18 צפייה בגלריה
מטיילת בעין חרדלית בנחל כזיב
מטיילת בעין חרדלית בנחל כזיב
מטיילת בעין חרדלית בנחל כזיב
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
נכון, חם היום, אבל זה לא אומר שחייבים להסתגר בבית עם המזגן. קבלו כמה המלצות למסלולים קצרים, קלים, מרעננים ומוצלים – שמתאימים מאוד לימים הלוהטים שבהם לא מומלץ לטייל במסלולים ארוכים הדורשים מאמץ.


הליכה בנחל שוצף ורדוד: עין דיבשה

מעיין עין דיבשה נובע בשיפוליה המערביים של רמת הגולן והזין בעבר את ימת החולה, ומסלול הטילו בו הוא קליל מאוד ומתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים מאחר שעומק המים אינו עובר את הקרסוליים.
מעל הנביעה שרידי טחנת הקמח העות'מאנית "דרבשיה" שניצלה בעבר את המים לטובת ייצור קמח. לפני כמה שנים שופץ והוכשר במקום שביל לזכרו של רס"ן צפריר בר אור שנפל במבצע צוק איתן.
18 צפייה בגלריה
שפירית בעין דיבשה
שפירית בעין דיבשה
שפירית בעין דיבשה
(צילום: איריס ארבל, החברה להגנת הטבע)
18 צפייה בגלריה
זרימה בעין דיבשה
זרימה בעין דיבשה
זרימה בעין דיבשה
(צילום: איריס ארבל, החברה להגנת הטבע)
18 צפייה בגלריה
טחנת הקמח העות'מאנית בין דיבשה
טחנת הקמח העות'מאנית בין דיבשה
טחנת הקמח העות'מאנית בין דיבשה
(צילום: יותם לוי)
לאחר החניה בחניון של עין דיבשה, הצמוד לכביש 918 מצידו המזרחי, חוצים בזהירות את הכביש ועוברים את גדר הבקר. מכאן צועדים לאורך פלג המים ולאחר כ-100 מטרים מגיעים כבר לנקודות מוצלות מתחת לעצים הרבים, לצד ספסלים שהותקנו במקום בסמוך למים כחלק מהשיפוץ. עולים במעלה הזרם על אבני הבזלת השחורות ולאחר כ-300 מטרים מגיעים לשרידי טחנת הקמח. לאחר השכשוך במים בסמוך לטחנה, חוזרים לרכב באותה הדרך.
חשוב לדעת כי הזרימה בפלג של עין דיבשה אינה קבועה – מאחר שמי המעיין נשאבים לשימוש חקלאי. אזור מעלה הכינרת והירדן עדיין מנותק ממערכת המים הארצית, למרות הקמת מתקני ההתפלה בישראל, וכל המים הנחוצים לחקלאות ולשימושים אחרים של היישובים נשאבים ישירות מהמעיינות ומהנחלים. צריכת המים האינטנסיבית הזו מייבשת ומצמצמת את המעיינות והנחלים ויוצרת פגיעה אנושה במערכות הטבעיות וביכולת ליהנות מהן – מה שהוביל למאבק בהובלת החברה להגנת הטבע בדרישה לחבר את האזור למערכת המים הארצית ולשחרר לאלתר את מי המעיינות לזרימה טבעית בנחלים – מאבק שעדיין בעיצומו.

לא רק שיט בקיאקים: נחל שניר

רבים מכירים את נחל שניר (החצבאני) בזכות מסלולי השיט בקיאקים שבחלקו הדרומי – אך חלקו הצפוני באצבע הגליל הוא שמורת טבע שמציעה למטיילים זרימה שוצפת לאורך כל ימות השנה, צל יער גדות גבוה ומסלולי טיול מרהיבים, רטובים ומהנים בדרגות קושי שונות. חלקם אף מונגשים לעגלות ולכיסאות גלגלים.
המסלול הקצר (מסומן בצבע אדום, כ-15 דקות הליכה) הוא מסלול טבעתי נגיש המתאים גם לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים. הוא מתחיל ממגרש החנייה ועובר לצד תעלת מים, ותוך כ-10 דקות מגיעים אל מפל נחמד וקריר המזין בריכת שכשוך נעימה ומהנה ופינות חמד מוצלות. ניתן לשכשך בבריכה ולרחוץ תחת המפל הזורם, או להישאר יבשים בפינות המוצלות.
18 צפייה בגלריה
נחל שניר
נחל שניר
נחל שניר
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
18 צפייה בגלריה
נחל שניר
נחל שניר
נחל שניר
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
המסלול הבינוני (מסומן בכחול, כחצי שעה הליכה) אף הוא מעגלי והוא מתאים לילדים מגיל 6 ומעלה. המסלול מחייב הרטבת רגליים וטיפוס לא קשה על מדרגות סלע. ממגרש החניה צועדים בצד תעלת מים אל המפל ובריכת השכשוך בדומה למסלול הקצר - אך משם ממשיכים במדרגות אל נחל שניר בעקבות השילוט "אל הנחל". השביל עובר בצל עצי גדות ומוביל אל אי בנחל. מימין זורם נחל שניר ומשמאל מי נחל דן, ובמקום ניצבת גדה זקופה של סלעי בזלת עגולים. הסלעים מלוכדים בטרוורטין – "נטף נחלים" שטבועים בו מאובני שורשים וקנים.
שמורת נחל שניר נמצאת סמוך לכביש 99, כ-5 ק"מ מצומת המצודות שבצפון קריית שמונה. חשוב להגיע עם נעליים סגורות המתאימות להליכה במים ושתומכות ברגל היטב, ולא עם כפכפים. הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.

מי המעיינות של העמק: נחל הקיבוצים

עמק בית שאן הוא מהאזורים העשירים במים בישראל, ולאורך קו המגע שבין העמק לגלבוע נובעים כמה מעיינות גדולים אשר מזינים, בין היתר, את נחל הקיבוצים. בקטע הנחל שבפארק המעיינות יש מסלול הליכה (רטוב או יבש, לבחירת המטיילים) ולאורכו כמה בריכות, בנוסף לבריכה גדולה ויפה סמוך לחניה.
18 צפייה בגלריה
נחל הקיבוצים
נחל הקיבוצים
נחל הקיבוצים
(צילום: יעקב שקולניק)
18 צפייה בגלריה
נחל הקיבוצים
נחל הקיבוצים
נחל הקיבוצים
(צילום: יעקב שקולניק)
במסגרת עבודות פיתוח ושדרוג שנעשו בנחל לפני כמה שנים נבנו מעבירי מים שבהם ניתן לגלוש, גשרים מעל הנחל, מרפסות תצפית, שבילים מסודרים ואף מדרגות לצורך ירידה בטוחה לתוך המים. המסלול עצמו מתאים מאוד למשפחות, אך כמה מקטעי הנחל עמוקים יחסית. לכן, יש להצטייד במצופים או גלגל ים עבור ילדים שלא יודעים לשחות.
הכניסה הרגלית לפארק המעיינות היא חופשית, ומסלול הנחל קרוב מאוד לחניון. לא רחוק מהנחל נמצאים שלושה מעיינות טבעיים נוספים שבהם ניתן לטבול: עין מודע, עין שוקק ועין מגדל. אין צורך בהרשמה מראש.

הלגונה הצמודה לכינרת: המג'רסה

"המסלול הרטוב" של המג'רסה – הלגונה שנחל דליות יוצר לפני השפך שלו לכינרת – מושלם לימי שרב. מדובר בקטע של כ-800 מטרים של הליכה במי הנחל, ובסופו אפשר לחזור לנקודת ההתחלה דרך "המסלול היבש" ולהתרשם מהשמורה ומנופיה ללא הליכה במים.
ההליכה בנחל היא בשביל המסומן בכחול. עומק המים אינו קבוע ותלוי בעונה ובכמות הגשם שירדה בחורף. לרוב, הגובה המירבי הוא עד גובה הבטן של אדם בוגר. לאחר כ-300 מטרים הערוץ מתרחב ומעמיק, עד שהוא הופך לבריכה של ממש שבה ניתן לשחות. כאן אפשר ליהנות מרביצה במים הנעימים גם כשהשמש יוקדת.
18 צפייה בגלריה
שמורת המג'רסה
שמורת המג'רסה
שמורת המג'רסה
(צילום: יעקב שקולניק)
18 צפייה בגלריה
הכניסה למסלול הרטוב של המג'רסה
הכניסה למסלול הרטוב של המג'רסה
הכניסה למסלול הרטוב של המג'רסה
(צילום: דניאלה תורג'מן, רשות הטבע והגנים)
18 צפייה בגלריה
שמורת המג'רסה
שמורת המג'רסה
שמורת המג'רסה
(צילום: דובי זכאי)
18 צפייה בגלריה
המסלול הרטוב במג'רסה
המסלול הרטוב במג'רסה
המסלול הרטוב במג'רסה
(צילום: גלעד כרמלי)
מי שמסתפק בטיול עד כאן יכול לצאת שמאלה לגדה הדרומית של הנחל ולשוב במסלול היבש, אך מומלץ להמשיך עוד במים הנעימים והעמוקים עד לשלט המציין את קצה המסלול ומכוון את המטיילים שמאלה, אל הגדה הדרומית של הנחל. כאן יוצאים מהמים וחוזרים לנקודת המוצא במסלול יבש, סלול ומונגש.
רוב המסלול מוצל ועובר בתוך סבך ירוק שמשובץ בפריחה ורודה של הרדוף הנחלים. גם המטיילים במסלול היבש יוכלו ליהנות מטבילה במים הקרירים, במקום שהוקצה במיוחד לירידה למים – אפילו בכיסא גלגלים.
ההליכה אל חלקי הלגונה שמאחורי השלט אסורה, כדי לשמור על ערכי הטבע שבמקום. זהו המקום היחיד בישראל שבו נשתמרו נופי ביצה טבעיים ובלתי מופרעים, והלגונות וסבכי הצמחייה הטבולה במים הם בית גידול חשוב לדגי הכינרת בעונת ההטלה, ובשל כך אזור זה מוגדר כשמורת טבע שחלקה סגור לציבור.
הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.

מי מעיינות קרירים ועיר מהעתיקות בארץ: תל דן

נחל דן הוא הגדול והחשוב מבין שלושת מקורות הירדן. ספיקת מעיינותיו, המגיעה ל-238 מיליון מ"ק בשנה, דומה לשפיעת מעיינות הנחלים חרמון (הבניאס) ושניר (החצבאני) גם יחד. שטח אגן הניקוז הטבעי של הנחל קטן מאוד, ולמעשה מקור כל המים שזורמים בו – במעיינות בלבד. זו הסיבה לטמפרטורה הנמוכה והקבועה של מימיו, כ-14.5 מעלות, ולאיכותם הגבוהה של המים.
שמורת הטבע תל דן משתרעת על פני שטח זעיר – 481 דונם בלבד. למרות זאת, בזכות מיקומה בין הר החרמון, רמת הגולן ועמק החולה, התקבצו בה מינים של צמחים ובעלי חיים ממגוון עולמות והיא מהווה בית גידול לח ייחודי מאוד. טיול בשמורת תל דן מאפשר ליהנות ממנו במשך כל השנה שכן הזרימה בנחל חזקה ומרשימה, ובימי הקיץ החמים המסלול מוצל ונעים. המסלול מונגש כולל הליכה בינות צמחייה על גשרי עץ ולאורך הנחל, תל עתיק מימי התנ"ך וטחנת קמח נטושה.
18 צפייה בגלריה
שביל בשמורת תל דן
שביל בשמורת תל דן
שביל בשמורת תל דן
(צילום: מנו גרינשפן)
18 צפייה בגלריה
שרידי העיר המקראית תל דן
שרידי העיר המקראית תל דן
שרידי העיר המקראית תל דן
(צילום: מנו גרינשפן)
18 צפייה בגלריה
גשר עץ מוצל בשמורת תל דן
גשר עץ מוצל בשמורת תל דן
גשר עץ מוצל בשמורת תל דן
(צילום: מנו גרינשפן)
18 צפייה בגלריה
מבלים בבריכות השכשוך בשמורת תל דן
מבלים בבריכות השכשוך בשמורת תל דן
מבלים בבריכות השכשוך בשמורת תל דן
(צילום: מנו גרינשפן)
18 צפייה בגלריה
זרימה בשמורת תל דן
זרימה בשמורת תל דן
זרימה בשמורת תל דן
(צילום: מנו גרינשפן)
18 צפייה בגלריה
השער הכנעני בתל דן
השער הכנעני בתל דן
השער הכנעני בתל דן
(צילום: טל ליוגנקי)
המסלול הקצר מתחיל ברחבת החניה של האתר ועובר דרך השביל הנגיש בין פלגי הנחל אל בריכת השכשוך – ומשם לתל דן, עיר מקראית מרשימה. לאחר מכן, מוביל השביל הנגיש אל סוללה אדירה ושער כנעני מתקופת הברונזה המתנשאת לגובה של יותר מ-10 מטרים. בסיום המסלול מומלץ לעבור בבית אוסישקין, מוזיאון אזורי לטבע ולארכיאולוגיה בקיבוץ דן שמוצגים בו בעלי חיים וצמחים מעולם החי והצומח שבבקעת החולה והחרמון.
הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
פורסם לראשונה: 15:32, 14.07.23