אסף קמר בטבילה עצובה בהרי ירושלים השרופים
(צילום: אלי מנדלבאום, משי בן עמי)
שריפות הענק בהרי ירושלים באמצע אוגוסט האחרון, הותירו אחריהן תמונות עצובות מאוד. שטחים עצומים שהיו רגילים להיות צבועים בגוונים של ירוק, אפילו בתקופות הקיץ הלוהטות, וכעת הן נטולות עצים, צמחים וחיים כמעט לחלוטין.
לא רחוק מאחד המקומות שספגו את המכה הקשה ביותר מבחינת היקף השריפה - מושב רמת רזיאל, נמצא מעיין בשם עין רזיאל. זהו מעיין שכבתי הנובע במורדות הצפוניים של המושב שבהרי ירושלים. המעיין והיישוב קרויים על שמו של מפקד האצ"ל, דוד רזיאל, שנפל בשליחות הבריטים בעיראק במלחמת העולם השנייה.
ההליכה אל המעין הסודי מוזרה. אנחנו צועדים בתוך אחד היערות היפים בישראל והוא כולו שרוף, הגזעים של חלק מהעצים ששרדו את הלהבות מעוותים ומעוקלים בצורות שטניות וענפיהם הכמושים והמתפוררים כאילו מצביעים עלינו, בני האדם שהביאו עליהם את אש הגיהנום, בכעס ובתסכול דומם.
מי המעיין זורמים לשתי בריכות קטנות שהיו יודועות בעיקר לתושבי הסביבה ולרוכבי אופניים שאהבו להתקרר בהן לאחר דיווש בסינגלים של האזור.
לפני השריפה הגדולה המקום היה מיוער ועשיר בצמחייה וחיות בר והיה ידוע ביופיו בזכות עצי הקטלב הנדירים בעלי הגזעים האדומים. כעת המקום שומם כאמור, הכל שרוף ומדכא. אך אין דבר שמסמל יותר אופטימיות מאשר מים זורמים וכך עין רזיאל עדיין יכול לספק חוויה נחמדה בטבע הפצוע, עם טבילה קרירה במי המעיין הקיימים.
שלי גולדשמיט, בולגרית חובבת מעיינות, סיפרה בריאיון לאולפן ynet עד כמה עצוב לחזות במראה הזה של המעיין היום. "הייתי בו בחודש יולי האחרון והוא היה נראה לגמרי שונה. מעל היה עץ תאנה, הכל היה מסביב ירוק. פשוט עצוב לראות ככה את המקום".
לדברי גולדשמיט, הדרך הייתה ירוקה ומלאה בעצים שעשו הרבה צל מסביב למעיין. "זה היה מקום מדהים, גם אי אפשר היה לראות אותו אז הוא היה מעיין נסתר שאנשים לא ידעו עליו, גם לא היה אליו שילוט. עכשיו הוא בולט והכל שרוף".
החוויה המוזרה והמקברית של טבילה במי מעיין שכל הצמחייה העשירה סביבו נשרפה עד כלות וריח העשן צורב באף, יוצרת חוויה פוסט אפוקליפטית הזויה שמעודדת עצבות ופחד מפני העתיד לבוא עלינו, בעקבות תהליך התחממות כדור הארץ.
"כל המעיין נמצא באזור של חורש ים-תיכוני. היו כאן המון מיני צומח ועצי קטלב ועץ תאנה שכיסה על המעיין", סיפרה אלה פסטרנק, אקולוגית בחברה להגנת הטבע.
לדבריה, היו במקום גם הרבה בעלי חיים, "חלקם עדיין כנראה נמצאים פה אבל יותר קשה להם להימצא כי אין הרבה צמחייה, ואין להם מכסה ומזון. היו פה צבועים שבסכנת הכחדה, ראינו לא מזמן עקבות של צבוע באזור. הוא כנראה הגיע כדי לשתות ממי המעיין".
כיוון שמדובר ב"מעיין סודי", שמוכר כאמור בעיקר לבני היישובים הסמוכים, היה קשה לאתר צילומי ארכיון של המעיין בשיא תפארתו. אם יש לכם צילומים של עין רזיאל לפני השריפה - אתם מוזמנים לשלוח למייל האדום של ynet.
עוד כמה זמן המקום נראה את המקום משתקם?
"הייתי ממליצה לתת למקום מנוחה ולתת לו להשתקם מעצמו. אני מקווה שהחורף יהיה מספיק גשום ושהצומח יתחיל לצמוח ויחזרו לכאן בעלי חיים. צריך שהכל יצמח מחדש, צריך הרבה גשמים. לא רצוי לנטוע במיוחד אורנים כי אורנים זה חומר בערה משמעותי. צריך ניתור של כמה שנים כדי לראות מה השריפה עשתה לאדמה ולצומח לבעלי חיים כדי לדעת איך לשקם יותר טוב".
