במשך 20 שנה היה הגליל המערבי "עוטף עזה" של הצפון. מטחי הקטיושות בשנות ה-70 וה-80 הביאו לקריסה ממושכת של התיירות באזור, אשר החלה להתאושש רק לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. בשש השנים האחרונות, כמות המבקרים באזור הכפילה את עצמה, ובהתאם נפתחו עסקים תיירותיים חדשים רבים. יצאנו לבדוק מה קורה בצפון הארץ שמאלה.
הגליל המערבי משתרע לאורך החוף הצפוני של ישראל, מראש הנקרה בצפון ועד לנחל הקישון ועמק זבולון בדרום, וכולל גם את הגליל העליון המערבי המתנשא לגובה של כ-800 מטרים מעל פני הים. לבירת האזור נחשבת העיר נהריה, אשר הוקמה ב-1935 כקואופרטיב חקלאי על ידי חלוצים יהודים מגרמניה – והייתה באותה תקופה היישוב היהודי הצפוני ביותר בארץ.
עם הזמן הוסבה נהריה ממושבה חקלאית לעיר תעשייה ונופש, ובשטחה כיום כמה בתי מלון גדולים. לעיר רצועת חוף מרהיבה עם חול "זיפזיף" שנוצר בעיקר משברי קונכיות – וניתן למצוא בה חופי רחצה, חופי גלישה, פעילויות צלילה, שיט וספורט ימי ואטרקציות נוספות. מועדון הצלילה "פוצקר", למשל, מציע טיולי שיט בסירות "טורנדו" מהירות לראש הנקרה, לאי האהבה ולאיי אכזיב, ואף לחומות עכו העתיקה.
בשני צידי נחל הגעתון, אשר חוצה את מרכז נהריה לאורך רחובה הראשי, פועלים מסעדות, חנויות, בתי קפה ופאבים רבים. כך גם בטיילת היפה שלאורך החוף. בעיר גם גן בוטני עם מגוון גדול של צמחים מרחבי העולם, ולחובבי האמנות כדאי לבקר גם במגדל המים ההיסטורי – שמשמש כיום כגלריה לאמנות.
המיזם שיזניק את התיירות בג'וליס?
נהריה, עוד בימיה החקלאיים, היא גם המקום שבו קמה חברת "שטראוס". ד"ר ריכרד והִילְדה שטראוס היו ממייסדי היישוב לאחר שעלו מגרמניה כחלוצים, והִילְדה מכרה לתושבים וכן לבריטים גבינות שהכינה מהחלב שהניבו שתי הפרות שאותן גידל בעלה בחצר ביתם. את הגידול בכמות המבקרים שמגיעים לאזור בשנים האחרונות ניתן לזקוף במידה רבה לזכותה של בתם, אשת העסקים רעיה שטראוס בן דרור, אשר הקימה ב-2013 את מיזם "אוצרות הגליל" בעקבות מחקרים ולפיהם תיירות היא מנוע צמיחה משמעותי.
מדובר במיזם פילנתרופי ללא מטרות רווח, אשר תומך בכ-400 עסקים תיירותיים ברחבי הגליל המערבי – והם רשאים להצטרף רק לאחר שנבדק שהם עומדים בסטנדרט תיירותי מסוים. התמיכה אינה כספית, אלא באה לידי ביטוי בשיווק, יחסי ציבור והכשרות שניתנים לבעלי העסקים ללא תשלום.
לאחרונה, החל המיזם לתמוך בכמה עסקים תיירותיים בכפר הדרוזי ג'וליס. "בדקנו וגילינו שבכל רבעון מגיעים אלינו כמיליון מבקרים לצורכי מסחר, ואנחנו רוצים להביא מבקרים גם לתיירות", אומר ראש מועצת ג'וליס וסאם נבואני. "אנחנו מתכוונים לעבוד על זה בשנים הקרובות, וכבר מתקדמים עם מיזם חדש של הסבת בתים עתיקים לצימרים. הכוונה היא למשוך תיירים לחוויה אותנטית. אנחנו לא רוצים כאן בתי מלון מפוארים וחדישים, אלא להביא מבקרים ולחשוף אותם למסורת הדרוזית".
אחד האתרים היפים בג'וליס הוא גני אלמוֹנה – גן בוטני ששטחו שישה דונמים ובו כמה מתחמים עם מזרקות שונות וצמחים שהובאו מכל העולם. הגן קיים קרוב ל-40 שנה, ותושב המקום נאג'י עבאס מטפח אותו יחד עם אשתו וילדיו כגן לזכר אביו ראשיד ואמו מוֹנה – שעל שמה גם נקרא הגן ופירוש שמה בעברית הוא "תקווה". "זה המעט שיכולתי לעשות למען הורים טובים כאלה", מספר עבאס. "גדלתי עם הרבה אור בבית, ובגלל זה גם היה לי חשוב שיהיה הרבה אור בגן. הכל כאן ברור, אין פינות חשוכות ואין סימני שאלה".
לדברי עבאס, הצמחייה מכל חלקי העולם נועדה לסמל שעל כל בני האדם לחיות יחדיו, וזרימת המים מסמלת את החיים. בגן פזורים גם דלתות וחלונות רבים שנועדו לסמל את הגורל: "אף אחד לא יכול לנחש מה ממתין לו בעוד רגע", הוא מסביר. הגן מונגש גם לנכים על כיסאות גלגלים, ומלבד מטיילים מושך גם זוגות לפני חתונה שמעוניינים להצטלם במקום. "כבר קרה שנפגשו כאן באותו הזמן זוג יהודי, זוג מוסלמי, זוג נוצרי וזוג דרוזי. תמונה משותפת שלהם זה הדבר הכי יפה שיכול להיות", אומר עבאס.
הגן פתוח למבקרים בכל יום מהשעה 9:00 עד 22:00, אולם יש לתאם את הביקור מראש בטלפון 052-4318414 או 052-4307534. הכניסה בתשלום 15 שקלים לאדם.
כל תושבי ג'וליס הם דרוזים, וכדי ללמוד על העדה מומלץ לבקר גם במאוזוליאום של שייח אמין טריף –מי שהיה ראש העדה הדרוזית בישראל במשך 65 שנה וזכה בפרס ישראל על תרומתו למדינת ישראל ולשותפות בין הדתות. אחוזת הקבר נמצאת במקום שבו היה ביתו ובו הוא חי כמעט כל ימי חייו, ותלויות בה שלל תמונות של השייח בפגישותיו עם מנהיגי המדינה לאורך השנים.
"לשייח הייתה ראייה עתידנית, הוא ידע שמדינת ישראל תקום ועוד לפני כן אמר שצריך לקשור את גורלה של העדה הדרוזית בגורלה של מדינת ישראל", מספר ריאד חמזי, מבקר המועצה הדתית הדרוזית העליונה. "כבר במאורעות הדמים ב-1936 הוא הוציא פסק הלכה שאסר על הדרוזים לסייעלערבים, ואף קרא ליהודים להגיע לכפרים הדרוזים כדי לזכות בהגנה. רבים מתושבי חיפה, למשל, עקרו מבתיהם ומצאו מקלט בדלית אל-כרמל ובעוספיא". בית השייחנחשב כיום כמקום קדוש לדרוזים והוא פתוח למבקרים– מומלץ לתאם ביקור מראש בטלפון 077-9974352.
בית הקפה שנולד מתוך השכול
בין הסיורים בג'וליס, מומלץ להגיע להפסקה קולינרית ב"קפה נור" – מסעדה שמנהלת אישה בשם באסמה, אלמנתו של חלל צה"ל מורסל סלימאן חיר ז"ל, ואשר נקראת על שם בנם נור. בעת שהייתה באסמה בהיריון, גויס מורסל למילואים, והג'יפ שבו נסע עלה על מטען חבלה ליד בית אל. הוא נפצע, אך חשב שמצבו טוב ומיהר להגיש עזרה לפצועים האחרים – אך לאחר מכן התמוטט. בבית החולים התגלה שחדר לו רסיס למוח, והוא נותר בתרדמת 13 שנים עד שהלך לעולמו לפני ארבע שנים.
בזמן שבעלה היה בתרדמת, ביקשה באסמה להגשים חלום ולפתוח עסק, אך נתקלה בהתנגדות חריפה מצד משפחת הבעל. היא נלחמה גם במשפחתה שלה שלא תמכה בתחילה, עד שעברה קורס אפייה והחלה לעבוד מהבית במכירת עוגות – והעסק עבר מפה לאוזן. "יום אחד פנתה אליי רשת גדולה וביקשה לרכוש ממני 35 עוגות בשבוע. אני התלהבתי, אבל אח שלי התנגד ואמא שלי לא קיבלה את זה", היא נזכרת. "החלטתי שאני הולכת על זה בכל זאת. בטוסטר אובן הקטן במטבח של אמא אפיתי 35 עוגות תוך שלושה ימים. אחיין שלי אמר שצריך לעזור לי לפתוח עסק רציני, ובזכותו פתחתי עסק ראשון".
את ההחלטה לפתוח בית קפה קיבלה באסמה אחרי שמורסל הלך לעולמו. "המטרה הייתה להוציא את הבן שלי מהעצב והבדידות", היא מספרת. "הגעתי למקום שהיה מוזנח לגמרי, ועכשיו כל הערב המקום מלא בצעירים. למרות כל ההתנגדויות שהיו בהתחלה, עכשיו כולם מברכים את ההחלטה שלי. אימא שלי מבסוטית ואומרת שהלכתי בדרך הנכונה".
"קפה נור" הוא המסעדה הראשונה בג'וליס שפעלה בפורמט של תפריטים והגשה לשולחן באמצעות מלצרים. התפריט כולל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים וכמובן אוכל דרוזי כמו עלי גפן, חמאמר, ממולאים, מנקיש ועוד. באסמה פעילה בחברה הדרוזית ותורמת מניסיונה כדי לסייע לנשים נוספות שמעוניינות לפתוח עסקים, וכן מעסיקה במסעדה חמישה יתומי צה"ל. המסעדה פתוחה כל יום בשעות 22:30-8:30. פרטים והזמנות בטלפון: 077-7299243.
מסעדה נוספת מומלצת היא "ליאלינא" שנמצאת על כביש 70 בתחנת הדלק שביציאה מקיבוץ בית העמק, בואכה כפר יאסיף. המסעדה היא בבעלותו של המסעדן הוותיק בולוס בולוס, ואשתו אומיימה אחראית על הקינוחים. פרטים והזמנות בטלפון: 077-9967527.
במעיליא רוצים למשוך תיירים לא רק בחג המולד
הכפר הנוצרי מעיליא מוכר למטיילים בעיקר בזכות חגיגות חג המולד המושקעות, אך התושבים מעוניינים לפתח את המקום כיעד תיירותי גם בשאר ימות השנה. "יש לנו הזדמנות לפתח תיירות, זה אזור מדהים עם הרבה פוטנציאל", אומר ראש המועצה חאתם עראף. לדבריו, כחלק מתוכניות הפיתוח התיירותי, יש כוונה לשפץ גם את "מבצר המלך" - המבצר העתיק שהקים בתחילת המאה ה-12 בלדווין השלישי, מלך ירושלים הצלבנית, במטרה להגן על הדרך מעכו לדמשק.
הצלבנים הפכו את מעיליא לבירת הגליל, אולם לאחר תבוסתם ננטש המבצר ומוסלמים החלו להתיישב סביבו, עד שהיגרו לתרשיחא וללבנון במאה ה-17. אז, התיישבו במקום אבותיה של תושבת הכפר סלמה עסאף ובנו את ביתם בצמוד למבצר – כאשר החומה שימשה כקירו הצפוני של הבית. לפני כ-20 שנה הודיעה המועצה לעסאף כי המבנה העתיק מסוכן, ואם לא ישופץ הוא ייהרס. לעסאף היה ברור שהריסתו אינה באה בחשבון, והיא החליטה לרכוש אותו מחדש ולשפצו באופן שישחזר במדויק את מראהו המקורי.
בימים אלו, לאחר 17 שנה של עבודות, נפתחה במקום מסעדת "שאטו דה רוּאָה". העבודות נמשכו שנים רבות כל כך, משום שעם תחילתן התגלה כי הבית העתיק נבנה מעל מבנים עתיקים אף יותר. בשיתוף עם רשות העתיקות החלו במקום חפירות ארכיאולוגיות – ובהן התגלו שתי גתות יין ענקיות מהתקופה הצלבנית. לפי הערכות החוקרים, מדובר בגתות הגדולות ביותר שהתגלו במזרח התיכון. על פי ההשערות, הגתות הללו היו בבעלות אישית של המלך הצלבני, וחלק מעסק של משפחת המלוכה. הגתות שוחזרו וגם בהן ניתן לסייר. פרטים נוספים והזמנות בטלפון: 077-7295934.
במעיליא ניתן לבקר גם ביקב ג'וליה, שמייצר יין מגפנים שמושקים באמצעות הגשמים בלבד. הביקור במקום כולל טעימות יין ומתאפשר רק בסופי שבוע – בתשלום (20 שקלים לאדם) ובתיאום מראש בטלפון: 050-3012955 (ענאן) או 054-5656281 (ג'ורג').
לצד המורשת העתיקה והרב-תרבותיות, הגליל המערבי מציע למבקרים גם טבע יפהפה. בין פנינות הטבע באזור נמצאת שמורת נחל כזיב, שמורת עין אפק, ראש הנקרה, מערת קשת שבפארק אדמית ופארק גורן הצופה על מבצר מונפור הצלבני. אטרקציית טבע חדשה יחסית היא שביל נחל נעמן– הנחל היחיד בארץ שזורם מדרום לצפון. הנחל שהיה מזוהם ומוזנח שנים רבות שוקם, ולאורכו נסללה טיילת מושקעת הכוללת מסלול הליכה ורכיבה על אופניים, גשרים, פינות פיקניק ואפשרות לצפייה בבתי גידול לחים. הביקור בטיילת אינו כרוך בתשלום.
למי שמעוניין לא רק לטייל בטבע, אלא גם לישון בו, חוף אכזיב – אחד החופים היפים ביותר בארץ – מציע מגוון אפשרויות. בחניון הלילה שמנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ניתן להציב אוהל פרטי (בעלות 65 שקלים למבוגר ו-55 שקלים לילד), או לשכור חושה מאובזרת ונוחה עם מיטות ומזרנים (בעלות 350 שקלים באמצע השבוע ו-450 שקלים בסופ"ש). בסמוך נמצא גם מתחם הגלמפינג אשר מציע אוהלים מפוארים וממוזגים, וכן את מסעדת "ניסיה" היוונית.
מי שמעוניין באמת להתפנק יכול להגיע למושב שבי ציון הנמצא דרומית לנהריה, ולהתארח במלון "ניאה". המלון שוכן במבנה "בית חווה" שהוקם בשנות ה-50 כבית ההארחה של ההסתדרות. הוא שופץ ונפתח מחדש לפני שנתיים וחצי. במלון שלושה מתחמים: מתחם רגיל עם 45 חדרים, מתחם ספא עם 23 חדרים (מתחם ללא ילדים) ומתחם וילות עם בריכות פרטיות. בסך הכל יש בשטח המלון עשר בריכות, בהן גם בריכת שיאצו טיפולית. אורחי המלון מקבלים גם אופניים ללא עלות, שעמם הם יכולים לרכוב לחוף הים או לאתרי טיול אחרים באזור.
ואם אתם כבר מבקרים בשבי ציון, כדאי לקפוץ גם למסעדת "מועדון ארוחת הבוקר" – שהחלה לפני ארבעה חודשים להציע גם ארוחות ערב, לצד ארוחות הבוקר הלא שגרתיות שלה. לא כדאי לדלג גם על ארוחה במסעדת "בנחלה" באזור החקלאי לשעבר של נהריה – מסעדה שנחשבת למוסד של ממש בגליל המערבי. המסעדה נפתחה לפני 14 שנה במבנה שהיה בעבר לול תרנגולות, והיא מוקפת מדשאות וחורשת עצי פקאן עם מתקני שעשועים לילדים.
הכותב היה אורח של "אוצרות הגליל" ומלון "ניאה".