טיולי מדבר בעקבות יציאת מצרים
40 שנה נדדו בני ישראל במדבר, עד שהגיעו לארץ המובטחת. צאו לחוות את עוצמות המדבר במסלולים שמציעה תיירות מועצה אזורית הערבה התיכונה לכבוד פסח:
נחל גוב למרגלות מעלה עקרבים: "וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה" (במדבר ל"ד, ד')
מעלה עקרבים, המהווה את גבול ממלכת יהודה, מוזכר בין המקומות שהבטיח ה' לבני ישראל כחלק מהארץ. אחד ממסלולי הטיולים בו שאורכו 30 ק"מ – מצומת רותם ועד לצומת חצבה – הוא מסלול נחל גוב, הגולש לערוץ של נחל צין ועובר דרך קניון צר, מפלים וגבי מים. המסלול המאתגר מלווה בירידות ועליות בעזרת יתדות, סולמות וחבלים, הוא מעגלי, אורכו 4 ק"מ והוא נמשך בין שלוש לארבע שעות.
תצפית מכיפת עשת על נחל פארן: "ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן" (במדבר י', י"ב)
אחרי מעמד הר סיני פנו בני ישראל אל מדבר פארן והמשיכו לנדוד. המסלול שעובר כאן אינו מתאים לילדים, כולל טיפוס אל ראש הכיפה דרך שבילים צרים וממנה ניתן להשקיף על נחל פארן, שהיה אחד הערוצים למעבר להמון הבא ממצרים לארץ ישראל. עוד נקודה הנשקפת מהתצפית היא ג'בל הארון ("הר אהרון הנביא"), השוכן בדרום מערב ירדן בסמוך לפטרה ובו, לפי המסורת, קבור אהרון הכהן. אורך המסלול: 5.5 ק"מ, כשלוש עד ארבע שעות.
עיר אובות: "וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶש" (במדבר כ"א, י"א)
היישוב העתיק עיר אובות, שנמצא בערבה התיכונה, מופיע בתנ"ך כאחת מהתחנות שבהן עצרו בני ישראל במהלך מסעם במדבר. לאחרונה אף אושר להקים את היישוב "עיר אובות החדשה” על ידי המועצה אזורית הערבה התיכונה ומשרד השיכון, המיועד ל-500 משפחות.
בסמוך ליישוב ממוקם האתר הארכיאולוגי "תמר המקראית" שקיימים בו שרידים מתקופות שונות. מפה ניתן לצעוד ל"גבעת חצבה" – גבעת אבן חול שממנה נשקף נוף מרהיב לעבר צפון הערבה, הרי אדום והמכתש הקטן. תחילת המסלול בטיפוס, וחזרה במסלול שבסופו מצויה דיונת חול, שממנה ניתן להתגלגל אל נקודת ההתחלה. המסלול מתאים לכל המשפחה, הוא מעגלי ואורכו 1.5 ק"מ. כשעה וחצי.
יציאת מצרים המודרנית: הגדת חבל ימית
"בערב חג הפסח של שנת 1982 יצאנו ממצרים ואיתנו שק של זיכרונות", אומרת זהבה שקד ממושב דקל, המנהלת את אתר המורשת "הגדת חבל ימית" שבמושב. "עבור 1,100 משפחות זו הייתה יציאת מצרים הפרטית שלהן, אבל אנחנו, בניגוד לבני ישראל, חיינו בסיני חיים של חירות", אומרת שקד, ממפוני ימית. ולא רק חירות אלא גם מרחבים, התחדשות ויצירה, שנשקפים בתמונות המספרות את הסיפור.
לאחר הפינוי עברו מספר משפחות שפונו מימית להתגורר במושב דקל שבחבל שלום. 20 שנה לקח להם לעבד את הטראומה עד שהחלו לנבור בצילומים ישנים ובחפצים שהביאו איתם, ומהם נולד הרעיון להקים אתר מורשת שינציח את החיים בחבל ימית.
את הביקור במוזיאון פותחים בצפייה בסרט המבוסס על קטעי ארכיון המשקפים את הנופים האין-סופיים ותחושת החופש שאפיינו את החיים בימית. עוד ניתן להתרשם מהפיתוחים החקלאיים שנוצרו כדי להתמודד עם תנאי המדבר, ולקבל מושג על שגרת החיים שכללה הרבה שעות שמש וים (התיכון, לא להתבלבל עם הים האדום). עוד בתצוגה צילומים וקטעי עיתונות מהימים ההם, כולל מיצגים שהעוצמתי שבהם מנכיח כף של דחפור שמרסקת את קירות אחד הבתים, ולמרגלותיה שברי בטון. את הסיור מלוות מדריכות ממשפחות המפונים המעשירות את חוויית הביקור בתחושות ובזיכרונות. הביקור אורך כשעה ורבע. בתיאום מראש.
ימים ושעות פעילות בחול המועד פסח: א'-ב' (10-9.4) בין השעות 16:15-10:00, ג' ושישי (7.4, 11.4) בין השעות 12:30-10:00. לפרטים: 077-7295776.
קאסר אל יהוד: מכאן חצו בני ישראל את הירדן לכנען
המסע ממצרים לארץ ישראל שנמשך 40 שנה מגיע לשיאו ברגע הכניסה לכנען, בנקודה שקיבלה את השם קאסר אל יהוד ("ארמון היהודים") והיום שוכן בה אתר טבילה המקודש לנצרות. על פי האמונה היהודית, מכאן נכנסו המרגלים לתור את הארץ ומצאו אותה זבת חלב ודבש בעוד העם ממתין להם מעבר לירדן. בני ישראל מתכוננים לכניסה לארץ כנען בדיוק מהמקום הזה, ובי' בניסן, ארבעה ימים לפני התאריך שבו מציינים את ליל הסדר, התרחש נס קריעת ים סוף והם עברו בו בחרבה בדרך אל הארץ.
האתר היפה הוא אחד מהקדושים לנצרות, השלישי בחשיבותו אחרי כנסיית המולד וכנסיית הקבר, ואלפי צליינים מהעולם מגיעים מדי שנה לטבול במי הירדן בדיוק בנקודה הזו. זה המקום שבו בחר יוחנן בן זכריה, הוא יוחנן המטביל, לעזוב את משפחת הכהנים שאליה נולד, לוותר על ייעודו ככהן בבית המקדש, לעטות על עצמו שׂער גמלים ולפרוש לחיי נזירות. הוא החל לקרוא לאנשים לבוא להיטהר על ידי טבילה, והפך את הנקודה הזו בירדן למרכז פעילותו. רבים החלו להגיע אליו, להתוודות על חטאיהם ולהיטהר בטבילה, והמפורסם שבהם היה ישו. חשיבות המקום הובילה להקמת מנזרים רבים סביבו, שאת שרידיהם ניתן לראות לאורך הכביש הנמתח דרומית לאתר הטבילה.
לאחר מלחמת ששת הימים, שבה נכבש השטח על ידי צה"ל, הוא כונה "ארץ המרדפים", והמחבלים שניסו להסתנן לפיגועים בישראל קיבלו סיוע ומחסה במנזרים שבו. השטח הוכרז כשטח צבאי סגור, הוטמנו בו מאות מוקשים והנזירים עזבו. בשנים האחרונות פונו רוב המוקשים והכניסה לאזור המנזרים מותרת בתיאום מראש. החוויה כאן עוצרת נשימה, בכוח הטבע והציוויליזציות שהתחלפו פה לאורך השנים, ומזכירה לנו עד כמה שאנו עפעוף חולף על פני ההיסטוריה ואוצרות הטבע.
הכניסה לקאסר אל יהוד רק בתיאום מראש עם רשות הטבע והגנים שמנהלת את האתר. א'-ה' ושבת: 17:00-8:00, שישי וערב חג: 16:00-8:00. טלפון: 02-6504844.
מוזיאון יהדות תימן בראש העין: מהמדבר לישראל
כבני ישראל בשעתם, שחצו את המדבר ברגל בתנאים קשים, כך גם אלפים מיהודי תימן שביקשו להגיע לישראל – המקדימים כבר במחצית השנייה של המאה ה-19, ואחרים מיד לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כשהורע מצבם בתימן כפי שקרה ליהודים במדינות נוספות. רבים מהעולים עשו את דרכם במסע מפרך למצרים ומשם לארץ ישראל כשהם מתנהלים ברגל ועל גבי חמורים תחת השמש הקופחת של מדבריות תימן, עד למחנה חאשד בעיר עדן, משם הוטסו לארץ במסגרת מבצע "על כנפי נשרים".
סיפור העלייה וסיפורה של העדה מוצגים במוזיאון יהדות תימן בראש העין. המוזיאון הוא חלק ממיזם "בתי מייסדים" בעיירות פיתוח של משרד התרבות והספורט והמועצה לשימור אתרים, ונכללות בו תצוגות החושפות בפני המבקרים את קורות העדה, בדגש על מייסדי ראש העין שמביאים עדויות מהמסע. אולם תרבות תימן מציג, בין השאר, בגדים מסורתיים, תכשיטים ואת "רדיו תימן" – שמנגן משיריהם של גדולי הזמרות והזמרים יוצאי העדה: שושנה דמארי, עפרה חזה, גלי עטרי, אביהו מדינה, חיים משה, נסים גרמה, יואב יצחק, אהרן עמרם, ישי לוי ועוד.
שלום שבזי 41, ראש העין. פתוח בחול המועד פסח: א', 9.4: 10:30 – סיורים מודרכים במוזיאון. 12:00 – ההצגה "עכבר העיר ועכבר הכפר" של תיאטרון אורנה פורת, 13:30 – סיורים מודרכים במוזיאון. ב', 10.4: 10:30 – סיורים מודרכים בשילוב הפעלות לילדים, 14:00-12:00 – תחנות יצירה לילדים, 13:00 – סיורים מודרכים עם הפעלות לילדים. ב-12:30 יוקרן סרט התעודה “דקל שפל צמרת” על תימני כנרת. 20 שקלים לאדם. טלפון: 03-5034880.
מרכז מורשת הרמב"ם בטבריה: ממשה עד משה
"ממשה עד משה, לא קם כמשה" קובעת האמרה הידועה, המשווה את רבי משה בן מימון, הרמב"ם, לגדול מצביאי ישראל – משה רבנו. כך, באמצעות שש מילים קצרות, מוגדרת גדולתו של הרמב"ם, מגדולי הפוסקים היהודים לדורותיהם, מהפילוסופים החשובים בימי הביניים, רופא ובר סמכא בתחומים רבים.
הרמב"ם נולד בקורדובה, ומגיל צעיר, בעקבות רדיפת היהודים במולדתו, נדד עם משפחתו בין מקומות רבים, כולל מספר חודשים בארץ ישראל, עד שהשתקע במצרים, שם פעל עד למותו בגיל 67. על פי המסורת, דרש הרמב"ם לפני מותו לא להיקבר במצרים, ולכן הועברה גופתו לטבריה.
על קורות חייו של הרמב"ם, חיבוריו ופועלו ניתן ללמוד במרכז מורשת הרמב”ם, השוכן בסמוך לקברו. המרכז ממוקם במבנה יפהפה, שהוגדר כמבנה לשימור – בית טברייני טיפוסי בעל שלוש קומות, שקירותיו בזלת שחורה, ושכמו רוב המבנים בעיר עמד נטוש ומוזנח במשך שנים עד ששופץ ונחנך מחדש ב-2009. על רכישת המבנה ושיפוצו וכן על תפעולו של מרכז המבקרים אחראית עמותת מרכז מורשת הרמב"ם, האמונה על מגוון פעילויות חינוכיות למען הקהילה בטבריה.
במרכז המבקרים גם כתבי יד ומהדורות דפוס נדירות של ספרי הרמב"ם, תערוכות וגלריית אמנות. כמו כן מוצעים במקום סדנת רפואה טבעית וצמחי מרפא על פי שיטת הרמב"ם, סדנת תזונה נכונה וסיורים בטבריה ובסביבתה.
אבולעפיה 8, טבריה. פעילות בחול המועד פסח: ב', 10.4: 10:00 – סדנת תנועה לילדים. 11:00 – מעגל שירי אביב וארץ ישראל. 12:30 – סדנת יצירה לילדים. 13:30 – סדנת רפואה טבעית וצמחי מרפא ע"פ שיטות הרמב"ם. 14:00 – סרט על אודות חיי הרמב"ם. 14:30 – משחק טאבלט אינטראקטיבי וחדר בריחה לכל המשפחה. 18:00 – סיור בטבריה העתיקה: יציאה ממרכז מורשת הרמב"ם דרך שביל הסנהדרין, רחוב הניקוד הטברייני, דרך הטיילת לגן הארכיאולוגי. ג', 11.4: 14:00-11:00 מעגלי שירה וסדנאות יצירה לילדים. הפעילויות ללא עלות. טלפון: 058-6439077.
