כשהרכב מטפס אל הרמה בדרך המוכרת משהו מרגיש מוזר. איפה הפקקים? איך זה שהנוף פתוח אל האופק, וכמעט לא רואים אף אחד?
הטבע מצידו ממש משתוקק לתשומת לב - מרבדים ב-50 גוונים של ירוק, זרימות חזקות של נחלים, מפלים ויובלים, ופריחה אינטנסיבית של שקדיות, כלניות, רקפות ואינספור פרחי בר בין מאגרי מים מאולתרים שנוצרו עקב אי ההצלחה של הקרקע לספוג את כמויות הגשם שירדו במשך ימים רבים ברציפות.
כמות רכבי השטח שנוסעים בשגרה בדרכים הצדדיות דוללה באופן משמעותי, כך שזו שעתם היפה של בעלי חיים רבים ליהנות מהבלעדיות והשקט שמסביב – שועלים, סוסים, פרות, כבשים, צבאים ואינספור בעלי כנף.
התמונות משתי השבתות הראשונות של חודש פברואר במרכז ובצפון הרמה, ממושב קשת ועד מורדות החרמון, מנחל הזויתן ועד מסעדה, מציר הנפט ועד מטעי התפוחים של בוקעתה.
כשנוסעים בתוך הנופים האלה קל לשכוח עד כמה קרובים לשני גבולות עצבניים, ופשוט להתמסר לטבע במיטבו.
אזהרה: אזורים רבים ברמת הגולן הם שטחי אש, או שטחים שמשמשים בימים אלה את הצבא, והכניסה אליהם היא אסורה. אין לראות בכתבה זו כהמלצה לטייל באזור.
רפי קורן הוא מורה לצילום בעל ניסיון רב בהדרכת קורסים, הרצאות וסדנאות בארץ ובעולם. אתם מזומנים לבקר באתר האינטרנט שלו ולעקוב אחריו בפייסבוק ובאינסטגרם.
