביל כ-300 מ' והוא מסתיים ברחבה גדולה ופתוחה.
שמורת הטבע וגן לאומי ברניקי המספר את סיפורה של הנסיכה יהודית: גבוה מעל טבריה, על הר ברניקי שמתנשא לגובה של 190 מטרים מעל הכינרת, שוכן אתר ייחודי הצופה לעבר הגולן. מהמקורות עולה כי יוליה ברניקי הייתה נסיכה יהודית ואחותו של המלך היהודי אגריפס השני. יוחס לה מראה מרשים, ובזמן המרד הגדול, כאשר הגיע לארץ המצביא הרומי טיטוס, הוא התאהב בה ואף ביקש לשאת אותה לאשה, דבר שלא הסתייע בסופו של דבר. שמורת הטבע והגן הלאומי נמצאים בגליל התחתון המזרחי, בגן משמרים את שרידי מצודה מתקופת המלך הורדוס וממצאים מטבריה העתיקה. במקום ניצבת כנסייה ביזנטית מרשימה (כנסיית העוגן) הצופה לעבר הכינרת ורכסי הגולן, וחומה מהארוכות בישראל כולה.
גן לאומי קיסריה והקשר שלו לחנה סנש: חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מ"צנחני היישוב", שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. היא צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג. לאחר מותה, התגלה כי סנש כתבה שירים בחשאי – והמוכר שבהם הוא השיר "הליכה לקיסריה", המוכר יותר במילותיו "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם". הוא נכתב בקיבוץ שדות ים שמדרום לקיסריה העתיקה, שם התגוררה סנש באותה תקופה.
בגן לאומי קיסריה, אתר עתיק ומרהיב, ממוקמים מגוון מוקדי עניין היסטוריים כמו התיאטרון הרומי המפואר, ששימש מרכז תרבותי בעת העתיקה, ההיפודרום המרהיב, שהיה במה למרוצי סוסים ולהצגות גלדיאטורים, ומתחם הנמל העתיק, שהיה מרכז סחר חשוב בימיו. כל אלו משלבים את עברה המפואר של קיסריה עם נופי הים התיכון הקסומים ומציעים חוויה תרבותית והיסטורית עשירה למבקרים.
4 השאלות הגדלות שנותרו לא פתורות כנגד 4 הקושיות באגדה
בכל שנה בליל הסדר, מגיע תורו של הילד הצעיר במשפחה לשאול את 4 הקושיות, כפי שנהוג לעשות בכל פסח מחדש. מלבד 4 הקושיות המוכרות, רשות הטבע והגנים מציגה את 4 הקושיות של אתרי המורשת – אתרים שמציגים תעלומה שלא נפתרה עד היום.
שמורת טבע נחל מערות - איך קרה שנפגשו ההומו סאפיינס וההומו ניאנדרטליס. נחל המערות הוא אתר מורשת עולמית שמספק חוויה פרהיסטורית במערות שבהן התגוררו בני אדם במשך מאות אלפי שנים, לצד טיולים קצרים בין מצוקי סלעים בעולם הטבע העשיר של הר הכרמל. במקום ניתן למצוא את השביל למערת הגדי, שביל קצר המוביל למערה הפרהיסטורית המזרחית ביותר בנחל מערות. במערה נמצאו שלדים של האדם המודרני, השייכים לתרבות המוסטרית (לפני כ-90 אלף שנה). ממצא זה מעיד שייתכן שבנחל מערות חיה אוכלוסייה של האדם המודרני בשכנות לאוכלוסייה של האדם הניאנדרטלי, שהתקיימה במערת הטאבון.
מה הסוד של מצודת הארבל? מצוק הארבל, המתנוסס מעל הכנרת, משקיף לגולן לחרמון ולהרי הגליל ומהווה את לבה של שמורת הטבע ארבל, ואת הגן הלאומי ארבל המקיף אותה. במקום קיים מצוק ארבל, בו פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך מכלולי המערות הטבעיות נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות. בפנים נוכל לראות את בורות המים, אולמות המגורים, מכלולי המדרגות ומקוואות בודדים. במקום הזה התחולל קרב בין הורדוס לבין מתנגדיו שהסתתרו במערות הארבל. מאוחר יותר הפכו חלק מהמערות למצודה גדולה, שבו מעברי סתר, גרמי מדרגות, אולמות ובורות מים.
גן לאומי סוסיתא - איך הרומיים גילו את הטכנולוגיה שאפשרה להם להעלות מים להר? הגן הלאומי סוסיתא, הממוקם על גבעות הגולן ומשקיף לכנרת ממזרח לקיבוץ עין גב, שומר על שרידים רבי הדר של העיר העתיקה סוסיתא, אשר נקראת כך על שם הקשר לסוסים. העיר פרחה ראשונה בתקופה ההלניסטית, מתחילת המאה השלישית לפני הספירה, והגיעה לשיא פריחתה בעידן הרומי-ביזנטי. היא המשיכה להתקיים גם לאחר הכיבוש המוסלמי, עד שהושמדה לחלוטין ברעידת אדמה חזקה בשנת 749 לספירה ולא נושבה מחדש מאז אותה תקופה. במקום נגלה לפנינו מאגר המים. עם זאת, בסוסיתא לא היו מקורות מים, התושבים בנו אמת מים באורך כ- 14ק"מ. הקטע האחרון של האמה עשוי צינור שהונח מתחת לרחובה הראשי של העיר. המאגר נשתמר היטב ואפשר לרדת בגרם מדרגות אל המאגר המקורה בקמרון חביתי מרשים מאבן גיר.
מהו הסוד של הקהילה היהודית בעין גדי המוזכר ברצפת הפסיפס של בית הכנסת? והאם אכן זהו סוד יצור שמן אפרסמון. בסמוך לכניסה אל נווה המדבר הישראלי הגדול והפופולרי בישראל, שמורת טבע עין גדי, מסתתר בית הכנסת העתיק של עין גדי, המהווה את הסיפור המרתק של מתחם העתיקות במקום. במשך מאות שנים יצרו תושבי עין גדי הקדומה את הבושם האיכותי והיקר ביותר בעולם העתיק. בושם האפרסמון שימש למשיחת מלכי יהודה וישראל, לפולחן בבית המקדש ושווק לכל רחבי האימפריה הרומית.
הרומאים שכבשו את ארץ ישראל לפני כאלפיים שנה השתלטו על מטעי האפרסמון של עין גדי. עם זאת, הם לא הצליחו להגיע ל"סוד הקרייה השמור", אך דרשו מהם לקחת מס על בושם האפרסמון שהפיקו. אחת הלקוחות הנלהבות הייתה קליאופטרה, מלכת מצרים. עץ האפרסמון נעלם כגידול חקלאי עם כיבוש ארץ ישראל בידי המוסלמים לפני 1300 שנה. דרכי מסחר חדשות נפתחו ודרכן הגיעו לאירופה בשמים חדשים מהמזרח. הביקוש לבושם האפרסמון צנח עד שחוסל הענף כליל, ונשתכח סוד הפקת בושם האפרסמון.
ד"ר יוסי בורדוביץ' מרשות הטבע והגנים אמר לסיכום כי "בהגדה של פסח, המוטיב של מספר 4 הוא מאוד משמעותי - 4 כוסות, 4 קושיות, 4 בנים ו-4 לשונות גאולה. לכבוד החג, רשות הטבע והגנים הוציאה מקבץ של אתרים מיוחדים שמתכתבים עם המוטיב החוזר של המספר 4 בהגדה. חוץ מזה, חודש ניסן הוא אומנם החודש הראשון במסורת היהודית, אך בלוח שנה הכללי (הגרגוריאני) אנו בחודש אפריל, החודש הרביעי. בזמן זה, כולנו תקווה שבחודש הראשון, חודש האביב שהשנה יוצא בחודש הרביעי - אפריל, תבוא הברכה, השבויים בעזה ישובו בריאים לביתם, יחגגו את חג החירות במשמעותו המלאה, כולנו נחזור לשגרת חיים והטבע יחזור לאיתנו".
