ישראל הייתה אז מדינה צעירה, חצי האי סיני היה שלנו לזמן קצר ויעברו עוד עשרות שנים עד שימציאו את הסלפי: לידי ynet הגיעו תמונות נדירות המתעדות טיולי בית ספר במדבר בשנות ה-50. את התמונות צילם עזריה אלון ז"ל, שהיה ממייסדי החברה להגנת הטבע ופעל רבות לתיעוד הטבע בישראל והשמירה עליו ולהנחלת תרבות הטיולים בארץ.
בין התמונות באוסף יוצא הדופן, שאותו איתרה בתו של עזריה אלון, אביטל – שטיפלה בשנים האחרונות במאגר התמונות והמידע ובארכיון העצום שהשאיר אחריו אביה – ניתן לראות תמונה משנת 1955 שבה מצולמים תלמידי כיתה י"א מקיבוץ בית השיטה צופים בשיטפון בנחל פארן, תמונה שגם היא מ-1955 ובה מצולמים עשרות תלמידים במנוחה בנחל עתק שבהרי אילת, ואפילו תמונה שצולמה ב-1956 – אחרי שצה"ל כבש את סיני במבצע קדש – ובה נראים תלמידים שהגיעו לטייל במרחב החדש באמצעות אוטובוסים של אגד. זאת לצד תמונות יפהפיות רבות שבהן נראים תלמידים מסיירים בין נופי הנגב, הערבה, הרי אילת ומדבר יהודה – תמונות שממחישות היטב את רוח התקופה ההיא ומחדדות את ההבדלים בין הטיולים השנתיים אז, לבין אלו כיום.
את התמונות הציגה אביטל אתמול (חמישי) במהלך כנס הטיילות החינוכית השלישי של החברה להגנת הטבע וגופי הטיילות החינוכית המובילים בישראל, שעסק במעמדה של הטיילות החינוכית בציבור בקרב מקבלי ההחלטות וגורמים בית ספריים. במסגרת הכנס קיבלה משפחתו של עזריה אלון בשמו פרס הוקרה על תרומתו הייחודית לטיילות החינוכית. בנימוקי קבלת הפרס נכתב כי "אלון לימד אלפי תלמידים ומורים בנושאי ידיעת הארץ והסביבה. כמורה לטבע, עזריה אלון ראה במערכת החינוך כלי מרכזי להשפעה על עתיד הטבע הישראלי ועל הקשר שבין התלמיד לאהבת הארץ, ידיעתה ושמירתה".
אלון, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012) על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל, הוא מעמודי התווך של לימוד טבע וסביבה ושמירת הטבע בישראל – והוא פעל שנים רבות גם כמורה דרך ומדריך לידיעת הארץ. במסגרת זו, הוביל בין שנות ה-50 לשנות ה-70 אלפי תלמידים בטיולי בתי ספר שנתיים.
אלון נולד בשנת 1918 בעיירה הורושקי שבאוקראינה, ועלה לארץ בגיל 7 יחד עם אמו ושתי אחיותיו. המשפחה התיישבה במושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל, ובבגרותו הצטרף אלון כחבר לקיבוץ בית השיטה – מקום מגוריו עד פטירתו בשנת 2014 בגיל 95.
בשנות ה-40 טייל אלון רבות בכל רחבי ארץ ישראל, ואף נעצר מספר פעמים על ידי משטרת המנדט בגין כניסה לאזורים אסורים לטיול. לאחר קום המדינה נמנה אלון עם אבות נושא שמורות הטבע בישראל, וב-1953 היה ממקימי החברה להגנת הטבע. במהלך השנים היה אלון מזכיר או יו"ר החברה להגנת הטבע, ועסק בהקמת בתי ספר שדה ובמאבקים ציבוריים – הבולטים שבהם: המחאה נגד לקיחת מים מנחל ערוגות על ידי אנשי קיבוץ עין גדי, המאבק להגנת פרחי הבר והמאבק נגד הבנייה על הכרמל. כמו כן, הוא התנגד לגביית דמי כניסה לגנים לאומיים ושמורות טבע. בשנת 1987 נבחר ליקיר האו"ם בנושא איכות הסביבה, ומאז 1992 לימד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
את פרס ההוקרה לאלון קיבלו בתו אביטל, בניו יאיר וגלעד ונכדו אליה. "אבי היה מורה ומחנך וכל פעילותו הציבורית כוונה ליצירה של שינוי תודעתי ביחסה של החברה הישראלית לטבע ולנוף", אמרה אביטל במעמד קבלת הפרס. "הוא האמין שהטיול הוא הכלי החינוכי הרחב ביותר לחיבור בין כל תחומי הדעת – טבע, היסטוריה, תנ"ך, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה – בכולם היה לו ידע וכולם התחברו ל'ידיעת הארץ', סיפור אהבה שנלמד דרך הרגליים. הוא הוביל טיולים של תנועות הנוער, הפלמ"ח, תלמידי תיכון, והיה חלק מקבוצה של מדריכים מיתולוגיים בשנות ראשית המדינה. כמזכיר החברה להגנת הטבע הוא יזם וקידם הקמה של בתי ספר שדה בכל רחבי הארץ, ששימשו מרכזי לימוד והדרכה לדורות של תלמידים".
את כנס הטיילות החינוכית השלישי, שבמסגרתו הוענק הפרס למשפחת אלון, ארגנו במשותף החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, משרד החינוך, אשכולות, אנ"א, המכללה האקדמית בית ברל ואוניברסיטת חיפה.
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, אמרה בכנס כי "עזריה אלון, יחד עם שותפיו להקמת החברה להגנת הטבע, הוא פורץ דרך סביבתי. בשנות החמישים, לפני שגשוגה של התנועה הסביבתית בעולם, בימים שבהם בישראל השיח נסב על כיבוש השממה ושלמות בטון ומלט – השכיל עזריה להצביע על הצורך הקיומי בשמירת הטבע, ובנחיצותו ומשמעותו של הטבע לכל תחומי חיינו. עזריה היה לא רק איש חזון, אלא גם איש מעשה ודעת. לכבוד לי ללכת בנתיב שסלל, להישען על כתפי ענקים, ולשאת יחד עם כל עובדי וחברי החברה להגנת הטבע את נס שמירת הטבע והסביבה בישראל".
"להציל את הארץ הקטנה והצפופה מפני הסכנה שתיהפך למקום שלא נעים לחיות בו"
בספרו האוטוביוגרפי "טבע ואדם", שיצא לאור בשנת 2012, כתב אלון כי "את בסיס הידע שלי בתחום הטבע והנוף רכשתי ממורים כמו אליעזר שמאלי, פנחס כהן והמורים בסמינר הקיבוצים, בעיקר ד"ר היינריך מנדלסון וד"ר יעקב גליל. בעזרתם הבנתי יותר ויותר לא רק את יופיו של הטבע אלא גם את הצורך לאפשר לכל יצור את החיים בסביבתו הטבעית, את המורכבות של חברות הצמחים ובעלי החיים, ואת התלות של המין האחד בקיומו של השני, מה שקיבל אחר כך את השם 'מגוון ביולוגי'. האדם, זה שעיניו בראשו, צריך להכריע האם הוא חלק מאותו מגוון ביולוגי, או שברצונו למחות אותו מעל האדמה לתמיד. מוריי, וגם עיניי, לימדו אותי לא לחלק את היצורים ל'טובים' ו'רעים', כי לעולם לא נדע אם לא נזדקק ל'רעים'".
אלון המשיך: "הבנתי כי שמירה על הטבע, על מגוון המינים ועל אתרי קיומם הוא קודם כל צורך של האדם: שהוא יוכל לראות את העולם העשיר במקום קיומו, לא בארצות רחוקות ולא רק בגני חיות או בגנים בוטניים. הטבע יכול להסתדר גם בלי שמירה. האדם הוא זה שצריך לדאוג. הטבע איננו מודאג כלל אם מין מסוים יישמד. יהיה מי שימלא את מקומו. מאז החלו החיים בעולם נשמדו בוודאי יותר מ-99% מן היצורים שהתקיימו על פני כדור הארץ. שמירת הטבע היא קודם כל למען האדם".
על פי אלון, "עם קום המדינה, כמעט בלי לדעת מה נעשה בעולם, באה ההכרה בסכנות הגדולות הנשקפות לטבע שלנו. בטיולים הרבים למדתי כמה קטנה היא הארץ, וכמה קיומם של רבים ממיני הצמחים ובעלי החיים שבה עומד על סף הכיליון".
הוא מוסיף ומסביר את מאבקיו הסביבתיים: "מה מניע אותי להישאר כל השנים בפעילות בשדה הזה שיש בו ניצחונות אבל גם לא מעט כישלונות ואכזבות? למה אני מוכן להיכנס לעימותים 'עם כל העולם ואשתו' – שרי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות שיש להם כוח כגון מע"ץ, חברת החשמל, מקורות, יזמים של פעולות הפוגעות בטבע ובנוף, בעלי ממון שרק האינטרסים שלהם מעניינים אותם? אני רואה בפעילות לשמירת הטבע והנוף ייעוד. הצלת הארץ הקטנה והצפופה מפני הסכנה שתיהפך למקום שלא נעים לחיות בו. מקום בלי טבע, רק עם כבישים ובתי קומות. אפשר לומר: אני לא נאבק למען הטבע אלא למען האדם; למען הבנים, הנכדים והנינים שלי ושל כולנו, שהם יוכלו לראות פרח פורח בשדה, צבי רץ בשדה ויעל במדבר".
חיליק אברג'ל, סמנכ"ל חינוך בחברה להגנת הטבע, סיכם במעמד הענקת הפרס: "סיפורו של עזריה אלון במידה מסוימת הוא סיפורה של המדינה. עליה מאוקראינה עם אימו, התיישבות בעמק יזרעאל, הדרכה בתנועת מחנות העולים, והוראת טבע בבית ספר בבית השיטה. סיפורו של עזריה זו דוגמה לאיך איש שאכפת לו עושה מעשה, מקים ארגון לשמירת טבע – החשוב בישראל – ומניח את התשתית ללימוד ידיעת הארץ, שמירת נופי הארץ ואהבתם. אלפי תמונות שעזריה אלון צילם שזורות במיליוני מילים שכתב ואמר, מלמדות אותנו על האוהב הגדול של הארץ, נופיה וטבעה. זה איש שעשה מעשה למען הדורות הבאים".
