40 שניות מחופשה בארץ הצפון
(צילום ועריכה: ליאת כהן רביב)
הכתבה הזו נכתבת, מבחירת המילה הראשונה, כדי לעזור לכם לתכנן חלופה הוגנת לחופשה השנתית בחו"ל, זו שתכננתם בחגי תשרי ונגזלה מכם בחסות הקורונה.
נתחיל מעובדות: מחקרים מוכיחים שגישה יזומה לריאה הירוקה של מדינת ישראל יכולה לחולל פלאים לעור הפנים ולמצב הרוח, וזאת ללא מעברי גבול וללא פריימארק.
עכשיו, הבעיה העיקרית עם נסיעה צפונה זה שזה מחוץ לבית. וגם רחוק. ובכלל, השמועה אומרת שנדרשת היערכות לוגיסטית שמפחידה את רובנו, אז הנה פתרון שעשוי לסייע לכם למקסם את ימי הביקור שלכם בגזרה: קבלו לו"ז ביקור מסודר בלי להתאמץ מידי, ממי שנולדה גדלה ומאוהבת בגזרה. לוח הזמנים להלן כולל את כל הנקודות היפות ביותר באצבע הגליל, אלה הידועות ובעיקר אלה שפחות, אלה עם עלויות הוגנות או ללא עלויות בכלל, לכולן ניחוח של חופש ונוף גלילי משגע.
אז איך מתחילים?
- ראשית סגרו תאריך ומצאו לכם מקום לינה בצפון. המלצה שלנו: מטולה: "סוכת המציל" של עמק החולה! יש פה היצע רחב של מקומות לינה, מלונות ברמות שונות וצימרים מעולים.
- קראו בעיון את הטיוטה להלן עם המלצה של ליאת, בוגרת 92 מדינות בעולם, ללו"ז ביקור מושלם עם ניחוחות של חו"ל בישראל.
- בחרו את מה שמתאים לכם וצלצלו להזמין מקומות במסעדות הרלוונטיות/שמורות הטבע ועוד סידורים מקדימים כדי שיזרום לכם בכיף ולפי התוכנית.
עכשיו לכו לארוז!
הכי חשוב: מטען!
עוד חשוב שלא תשכחו נעלי הליכה (עדיף שורש), נעלי אצבע, כובע (עדיף שניים, אחד מקש) ובגד ים!
יום 1: יוצאים מהבית ויאללה צפונה
עצירה ראשונה שלכם תהיה בנקודה שבה אפשר להתחיל לטעון שאתם "בצפון": נחל ראש פינה. פה תוכלו לבחור מסלול הליכה חופשי ומהנה למשפחות עם שתי אופציות מומלצות: הראשונה היא לכוון את עצמכם לבית העלמין של ראש פינה (חניה) ופשוט להתחיל לצעוד לצד הנחל הזורם עד שנמאס לכם.
האופציה השנייה הטובה ביותר היא לעשות מסלול קווי (מצריך הקפצת רכב לנקודת סיום) ואז נקודת ההתחלה שלכם היא קצה רחוב ברקת בצפת (ונקודת הסיום בבית העלמין של ראש פינה). היתרון של האפשרות הזו היא שהמסלול כולו בירידה, הנופים מרהיבים, המים שופעים רוב השנה והמסלול מסתיים שניה לפני שהילדים מתייאשים.
הנה רעיון למשהו שיעסיק אתכם בדרך (במיוחד אם מטיילים עם ילדים/נוער): נסו לספור את הפרחים השונים, לצלם אותם ואפילו למצוא את השם שלהם בגוגל. הזוכה בוחר את הקינוח בארוחת הצהריים.
לטובת המטיילים הרגועים שרוצים ללכת עם הטבע אבל לא להרגיש מאמץ, אני ממליצה על מסלולי ההליכה/רכב המרשימים בדרך מצוק רמים/שביל ישראל, שנמצאים ממש מעל קריית שמונה. נקודת ההתחלה: הפארק הגיאולוגי, קריית שמונה.
האזור פשוט יפהפה, מהסוג שרואים בנסיעות טבע בחו"ל ואני לא מגזימה. מצוק רמים, שהתרומם כתוצאה מהשפעת השבר הסורי-אפריקאי, הוא הגבוה במצוקי ישראל (מדובר בכ-650 מטרים מהראש ועד לעמק) והוא יושב שם בקטע דרמטי כשקריית שמונה נראית ממנו כמו כפר אירופאי (כן כן!)
השכבות הגיאולוגיות העתיקות שמייצגות את ההיסטוריה הגיאולוגית של ארץ ישראל נחשפות בקירות המצוק, במגוון צבעים וסוגי סלע.
מסלול הליכה נסתר, קליל ומדליק תמצאו כשתחפשו את הגשר הירוק מעברו הרחוק של הסלע הענק (משימה לילדים), מבטיחה הליכה ביער קסום.
המסלול הרכוב (יש שילוט) יעלה אתכם לכביש כורכר (חלקו צר אז זהירות) שיסתיים בחיבור לכביש 886. אפשר לאסוף אבנים בצבעים שונים או חול צבעוני (אם אתם חובבי הז'אנר תביאו בקבוקונים שקופים).
לא חשוב מה בחרתם, בסיום המסלול אתם כבר עייפים אך מרוצים וזה הזמן לאכול צהריים.
ההמלצות שלי:
באזור ראש פינה: 'כביש 90' (צומת מחניים): חוויית המבורגר בין הטובות בארץ.
באזור ק"ש: אגמון מרקט: שוק דוכני אוכל מקורה עם מגוון אפשרויות. אבל האפשרות החדשנית והמרעננת ביותר תהיה: קנאפה-כאכ בדוכן בית אל מונה של פארח רסלאן (בוגרת מאסטר שף). פראח הכניסה את הכנאפה המשובח שלה לתוך בייגל לבנוני מסורתי והשילוב של המתוק והמלוח ישאיר אתכם עם געגועים לארץ אחרת שאתם לא בהכרח מכירים.
למי שמחפשים משהו יותר רגוע - סי קפה (צומת הגומא): תפריט קפה עשיר, מאפי טבון ואחלה מחירים.
ולשומרי כשרות: ביגה, אצה או קפה-קפה. כולם במתחם ביג בכניסה לק"ש.
יאללה הגיע הזמן לצ'ק-אין בצימר או במלון שבחרתם במושבה מטולה או בעמק.
אחרי שהתמקמתם תכינו לעצמכם אספרסו צאו למרפסת כזו או אחרת וקחו נשימה של אוויר צפוני, תרגישו איך הדופק מסתגל לקצב הגיוני, באופק יזהרו שדות חקלאיים בגוונים של ירוק, והארץ המובטחת תחייך אליכם מכאן ועד רחוק. אם הרוח טובה אליכם (כאילו, אני ליטרלי מתכוונת לרוח... כי בעמק החולה יש רוחות ערב חזקות בקטע לא קשור) צאו להליכה קצרה מסביב. בניגוד למרכז הלח, אצלנו נעים בערב.
לפני שמחשיך, סעו למצפה רותם: נקודת נוף יפה אל עמק החולה. הרי נפתלי נראים היטב לאורכם כשהם עוטפים את העמק ממערב. כפר כילא שבלבנון יהיה מעט מאחוריכם על הרכס, כמו גם משגב עם, מנרה ופסגת נפתלי. לא הרחק למטה בעמק, מתנוססת גבעה גבוהה: תל אבל בית מעכה, מוקפת במטעי עצים נשירים של חקלאי מטולה (ראו פירוט בהמשך).
אם אתם חדי העין ויש ראות טובה, תוכלו להבחין גם באגמון החולה, פסגות צפון הגולן ולמרגלות מטולה נראה הנקיק שבו נמצא מפל התנור. המצפה מנציח את זכרו של רותם גיל, בן מטולה.
איך מגיעים? גוגל מפות: מצפה רותם.
ממעלה דדו ממשיכים דרומה בדרך הסלולה בצד הגדר. לאחר כחצי קילומטר הדרך מתעקלת ימינה וכ-200 מטרים אחרי העיקול היא פוגשת בדרך נוספת. כאן פונים שמאלה ולאחר כ-300 מטרים נוספים, ממש כשנדמה לכם שהלכתם לאיבוד, מגיעים לרחבת התצפית וזה שווה את זה.
זהו, משם לארוחת ערב! ממליצה בחום על מסעדת הטחנה - אחת ממסעדות הבשר הטובות באזור- רק מה, חייב להזמין שולחן מראש: באתר או בטלפון 046944810.
רגע של יופי ומסר חשוב באמצע הטיול
בעודכם משוטטים ברחוב הראשי של המושבה מטולה, תוכלו למצוא בתחילת הרחוב הראשי שבו נשמרו אותנטיים בתי אבן בני כ-120 שנה, את "בית הגבולות". אם תיכנסו פנימה תוכלו לבקר בשתי פנינות מקומיות:
הראשונה היא "מטושלך" - חנות יד שנייה שהיא מיזם קהילתי מקסים עם בגדי וינטאג' ועוד פריטים ותיקים. כל פריט (אתם יושבים?) יעלה חמישה שקלים פלוס חיוך מאחת מוותיקות המקום.
והשנייה - גלריית האומנים של היישוב שנפתחה ממש לאחרונה ומזמינה אתכם להציץ ביצירות מופלאות של אנשיי מטולה. החל מכלי קרמיקה ייחודיים ועד בובות סרוגות באהבה לילדים.
מדובר במיזם שמופעל כולו על ידי תושבי המושבה בגיל השלישי, שישמחו לפגוש אתכם במהלך החופשה שלכם בצפון.
יום 2: מתעוררים בגזרה הצפונית ביותר בישראל
מתחילים את היום בארוחת בוקר: הכי קליל זה לשלוח את בן/בת הזוג למכולת השכונתית הקרובה כדי להביא כמה גבינות וקרקרים...
או, יותר פשוט ויותר טעים: קופצים ל-Caffé ti - "קפה תי": בית קפה קסום שיושב בבית אבן בן 120 שנה ברחוב הראשי במטולה (הראשונים 17). זה המקום שלכם לארוחות בוקר עשירות ותפריט מגוון ופוטוגני. אתי, בעלת הקפה, היא שף קונדיטור והמנות שלה צבעוניות ומפתות.
משם יוצאים לטיול: המסלול הכי מקסים באזור יוצא ממש ממטולה והוא שמורת נחל עיון. אני ממליצה ללכת את המסלול במורד הנחל, ולכן כדאי להתחיל אותו מהחניון הצפוני, בחורשת וייס ולצעוד מטה לחניון הדרומי.
שימו לב: המסלול אינו מעגלי, ויש לדאוג להשארת מכונית בנקודת הסיום בחניון הדרומי.
האטרקציה המרכזית בקניון היא ארבעת מפלי המים שתפגשו בדרך: מפל עיון, מפל הטחנה, מפלי האשד ומפל התנור. המפלים זורמים כל ימות השנה, ולאורך הערוץ צומחת צמחיית מים שופעת. שניים מהמפלים נחשבים יפים ומרשימים במיוחד: מפל הטחנה – מפל רחב יחסית, גובהו 21 מטרים ולצידו שרידי טחנת קמח, שהייתה בעבר הטחנה היחידה בארץ בבעלות יהודית. ומפל תנור – מפל שגובהו 30 מטרים, מהגבוהים במפלי האיתן בישראל.
בחניון הדרומי חורשת פיקניקים ושלוש בריכות שכשוך מרעננות. לא לפספס אותן מעברו המזרחי של החניון, הגזלן מסתיר אותן לפעמים.
איך מגיעים? גוגל מפות: שמורת טבע נחל עיון או: חורשת וייס.
דרגת קושי: בינוני מינוס, מותאם למשפחות.
עכשיו, נגיד שאין לכם כוח ללכת - אל תאמרו נואש. אפשר רק להציץ על השמורה מתצפית מפל הטחנה: המפל היפהפה, יחד עם המצוקים שמתכנסים משני עברי הנחל, ועץ צפצפה גדול ומרשים שגדל מאחור, יוצרים תמונה מרשימה אותה אפשר לראות מהתצפית. במקום מספר ספסלים נוחים לישיבה, כמו גם רחבת אבן מרוצפת.
איך מגיעים? מחורשת וייס ממשיכים על כביש המערכת עם חלון פתוח עד ששומעים את המפל זורם משמאלכם.
אבל רגע, לפני שאתם עוזבים את חורשת וייס: שימו לב שיש שם פינת פיקניק נוחה ונגישה, שולחנות קק"ל, שירותים וברזיות שתייה. אבל יותר חשוב (!!!) בכיכר הסמוכה: אנדרטת הספארי, לזכר לוחמים שנספו מפגיעת טיל ישיר ברכב הצבאי בו נסעו. מעברו השני של הכביש (מעבר לגדר המערכת) אחד מהגשרים העתיקים - דרכם נכנסו לישראל מעפילים בעלייה הראשונה.
ארוחת צהריים קלילה תוכלו למצוא בבורגרייה הקטנה: הסמטה, ברחוב הראשונים 17 . דור, הבעלים של המקום, הוא בן היישוב והוא מקפיד שהכל ייעשה במקום מהלחמנייה ועד החמוצים והמיונז.
כשלושה קילומטרים מחוץ לשער היישוב, בכיוון מזרח (צד שמאל שלכם) מונחת לה גבעה ירוקה ותלולה, אליה מוביל כביש גישה נסתר בין המטעים. בראש הגבעה אתר ארכיאולוגי קטן שמשתוקק לחשוף את העיר העתיקה "אבל בית מעכה".
אם אתם עם נוער אתגרו אותם למצוא את הסיפור ההיסטורי המרתק שקרה על הגבעה הזו (בגוגל כמובן). ככה תגלו ש"שבע" זה שם לגיטימי ללוחם עברי. האבל מוזכרת במקרא כאשר שבע בן בכרי, שמרד בדוד המלך, הסתתר בה עד שנמסר לידי יואב בן צרויה, שצר על העיר. טיפוס קליל יביא אתכם למעלה ותוכלו למצוא פינת אדמה, שרידים עתיקים, עם נוף גלילי פנורמי. לא לשכוח לקחת איתכם מים!
איך מגיעים? גוגל מפות: אבל בית מעכה. חשוב לציין שאין חניה מוסדרת אז כדאי לפתוח במפה לפני הנסיעה כדי לתכנן מראש.
ואם אתם כבר כאן, לא תקפצו לשער עגל?!
עם סטייה קלה מהכביש תגיעו למתחם מבנים נטושים שהיו בעבר בסיס לוגיסטיקה של צה"ל ששימש כמקום הצטיידות לכוחות בדרכם לתוך לבנון, נעזב בתום מלחמת לבנון השנייה. בשלב הזה אתם אמורים לשאול את עצמכם - אוקי, למה שנלך להסתובב בין מבנים נטושים? אההה ובכן, מסתבר שב-2013 נערכה במקום תערוכה בשם "צבעי בסיס" שהזמינה קבוצת אמנים מגוונת מכל קצוות הקשת הפלסטית והמוזיקלית כדי ליצור ולהציג תערוכה קבוצתית.
בקיצור, תסתובבו שם בין המבנים הנטושים (הישמרו מהצמחייה הגדלה בפראות והמדרגות השבורות) ותמצאו אוצרות בתוך ההזנחה המרשימה הזאת. אם אתם עם נוער מבטיחה לכם שהם יעופו על זה וכדי לעודד אותם תנו להם משימה להסתובב לחפש ולצלם את המשפט הכי חזק שהם מצאו שם על אחד הקירות. שיחת השיתוף שתהיה לכם כשתתאספו בחזרה תהיה שווה את היציאה מהבית.
איך מגיעים? אין מיקום במפה, אז שואלים את ליאת
עכשיו, אגלה לכם על עוד נקודת חמד בדיוק ליד שער העגל: הרוזה בר. עגלת יין שמסתתרת לה בין עצי הפקאן בלב המטעים של מטולה. יש מתחם ישיבה מקסים ששני חבר'ה צעירים ממטולה בנו בעצמם, והם מגישים יין גלילי באווירה צעירה ומוזיקה סבבה. חפשו אותה באינסטגרם לעוד פרטים.
זהו, הגיע ערב... ואם אתם בקטע של עוד משהו לאכול אתם חייבים לקפוץ ל"עיוני - חמארה גלילית": שהיא קונספט ייחודי בגליל העליון המשלב מסעדה מפנקת ומוזיקה אתנית יחד עם מעדניית בוטיק. והנה, הסתיים לו עוד יום.
יום 3: מה, כבר נגמר?
הנה שוב מתחילים את היום בארוחת בוקר. אם הייתם חכמים אז הזמנתם קופסת פיקניק בוקר אצל דנה, מפיק-ניק-בוקס, אצלה הכל מהודק טעים ובשפע! אם זה נשמע לכם כמו רעיון: חייב להזמין מראש,ההזמנות באינסטגרם.
ואם גם אתם מהנופשים שמכחישים שזה היום האחרון לחופשה ורוצים "לגנוב" עוד חצי יום, הנה מה שכדאי לכם לעשות לפני שאתם חוזרים הביתה:
שמים בווייז: שמורת טבע נחל חרמון (הבניאס) – מתחם השביל התלוי. שימו לב שיש גם את מתחם המעיינות אותו אפשר לעשות רק אם ממש יש לכם זמן. מה שמיוחד שם זה שרשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי - באורך מאה מטרים, שמאפשר לכם לנוע בסמוך ומעל למים השוצפים וזה די מגניב. וגם קליל. לא לשכוח להירשם מראש באתר.
אם אתם חובבי אקסטרים אז יש אפשרות להמשיך עוד כמה דקות נסיעה ולהגיע ל"טרקטורוני הגולן" ולעשות מסלול עם רכבי שטח, להגיע לבריכות הנחלים הנסתרות בסבך צמחייה בעומק הוואדיות, לחלוף על פני תלוליות ולטפס בקלות עליות קשות. חייב לתאם מראש: 050-7862922.
אפשרות נוספת שלכם היא לעלות למבצר נמרוד (קלעת נמרוד), המבצר הגדול ביותר שנותר בישראל מימי הביניים. הוא בנוי על הר מחודד בגובה של כ-760 מטרים, מוקף מצוקים תלולים, וחולש על אחת הנקודות האסטרטגיות ביותר בדרך שהובילה מעמק החולה והגולן לעבר סוריה. נופי הצפון הנפלאים נשקפים מכל מגדל במבצר והוא מרגיש כמו קפיצה קטנה לחו"ל. לא לשכוח להירשם מראש באתר.
אם אתם יעילים ונשאר לכם זמן תיסעו עוד 15 דקות צפונה עד לבריכת רם. רק לעמוד שם על שפת האגם הזה ולנשום את האוויר הצלול, כשממול נוף אירופאי, יעשה את העבודה. ראו פירוט בהמשך (עם אופטימיות של יום 4 בצפון).
זהו, אם נגמרו לכם הימים אז אפשר לרדת חזרה לעמק כי צריך לחזור הביתה. אבל לא לפני שעצרתם באחת משתי המאפיות הכי שוות בישראל ולא לא הגזמתי כי הייתי בכולן. אם אתם ממשיכים לנסוע בגולן, על כביש 98 המרהיב ביופיו ומשובץ בחווה של 40 טורבינות רוח, תבחרו במטרלו שבקיבוץ עין זיוון.
אבל אם אתם נוסעים חזרה דרומה אז תעצרו בגן הצפון לפטיסרי הכי שווה בעמק: עוז פטיסרי שמביא ניחוחות של פריז לגליל העליון. קחו לכם מגוון מאפים וקפה קר או חם, תשאלו את עוז איך יורדים לנחל כדי שתוכלו לנגוס בפלאי הפחמימות שהוא מכין לצלילי מים גועשים...
בואו נניח לרגע שיש יום 4
אז הנה מה שאתם עושים: כמובן שקודם אתם עושים את כל מה שיש פה למעלה ביום 3. ואז, במקום לרדת מהגולן אתם:
מטפסים להר החרמון, אותו אתם כבר מכירים. אבל האם ידעתם שהוא מהמם ביופיו גם בקיץ ובסתיו ובוודאי באביב? אז נכון שהוא לא לבן אבל הירוק שלו ירוק מאוד ובכל מקרה אין עוד הר כזה בארץ, בכל זאת מדובר ב-1,600 מטרים גובה אז בואו!
כדאי לדעת שהכניסה למתחם האתר חופשית בימים שאינם מושלגים ואפילו יש סיורים מודרכים ללא עלות (תיאום ופרטים באתר החרמון). הסיבה הכי טובה לטפס לשם היא התצפיות המרהיבות לכיוון עמק החולה, הרי הלבנון, סוריה והגולן - מהנקודה הצפונית ביותר בישראל.
אה ויש גם את האפשרות לחוות את החי והצומח הייחודי באזור, לספר לילדים את סיפורי המורשת אודות "גבעות הקרב" ולחלוק איתם את הקונספט הרומנטי של "העיניים של המדינה" (חשוב לדעת שישנן אטרקציות פעילות במתחם, והן בתשלום נפרד). איך מגיעים? ווייז - אתר החרמון.
עכשיו, נגיד שאתם יורדים מהחרמון ובא לכם לשלב עצירה במקור מים? או! בדיוק על זה רציתי לדבר איתכם: על עין נמרוד שמעתם? מדובר בבריכת בטון, אליה נובעים מי מעיין וכל זה קורה ברקע של נוף הררי עוצר נשימה. המים קרירים מאוד ואם אתם פחות אוהבים אינטראקציה עם פרות אז אולי כדאי לדלג.
איך מגיעים? שימו "עין נמרוד" בווייז, רק שימו לב שיש הליכה של כ-400 מטרים, שמתחילה בירידה חדה, מנקודת העצירה של הרכב בצד הכביש (תזהו את השער הקטן).
עוד אפשרות: ברכת רם, כי חו"ל זה פה.
מדובר באגם טבעי בצפון-מזרח רמת הגולן (בתוך לוע געשית), ליד היישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס, כזה שבכתביו של יוסף בן מתתיהו מכונה "הפיילה" – הקערה, כי צורתו עגולה ומימיו מתוקים ובהירים. כיום הברכה מתפקדת כמאגר מים, ומאגר השקיה לגידולים באזור. בלב האגם יש בית קפה קטן (שתייה חמה קרה ובירה) שצף על המים, אליו תוכלו להגיע במונית-סירה בעלות של 30 ש"ח לאדם/30 ש"ח לילד..
איך מגיעים? אם תכוונו את הווייז שלכם ל"במבוק פארק" תגיעו לחנית אספלט גדולה (אם יש לכם רכב גבוה תמשיכו בנסיעה מעבר לשער הבקר בצד ימין ופשוט תגיעו עד קו המים). במפגש עם הבריכה יש מזח שמוביל למונית-סירה שתיקח אתכם ללב האגם.
ואם כבר טיפסתם לגולן - את שביל אלי כהן אתם מכירים?
ובכן, מדובר בציר טיול רכוב שמחבר אוסף של שמונה נקודות הקשורות בדרך זו או אחרת לפעילותו של המרגל אלי כהן בסוריה. הנקודות משובצות לאורכו של כביש 98 מדרום לצפון (או במקרה שלנו, בכיוון ההפוך).
כל העצירות שובצו בלוקיישנים מופלאים לטיול/תצפית ועוד: נקודה מספר 1 נמצאת בסמוך לחמת גדר בעוד שנקודה מספר 8, נמצאת בדרך ללוע אביטל. נקודות נוספות עוצרות במפקדה הסורית הנטושה - שאני מאוד ממליצה לעצור בה לרבע שעה, הילדים, בעיקר הטיאנייגרים שבהם יעופו על זה! וגם במחסום הטנקים על כביש 98 ועוד.
ולסיום, הפעם באמת ולהרפתקנים בלבד:
גלגל הרפאים - רוג'ום, שהוא בעצם אתר פולחני בן 5,000 שנה שקשה למצא – ולא בכדי.
אפשרות נוספת: עין קשתות - מסלול הליכה (קליל למדי) שמוביל לשחזור מדהים של בית כנסת ייחודי מהתקופה הרומית שנעשה באמצעות עגורן רובוטי, בטכנולוגיה שדומה להדפסת תלת מימד.
אם אתם מיטיבי לכת ו/או עם בני נוער שאוהבים מסלולים מטורפים אז כדאי לשקול את מסלול נחל יהודייה: הוא נמצא בליבה של שמורת הטבע הגדולה בגולן ואחת האהובות על מטיילים בארץ, כנראה בזכות הקניונים העמוקים שחורצים את מרכז הרמה הסלעית כשלאורכם זורמים מפלי מים אל בריכות עמוקות.כדאי לדעת שבשמורה מספר מסלולי טיול ברמות קושי שונות המתאימות למשפחות ומבוגרים מיטיבי לכת כאחד כך שחשוב להיכנס לאתר הרשות לפני שמגיעים ולהחליט איזה מסלול מתאים לכם . לא לשכוח להירשם מראש באתר.
טוב, זהו, נראה לי מספיק לביקור אחד, לא?!
