מצפור רותם שבמדבר: לזכר סרן רותם שני
לזכר סרן רותם שני ז"ל הוקם בהר כיפה בערבה, בין הנחלים עשוש ופארן, מצפור נוף ייחודי מאבני המדבר המשקיף אל שמורת עשוש והרי אדום. בכניסה למצפור, על סלע גדול, נקבע לוח ברזל בצורת ענן, ועליו חרוט מידע על רותם ומילים לזכרו: "סרן רותם שני, מפקד ורע. איש מדבר של מרחבים פרושים, איש של אבן וברזל, של אומץ ותעוזה. בכל אשר נגע את חותמו השאיר לעד". ועל לוח ברזל בצורת ענן מילותיו של נתן אלתרמן: "עוד זכור נזכרך כל רעיך גם יחד, עוד באמצע מלאכתנו נרגישה פתאום, את מאור מבטך בתביעה לא נשכחת, במזיגה נדירה של פקחות ושל תום".
רותם, בנם של אורה ופטר שני ממושב עין יהב, העדיף (עוד כשהיה בן 13) לטייל במדבר במקום לשבת בבית הספר ובגיל 17 כבר הדריך טיולי גמלים. בנובמבר 1987 התגייס לסיירת גבעתי, וב-1991 עבר ליחידת מגלן בה שירת כקצין. לאחר השחרור נסע לטיול ארוך, ולאחר שנישא לדפנה חזר לשירות פיקודי באוגדת "חיצי האש" של הצנחנים. ב-2001 נפצע קשה בתאונה ונפטר כעבור ארבעה ימים. ביוזמת משפחתו ובסיוע הרשות לשמורות הטבע והגנים הלאומיים הוקם המצפור הזה לזכרו.
איך מגיעים: הגעה מכביש 40, צומת ציחור - מצפה־רמון. מצפון לצומת ציחור, בין סימוני הק"מ 54-53, פונים מזרחה בסימון כחול "נחל ברק". ממשיכים עם דרך העפר כ-8.8 ק"מ עד למסעף שבילים. פונים שמאלה (צפונה) בסימון ירוק המוביל להר כיפה וממשיכים כ-1.2 ק"מ עד לשילוט המפנה ימינה ל"מצפור הר כיפה". פונים ולאחר חצי ק"מ מגיעים למצפור.
מצפה ואנדרטת נוקייב מעל הכנרת: לזכר לוחמי מבצע סנונית
החודש צוינו בטקס מרגש 60 שנה למבצע "סנונית" (נוקייב), שנערך בקיבוץ עין גב בסמוך לאנדרטת מצפה נוקייב הממוקמת בראש תל מעל הכנרת. המצפה יושב במיקום אסטרטגי החולש על הכנרת ועל השטח שבו עמד לפני מלחמת ששת הימים מוצב סורי ומתחתיו הכפר הסורי נוקייב.
האנדרטה מנציחה את זכר הלוחמים שנפלו בקרב: גבריאל ברסקי, דוד ידו, מיכה גדליהו, גדעון אלפסי, דוד חנן, יצחק שנחה ויוסף מוצפי ז"ל, ויעקב דביר שנעדר עד היום ומקום קבורתו לא נודע. האנדרטה שבראש התל מהווה נקודת תצפית על הכנרת ועל רכסי ההרים החרמון, כנען, מירון והארבל.
ב-1962, בעקבות כמה מקרי ירי מהמוצבים הסוריים לעבר ישראל, הוחלט לשלוח לוחמים מחטיבת גולני ומשייטת 13 שיכבשו את הכפר והמוצב. המודיעין היה חלקי בלבד, והלוחמים בפיקודו של מח"ט גולני מוטה גור, נתקלו בכוח סורי גדול מהמצופה. המוצב נכבש בתום קרב קשה שבו נפלו שבעה לוחמים, גופת לוחם אחד נלקחה בשבי הסורי והוחזרה, ולוחם אחד - יעקב דביר - הוכרז נעדר. בזמנו התבקש המרגל אלי כהן לבדוק מה עלה בגורלו. חלק מהקצינים והלוחמים שהשתתפו בקרב זכו בציון לשבח, עיטור מופת ועיטור שבח מהרמטכ"ל. הסורים המשיכו לשלוט באזור עד למלחמת ששת הימים ושחרור הגולן.
איך מגיעים: מכביש 92, עוקף כנרת המזרחי. כ־2 ק"מ צפונית לעין גב מוצב השלט "גולן" על עמוד בזלת בימין הכביש ומציין את ההגעה לגולן. בעברו השמאלי של הכביש נמצא מצפה נוקייב - בצעו פניית פרסה במעגל התנועה בהמשך וחזרו לעלייה למצפה. החניה לצד הכביש.
מצפה איתן: לזכר מפקד סיירת צנחנים רס"ן איתן בלחסן
מצפה איתן במושב רמות נפתלי צופה אל הנוף של עמק החולה והגולן. במקום הזה נולד מפקד סיירת צנחנים רס"ן איתן בלחסן שנפל ב־1999 בקרב בלבנון כשהוביל את יחידתו לפעילות נגד חיזבאללה.
כשתצפו מכאן אל מקום נפילתו של איתן בקלעת ג'בור בלבנון, תביטו על האבן הגלילית שעליה סמלי היחידות שעליהן פיקד ותקראו את סיפור חייו של המפקד האמיץ, תחושו צמרמורת. את המצפה תיכננה ועיצבה האדריכלית רחל בן־דוד, וברחבה התחתונה שלו ממוקמת אנדרטה גבוהה שבראשה נטוע עץ זית עבות, מוצב לצידו תורן דגל ישראל המואר גם בלילה.
את הקמת המצפה יזמה "עמותת נועם" שהוקמה לשימור מורשתו של איתן.
איך מגיעים: כותבים ב-waze מצפה איתן, רמות נפתלי.
האנדטרה בתל א-סאקי, רמת הגולן: הקרב מיום הכיפורים
תל א-סאקי הוא תל געשי אשר בשל חשיבותו האסטרטגית היווה מכשול טבעי בפני חדירת כוחות שריון מסוריה, ולאחר מלחמת ששת הימים הוקם בו מוצב של צה"ל. בבוקר יום הכיפורים 1973, כשהוכרזה כוננות ספיגה ברמת הגולן, חמישה לוחמים ונהג מגדוד 50 של הנח"ל, בפיקוד מנחם אנסבכר, נשלחו לאייש את עמדת התצפית על התל. כשפרצה המלחמה ואש כבדה ניתכה על מוצבי הרמה התנהל במוצב קרב קשה מאוד בין כוח צה"ל לבין הכוחות סוריים שניסו להגיע לדרום רמת הגולן. המג"ד יורם יאיר שלח כוח לחילוץ הנצורים, אך רק שני לוחמים נותרו בחיים.
בהמשך הגיעו פליטי הקרבות באזור, לוחמי שריון מחטיבה 188 ומחטיבה 7, שהתבצרו בבונקר ללא אספקה ותחמושת מספיקה, והעבירו ממנו דיווחים מודיעיניים. כשהם כותרו על ידי הסורים וספגו מהם אש כבדה הם השמידו את המפות ואת המסמכים הסודיים. יצחק נגרקר, לוחם מחטיבה 188, הציל את מבוצרי תל א-סאקי לאחר שיצא אל הסורים ואמר להם שבבונקר נמצאים רק ארבעה חיילים, שלושה מהם נהרגו והוא היחיד ששרד. נגרקר, שלבש סרבל חסין אש, גרם לסורים להאמין שהוא טייס והם לקחו אותו בשבי ועזבו את התל. נגרקר ישב בשבי שמונה חודשים, ואם הסיפור נשמע לכם מוכר אולי זה מפני שצפיתם ב"שעת נעילה" שצולמה גם כאן. לבסוף, כוח החילוץ השלישי שהגיע למוצב הופתע לגלות 28 לוחמים ששרדו. בביקור במקום נראה את שרידי הבונקר ואת האנדרטה לזכר הנופלים.
איך מגיעים: 3 ק”מ צפונית לרמת מגשימים, על כביש 90.
הגן הלאומי נבי סמואל: לזכר לוחמי הפלמ"ח
עם ההכרזה על תוכנית החלוקה החלה ההתקפה הערבית על היישוב היהודי והשלב הראשון של מלחמת העצמאות. חלק מהיישובים היהודיים היו מבודדים בתוך רצף יישובים ערביים וביניהם ירושלים. בעקבות שמועות שהבריטים מתכננים לעזוב את ירושלים נוצר חשש שהערבים ישתלטו עליה, והוחלט לשחרר את העיר. ב-20 באפריל (במהלך מבצע הראל) יצאה לירושלים שיירה שבה היו בין היתר דוד בן גוריון והגדוד החמישי של הפלמ"ח. השיירה נעה באיטיות, והומטרה עליה אש. החלק הקדמי של השיירה ובה בן גוריון הגיע לירושלים בשלום, אך חלק מהשיירה נעצר. יצחק רבין, שהיה במאסף, הגיע עם ג'יפ לקריית ענבים ופקד על לוחמי הגדוד הרביעי לחלץ את השיירה.
מרדכי בן-פורת, מ"פ פלוגה ג' (לימים תת-אלוף ומנכ"ל רשות הטבע והגנים שפעל לכך שנבי סמואל יהפוך לפארק), הוביל את חייליו לכיבוש בית איכסא ולאחר מכן הם סייעו לפלוגה ב' בפיקודו של חיים (פוזה) פוזננסקי לכבוש את נבי סמואל. 35 חיילים מפלוגה ב', ובהם פוזננסקי, נהרגו בפעולה. הכוח שנסוג הותיר את ההרוגים בשטח, הגופות הושחתו והוחזרו למחרת על ידי חובשת הפלוגה לאחר מו"מ עם הבריטים מהר אדר, כך מספרת ד"ר רוית פרבר מרט"ג. החללים נקברו בקריית ענבים בקבר אחים. קרב נבי סמואל היה אחד הקרבות העקובים מדם במלחמת השחרור.
היום קיים במקום הפארק גן לאומי נבי סמואל, המשקיף על ירושלים, והוא אתר קדוש על פי המסורת היהודית והמוסלמית, וסימן דרך חשוב בנצרות. בלב המקום נמצאים מבצר וכנסייה צלבנית שהוסבה ב־1730 למסגד עם צריח שבתוכו בית כנסת המציין את קבר שמואל הנביא. ניתן לסייר גם במעיין ובבוסתן עצי הפרי הנמצאים בסמוך.
איך מגיעים: כותבים ב-waze גן לאומי נבי סמואל. הכניסה ללא תשלום מהשעה 8:00 ועד שעה לפני השקיעה.
חאן שער הגיא: לזכר פורצי הדרך לירושלים
ערב מלחמת העצמאות תיכננו הערבים להשתלט על הדרך לירושלים ובכך לנתק את האספקה לעיר. בליווי שיירות אספקת המזון והמצרכים החיוניים לעיר נהרגו מאות לוחמים ולוחמות. בשנות ה־60 החליטה הממשלה להקים בחאן שער הגיא מרכז להנצחת מלווי השיירות ומבקיעי הדרך לירושלים.
ניתן לסייר גם ב"גבעת החתולה" המשקיפה על החאן, אתר הנצחה לחללי הגדוד החמישי של הפלמ"ח ולחללים מעולי ארה"ב וקנדה, ולקבל הסבר על הקרבות שהתחוללו כאן במלחמת העצמאות.
בעקבות הנופלים
לזכר לוחמי גדוד 95: עשרה לוחמים מגדוד הטנקים 95 נהרגו בקרבות הקשים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים: סגן מאיר בן-ארי, סגן יעקב דיאמנט, סמל יוסף אברהמי, רס"ל זאב טננבאום, סמל אליהו בכר, סרן משה ניר, סמל אהרון ברסלר, רס"ן חיים בוארון, סא"ל יעקב נויפלד וסמל יוסף קלפר. לחטיבה 4, שגדוד 95 לחם במסגרתה, היו 31 הרוגים. לאחר המלחמה צוות של ניר משה קיבע על דרך המערכת שלט עם הכיתוב "חורשת משה ניר" ומכאן השתרש שם החורשה. כעת הוקמה במקום ביוזמת מושב קשת והחברים גם אנדרטה מרשימה - אבני בזלת ועליהן שמות הנופלים.
ריצת האנדרטאות: ריצה חברתית של כ-7.5 ק"מ ברמת הגולן, המתקיימת כבר תשע שנים לקראת יום הזיכרון והעצמאות. הזינוק ביום רביעי ב-15:00. אין צורך בהרשמה, פתוח לכל הרצים מגיל 15 ומעלה. חובה להביא מים ומומלץ להביא דגלים. הסעות יחזירו את המשתתפים לרכבים. ב-waze: אמפי גולן. לפרטים: 050-2158077, 050-2360426, 054-6676284.
שביל אלי כהן: השביל מחבר בין שמונה נקודות הסמוכות לכביש 98 בגולן, כולן קשורות לפעילות המרגל אלי כהן שפעל מ-1962 בזהות בדויה בסוריה עד שנתפס והוצא להורג בתלייה ב-17 במאי 1965. נקודת ההתחלה של השביל במגרש החניה של חמת גדר, נקודת הסיום היא ליד קיבוץ מרום גולן.
בריכת המים עין אורן: בריכת המים של מעיין עין חזין נקראת היום "עין אורן", ע"ש אורן נח מהושעיה, שנהרג במבצע "צוק איתן". הבריכה, ששופצה בשנים האחרונות על ידי חבריו של אורן לסיירת גולני, נמצאת בלב השטחים החקלאיים שבין המושבים אלונים ואלוני אבא בעמק יזרעאל, חציה נמצא תחת כיפת השמיים וחציה מקורה. הבריכה העמוקה (כ-3 מטרים) צלולה גם בקיץ. הטיפוס לכאן הוא למיטיבי לכת. ב-waze: עין חזין, עין אורן.
