הטיול הזה לא מתאים לכל אחד: על כביש 90, באחד הוואדיות הנסתרים על קו החוף בין מצדה למלונות של ים המלח, מסתתר פתח היציאה של אחד הנחלים המרשימים בישראל. מי שיטפונות כבירים חצבו קניון תלול ויוצא דופן, ובחודשי החורף זורמות בו כמויות מטורפות של מים לים המלח. בזכות מבנה הקרקע הסלעי של נחל רחף, גבי המים הרבים שלאורכו, המסתתרים בקרקעית הקניון התלול, מתמלאים במי גשמים בחורף. למזלם של חובבי הטבע והאקסטרים, הצל המפנק והקרירות הנעימה בתוך הוואדי העמוק מאיטים את קצב האידוי של בריכות המים המופלאות, כך שניתן לטבול בהן בהנאה רבה גם באביב ואפילו בתחילת הקיץ.
כדי להגיע לבריכות המפנקות ולחוות את גבי המים המסתוריים של נחל רחף חייבים להשתמש בחבלים שאורכם 30 מטר לפחות - וזה הזמן להזכיר שטיול בנחל רחף ללא הדרכה מקצועית, כושר גופני, ניסיון בסנפלינג ובטיפוס צוקים ויכולת שחייה עלול לסכן את חייך. לכן ביקשנו משלומי לובטון, מדריך טיולי אתגר, להוביל את משלחת ynet לצילום כתבה בקניון המאתגר.
שעת בוקר חמה במיוחד בחניה שמול הבסיס הצה"לי הנטוש הממוקם בקרבת הפתח של נחל רחף. לובטון מעביר לנו תדריך יציאה מלחיץ: "נחל רחף הוא אחד המסלולים הכי קשים בארץ. יש בו עוצמה רבה, ומים מתוקים בלב המדבר. ברגע שנכנסים לתוך הקניון הצר אי אפשר לחזור אחורה, חייבים להתקדם למטה".
עמוסים בעשרות מטרים של חבלים, ציוד סנפלינג וציוד צילום, אנחנו מתחילים בעלייה חדה במעלה ההר, צועדים 40 דקות בחום הכבד של חודש יוני. הנוף המרהיב הנשקף באופק של לשון ים המלח והצבעים העזים של המים והשמיים הכחולים מפצים על הסבל והזיעה.
ברגע שנכנסים לתוך הקניון הסלעי העמוק והצל מקרר את גופנו, ההרגשה משתפרת. מבט קצר בהמשך השביל לתהום המפחידה, שאנחנו אמורים להתקדם דרכה בטיפוס צוקים ללא אבטחה, הופך מיד את האווירה לדרוכה.
לובטון המדריך מוביל אותנו דרך מאחזי סלע וידיות ברזל חלודות, שאנשי רשות הטבע והגנים חיברו לסלע כדי להקל על המטיילים בנחל. מעלינו דואה רחם מדברי, עוף דורס מרשים ונדיר ממשפחת הנשרים שהקניון הפראי משמש לו בית, ויללות הפחד של הצלם מטרידות את מנוחתו.
קטע הסנפלינג הראשון כולל ירידה אל תוך בריכה דרך מפל יבש בגובה של 15 מטר. כולם מזיעים וכולם רוצים להתקרר בטבילה הראשונה של הטיול, אבל 15 מטר בקו אנכי של תהום סלעית מאלצים אותנו להמתין עם רתמות הדוקות וקסדות על הראש, כשצוות הסנפלינג המיומן מתקין את החבלים.
אושרת רומנו פרנקל, מדריכת הסנפלינג החרוצה, מעבירה תדריך בטיחות אחרון: "כשאתם גולשים למטה אתם חייבים להישען אחורה, לסמוך על החברים שלכם ולדעת שאנחנו כל הזמן שומרים עליכם עם חבל אבטחה נוסף מלמעלה. כשאתם מגיעים למים, נתקו את החבלים ושחו החוצה לסלע".
הסנפלינג הראשון בנחל רחף מתחיל, והגוף נכנס לסוג של מתח מעקצץ. אומנם אני רגיל לעשות סנפלינג מגובה רב וגם לקפוץ למים עמוקים עם ציוד כבד על הגב, אבל הכול ביחד עדיין מלחיץ. הנוף הנשקף מסביב מדהים, והבריכה הצלולה שמחכה לנו למטה היא בצבע כחלחל-ירקרק מעודן ושומר סוד. לשמחתי, כוח המשיכה של כדור הארץ עשה את שלו, ובגלישה עדינה ירדתי 15 מטר. באופן מפתיע, המפגש עם המים הקרירים הוא החלק הכי מהנה בסיפור.
המדריכים צועקים, הצלמים מצלמים וטריסטרמיות רעשניות שהוואדי השומם הוא ביתן מצפצפות מכל כיוון. הרגליים נרטבות ראשונות ואני מתנתק מהחבלים, שוקע לתוך למים הנעימים ומתחיל בשחיית כלב איטית, עם הציוד על הגב, לקצה השני של הבריכה. העונג הטהור והרוגע מתפשטים לאורך עמוד השדרה. סיימנו עם הסנפלינג הראשון, נשארו עוד שלושה.
לובטון המדריך יורד אחרון לבריכה, עם חבל יחיד ללא אבטחה. משיכה קלה, ועשרות מטרים של חבל טיפוס 9 מ"מ נופלים ברעש על המים. הצוות מקפל במהירות את ציוד הגלישה הרטוב, בודק שציוד הצילום לא נרטב בצלילה, ואנחנו מוכנים לשלב הבא והמרגש בטיול שלנו בנחל רחף.
אומנם מדובר בארבעה ק"מ בקו אווירי, אבל בשטח מדובר במסע מכשולים מאתגר ומרתק, לאורך נקרות ובריכות קטנות שכוחות הטבע חצבו בהר במשך מיליוני שנים. אחד הקטעים המהנים במיוחד בשלב הזה הוא החלקה מהירה על פי תהום דרך מפל יבש, מגלשת סלע יפהפייה אשר שויפה והוחלקה על ידי הזרמים הכבירים של מי השיטפונות של החורף - וזה הזמן להזכיר לקוראים כי טיול בנחל רחף בעונת השיטפונות הוא סכנת חיים.
מכאן אנחנו עוברים לשלב "הקפיצה החופשית" המלחיץ. מדובר בבריכת מים עמוקים מאוד ובתהום ידידותית של חמישה מטרים בלבד. רומנו, המדריכה החביבה, טוענת שמדובר בקפיצה טכנית קלילה וללא צורך אמיתי באבטחת חבלים.
"המים של הבריכה עמוקים, אבל צריך לשמור על עצמנו בקפיצה. צריך להצמיד את הברכיים כדי להימנע ממכות מיותרות", והיא קופצת ונעלמת לתוך התהום. עבור כל מי שרגיל לקפוץ למים מיאכטות או ממקפצות של בריכות בקיבוץ, מדובר בחוויה שונה לגמרי. מסביב הכול סלעים, וצריך להיות מאוד מדויקים בקפיצה. הלחץ החברתי עשה את שלו: קפצתי פנימה, ותוך שנייה מצאתי את עצמי שוחה במים מתוקים ומהנים.
מכאן העסק מתחיל להסתבך, עם סנפלינג קשוח של 18 מטר לבריכה מדהימה ביופייה. כולם רטובים, והאתגר הפיזי והמקצועי של צוות הצילום המותש שלנו הופך למורכב. לאחר שחייה קצרה אנחנו עולים ליבשה ומתקדמים לסנפלינג השלישי. גם פה מדובר בגובה של 18 מטר, והפעם החבורה שלנו כבר מתורגלת. כמו צוות טקטי מדברי מיומן אנחנו מתחברים לחבלים וגולשים במהירות לתוך הבריכה הענקית והמופלאה שמחכה לנו למטה, וללא כל ספק היא הבריכה הכי יפה בנחל רחף - ואולי במזרח התיכון.
אנחנו עוצרים לארוחה קלה, צוות הצילום מחליף בטריות, ולובטון מנצל את ההזדמנות שכולם לועסים פיתות רטובות עם זעתר כדי להסביר לנו כיצד נוצר הנחל הייחודי: "נחל רחף המופלא נוצר כתוצאה של התחתרות מי שיטפונות כבירים שיורדים מאזור ערד עד לים המלח. נחל רחף הוא בן מיליון שנה בלבד, במושגים גיאולוגיים מדובר בנחל צעיר. כוחות המים חורצים בקניון הסלעי מילימטר אחד בשנה וממלאים את הגבים. לכידת המים מאפשרת פה מערכת אקולוגית ייחודית של חיות בר בלב המדבר".
לובטון מצביע על סימנים של שפשוף לאורך קירות הסלע החלק שמעלינו, ואומר: "אלה עדויות לגובה המים בשיטפונות החורף. כאן הסכנה הגדולה היא לא רק טביעה במי השיטפונות, אלא סלעים ענקיים שהזרם מעיף לכיוון ים המלח".
השלב האחרון בטיול המאתגר שלנו בנחל רחף עומד להתחיל - סנפלינג מטורף של 30 מטר לתוך תהום עם נוף עוצר נשימה - והרחם המדברי האצילי שעוקב אחרינו טס נמוך, מחפש טרף. לובטון, שמרגיש את הלך הרוח שלנו, מנסה להרגיע: "הסנפלינג הרביעי של נחל רחף הוא הכי גדול והכי מפחיד במסלול אבל לא צריך לפחד, תסמכו עליי, החבל מספיק ארוך. בהתחלה יש קיר, ואז עוברים לגלישה במצב שלילי עד למטה".
תלוי בין שמיים וארץ, מתענג על החוויה הקיצונית ועל האדרנלין הטהור שמציף את הגוף, זה זמן מצוין לסכם את החוויה הייחודית שעברנו היום. נחל רחף היה תענוג אמיתי. ברגע שמתרגלים לשילוב המטריד של חבלים עם בריכות המים והמשקל על הגב, וכל הבלגן של הגובה והתהומות – אז מתחיל כל הכיף. מים טהורים בלב מדבר, חיות בר, קבוצת חברים שלומדת לפעול כצוות, בדיחות פנימיות ועולם שלם של דימויים, פחדים ופינוקים שרק הקניון התלול הזה מסוגל לייצר. נחל רחף, היית טוב אליי, זה היה טיול מעולה.