הימים החורפיים בתחילת השבוע יצרו כמה אפשרויות נהדרות לטיול בסוף השבוע הנעים שהגיע. מהשלג שנערם בפסגת החרמון, דרך הבריכות העונתיות במישור החוף שהוצפו במי הגשמים, ועד לגבים המדבריים שהתמלאו בזכות השיטפונות – כל אלו לא יישארו איתנו לזמן רב, לפחות עד למערכת החורפית המשמעותית הבאה. נציין כי כל התמונות שמופיעות בכתבה צולמו השבוע, אחרי שמזג האוויר הסוער נרגע.
שלג ראשון לעונה בחרמון
ברמת הגולן אמנם לא ירדו השבוע גשמים משמעותיים והמפלים העונתיים אינם זורמים – אך לא רחוק משם, באתר החרמון, ירד ביום שני השלג הראשון לעונה – ובזמן שבמפלס התחתון הוא נמס במהירות, במפלס העליון נערמו 5 ס"מ של שלג. תנאים לסקי כמובן שעדיין אין, אך מי שהתגעגע לקסם הלבן יכול הגיע לאתר ולהנות, והכניסה היא ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש (העלייה ברכבל בתשלום). באתר פועלים גם מתקני מזחלות האקסטרים וה"סקיי ריידר" שהתחדש לאחרונה בתוספת של משקפי מציאות מדומה – העלייה למתקנים בתשלום.
שלכת כתומה וקסומה בנחל שניר
רבים מכירים את נחל שניר (החצבאני) בזכות מסלולי השיט בקיאקים שפועלים בקיץ בחלקו הדרומי – אך חלקו הצפוני באצבע הגליל הוא שמורת טבע שמציעה למטיילים זרימה שוצפת במיוחד בימי החורף, ובימים אלו גם מופע שלכת כתום ועוצר נשימה בזכות ריכוז עצי הדולב המזרחי בגדות הנחל.
המסלול הקצר (מסומן בצבע אדום, כ-15 דקות הליכה) הוא מסלול טבעתי נגיש המתאים גם לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים. הוא מתחיל ממגרש החנייה ועובר לצד תעלת מים, ותוך כ-10 דקות מגיעים אל מפל נחמד וקריר המזין בריכה נעימה ומהנה ופינות חמד מוצלות. בקיץ ניתן לשכשך בבריכה ולרחוץ תחת המפל הזורם, אבל בימים הקרירים הללו האטרקציה הגדולה הן ערימות עלי השלכת הכתומים שסביב הבריכה.
שמורת נחל שניר נמצאת סמוך לכביש 99, כ-5 ק"מ מצומת המצודות שבצפון קריית שמונה. הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
בריכת החורף של תל אביב בשיאה
באגן הניקוז של נחל אחיה – יובלו המערבי ביותר של הירקון – נמצאות כמה מאחרונות בריכות החורף באזור תל אביב. רובו של ערוץ הנחל אמנם נהרס והוכנס למובל תת-קרקעי, אך אגן עמק גלילות שרד כשטח טבעי למחצה בעיקר בזכות האיסור שחל על בנייה באזור בתקופה שמתקן פי גלילות פעל בסמוך. כך שרד בעמק גלילות גם שדה הנרקיסים השני בגודלו במדינת ישראל, בעוד שרוב הנרקיסים במישור החוף נכחדו.
בצילן של תוכניות פיתוח ובנייה עתידיות ובניסיון להציל את השטח הטבעי הנדיר שבלב גוש דן, נחנך בשנה שעברה פארק הטבע העירוני "אקו-פארק גלילות", ובשטחו הוסדרה בריכת חורף שכבר הספיקה להתמלא במים השבוע, בנוסף לשבילי טיול. הבריכה מהווה בית גידול חשוב עבור טריטון הפסים שנמצא בסכנת הכחדה.
בריכת החורף נמצאת בשטחה של חורשת דרזנר, ובצמוד לה נמצא גם מתחם מערות אפקה. האתר המסקרן הוא ריכוז של 15 מערות קבורה שומרוניות עתיקות, שהתגלה במקרה בשנת 1951 בעת עבודות הקמת מסילת הרכבת, אך ננטש עד שנערכו בו שוב חפירות ב-1989 עם סלילת נתיבי איילון. המתחם ככל הנראה היה בית קברות ששימש את תושבי חירבת אל-רורה – אתר ארכיאולוגי שהתגלה ברמת השרון – והיה פעיל החל מהמאה ה-2 לספירה ועד לכישלון מרד השומרונים בביזנטים בשנת 529. בכניסה לחלק מהמערות נחצבו מדרגות ואף ספסלי ישיבה, ובמקום נמצאו נרות, סירים, תכשיטים ועוד.
איך מגיעים? במפגש הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג' יש גן ציבורי קטן עם עצים. מעבר לגן משתרע שטח פתוח ובו כמה שבילים. פונים אל השביל הימני וממשיכים בהליכה עד שמגיעים אל האתר, שמוקף בגדר. הכניסה למקום ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
בריכות מגדל צדק התמלאו
בריכות החורף בגן הלאומי מגדל צדק הוקמו כחלק מתוכנית כללית לשיקום המחצבה שפעלה בעבר באזור במימון וסיוע הקרן לשיקום מחצבות. מדובר בשלוש בריכות בשטח כולל של כ-80 דונם. חשיבותן הרבה של הבריכות היא בחלופה שהן מספקות לבריכות חורף אחרות שנעלמו או שתפקודן נפגע במישור החוף המרכזי.
תכנונן כשלוש בריכות נפרדות מספק יציבות אקולוגית רבה יותר לכל אחת מהבריכות בנפרד, ומיקומן בתחום גן לאומי מוגן, ויתרה מכך במסדרון האקולוגי של נחל שילה, מאפשר להן לתמוך במערכת אקולוגית איתנה בשטח נרחב עוד יותר. עם הקמתן התאכלסו הבריכות בדו-חיים כאילניות וקרפדות, ומתקיימים בהם גם מגוון סרטנים.
בגן הלאומי מספר שבילי טיול, בהם "שביל בריכות החורף" – שביל הליכה קצר ונעים המתאים לכל המשפחה סביב שלוש הבריכות. בנוסף ניתן לצפות על הבריכות מתצפית נוף מרהיבה ומונגשת מלמעלה דרך שביל המצודה. בראש הגבעה שבלב הגן מצודה עתיקה מהתקופה הצלבנית, שבה ניתן לבקר ולזכות בתצפיות נוף נהדרות. סביב המצודה מסלולי הליכה העוברים בתוך מחצבות משוקמות ולצד כבשני סיד.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "הגן הלאומי מגדל צדק". הכניסה בתשלום (28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים) – ובהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
הבריכה והחלון שמככבים באינסטגרם
גם נחל דוד שבשמורת עין גדי נהנה בתחילת השבוע מזרימה שיטפונית שוצפת – וגב חלון שבחלקו העליון והיבש של הנחל התמלא. הגב נוטה לככב בשנים האחרונות בחשבונות אינסטגרם של מטיילים רבים בשל מראהו הייחודי – בריכת מים ששוכנת בין סלעי ענק, מול מעין חלון סלע גדול הצופה אל ים המלח. אבל בשביל התמונה הנכספת צריך להתאמץ.
אורך המסלול האתגרי אל הגב כ-5.5 ק"מ והוא כמעט מעגלי (בסוף נדרשת הקפצה קלילה או הליכה של כקילומטר לצד הכביש). מתחילים בקצה האחורי (המערבי) של בית ספר שדה עין גדי הסמוך לשמורה, אך לפני כן יש לעבור בכניסה לשמורה כדי לשלם – ומומלץ גם לאסוף דפדפת מידע עם מפת המסלול המפורטת.
החלק הקשה ביותר במסלול נמצא בתחילתו: עלייה מעט זדונית לאורך השביל המסומן בשחור, שאורכה כ-700 מטר. בפיצול השבילים הראשון פונים שמאלה אל "שביל צפית" (סימון אדום) שעובר על שפת המצוק, והולכים לאורכו עוד כקילומטר עד לפיצול עם שביל בסימון שקוף שיורד אל גב החלון. עד שמגיעים לכאן – לא ממשיכים מיד לשום מקום. פשוט יושבים שעה ארוכה ומתמסרים למראה המהפנט.
אחרי ששבעים מהנוף, חוזרים למעלה וממשיכים עם השביל האדום כמה עשרות מטרים עד למפגש עם שביל מסומן בירוק – שהוא למעשה המשך של "שביל צפית". פונים שמאלה וצועדים כעת על שפת המצוק בצידו השני של נחל דוד, עד שמגיעים לתצפית מרהיבה מלמעלה על המקדש הכלקוליתי. מכאן מומלץ לרדת לפי השילוט אל הנחל, דרך מערת דודים, ועל הדרך להרוויח גם את המסלול המוכר ושופע המים של נחל דוד – עד לשערי השמורה.
משך הטיול 6-4 שעות והוא מיועד למטיבי לכת בלבד. אם אתם עם רכב אחד, עם ההגעה לקופות השמורה ניתן לנסות לתפוס טרמפ בחזרה אל החניה ליד בית הספר שדה – או פשוט לעלות אליו רגלית בהליכה זהירה לצד הכביש. מדובר במרחק של קילומטר. הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד. יש לתאם מראש את הביקור דרך אתר רשות הטבע והגנים.
"הים של מצפה" נפתח
ממש לאחר סיומה של הירידה המפותלת של כביש 40 למכתש רמון, שלט ימינה מפנה אל אתר "אבן רוח מים". במקום, שבו פעלו בעבר מחצבות הקאולין ששוקמו, תצוגה של סלעים צבעוניים המכילים מינרלים שונים שהיו במחצבות וכן מעין "מגרש משחקים" מיוחד לילדים עם כמה ערימות של חול בצבעים שונים. כדאי ואף מומלץ להביא בקבוקי זכוכית קטנים למילוי חול צבעוני. בסמוך לערימות הללו יוצרים מי השיטפונות יחד עם מי תהום שנחשפו אגם עצום שאף זכה בקרב תושבי מצפה רמון לשם "הים של מצפה" – וממש השבוע ה"חוף" נפתח שוב אחרי כמעט שלוש שנים יבשות.
מהאגם מומלץ להמשיך מערבה בשביל המסומן בצבע שחור, מרחק של כ-700 מטרים, אל אתר "המנסרה" – גבעה המכוסה עמודי אבן חול מותמרת (קוורציט) בצורת מנסרות בעלות ארבע, חמש או שש פאות. ערימת אבני הקוורציט נראית כמו לוחות עץ בנגרייה – ומכאן שמו הלא רשמי של האתר "הנגרייה".
המנסרות ככל הנראה נוצרו לאחר שלבה חדרה ממעמקי הקרקע והגיעה קרוב לשכבות אבן החול ו"אפתה" אותה. עם התקררות הקרקע, נסדקה השכבה האפויה של הקוורציט והתקבלה צורת המנסרות – תהליך דומה לתופעת הסידוק של סלעי בזלת שמוכרת למשל מבריכת המשושים ברמת הגולן.
כדי לא לפגוע באתר הייחודי הוקם "שביל צף" מעץ באורך של כ-250 מטרים המרחף מעל אבני המנסרה הנדירות, מוביל אל ראש הגבעה, ויורד בחזרה אל נקודת ההתחלה. הכניסה למקום ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
עונת הרחצה בעין ירקעם החלה
עין ירקעם הוא מעיין בחלקו העליון של נחל חתירה, ממזרח למכתש ירוחם (המכתש הגדול), אך בחורף מוצפים מימיו במי השיטפונות שזורמים בערוץ הנחל וממלאים גב שעומקו המירבי כ-5 מטרים. בריכת המים החריגה בגודלה לנגב מחזיקה מים לעתים אפילו בקיץ, ובתחילת השבוע היא התמלאה. בקיר הגדה הצפונית של הנחל חצובות מדרגות עתיקות, אשר לפי ההערכות שימשו את עוברי הדרך להורדת גמלים לשתייה. בסמוך לגב נמצא מצד ירקעם ששימש כנקודת אבטחה בתקופה הביזנטית.
כדי להגיע, מנווטים בווייז אל "עין ירקעם". מכביש 25 (באר שבע-צומת הערבה) פונים דרומה לכביש 206, מעט מזרחה מדימונה. נוסעים בכביש, עוברים בלי לפנות על פני הפנייה ימינה לכביש 225 ולאחר כ-300 מטר ממנה פונים שמאלה לכיוון חניון הלילה עין ירקעם. כאן מחנים את הרכב וצועדים כחצי קילומטר בשביל המסומן בצבע ירוק, עד למדרגות החצובות היורדות למעיין. הכניסה למקום ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
גבי יחם מלאים – לזמן מוגבל מאוד
נחל יחם שבערבה התיכונה יורד מהר כיפה אל נחל פארן, ובשלב מסוים צונח במפל ענק מגובה של עשרות מטרים. למרגלות המפל ממלאים השיטפונות גב גדול ומרשים, יחד עם גבים נוספים וקטנים יותר לאורך הערוץ. עם זאת, מימיו של הגב מחלחלים יחסית מהר ומחזיקים רק ימים בודדים – ולכן כדאי להזדרז ולהגיע, כי נכון לעכשיו הוא מלא. עם זאת, הטיול אל הגב מתאים רק למטיבי לכת ומטיילים מנוסים.
כדי להגיע, מנווטים בווייז אל "הר כיפה 516", עד הפנייה מזרחה (שמאלה למגיעים מצפון) מכביש 40 לכיוון הר כיפה, אל דרך עפר מסומנת בכחול. כ-100 מטרים לאחר הפנייה פונים ימינה אל דרך עפר לא מסומנת. רכבים שאינם רכבי שטח מומלץ להחנות כאן, ולהמשיך ברגל – אך שימו לב לא לחסום את הפנייה עצמה. מכאן המרחק אל הגב שלמרגלות המפל הוא כ-2.5 ק"מ לכיוון אחד, ולאחר מכן יש לשוב באותה הדרך. לאחר כ-900 מטרים הדרך יורדת לערוץ הנחל, ולאחר כ-300 מטר נוספים מגיעים אל מפל קטן וגב רדוד למרגלותיו. כדי להגיע אל הגב הגדול יש להמשיך עוד כקילומטר לאורך הדרך שאינה מסומנת – תחילה עולים לגדה הימנית של הנחל, ובהמשך יורדים שוב לנחל ויורדים צפונה עם הערוץ אל הגב. משום שהדרך אינה מסומנת מומלץ להשתמש באפליקציית ניווט כמו "עמוד ענן" או IsraelHiking, וכן לחפש את עקבות הרגליים של המטיילים שצעדו שם לפניכם וללכת בעקבותן.