האם אצליח ליהנות מחופשה בעוטף עזה? האם טיול באזור הגבול, שמונה חודשים וחצי לאחר פרוץ המלחמה, הוא בטוח? האם לינה באוהל גלמפינג משודרג במדבר בתחילת הקיץ יכולה להיות מפנקת, ומה המרחק בין האוהל למיגונית? אלה הן רק חלק מהשאלות הרבות והמטרידות שעלו במוחי בזמן שארזתי תיק קטן ונכנסתי לרכב בדרכי דרומה. המטרה: חופשה בנור גלמפינג, מתחם הלינה האלטרנטיבית המושקע בחוות אל היען שבנגב המערבי, בין קיבוץ רעים לקיבוץ ניר עוז.
הווייז מודיע לי שהנסיעה מגוש דן תיקח כשעה וחצי. אנחנו נוסעים בכביש 232 המצמרר, שעובר לאורך העוטף דרך קיבוצים פריפריאליים שהפכו למוכרים בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. כל הדרך אני דרוך כמו קפיץ, מחכה לשלט של קיבוץ כפר עזה, שם נרצח באותה שבת ארורה החבר שלי, צלם ynet רועי עידן, יחד עם אשתו סמדר, ובתם הקטנה אביגיל נחטפה לעזה ולאחר מכן שוחררה בעסקה.
באזור קיבוץ רעים, שם התקיימה מסיבת הדמים של הנובה, אני מרגיש שהשערות שלי סומרות ואני מתחיל להזיע. לא נשאר זכר לשורת המכוניות השרופות שמילאו את הכביש בראשית המלחמה, הדרך פתוחה ונקייה כמעט ללא סימני שריפה, וכמעט שלא רואים צבא וחיילים. אורח לרגע מכוכב אחר היה מתקשה להאמין שבכביש הפסטורלי הזה אירעו זוועות כה רבות. אנחנו פונים מזרחה בכביש 241 לכיוון אורים ומגיעים לחווה עם מחנק כבד בגרון. החופשה מתחילה קצת על רגל שמאל.
עמית דיאמנט פותח לנו את השער החשמלי ומנסה להכניס אותנו לראש של חופשה: "ברוכים הבאים לנור גלמפינג, מתחם הלינה האלטרנטיבי המפנק שלנו בתוך חוות אל היען בנגב המערבי. בעבר גידלו כאן אלפי יענים, והיום הם אינם. החווה עברה מספר גלגולים, וכעת יש בה מתחם אוהלי יוקרה בטבע, ממש כמו שראיתי בטיול הגדול אחרי הצבא באפריקה".
מדובר במתחם אוהלים גדול, נקי ומרווח על גבעה שמשקיפה לנוף מדברי מכל כיוון, אבל אנחנו ב-VIP כמובן, ודיאמנט מוביל אותנו לקצה המזרחי אל האוהל הכי שווה בחווה. "ברוך הבא לסוויטה הנשיאותית שלנו", הוא מחייך. "מבחינתי, החלק שהכי מרשים בה הוא הנוף המדהים של המדבר. אני ממליץ לך להיכנס כמה שיותר מהר לשכשוכית, יש אופציה לחימום המים בלילה, ואפשר לצפות בכוכבים ובחיות הבר השונות שמסתובבות פה".
האוהל המדהים בנוי על מרפסת עץ יפהפייה, שמשקיפה על נחל הבשור באווירה שמזכירה ספארי יוקרתי בקניה. בריכת המים הקטנה צמודה למרפסת ולנוף הפראי, וכל חובבי הצילום והביקיני יעופו עליה. הסוויטה הנשיאותית היא למעשה אוהל בד גדול ומרווח שבו מיטה זוגית קינג-סייז עם מצעי כותנה רכים, אמבטיה לבנה בסגנון קולוניאלי, גיטרה מכוונת, מקרר קטן, מכונת אספרסו וכמובן מזגן חזק, שהופך את השהות באוהל באמצע המדבר לחוויה נעימה.
דיאמנט גאה מאוד בסוויטה הנשיאותית המפנקת, מוציא מהמקרר הקטן בקבוק יין מקומי ומצוין של רמת הנגב, ואנחנו שותים לחיי השיקום של ענף התיירות בעוטף עזה. הנקודה הבאה בסיור היא המקלחת והשירותים. צמוד לאוהל הלבן הוקם צריף עץ קטן עם מקלחת ואסלה נקייה. המבנה המעוצב נטול גג, ויש חלון גדול ומפתיע שמאפשר לאורחים חובבי הטבע לראות את הנוף בעודם מתקלחים.
"אין כאן בעיה של פרטיות", מדגיש דיאמנט, "הסוויטה הנשיאותית שלנו מרוחקת מהאוהלים האחרים במתחם ואפשר להרגיש חופשיים. ללא ספק מדובר בסוויטת הגלמפינג הכי שווה שראיתי בישראל, ולנוף הפראי של המדבר יש חלק חשוב ובולט בעיצוב ובהנאה". האמת, כשקיבלתי את המשימה ההזויה מהמערכת - "לך לישון באוהל משודרג בעוטף עזה!" - דמיינתי משהו אחר לחלוטין. למזלי המציאות הייתה טובה יותר. אומנם מדובר באוהל בד ולא במבנה מאבן או מעץ, אבל מדובר בקנבס עבה, המיטה מפנקת, המזגן עובד בכל הכוח, היין המקומי מצוין ומרגיע וקולות הציפורים שמסביב משדרגים את החוויה.
קולות נפץ עמומים אך מורגשים, שהגיעו בהפתעה מכיוון חאן יונס ורפיח שבמערב, מחזירים אותי במהירות למציאות הנושכת ולעובדה המצמררת שאני מנסה לבלות בחופשה בזמן מלחמה. לאחר הסבר קצר על פינת המדורה, שכן אי אפשר לעשות גלמפינג בלי מדורה מדוגמת, דיאמנט מתפנה להסביר על הנוף.
"כבר שלושה חודשים לא הייתה פה אזעקה, והמיגונית נמצאת מאחורי האוהל. בתחילת המלחמה היה פה קטסטרופה, עכשיו הבומים נשמעים ממש מרחוק, וזה סימן טוב"
"נחל הבשור שמולנו זורם בכוח בחורף, עם שיטפונות, וגם בקיץ יש פה מים. מתגוררות כאן חיות בר רבות, כולל זאבים ותנים, ואני מאמין שתשמע אותם מייללים בלילה. לצערי אתה תשמע גם פיצוצים מעזה, אומנם פחות יריות של נק"ל ומקלעים, אבל בייחוד בלילה אפשר לשמוע את הירי של סוללות התותחים שלנו וגם הפצצות של חיל האוויר. אגב, הזמזום האינסופי שאתה שומע מעלינו זה רחפן. כבר שלושה חודשים לא הייתה פה אזעקה, והמיגונית נמצאת מאחורי האוהל. בתחילת המלחמה היה פה קטסטרופה, עכשיו הבומים נשמעים ממש מרחוק, וזה סימן טוב".
השלב הבא בסיור במתחם עובר באזורים המשותפים, שכוללים מטבח פתוח ומדוגם עם כל מה שצריך לבישול עצמי, כולל טאבון לפיצות, מתחם שירותים ומקלחות, פינת לובי ממוזגת עם מכונת קוביות קרח ומכונת קפה יוקרתית, שכשוכיות לילדים קטנים ופינות מדורה ציבוריות עם בולי עץ מוכנים להדלקה.
השלב האחרון בסיור המקיף בנור גלמפינג הוא במכלאת היענים הסמוכה. בעבר גידלו כאן אלפי יענים לצורכי בשר. בעקבות השינוי בחוק גידול העופות האקזוטיים הופסק, ומספר בודד של פרטים נתן הופעת ריקוד. הילדים התלהבו מאוד לראות אותם דוגרים על ביצי ענק בגודל של כדורגל, משמיעים נהמות וקולות רמים, והזכר הססגוני מקפץ עם רגליו הארוכות כמו בלרינה בקרקס. יש כאן עוד תרנגולות מיוחדות וסוסים, ואפשר להעביר אחר צהריים שלם בהיכרות אינטימית עם בעלי החיים של החווה.
לפתע מגיע מרחוק סוס עליז ומכשכש בזנבו. מתברר שזה כלב רועים טורקי מאולף וחברותי, ששומר על החווה בלילות ומבריח טורפים. דיאמנט מלטף אותו בהמון אהבה. "תכיר את סולי, הוא כלב שמירה גדול ומיוחד ומאוד ידידותי לילדים. בגלל הגודל שלו הוא יכול להילחם בזאבים ובתנים שבאים לטרוף לנו את היענים, ולגרש אותם מהחווה. הפצע הטרי שלו ליד האוזן הוא כתוצאה ממפגש לילי עם צבוע".
השמש מתחילה לשקוע, וקרירות נעימה ממלאת את האוויר הצח שהיה רותח בצהריים. דיאמנט, שנולד בקיבוץ צאלים הסמוך, מכין לי קפה הפוך במכונה ולוקח אותי לנקודה האהובה עליו במתחם. "אנחנו בפינת השקיעה הכי כיפית שיש
השמש מתחילה לשקוע, וקרירות נעימה ממלאת את האוויר הצח שהיה רותח בצהריים. דיאמנט, שנולד בקיבוץ צאלים הסמוך, מכין לי קפה הפוך במכונה ולוקח אותי לנקודה האהובה עליו במתחם. "אנחנו בפינת השקיעה הכי כיפית שיש, זאת סוכה עם כריות וכיסאות נוחים. כאן אני יושב קצת ונרגע בסוף היום".
למרות הגוונים האדומים המרגשים שצובעים את השמיים, קשה להתעלם מהעובדה שהשמש שוקעת במערב, ופינת השקיעה המפנקת משקיפה על רצועת עזה שבה מתחוללת מלחמה עקובה מדם.
עמית, אתה קצין צנחנים במילואים, עד לא מזמן היית מפקד מחלקה, ובחרת לעבוד במקום שבו שומעים כל היום פיצוצים מרפיח. אתה מצליח להירגע?
"כמו שאתה רואה, עובדים קשה בחווה, ואני מאמין שיהיה טוב במדינה שלנו. חזרתי מעזה לא מזמן, וחזרתי דווקא לפה. אני בטוח ומקווה שהמקום הזה, המועצה הזאת, האזור הזה, המדינה הזאת, העוטף הזה - כולם יחזרו לפרוח ובגדול".
הרבה אנשים ששמעו שאני מגיע לנופש באוהל מפנק בעוטף עזה ממש נלחצו, אתה יכול להבין אותם?
"אני מאוד יכול להבין אותם, אבל אם מגיעים לפה תיירים ורואים את השקיעה, ורואים את הטבע ומריחים את האדמה - אז מבחינתי זה ניצחון קטן".
הלילה ירד, ואנחנו מקבלים סיר פויקה מדוגם עם חתיכות עוף, ירקות, תבלינים והוראות הכנה בסיסיות לבישול במדורה. הפיצוצים חוזרים ובגדול, ואני מסביר לילדים הדרוכים שמדובר בסוללת תותחים שלנו שיורה על האויבים בעזה. הרעש המוזר של היען הזכר שנוהם בחשיכה הופך לשיחת היום יחד עם יללות הזאבים, וברגע ששותים קצת יין, נכנסים לשכשוכית החמה ומסתכלים על הכוכבים ועל החושך המוחלט והפראי של הטבע, המלחמה כמעט נשכחת, ורק הזמזום העמום של הרחפן שמעלינו מזכיר לנו שאנחנו בעוטף עזה.
קמתי בזריחה וראיתי שועל עם זנב גדול מחפש מציאות וציפורי מדבר מתעוררות. ארוחת בוקר בסיסית וטבילה קלה בשכשוכית שעדיין חמה מהלילה, ודיאמנט מקפיץ אותנו עם הטרקטורון לטבילה מפתיעה במעיין סודי בעין הבשור. המים קרירים ועמוקים ומלאים בדגים, ומסביב צמחייה עבותה וירוקה מקיפה אותנו. תענוג.
"כל האזור הזה נשרף באירוע ביטחוני לפני כמה שנים", הוא מספר לנו, "תראה את גזעי העצים השרופים ששרדו. כשאני בא להתרחץ במעיין ורואה את הצמיחה המחודשת, זה עוזר לי לקבל כוח ואמונה שגם אנחנו נשתקם".
לסיכום: על אף החששות, ואולי גם בגללם, החופשה המפנקת בנור גלמפינג בעוטף עזה הייתה מצוינת. האוהל הממוזג היה מאובזר בכל הפרטים, המרפסת המדהימה המשקיפה אל נחל הבשור והנוף המדברי הפכה למרכז החופשה, ולא רצינו לעזוב אותה ואת השכשוכית הנעימה שמאוד הקלה על החום הכבד. חוויית הבישול של פויקה במדורה הייתה מצוינת, ולמרות המיקום המטריד וקולות הירי שלא פסקו במהלך הלילה, הצלחתי קצת להירגע ולנשום אוויר. באתי לחזק את תיירות עוטף עזה ויצאתי מחוזק, פגשתי אנשים מדהימים ושאבתי כוח ואנרגיה להמשך המלחמה.
כמה זה עולה? אוהל סטנדרט באמצע השבוע – 740 שקל ללילה. סטנדרט בסוף השבוע – 820 שקל ללילה.
אוהל דלוקס באמצע השבוע – 890 שקל ללילה. דלוקס בסוף השבוע – 980 שקל ללילה.
סוויטה באמצע השבוע – 1,120 שקל ללילה. סוויטה בסוף השבוע – 1,280 שקל ללילה.
ארוחת בוקר: 90 שקל לאדם.
פלטת גבינות זוגית ובקבוק יין: 210 שקל לזוג.
ארוחת פויקה שכוללת את הסיר, המצרכים, הוראות הכנה ומדורה – 180 שקל לזוג.
הכותב היה אורח של נור גלמפינג