עיר היא כמו גינה. אם לא תשקה אותה, תדשן היכן שצריך ותנכש את הפחות רצוי, היא תקמול ותתמלא בעשבי פרא. זה נכון לכל עיר, ועל אחת כמה וכמה לחיפה. נדמה שלא משנה מי ניצב בראשה, העיר מתעקשת להמשיך לא לממש את הפוטנציאל שלה. במבט ראשון, אפשר בהחלט לאתר בה פיתוח והתחדשות עירונית. מבט שני ומעמיק יותר יגלה לך שהשמיכה בחיפה תמיד קצרה מדי. אבל איכשהו חיפה לא אומרת נואש, והדברים בה זזים בקצב משלהם, שלא תמיד מובן דיו למבקר מבחוץ, ואף לא לבן השב הביתה לכמה רגעים. זו הטרגדיה של חיפה. זהו גם סוד קסמה.
היום אני במרכז, אבל גדלתי בחיפה והטרגדיה והקסם האלו מלווים אותי גם בסיבוב שאני עורך עם שתי בנותיי בשכונת הדר הכרמל (הבן האמצעי שאוהד את הקבוצה הירוקה של העיר נשאר הפעם בבית). מכיוון שהן מאוד מחבבות את הכרמלית (ואיך אפשר שלא?), אנחנו חונים באחד מהרחובות הקטנים באזור מרכז הכרמל, נכנסים לתחנה שליד גן האם ויוצאים תוך כמה דקות בתחנה הקטנה שברחוב מסדה. מכיוון שמדובר בעיר הררית ובשכונה שרחובותיה בנויים כטרסות, כיוון המסלול שכאן – ולא משנה מהיכן תבחרו להגיע לנקודת ההתחלה שלו במסדה – הוא בירידה.
אובן קפה: דו-קיום עם צליל גרמני
עוד בניינטיז הבטיחו שרחוב מסדה עומד להפוך, וממש אוטוטו, לתשובה החיפאית לשינקין התל-אביבי. הרחוב התל-אביבי שינה מאז את פניו, וגם החיפאי, אבל קצת אחרת. נכון לאביב 2024, נראה שגם אם מסדה טרם נפלה שנית, היא בהחלט ידעה ימים טובים יותר. יש כאן גרפיטי צבעוני על הקירות, אך בתי הבאוהאוס, שבכל עיר אחרת (נגיד תל-אביב) היו הופכים לאטרקציה, נראים קצת עצובים.
עם המחשבה החצי פסימית חצי אופטימית הזו אנחנו נכנסים לאובן קפה. לפני שאנחנו מתיישבים, את המבט שלנו תופסת המפה העצומה שעל הקיר, המדמה איך הייתה נראית העיר לו הייתה בה רכבת תחתית שמגיעה לכל פינה (אבל היי, אפילו בתל-אביב עוד אין כזו).
יש במסדה כמה בתי קפה ותיקים שמהם יש לי זיכרונות יפים (ובראשם "מסדה" במסדה 16, ו"פאזל" במספר 21), אך הפעם רציתי להכיר לבנות את אחד מהמקומות הקצת יותר חדשים ברחוב.
השם הגרמני של בית הקפה הנעים הזה מרפרר לתחנת המטרו הסמוכה – עד כמה שהכרמלית על שש תחנותיה ראויה להיקרא "תחתית" (היא למעשה פוניקולר – קרונות הפועלים על ידי כבלים). ואולי יש בשם הזה גם שאיפה לקמצוץ מההווי הברלינאי המכיל, שאפשר – בעזרת המון דמיון – לנסות ולמצוא גם פה.
מכיוון שלא היינו מאוד רעבים, הלכנו על סופלה שוקולד עם גלידה ומיץ תפוזים לבנות, ואספרסו חזק לאבא שלהן. בפנים – וגם בשולחנות המוצלים שעל המדרכה – האווירה נינוחה. זוגות משוחחים וליד שולחן אחד מישהו מתנחל עם הלפטופ. הפסקול מורכב מצ'יל אאוט נעים, והשיחות מתנהלות בערבית ובעברית. יפה לראות שבחיפה הדו-קיום נשמר, למרות המצב.
מסדה 30, 04-9505855
"חנות יפה": בגדי יד שנייה
אנחנו חוזרים לרחוב כדי להיכנס לעוד חלל נעים – "חנות יפה", חנות בגדי יד שנייה מהסוג שהגדולה שלי מאוד אוהבת. בזמן שהיא מחפשת לעצמה חולצה (ומוצאת), אני מסתובב עם הקטנה בחנות עם התקרה הגבוהה והקולבים העמוסים כל טוב, ומשוחח עם יפה, הבעלים.
היא נמצאת פה קרוב ל-30 שנה ("הראשונה שהגיעה לרחוב", היא אומרת), ובזמן שאנחנו מדברים על זוהרו של הרחוב שהועם, היא מזכירה לי את בתי הקפה שאהבתי לשבת בהם בתור חייל בחופשה, ובהמשך כסטודנט בין מבחנים. ליפה אין תוכניות לרילוקיישן, אך יש לה לא מעט תלונות לעירייה שמזניחה את הדר. הכאב שלה נובע מאהבה לשכונה וללקוחות שלה. אחת מהן מקשיבה בחצי אוזן לשיחה, מחייכת מדי פעם וכנראה גם די מסכימה איתנו.
מסדה 34, 054-4454787
בי סייד: חנות תקליטים
פעם היו בהדר המון חנויות תקליטים, וכל הברזה שלי מהתיכון הובילה לשיטוט ביניהן. החנויות ההן כבר אינן, אך בכל פעם שאני נכנס ל"בי סייד", חנות התקליטים החביבה הזאת, שאייל גוטמן ויעקב לחמנוביץ' פתחו ב-2016, אני שוב מרגיש כמו הנער שהייתי אז – כשמוזיקה הייתה הדבר החשוב בחיים.
המוזיקה שהשניים משמיעים ברקע תמיד מוצלחת, המבחר על המדפים נאה (יש גם תקליטים בהדפסות יפניות שאספנים שגם מבינים משהו תמיד ישמחו לשים עליהם יד), והמחירים – בהשוואה למקובל בז'אנר היום – עדיין באגף היותר שפוי.
אבל בעיקר שני הבעלים, שכל מפגש איתם מתגלה כמהנה לא פחות מהתקליטים שאיתם אני שב הביתה. גם הפעם אני מתפתה ומצרף עוד שני אלבומים לאוסף.
מסדה 12, 077-5075585
גן בנימין: הגן הציבורי הראשון בארץ
בקצה מסדה אנחנו חוצים את רחוב בלפור התלול וממשיכים לרחוב יוסף. פעם סבא וסבתא שלי גרו פה, אבל אנחנו לא עוברים כאן עכשיו בגלל געגוע לנדל"ן המשפחתי, אלא כדי להגיע לגן בנימין הנמצא מאחורי התיאטרון העירוני וספריית פבזנר.
גם הגן הזה, הנחשב לגן הציבורי הראשון שהוקם בארץ ישראל לפני מאה שנה, ונקרא על שם בנימין רוטשילד, כבר ידע ימים טובים יותר. אבל גם עכשיו נעים פה. הדשא ירוק ועצי הזית הוותיקים מניפים צמרות בגאווה. יש גם גינת כלבים ואזור משחקים לילדים שממנו נהנים בעיקר תושבי השכונה החרדים, ומספיק שולחנות וספסלים נקיים שמזמינים מנוחה מתחת לעצים המצילים.
בקצה התחתון של הגן, הגובל במדרחוב נורדאו, ממשיכים במלאכת שיקום בית הקפה שעמד פה בזמן ששלטו בארץ הבריטים, שמאוד אהבו את עיר הנמל הצפונית. הוא מוקף בגדר ואי-אפשר להתקרב אליו, אבל אולי בביקור הבא שלנו בגן כבר נוכל ללגום פה משהו.
גן בנימין, בין הרחובות יוסף ונורדאו
צמחים ויין בשוק תלפיות
בילדותי, הרצל היה רחוב הקניות הראשי של העיר. מבט שמאלה וימינה מגלה רחוב שאו שתור הזהב שלו מאחוריו, או שהזיכרון שלי כבר לא משהו. אבל אנחנו מעדיפים לשאת עיניים מערבה ולרדת במדרגות לשוק תלפיות.
מלבד העיר התחתית המתחדשת, זהו אחד האזורים שבהם הכי מומלץ להסתובב כרגע בחיפה. לצד הדוכנים הוותיקים, יש הרבה בתי קפה, חמארות ומסעדות קטנות שכל אחד ימצא בהן משהו לאכול ולשתות. ואגב לשתות, אל תפספסו את "פיקט" – חנות יין שווה עם מבחר בקבוקים מרשים שבה גם מוכרים תקליטים.
אם אתם פחות בעניין של אוכל, סורו מיד ל"שוק צמחים" – משתלה עירונית חמודה מאוד הנמצאת בבניין הגדול שברחוב סירקין 21. חוץ מחלל עצום ומלא בירוק, יש לה גם גג פורח שממנו אפשר לזרוק מבט אוהב אל הים. ליד הצמחים יש גם גלריה נחמדה, בית קפה ועוד חנות בגדי יד שנייה, שגם בה הבכורה שלי מוצאת לעצמה משהו. הקטנה מתנחמת בדוכני הממתקים שבשוק.
שוק צמחים, סירקין 21, 055-3072329, פיקט, סירקין 28, 050-9343000
ורד פארן: שולחן אבירים
באחת הסמטאות שיוצאות מרחוב סירקין, הרחוב המרכזי של השוק, בבית ערבי יפהפה בין יותר ממאה שנה, מסתתר הסטודיו לבישול ואירוח של השפית ורד פארן. ורד ובן זוגה חיפשו מקום שבו יוכלו לארח לארוחות שף ולסדנאות ומצאו דירה מוזנחת במבנה עות’מאני ממש בסמוך לשוק. השניים זיהו את הפוטנציאל, שיפצו ושיחזרו מה שצריך, והחזירו אותו לימי תפארתו עם החלונות המקומרים ורצפת הערבסקות המקורית. בסטודיו יש מטבח מקצועי וכשר וחלל אירוח רחב ידיים עם שולחן אבירים ארוך במרכזו, ובו מארחת פארן ארוחות, אירועים פרטיים, עסקיים ומשפחתיים (קטנים וגדולים). וממנו היא מוציאה את סיורי האוכל שלה בשוק שבו גדלה כילדה ושם היא מכירה את כולם. אם תרצו להצטרף לאחד מהסיורים - כדאי שתזמינו מקום מראש.
יחיאל 18, חיפה. 054-4247876
גולדמונד: ספרים יד שנייה
כמו הסיבוב שלנו בהדר, גם "גולדמונד ספרים", הקרויה על שם הדמות מהרומן של הרמן הסה "נרקיס וגולדמונד", החלה את דרכה ברחוב מסדה.
היא ישבה שם במשך יותר מעשור בכוך די צפוף שלא תמיד היה בו מקום ליותר משלושה אנשים במקביל. לפני כארבע וחצי שנים היא התמקמה בקצה מתחם שוק תלפיות המתעורר, ברחוב עקרון 6.
מהרגע שנכנסים פנימה מבינים שהגעתם לאחת מחנויות הספרים הכי טובות בארץ. זהו חלל מאוד מרווח שכל חובב ספר ישמח ללכת בו לאיבוד. עשרות אלפי הספרים שכאן מסודרים לפי נושאים וחדרים, ואם במקרה לא מצאתם את הכותר שאתם מחפשים, הצוות כבר יאתר אותו עבורכם.
חוץ מהמון ספרים, יש פה גם בית קפה עם מחירים נוחים, חלל עבודה שנשאר שקט למרות שהוא די מלא באנשים עם לפטופים פתוחים, פינות קריאה שלא תרצו לקום מהן, וגם מועדון אינטימי להופעות ולהרצאות.
"גולדמונד" על שלל ספריה הישנים ולקוחותיה הרגועים מסכמת יפה את חיפה הנוכחית: עיר שמבינה שבמקום להתחרות במרכז, מוטב לה לדבוק בקצב הטבעי ומלא החן שלה.
עקרון 6, שוק תלפיות, 04-8622472.
