עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי שהוקם בשנת 1946 ועבר תהליך הפרטה ב-2018. הקיבוץ היפה נמצא בעמק המעיינות, כקילומטר מבית שאן. שמו של הקיבוץ הפריפריאלי מוכר לציבור בעיקר בזכות המעיין האהוב והמפורסם שנמצא בשטחו. הערבים קראו לבריכת הטורקיז היפה והפראית "עין אום על עמוד" והמתיישבים החלוצים קראו לו "עין יהודה" על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, אשר ראשי התיבות של שמו מרכיבים גם את שם הקיבוץ.
קפצנו לטבול בעין הנצי"ב המחודש
(צילום: אסף קמר, שי גולדשמיט)
כדי להיכנס למעיין ולשחות בבריכה הגדולה עם המים החמימים גם בחורף - חובה לעבור דרך השער של הקיבוץ, מציאות מורכבת עם מתכון בדוק לפיצוץ שיצרה חיכוכים רבים, אי נעימויות ובעיות תפעול וביטחון בין חברי הקיבוץ הדתי לחובבי המעיינות. חלק מהמבקרים השאירו לכלוך רב וזוהמה, עשו רעש ובלגן ופגעו באווירה הדתית השלווה והשקטה של הקיבוץ במהלך השבת ובחגים.
לכאורה, במבט ראשון, לסיפור המסקרן על הבריכה של עין יהודה יש קווי דמיון לסכסוך המתוקשר סביב הגישה לנחל האסי שעובר בקיבוץ ניר דוד השכן. אולם חברי קיבוץ עין הנצי"ב, שכנראה הבינו כי מדובר בתפוח אדמה לוהט במיוחד ומתכון בטוח לצרות אינסופיות, החליטו לאחר למעלה מ-70 שנה להעביר את השליטה במעיין להניהול המקצועי של רשות הטבע והגנים.
בחזרה לשנת 2024. לאחר שש שנים ארוכות שבהם המעיין היה סגור לרגל שיפוצים, רשות הטבע הוגנים הודיעה בסוף החודש שעבר על הפתיחה מחדש של המעיין והציגה בגאווה את תוצאות השיפוץ המקיף. המקום כולל כעת שתי בריכות גדולות, אחת עמוקה והשנייה רדודה המתאימה לילדים, שבילים מונגשים ומשטחי בטון להקלת הגישה אל המים, צמחייה טבעית מטופחת, בריכה נסתרת עם מפלון קטן, שירותים, מזנון, חנייה מסודרת ושירותי הצלה. בנוסף לשינוי הפיזי המטלטל באופיו של המעיין, רשות הטבע והגנים הודיעה כי הכניסה למעיין המשופץ תהיה בחינם, וכדי להימנע מעומס יתר היא תהיה בהזמנת מקום מראש. בשבת המקום סגור.
מיד לאחר הפתיחה המחודשת הרשתות החברתיות התמלאו בביקורת שליליות נגד רט"ג ותוצאות השיפוץ. עיקר הטענות היו כי המעיין המשופץ איבד את החיבור יוצא הדופן שהיה לו לטבע הפראי והפך לסוג של בריכה עירונית גנרית וחסרת קסם.
כדי לבדוק באופן אישי את תוצאות השיפוץ של עין יהודה, קבעתי בשעת בוקר מאוחרת עם שלי גולדשמיט, בלוגרית המעיינות הוותיקה מקבוצת "אל תבואו", לטבילת ביקורת מקצועית. בניגוד מבורך לכל ההתנהלות הכוחנית של קיבוץ ניר דוד, שער הכניסה לקיבוץ עין הנצי"ב היה פתוח לרווחה ולאחר חמש דקות נסיעה בתוך הקיבוץ הגענו לחנייה מסודרת ליד שער הכניסה למעיין שהוקף בגדר גבוהה. על אף שמדובר רק בתחילת חודש יוני, החום היה כבד מנשוא והדבר היחיד שרציתי הוא לקפוץ הכי מהר שאפשר למים המרעננים.
כבר בכניסה למעיין המחודש התגלתה מחלוקת ראשונה בהקשר של השיפוץ הנרחב, מנהל האתר מטעם רשות הטבע והגנים סירב להכניס חברת קיבוץ מבוגרת מעין הנצי"ב שהגיעה עם הקלנועית הפרטית שלה יחד עם נכדיה. לטענתו, היא לא הזמינה תור מראש והפארק מלא. חברת הקיבוץ זעמה וטענה כי מדובר בניגוד גמור להסכם עם הקיבוץ. כל מי שנרשם מראש באתר של רשות הטבע והגנים וקיבל אישור, נכנס ללא בעיה וללא תור.
הפארק הלאומי החדש מסתתר בתוך ואדי גדול ובמבט ראשון נכנסתי להלם, כל הג'ונגל והצמחייה הפראית נעלמו ושטחים פתוחים חדשים התגלו לרווחת המבקרים. העץ המפורסם עם המקפצה הפראית וחבל הטרזן נעלמו עם ציפורי המים והצבים, ומשפחות עם ילדים קטנים שבעבר היו מאוד מתקשות להתקרב למעיין הפראי - נהנו מטבילה משותפת וחלקו צל תחת השמשיות. עודד יעקבי, מנהל פיתוח מחוז צפון ברט"ג שהצטרף אלינו לסיור, הסביר לנו על השינויים ועל תוצאות השיפוץ המקיף.
"במקום בריכה אחת מוקפת צמחייה, יש עכשיו שלוש בריכות שונות שהציבור יכול ליהנות מהן בו זמנית. הבריכה הגדולה בעומק של ארבעה מטרים ובאורך של 25 מטר ועם שירותי הצלה. בהמשך יש בריכת פעוטות בעומק של עד 40 ס"מ והיא כמובן ידידותית לכל המשפחה. הקרקעית של הבריכה עשויה מחלוקי נחל כדי שהילדים לא ייפצעו. הבריכה השלישית היא הפתעה שגילינו רק בשיפוץ, במהלך עבודות החישוף של הצמחייה, הודות לטופוגרפיה המורכבת, גילינו את בריכת המפל שהיא קצת נסתרת. חשוב להגיד שטמפרטורת המים פה היא בסביבות 24 מעלות, אלו מים צוננים ונעימים לימים החמים האלה. טמפרטורת המים בסחנה היא 28 מעלות, כך שכאן יותר קריר ונעים בקיץ. מבחינת עיצוב כל השבילים עוטפים ומתכנסים מבחינת נגישות ויורדים לאזור הבריכות".
גולדשמיט, שמאוד אהבה את עין הנצי"ב בגרסתו הפראית, ספדה למעיין האהוב עליה: "מי שלא הכיר את המעיין לפני השיפוץ יכול לומר שהמקום הזה נהדר למשפחות, ואין לי ספק שמי שלא הכיר את המעיין הפראי יתאהב במקום. הכניסה בחינם ואני מקווה מאוד שזה גם ימשיך להישאר בחינם.
"השיפוץ העלים את המעיין האהוב, אני זוכרת שקפצתי כאן עם החבל קפיצות טרזן מטורפות לתוך המים. הייתה פה גם מקפצה מאולתרת והיינו צפים ומשתזפים עם מזרונים בתוך המים. אני לא זוכרת שום בעיה שהייתה כאן"
"באופן אישי, כשאני מסתכלת על המקום אני אומרת לעצמי בצער שזאת לא בריכת הטורקיז היפייפיה של עין הנציב שאני הכרתי. , לא היה מסוכן להגיע והייתה כאן תחושה נפלאה של חיבור לטבע בתולי ולכל חיות הבר שגרו כאן ובעקבות השיפוץ - ולצערי הן גורשו.
"אנשים אומרים שזה היה סכנת נפשות להתרחץ כאן ושהיה לכלוך ואנשים לא כיבדו את תושבי הקיבוץ שהם שומרי שבת. אז מה? כל מקום פראי וחופשי שיש בו לכלוך - רט"ג צריכה לקחת אותו, להשתלט עליו ולגדר אותו ולהפוך אותו לגן לאומי? אני לא חושבת שזה הפתרון הנכון. הפתרון האמיתי הוא לחנך ולשכנע את האנשים להביא שקיות ולאסוף את הזבל שלהם. אני מאמינה שרק דרך החינוך יבוא השינוי. עין הנצי"ב היה פנינת טבע מופלאה עם מעיין טבעי והיום לאחר השיפוץ, לצערי יש לי תחושה שאני בבריכה עירונית בכפר סבא".
"היה צריך לשפץ רק את שביל הגישה הקטן שירד מהרפתות ובזה נגמר העניין. הם הורידו את כל העצים - עכשיו אין פה בכלל צל"
גם טל מאור עקיבה, שהגיע עם משפחתו והילדים לטבילה ראשונה במעיין האהוב לאחר השיפוץ, טוען כי השיפוץ הרס את המעיין והוא מאוד מתגעגע לעין הנציב של פעם: "הבריכה הקודמת הייתה הרבה יותר כיפית עם קפיצות הטרזן. במקום להרוס את הטבע היה צריך לשפץ רק את שביל הגישה הקטן שירד מהרפתות ובזה נגמר העניין. הם הורידו את כל העצים - עכשיו אין פה בכלל צל. כשהייתי צעיר אני זוכר שהיה כיף להתפלח לקיבוץ. הקיבוצניקים לא היו נותנים לנו להיכנס, אז היית צריך להמציא כל מיני שמות משפחה, היינו לומדים מספר הטלפונים שמות של משפחות שגרות בקיבוץ - ונכנסים כאילו לבקר אותם".
כיוון שהיה חם ברמות מטורפות החלטתי לקפוץ למים המזמינים ולדון בסוגיה המורכבת רק לאחר שאתקרר קצת. הטבילה הייתה מעולה, אבק הדרכים והזיעה המלוחה שהציפה אותי התחלפו תוך שנייה בעונג צרוף ושלוות עולמים. הבריכה המפורסמת של עין הנצי"ב שמרה על עומקה גם לאחר השיפוץ.
בניגוד לביקורת הרבה שהושמעה נגד השיפוץ עם הטענה המרכזית שהמעיין הטבעי הפך לבריכת שחיה עירונית, אני דווקא הרגשתי כי הושקעה מחשבה רבה בקרב אדריכלי הנוף המוכשרים שתכננו את שיפוץ. למעשה רק בתוך המים גיליתי כי הבריכה מחולקת לשני צדדים: צד אחד מונגש למשפחות עם ילדים וגם לנכים עם כסאות גלגלים, ואם מביטים לצד השני של הבריכה מקבלים נוף טבעי של צמחיית קנה, קורי עכביש מקומי ומחול כלולות עליז של שפיריות אדומות. יש גם הרבה דגים ומאות שחרירי נחלים, אותם שבלולי מים מתוקים שחורים וזעירים אשר משמשים ביואינדיקטור (בוחן ביולוגי) לטיב המים. אם שוחים לצד השני של הבריכה שמעוצב בסגנון טבעי, הרעש של הילדים נחלש והחוויה האהובה והמפנקת של טבילה נינוחה במי מעיין מתגברת.
לשמחתי, הזעזוע הראשוני שחטפתי מתוצאות השיפוץ התחלף בתחושת קרירות נעימה, אומנם קפיצת הטרזן הנוסטלגית שנעלמה יחד עם הצמחייה הפראית עופות המים וצבי המים החמודים התחלפה במציל חביב שמייעץ לאחד המבקרים, נכה צה"ל טרי מעזה, גיבור ישראל שבא עם משפחתו המודאגת למעיין המונגש, כיצד להיכנס למים בדרך הכי בטוחה. במבט כולל ובהתייחסות הוליסטית לרקע הפוליטי הציבורי והחברתי המורכב של שיפוץ המעיין הנמצא באמצע קיבוץ דתי שרק רצה להימנע ממשבר "נחל האסי 2", נראה היה לי שמדובר בפשרה הגיונית ופתרון משביע רצון.
"דווקא כאן בבריכה הנסתרת אני מרגישה יותר חיבור לטבע, כאן השיפוץ היה פחות אגרסיבי, העיצוב מנסה לשמור יותר על החיבור לטבע והמים מעולים"
לאחר שהתקררתי ונרגעתי מהחום הכבד והקיטורים של גולדשמיט, הגיע הזמן לבדוק את הבריכה הסודית עם המפלון הנסתר. כיוון שתכננתי להגיע אל מעיין מתורבת שעבר שיפוץ וגיור, עשיתי טעות של מתחילים ולא באתי מהבית עם סנדלים שהיו מאוד נחוצים בהמשך הדרך. להפתעתי הדרך לבריכה הנסתרת הייתה שונה לחלוטין מסגנון העיצוב הכללי הפארק. כאן האדריכל הנועז יצר אווירה קצת יותר טבעית עם שביל עפר לא מונגש שהופך להליכה מעט מאתגרת על אבנים בתוך זרם של פלג מים נעים. המפלון הקטן נתן צליל משכנע של מים זורמים והעדר הנגישות הפכה את השהות בבריכה המבודדת לאינטימית ושקטה.
באופן משמח ולמרבה המזל, הבריכה הנסתרת הייתה חוויה טובה לגולדשמיט והחיוך חזר לפניה. "דווקא כאן בבריכה הנסתרת אני מרגישה יותר חיבור לטבע, כאן השיפוץ היה פחות אגרסיבי, העיצוב מנסה לשמור יותר על החיבור לטבע והמים מעולים. הצפון בוער, אנחנו במלחמה - וכאן אנחנו בקפסולת זמן כייפית ובניתוק כמעט מוחלט".
היא רחרחה את האוויר והצביעה בחיוך על הרפתות הגדולות של קיבוץ עין הנצי"ב ועל עשרות פרות משועממות שהשקיפו עלינו מלמעלה. "מבחינתי", סיכמה, "הדבר היחיד שנשאר מהמעיין האהוב והפראי של עין הנצי"ב לפני השיפוץ - זה הריח הידוע של החרא של הפרות".
