חודש הרמדאן שיחל מיום שבת הקרוב (2.4.22) ויימשך עד תחילת מאי הוא החגיגה הדתית והתרבותית של הדת השנייה בגודלה בישראל. אחת הדרכים לחגוג את החג הזה בישראל היא דרך שיתופי פעולה והכנסת הקהל הישראלי לישובים הערביים, כדי להביא את האירוח וחיי היומיום של החברה הערבית הכי קרוב שאפשר למטיילים.
השנה בולט באירועי החג הוא "תכלס חיים משותפים" - שיתוף פעולה של אשכול השרון, תחתיו 14 רשויות יהודיות וערביות ועמותת "דרכים שלובות", המפעילה מזה שמונה שנים את סיורי "לילות רמדאן". זו פעם ראשונה ששיתוף פעולה זו קורה. אשכול השרון יזם אותו יחד עם "דרכים שלובות" לטובת כלל תושבי האשכול.
מטרת הסיורים, במיוחד בעת הזו, היא לתרום לשיח ולסולידריות בין יהודים לערבים, מתוך הכרה הדדית בחשיבות ובערך שיש לנוכחות המובחנת של כל קבוצה בישראל. הפעילות כוללת סיורים לקהל הרחב ולקבוצות מאורגנות ביישובים הערביים באשכול (טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה שפרעם וסח'נין) ותשתית דיגיטלית שתאפשר יצירת "מפת רמדאן אישית" – שילוב של סיור עם ביקור באירועי הרמדאן השונים המתקיימים באשכול במהלך החודש.
"וואו. מזל שבאנו"
ראיד אבו ריא בן 56 מג'לג'וליה, נשוי פלוס שלושה, עובד כבנקאי. לפני ארבע שנים החליט להתנדב בעמותה "דרכים שלובות", ומוציא סיורים בתקופת הרמדאן במועצה המקומית שבשרון. אבו ריא כבר רגיל לקבל מטיילים ישראלים יהודים שמגיעים עם הרבה סימני שאלה לסיורים שלו. "כל סיור שמסתיים אני רואה עד כמה אנשים יוצאים מחוייכים ומבסוטים כי הם למדו עוד צדדים בחיי החברה הערבית ואומרים לי בסיום 'וואו. מזל שבאנו. רק מהסיור הזה למדתי המון דברים על החברה הערבית שלא ידעתי קודם'".
כשמדברים בימים אלו על הרמדאן וסיורים בישובים ערביים אי-אפשר להתעלם מהאירועים האלימים שקרו השבוע ולתהות עד כמה התזמון הזה יפגע ביוזמה לקרב בין הצדדים. "אני מבין את הפחד. גם אני מפוחד. זה לא מצב טריוואלי. זה אירוע שמזעזע כל אדם שעיניו בראשו", משתף אבו ריא.
"אבל אני חושב שדווקא עכשיו זו הזדמנות לבוא ולבקר בחברה הערבית ובישובים ערביים. מי שמאמין בדו-קיום זו אמירה מאוד חזקה בשבילו וגם בשביל החברה הערבית. כי אנשים בחברה שלנו מרגישים פתאום לא שקופים. כשמטיילים באים לסיורים הם מרגישים חשובים ואומרים לעצמם 'וואלה מישהו מסתכל עלינו. רואים אותנו'. כשהם רואים קבוצה של 30-40 מטיילים יהודים מסתובבים בכפר – אנשים בישוב מרימים את הראש בגאווה ואומרים 'יש לאן לשאוף'".
אבו ריא מדגיש עד כמה עכשיו לא לתת לאירועים הקשים להרוס יוזמות חיוביות וחשובות כמו זו. "זו גם הוכחה שלא ניתן לעשבים השוטים משני הצדדים לקלקל לנו את החיים ואת חדוות העשייה כאן. אנחנו רוצים להתעסק בגידול ילדים ולגרום לילדים שלנו לחיות באווירה מאוד חיובית ולרצות להתעסק אך ורק בלעשות טוב לכל מי שאתה יכול לעשות טוב. הסיורים האלה עושים את העבודה בצורה הכי טובה".
על השאלה אם פחות אנשים יבואו השנה בעקבות המצב עונה אבו ריא כי "בהתחלה זה בהחלט מעלה את מפלס הפחד אצל אנשים לכן אני מניח שיהיו תחילה ביטולים או דחיות אבל אני מאמין שמרבית האירוכים יתקיימו כסדרם ובסוף אנשים יגיעו.
"אני גם רוצה להאמין שאנשים יבינו שבארץ הזו החיים המשותפים הם המסלול הבטוח ביותר, למרות האירועים הנוראיים שקורים מסביב. החיים חייבים להמשיך, החברה היהודית והערבית חיות אחת בתוך השנייה. לא יעזור לאף אחד לנסות לחשוב אחרת. רק דרך תיירות חברתית, מוזיקה, ספורט נביא את שני הצדדים לתחושה של שותפות ולרצון לחיות ביחד".
מה מחכה למטיילים השנה?
לפני שנתיים האירועים לא נערכו כסדרם בעקבות הקורונה ובשנה שעברה הם נערכו באופן וירטואלי בלבד, "השנה עשינו הכנות מדהימות", מספר אבו ריא.
לדברי האנשים שמאחורי שיתוף הפעולה, מיזם "תכלס חיים משותפים" הוא תוצאה של אשכול השרון שמעודד את הביקורים בפרסום משותף וסבסוד מסוים של האירועים.
"בנינו סיורים ייעודיים שיתאימו לתושבי האזור עם חבילה מיוחדת שכוללת מפגש עם צעירים וצעירות, מבוגרים ומבוגרות, לא מעט נשים, אנשי דת ועוד אנשי מפתח חשובים בתוך היישובים. הכול כדי לתת למטיילים תחושה שהישוב מקבל את פניהם. תחושה שהחיים המשותפים יכולים להיות טובים", אומר אבו ריא.
לדבריו יש ניסיון לשבור את הסטיגמות דרך אותם סיורים. "זה קורה דרך סיור רגלי בכפר, בחלק האותנטי. אנחנו לוקחים את המטיילים לשכונה הענייה ביותר של הכפר ולא רק לחלק החדש עם הווילות. והרבה פעמים אני יוזם התחככות עם אותם אנשים שהחיים פחות חייכו אליהם ואנחנו מגלים אנשים מאוד נחמדים.
"לפעמים נכנסים לחנויות כמו חנות של לבוש מסורתי לנשים ערביות ודנים סביב המסורת הזאת, מהו אותו לבוש מסורתי בדיוק ומדוע הן לובשות אותו. או שנכנסים באקראי לכל מיני בתים, בלי שתושבי הבית יודעים מראש שאנחנו באים, והמטיילים מקבלים את קבלת הפנים האותנטית - אם בשתייה ובכיבוד ואם בשיחה בין הצדדים. זה קורה טבעי, אני בכלל לא צריך לתכנן את זה".
חלק מהסיורים כולל גם כניסה למסגדים בישובים, שם יש פגישה עם האימאם, שתחילה מקריא מספר פסוקים מהקוראן ולאחר מכן מדבר עם המטיילים על התפקיד שלו ואיך הוא רואה את הנושא של חיים משותפים בעיניים דתיות. "זה הכי מפתיע בעיני המטיילים כי הם חושבים שהאימאמים מטיפים לאלימות נגד יהודים וכאן הם מגלים שבדיוק להפך. במסגד יוצא שאנחנו מקיימים דיון ארוך על הדמיון בין היהדות לאסלאם והרבה מהמבקרים יוצאים אח"כ ואומרים לי 'אנחנו מתפללים אותו דבר ואנחנו כמהים לאותו דבר'. הם יוצאים בהלם מהדמיון הזה ומשם אנחנו מסיקים ביחד מסקנות", מספר אבו ריא.
בסיום הסיור מתכנסים בבית אחד המארחים בישוב לארוחת ערב. שם מתקיים דיון עם מגוון התושבים בישוב: בני נוער, סטודנטים ומבוגרים. "בחלק הזה מתעורר דיון מהותי סביב נושאים שמעניינים את כולם – גידול ילדים, תשתיות, חינוך, הזדמנויות לקריירה וכמובן פוליטיקה שעולה בכל קבוצה. אנחנו מנסים לגעת פחות בפוליטיקה המלוכלכת אלא יותר בחברה הטהורה.
"בסוף, כשאתה מכיר את הכללים של חברה מסוימת אתה פחות חושב עליה בסטיגמות ויותר מייחס לה כבוד. וזו חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא יודעים מספיק על חברות מסוימות בישראל ואז זה גורם לנו לגיחוך או לזלזול. כמו למשל שאנחנו לא יודעים הרבה על החברה החרדית, כנ"ל לגבי הערבים. רק דרך הכרה של הצדדים האנושיים בשטח אפשר לקרב את הצדדים", מסכם אבו ריא.
פרטים נוספים על "לילות רמדאן"
סיורי "לילות רמדאן" במסגרת "תכלס חיים משותפים" יתקיימו בשעות אחרי הצהריים-ערב ביישובים הבאים : טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה שפרעם וסח'נין, בסוף השבוע שבין -ה-7 ל-9 באפריל.
עלות הסיורים היא 180-80 שקלים. חלקם כוללים אירוח ביתי הכולל קפה וכנאפה, וחלקם כוללים ארוחת אפטאר בבית מקומי. כל הסיורים מודרכים ע"י מדריכים מקומיים.
הרישום לסיורים מתבצע באתר "דרכים שלובות", בו ניתן גם לבנות "מפת רמדאן אישית", הכוללת סיור ופעילויות רמדאן שונות ברחבי האשכול.
