הנסיעה המהירה לגבול הצפוני הייתה מלווה בתחושת דריכות קלה. הכבישים ריקים ואין פקקים, נדרשו לנו שעתיים וחצי קלילות כדי להגיע מגוש דן לקריית שמונה הנטושה. תנועת המכוניות בעיר דלילה, החנויות והעסקים ברחוב הראשי סגורים, אין כביסה בחלונות ואין מכוניות בחניות הבתים וברחבי העיר.
(כתב וצלם: אסף קמר, עריכה: קורל קוט)
בעקבות הפסקת האש שנכנסה לתוקף בצפון, קיבלתי הזמנה מרשות הטבע והגנים לקבל הצצה לשמורת נחל הבניאס שזורם בימים אלה בשצף קצף צמוד לגבול לבנון, אך בשל המצב הביטחוני הוא עדיין סגור לציבור.
לאחר 14 חודשים ארוכים שבהם הבניאס היה נטוש מבני אדם ועבר לשליטת חיות הבר, לעובדי רשות הטבע והגנים החרוצים יש המון עבודה והם פועלים במרץ כדי להכין את שמורת הטבע הפופולרית לקראת זרם המבקרים שעתיד להגיע.
שעת צהריים חורפית בכניסה למעיינות הבניאס. רמת הגולן מלאה ערפילים והר דוב השנוא עליי במיוחד משקיף עלינו מלמעלה. בחניון הרחב של הבניאס, אשר בימי שגרה עמוס באוטובוסים ובתלמידי בית ספר רעשנים שיצאו לטיול, היה שומם ושקט.
"השמורה עברה שנה וחודשיים קשים מאוד", מספר עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, "הפסקת האש אפשרה לנו סוף-סוף להיכנס ולהתחיל להבין את גודל העבודה שמחכה לנו. מצד אחד, הטבע במיטבו – צמחייה פראית, בעלי חיים שהתקרבו למקומות שלא נראו בהם בעבר, וזרימה מדהימה בנחל. אבל מצד שני, הנזקים עצומים. שבילים נחסמו בגלל צמחייה שגדלה פרא, מדרגות התמוטטו בגלל חזירי בר שחפרו בכל מקום, וגם תשתיות בסיסיות כמו שירותים ומבנים צריכים תחזוקה דחופה".
שמורת הבניאס בצפון הגולן משלבת טבע פראי, ואתרים היסטוריים, בהם שרידי מקדש פגאני מהתקופה הרומית וטחנת קמח עתיקה. "הבניאס הוא לא רק מקום של יופי טבעי – הוא גם זיכרון חי של תרבות, היסטוריה וקשר עמוק לטבע הישראלי. העבודה לשמר אותו היא שליחות", אומר מנהל השמורה.
"עבודות השיקום הן אינטנסיביות ודורשות צוות מיומן. אנחנו מתחילים במיפוי הנזקים כדי לדעת איך לחלק את המשימות. שבילי הגישה למפל המרכזי, למשל, מלאים בענפים שנפלו וצמחייה שגדלה פרא. החבר'ה שלנו ממש עובדים עם מסורים ומגרפות כדי לפנות את הדרך. מדרגות שנבנו בקפידה לאורך השנים קרסו כמעט לחלוטין, בעיקר באזורים שבהם חזירי הבר היו פעילים. אלו יצורים עוצמתיים, ואין הרבה שיכול לעמוד בפניהם".
הקרקע הבוצית מלאה בסימנים של חיות בר, וחבורת תנים חסרת פחד צועדת מולי באופן מפתיע באור יום, ניכר שהם לא רגילים לראות בני אדם. מתברר שדווקא החזירים הצליחו היכן שמחבלי כוח רדואן כשלו. "חזירי הבר הפכו לשליטי השמורה במהלך התקופה האחרונה", אומר שנער. "זו תופעה מוכרת במצבי חירום, אבל הפעם זה חצה כל גבול. אני מדבר על עשרות חזירים שנעים בחופשיות בשטחים הפתוחים של השמורה, חופרים בקרקע, ומחפשים מזון. אנחנו מוצאים סימנים לפעילות שלהם בכל מקום – אפילו באזורים שאמורים להיות מוגנים ומרוחקים ממסלולי ההליכה. נכון שיש לנו גם טורפים כמו זאבים ותנים, אבל חזירי בר בוגרים הם יריב קשה מאוד, גם לטורפים הכי חזקים באזור".
טיול סולו במעיינות הבניאס הפופולריים הוא חוויה נדירה ויוצאת דופן, רעש המים הזורמים עוטף את המודעות מכל כיוון והיער הירוק עשיר בריחות של חורף ובלוטים ישנים. רקפות ראשונות פורחות ולהקות עורבים רעשניות עוקבות אחרינו.
אחד העובדים של רשות הטבע והגנים לוקח אותי לראות בתוך הג'ונגל הסבוך המקיף את המעיין המרהיב - גזע עץ מסקרן עם סיפור גבורה נדיר. מדובר בעץ גדול וגבוה שקיבל טיל ישר על הגזע העצום וכרת אותו בכוח רב כמו גבעול, וגם פגע במסעדה הלבנונית הוותיקה הצמודה לשמורה. העץ המסכן שבער כמו לפיד של חנוכה וסיכן את כל עצי השמורה, נפל בהשגחה פרטית ישר לתוך המים וכבה במהירות, והשמורה האהובה ניצלה מהרס ושריפה.
אנחנו נותנים קפיצה קטנה עם הרכב למפלי הבניאס, פנינת טבע מופלאה ברמה בינלאומית, מפל מים לבנים יפהפה שהגישה אליו ואל הקניון הצר שבו הוא זורם היא דרך שביל מהפנט של גשר תלוי מעל המים. גם פה שער הכניסה סגור למבקרים.
מתי השמורה תיפתח למבקרים?
"אנחנו ברשות הטבע והגנים נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך קבלת החלטות לגבי פתיחת האתרים. המטרה שלנו היא להחזיר את הציבור כמה שיותר מהר, אבל זה תלוי גם בגורמים ביטחוניים וגם במצב התשתיות. אני מעריך שבשבוע או עשרה ימים הקרובים רוב האתרים יוכלו לפתוח את שעריהם. אבל צריך להבין שזה יקרה בשלבים, בהתאם לקצב השיקום והבטיחות בשטח.
"אני גר בכפר גלעדי עם המשפחה שלי, והפינוי היה אחד הרגעים הקשים שחווינו. לעזוב את הבית והקהילה זה לא פשוט, במיוחד כשלא יודעים מתי נחזור. כרגע אנחנו עדיין מחכים להבהרות לגבי המצב, בעיקר בכל מה שקשור למוסדות הלימוד לילדים. אני מקווה שעד תחילת פברואר נוכל לחזור הביתה ולהמשיך בשגרה, אבל זה עדיין תלוי בהרבה דברים שלא בשליטתנו".
השביל התלול המוביל אל המפל המפורסם של נחל הבניאס עבר גיזום מסיבי והעובדים צועדים במרץ לאורך השבילים עם ציוד גינון מכני כבד ורועש. השביל התלוי מעל הקניון של הנחל הוא אטרקציה תיירותית מומלצת, במיוחד כשאתה לבד. המים הלבנים זרמו במרץ מתחת לגשר התלוי והאוויר היה עם ריח מרענן של גשם וכמובן לא היה תור. אבל כלי הגינון הרעישו ברמות מטורפות והיה קשה לשמוע את זרימת המים. דוגמה קלאסית לפרדוקס של עבודות השמירה והטיפוח של השמורה המפורסמת. בשנה פראית ללא מגע עם בני אדם, הטבע בבניאס התפרץ והתחזק והמלחמה עשתה לו דווקא טוב - ועכשיו כשבני האדם חוזרים לטבע על חשבון חיות הבר - צריך לשמור לאיזון.
סוף-סוף הגענו למפל המרשים של הבניאס, כמויות עצומות של מים לבנים ובוהקים זורמים שם בעוצמה. מפל הבניאס, הוא אחד מפלאי הטבע המרהיבים בישראל. בעונת החורף המפל הופך למחזה בלתי נשכח, כשזרימת המים מתעצמת בעקבות הגשמים השוטפים את רמת הגולן.
פתאום רעש אדיר של פיצוץ עוצמתי ומפחיד מקפיץ אותנו בחזרה למציאות הקשה בצפון. מתברר שזאת לא הייתה נפילה, אלא טנק ישראלי שהיה ממש קרוב אלינו וירה על מחבלים שניסו להתקרב לגדר
אני מתרגש מהחוויה הנדירה בחיק הטבע בנחל הבניאס לאחר יותר משנה של מלחמה. אני מצלם בהנאה את המפל הלבן המרהיב ופתאום רעש אדיר של פיצוץ עוצמתי ומפחיד מקפיץ אותנו בחזרה למציאות הקשה בצפון.
אמיר דרור, שמאי המקרקעין והמתנדב הקבוע בסדרת הכתבות על מעיינות ומקורות מים בישראל, זיהה מערה קטנטנה בתוך המצוק ואנחנו מתחבאים שם במשך דקות ארוכות, חוששים מנפילות נוספות ושברי מיירטים. מתברר שזאת לא הייתה נפילה, אלא טנק ישראלי שהיה ממש קרוב אלינו וירה על מחבלים שניסו להתקרב לגדר. עכשיו אפשר להבין מה זאת הפסקת אש שברירית ומדוע נחל הבניאס עדיין לא פתוח לציבור הרחב.
לסיכום: הטיול הקצר בנחל הבניאס לאחר יותר משנה שבה אסור להגיע אליו היה מצוין, וכלל חוויית טבע ייחודית ומרגשת. התגעגעתי כל כך לטיולים בצפון שהרגשתי אווירה חגיגית לאורך כל היום. ללא האירוע המפחיד של הפיצוץ החזק וירי הטנק, היה מדובר ביום כיף מושלם. ברגע שנחל הבניאס ייפתח לקהל הרחב, אני ממליץ בחום להגיע ראשונים, כי הולך להיות פה תור רציני.
