יש זמנים שבהם כל מה שאנחנו רוצים וצריכים זה להתעטף במוכר ובידוע, ולהרגיש שהכל בסדר, שהדברים נותרו על מקומם כפי שאנו זוכרים אותם, והשיבה אליהם נוסכת בנו ביטחון ונחמה. זה מה שהרגשתי כאשר שוטטנו בימי האביב המתפרצים בחיוניותם בין הסמטאות ומרחבי הטבע של זיכרון יעקב.
בתי הקפה הרגועים, הגלריות השקטות (אפילו מידי), החנויות, בתי האוכל ובתי המלאכה הקטנים לאורך המדרחוב ובסביבותיו הרגיעו וציירו חיוך על שפתיי, וכמובן איך אפשר בלי ביקורים היסטוריים שמזכירים – בעיקר בימים אלה – את סיפורו של המקום הזה, וכאלה היו לנו שניים – כמובן, בית אהרונסון שהמוזיאון שבו חידש את פניו ומוזיאון העלייה הראשונה שלא רבים מכירים, והשיטוט בו מלמד ומרגש.
מוזיאון העלייה הראשונה שוכן במבנה מרשים ברחוב הנדיב שהוקם בשנת 1894 ושימש במשך שנים כבית הפקידות של הברון רוטשילד, ובהמשך כבית הספר היסודי של המושבה. כאשר למבנה מלאו מאה שנים, הוא הוסב למוזיאון לתולדות העלייה הראשונה. הסיור במוזיאון הוא עצמאי, בעקבות הגעתם לארץ של משפחות יהודיות מרומניה ומרוסיה שהחל מ-1882 בעקבות הפוגרומים באירופה, החליטו להגשים חלום ולייסד יישוב יהודי בארץ הקודש.
חדורי אמונה ומוטיבציה בעלייה שאורגנה על ידי בתי הכנסת והקהילות, הם הגיעו ליישב את הארץ המובטחת, וכל הסיפור העיקש וההירואי הזה, על שלל אתגריו, מוגש באופן חווייתי ומרגש. בתחנות השונות לומדים על הקמת המושבות בארץ ישראל בתקופה שבין 1882 ועד 1904, המידע מוגש בשש שפות בצורת סרטי וידאו המשחזרים את החיים באותה תקופה, לצד שחזור של הכלים, הבגדים, האביזרים והחפצים ששימשו את העולים, שלל מפות, דגמים ומיצבים שמתעדים את מה שחוו כאשר שרו "פה נחיה ופה ניצור, חיי חופש חיי דרור". אנחנו מזמזמים איתם והעיניים מתמלאות בדמעות.
מוזיאון העלייה הראשונה, רחוב הנדיב 2. שני עד חמישי מהשעה תשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, בשישי עד שתיים. טלפון: 046294777, פרטם באתר. מבוגר, 20 שקלים. כרטיס משפחתי, זוג + שלושה ילדים: 60 שקלים.
אחת המשפחות הידועות בתולדות העלייה הראשונה היא משפחת אהרונסון, שרבים מחבריה היו חלק ממחתרת ניל"י שקמה במלחמת העולם הראשונה, כחלק מהניסיון לסייע לכוחות הבריטים לכבוש את השטח מידי הטורקים. סיפור שכל ילד ישראלי סופג בבית הספר, ומכניס עמוק ללב. בית אהרונסון הוורוד והמיתולוגי נמצא מרחק של הליכה קצרה וקלילה ממוזיאון העלייה הראשונה, ובחצרו מתרוצצות הבוקר ילדות אולפנה שהגיעו לסיור, ועושות סלפי עם גיבורי ניל"י שדיוקנאותיהם מוצמדים לקיר האבן.
מוזיאון מחתרת ניל"י, שעבר בימים אלה שיפוץ מרשים, הוא חלק ממתחם בית משפחת אהרונסון, שבו ניתן לסייר וללמוד. מתחילים בסרט על תולדות המחתרת ופועלה, ומכירים את חבריה בעזרת המיצגים האינטראקטיביים במוזיאון המחודש.
מכאן נכנסים לבתים ועוברים בתחנות החיים החל בבית ההורים, שאליו באים דרך הדלת הצרה של המטבח הצנוע – עוברים בין השולחנות הערוכים בכלי הפורצלן היפים מאירופה, חדר העבודה, הסלון וחדרי השינה. בבית זה גם התגוררה רבקה אהרונסון עד יום מותה בשנת 1981, והוא נותר כשהיה. גם ביתו של אהרון אהרונסון נותר כשהיה, עם שלל השטיחים המקוריים, החפצים והרהיטים המגולפים שהביא לכאן מסוריה ממסעותיו בעקבות חקר הצמחים.
בבית הזה התאבדה שרה אהרונסון גיבורת ניל"י, לאחר שנטלה מהסליק שנפגוש את האקדח שבאמצעותו ירתה בעצמה באמבטיה, שם תלויים גם הבגדים האחרונים שלבשה. אנחנו מתבוננים במיטות המוצעות שבהם חלמו בני המשפחה את חלומותיהם הגדולים ונזכרים שוב, בין חירות לעצמאות, עד כמה שאנחנו חייבים לאנשי החזון הללו את חיינו כאן.
הייתי יכולה להישאר כאן עוד ועוד, אבל הלו"ז שלנו עוד ארוך ואנחנו יוצאים את חצר אהרונסון המטופחת והמחבקת, ועושים את דרכנו לאורך המדרחוב השקט והיפה, אל מעדניית "בת הרים" שנמצאת מרחק הליכה מבית אהרונסון – בכלל, הרוב כאן במרחק הליכה, ואפשר ברוב הזמן לחנות את הרכב ולשכוח מקיומו.
בית אהרונסון, המייסדים 40, פתוח א'-ה' מתשע עד חמש, בשישי עד שתיים, בשבת סגור. סיורים וביקורים רק בתיאום מראש: 046390120, פרטים באתר.
מעדניית בת הרים נמצאת ברחוב הנדיב 23, כן, אותו רחוב שבו נמצא גם מוזיאון העלייה הראשונה, ואנחנו מתיישבים במרפסת הקטנה שלה, הצופה אל התנועה המזדחלת באמצע היום ופתאום אני קולטת שלא צופרים כאן ואפשר לשמוע את הציפורים, והשקט הזה הוא לגמרי חלק מיתרונות הטיול פה, שלפרקים מזכיר שיטוט עצל בעיירות קטנות באירופה – עניין שהוא גם תלוי מזג אויר כמובן.
המעדנייה הוקמה לפני שנה וארבעה חודשים, בעיצומה של הקורונה והיא מציעה את שלל הגבינות שמיוצרות במחלבה המשפחתית הוותיקה שפועלת בקיבוץ מלכיה שבגבול הלבנון. הכל התחיל כאשר אבי המשפחה, אלי אוחיון, שמצטרף אלינו למרפסת הקטנה ומפליא בסיפוריו, מחליט להפוך את תחביב עשיית הגבינות לעסק, ומקים לפני 20 שנה יחד עם שותפו שלומי עקיבא את המחלבה, שמייצרת כיום 70 סוגי גבינות בעבודת יד, מחלב צאן אורגני טבעי של המחלבה, וכן מחלב בקר איכותי שמגיע מהמושבים בסביבת מלכיה.
לצד הגבינות מגישים כאן את היינות המצוינים של יקב "אביבים", גם הוא בבעלות המשפחה. זהו יקב בן שלושה דורות שמייצר יינות טובים מאוד, אבל שתווית המחיר שלהם לא מיועדת לכל כיס, ואכן הם נמכרים בעיקר בחנויות בוטיק, מעדניות ומסעדות. תבקשו מאוראל שימזוג לכם קצת מהפורט הנפלא של המקום, תנשמו עמוק את האוויר הפרחוני של האביב, ותברכו על היש.
מעדניית בת הרים, הנדיב 23, פתוח א'-ו', משעה שמונה וחצי עד שש בערב, תפריט מעדנייה. משש בערב – תפריט בר עד עשר בלילה. הבר פתוח גם במוצאי שבת, המעדניה פתוחה בשישי עד שתיים, ובחמישי ושישי יש חלות ומאפים מיוחדים לשבת. טלפון: 0796100100. אפשר להזמין את כל מוצרי המעדנייה במשלוחים גם למרכז הארץ.
ואחרי שהבטן מרופדת, והאף נפתח לניחוחות היין, אפשר לעבור לסיור ביקבי כרמל, שהם חלק בלתי נפרד מתולדות המושבה. הסיור ביקב הוותיק שהוקם כאן על ידי הברון רוטשילד בשנת 1889, מתחיל בחצר מרכז המבקרים היפה, והוא מיועד לקבוצות וליחידים שרוצים ללמוד בנחת על תהליך עשיית היין.
גולת הכותרת היא ביקור בחדר החביות הענקיות שמכילות 5,000 ליטרים של יין, ופוגשים חביות בטון ענקיות שמכילות גם הן אלפי ליטרים של יין – הבטון הוא עניין שחוזר להיות טרנדי, ותוך כדי לומדים רבות על זני ענבים, תהליך ייצור היין, שנות בציר מעולות והסדרות השונות של היקב הוותיק והמתחדש תדיר, כולל סדרות ייחודיות, שלא תמצאו על מדפי הסופר.
15 מיליון בקבוקי יין מייצר היקב מדי שנה, רבע מהם לייצוא, ואת עוצמתו ניתן להבין לא רק במספרים, אלא גם כשיורדים מטה ויושבים במרתפי הענק שקירותיהם העבים אבן מקומית. המרתפים הללו נועדו ליישון של יינות וברנדי, והם נשתמרו מיום שהוקמו על ידי הברון רוטשילד, בן למשפחת כורמים שבבעלותה היקב הנחשב שאטו לאפיט רוטשילד בבורדו.
40 מיליון פרנקים השקיע פה אביר ההתיישבות כאשר החליט על הקמת היקב, כנגד כל הסיכויים שכללו שלטון טורקי מוסלמי שצריך היה לשחד ואדמה עקשנית שצריך היה לעבד. ואת המרתפים בנה כדי להתמודד עם החום הגדול ולשמר מפניו את היין. מחירי הסיור המעניין שנמשך שעתיים נעים בין 50 שקלים לאדם, כולל טעימה של שלושה יינות, ועד 150 שקלים לאדם לסיור מורחב ואישי יותר.
יקבי כרמל, רחוב דרך היקב, סיורים בכל יום מתשע עד חמש, בשישי עד שתיים בשבת סגור. 04-6391788. פרטים באתר.
אם אתם כבר פה ומתחשק לכם להתפנק ממש, שווה להכיר את מתחם "YAMA צימרים וספא", שהוא אחד המקומות הכי יפים ומרגיעים בזיכרון, עם נוף פתוח אל הים, עיצוב משיב נפש, הרבה צמחייה ומרחבים פתוחים וטיפולי "וינו תרפיה" שלקוחים מעולם היין – פילינג זרעי ענבים, אמבטיית יין, ועיסויים מקצועיים ושלוש סוויטות בוטיק פרטיות לזוגות.
אחרי כל היין הזה, צריך לנוח בחיק הטבע, ואנחנו עושים פעמינו לשתי נקודות – חוות הנדיב ואחריה אל גן ירון.
חוות הנדיב היא חווה עם מגוון בעלי כנף, עזים, סוסים, כבשים, ועוד בעלי חיים שהמבקרים מוזמנים ללטף ולהכיר מקרוב. כמו כן מתוודעים פה לעבודה החקלאית ואפשר לקטוף ירקות ופירות בחממות. אפשר להעביר כאן כמה שעות טובות, גם כשמטיילים בשמורת הטבע שבה נמצאת החווה, כפסע מזיכרון, לצאת לטיולי טבע וטיולי ניווט מודרכים, בין אם על אופניים, על איזי ריידרים, ועל ריינג'רים לאזור שוני, נחל תנינים, גבעת עדה הסמוכה, בנימינה, מסלולים בדיונות של קיסריה, ועד מאגר המים הסודי באמצע אור עקיבא.
חוות הנדיב, בתשלום, בהתאם לסוג הפעילות שתבחרו, החווה פתוחה כל השבוע, מתשע עד שש ובשישי עד שתיים. לפרטים: 049515500 ובאתר.
כדי להגיע אל פינת החמד הבאה שלנו, כתבו בווייז "גן ירון" ובנסיעה קצרה תגיעו אל חלקת יער שנמצאת על הגבעות, בקצוות הדרום מערביים של זיכרון. מאזור החורש הטבעי והיפה יש יציאה למסלולי הליכה ומסלולי רכיבה של אופני שטח, כולם מסומנים ומשולטים וחלקם אף מתחברים לשביל ישראל שעובר בסמוך.
מכאן גם יוצא שביל סובב זיכרון, "וזוהי גם פינת הפיקניקים של זיכרון שהצילה הרבה מאוד מאיתנו בקורונה", אומרת מורת הדרך מוריה גבסי, בעלת המיזם "הלך רוח", שאותה אנחנו פוגשים במעבה החורש. מוריה, שעוסקת בשימור מלאכות עתיקות, מארגנת כאן "חוגי יער" לילדים שלומדים "וויילדרס", כלומר התמצאות בשטח, משחקי התגנבות, ליקוט, מלאכות כמו קליעת סלים וכובעים מצמחים שונים, ושלל פעילויות שבעבר היו טבעיות לאדם. עוד דברים שלומדים בני דור המסכים זה חיבור לטבע באמצעות מיידפולנס. "הם הולכים פה לאיבוד למשך כמה שעות ונהנים מאוד", מספרת מוריה (פרטים בטלפון: 0542099720).
כותבים בווייז גן ירון (על שמו של לוחם בצנחנים שנפל בלבנון השנייה).
ואם כבר מלאכות וחומר, נחזור לשיטוט במדרחוב מלא ההפתעות ונתוודע לשני בתי מלאכה שמעניקים זמן יצירה.
"תות נייר" הוא בית מלאכה משפחתי לייצור נייר מקליפות עץ התות. בחצר הבית ממתינים תמנה צפתי-נוימן, אמנית הנייר, שיוצרת כאן עם ילדיה שקד ושיראי נוימן מגוון יפהפה של ניירות מקושטים בפרחי העונה. אבי המשפחה, יזהר, הביא את הרעיון מיפן, לאחר שהתוודע שם לאמנות הנייר, וחקר את הנושא.
העצים שמהם מכינים את הנייר נגזמים, הענפים עוברים אידוי בדודים כדי שישילו את קליפותיהם בחתיכה אחת ומהקליפה מייצרים בעזרת כתישה וחיתוך עיסה שמשמרת את הסיבים, שנשארים אחוזים אלה באלה והופכים את הנייר לעמיד. הטכניקה שבה מייצרים ביפן את הנייר הקליגרפיה.
התהליך כל כך מעניין ומרגיע, ואת התוצאה משאירים לייבוש וחוזרים לקחת כעבור כמה שעות. בחנות הסטודיו ניירות אמנותיים, גופי תאורה, תחתיות לצלחות, מגשים מנייר ועוד. ומה עושים עם ענפי העץ עירומים? זוכרים אותם? "חסידי חב"ד מזמינים אותם כדי להכין מהם קשתות לל"ג בעומר שמתקרב", עונה תמנה, ושוב אנחנו נוכחים לדעת עד כמה שהטבע שאינו ממהר, תמיד מגיע בזמן.
תות נייר, המייסדים 39, פעילות בימים א-ה בשעות עשר עד חמש, שישי עד שתיים. טלפון: 0548087187, פרטים נוספים באתר.
גם בסטודיו ליצירה בקרמיקה "כלים לחיים" של קרן-אור דובינסקי, השוכן בסמוך ל"תות נייר", מלכלכים את הידיים ויוצאים עם חיוך. קרן, בסינר מוכתם בחמר, מעבירה שיעור אישי לילדה חולת סרטן שהגיעה לכאן ישר מהטיפולים. האצבעות בחומר והעיניים נשואות לקרן-אור, שמלמדת גם NLP ותקשורת בין אישית, ומספרת על החיבור שבין עבודה בחומר ונפש האדם.
סדנה אישית נמשכת בין שעתיים לשלוש, מחירה 300 שקלים, ואפשר את הכלים באובניים או ביד, לצבוע, להעביר לייבוש ושריפה, ואחרי תהליך הגלזורה, לחזור ולאסוף את פרי יצירתכם – שזו ממש סיבה מצוינת לחזור שוב למקום המקסים ולמדרחוב היפה.
כלים לחיים, המייסדים 37, במדרחוב, 0528997790. אין שעות פעילות קבועות, הכל בתיאום מראש.
איפה סוגרים את הלילה? בבר שולטיק, "ביידיש זה פרחח וככה סבא שלנו קרא לנו, בני הדודים", מסביר לי בחיוך גדול אביב ברקוביץ', הבעלים, שהקים את הבר שלו לפני שמונה חודשים, עם רוח גבית ענקית של כל השבט הזכרונאי. "אין לי מה לצאת מכאן, יש לי את הבר, את הים, את המשפחה, את החברים, הכל פה", הוא אומר. אביב, בן 27, מסביר שעכשיו רק תשע וחצי אז עוד קצת ריק אבל יותר מאוחר יגיעו הצעירים ובכלל, בחמישי בערב ובשישי בצהריים קרחנה כאן לגמרי, עם הופעות חיות, וקבלת שבת בסגנון טברנה יוונית, נגני בוזוקי, זמרים וחומוס אגדי של המקום. באים כל בני הארבעים והחמישים ועושים שמח.
שולטיק, המייסדים 43, שני עד שבת משעה שבע עד אחרון האורחים. 0504978748.