אוהד הנווד מטפס לפסגת החרמון
את העובדה שיש בארץ מסלולי טיול מגוונים רובנו מכירים, אבל האם ידעתם שיש בישראל טרק אלפיני אחד וייחודי? זה קורה כמובן בחורף רק בחורף, כאשר יורד שלג, והחרמון נצבע בלבן. אז אפשר לטפס אותו במסלול הליכה לא קצר ומאוד יפה שישאיר אתכם פעורי פה.
הר החרמון בישראל מגיע לגובה של 2,300 מטרים. אורך הטרק בן שמונה השעות עד לפסגה הוא 12 קילומטרים וחצי. מדובר בעלייה בגובה של 1,200 מטרים שזה לא מעט בכלל.
הכול מתחיל ביישוב נווה אטי"ב ברמת הגולן. שמים בווייז "חניון בית עלמין נווה אטי"ב" ויוצאים לדרך. אנחנו התחלנו ללכת ב-05:00 בבוקר כדי לסיים בשעה סבירה, להספיק ליהנות מהנוף ועדיין לחזור למרכז הארץ בשעה סבירה.
הקור בעונה הזו מקפיא ביותר אז יש להביא בגדים חמים. אני ממליץ על לבוש לפי שיטת הבצל – לשים על הגוף מספר שכבות של בגדים ולהוריד או להוסיף בהתאם לחום הגוף. עם זאת, אל תשכחו שאתם בטרק פיזי מה שאומר שתתאמצו ותזיעו כך שגם לא צריך להגזים עם לבוש חם מדי. אני למשל, הגעתי למצב של חולצה קצרה בלבד תוך חצי שעה לתוך הטרק וכך נשארתי עד סופו.
מטיילים בסט של משחקי הכס
נכנסים לציר 5 שנמצא בשטח צבאי שבאמצע השבוע הוא סגור ואז צריך לתאם כניסה מול החמ"ל מראש, בסופי שבוע השערים פתוחים היות שאין אימונים.
מתחילים ללכת כשהקילומטר הראשון הוא כביש אספלט בעלייה מתונה, עם לא מעט שלג בצידי הכביש. אפשר להמשיך בציר הזה עד לקופות החרמון. אנחנו רצינו לאתגר את עצמנו והלכנו בדרך הקשה יותר וגם המתגמלת יותר שנקראת "אוכף כחל". הולכים על הסימון האדום, בהתחלה מסתבכים בעצים וענפים עד שהדרך מתמתנת ומגיעים לאזור שבו הכול מלא בשלג רך ויפה. השילוב של העצים עם השלג הלבן נותן תחושה כאילו אנחנו מטיילים בסט הצילומים של משחקי הכס.
שימו לב שהשלג רך והמקטע סלעי ולעיתים בוצי, אז תביאו נעלי הליכה כמה שיותר גבוהות ומתאימות להליכה בשלג, תשימו לב איפה אתם דורכים, תביאו מקלות הליכה שיאזנו אתכם ואני גם תמיד אוהב להביא ערכת עזרה ראשונה ומכשיר לוויני למקרה הצורך, לא מזיק ויכול להציל חיים.
מגיעים לברכת מן שזו בריכה חקלאית שרועי צאן חפרו שהייתה קפואה לגמרי. מקום מושלם לארוחת בוקר עם קפה שחור חזק וכריך שהכנו יום קודם לכן. מומלץ לפנק את הגוף גם במשהו מתוק – להעלות את רמת הסוכר בגוף. כמויות השלג היו כל כך מרשימות שאנשים שראו את הצילומים שלי חשבו שאני שוב מראה להם תמונות מהטיול בנורבגיה.
ממשיכים ללכת עד קופות החרמון שם פגשנו בתורים הארוכים של הרכבים והאנשים, נוף קצת פחות פסטורלי אבל כיף לראות שעם ישראל יוצא מהבתים ומטייל בכל הזדמנות. עברנו את השער דרך סימון שביל הגולן ועכשיו מתחיל החלק הכי קשה של היום - הטיפוס להר חבושית. הוא קשה כי בגבהים האלה נערם המון שלג רך ובכל צעד הרגליים שוקעות עד הברכיים. בנוסף, העלייה כאן כבר תלולה מאוד.
אל תשכחו להביט לאחור
כשמתחילים להתקרב לפסגה חשוב להסתכל כל כמה זמן לאחור ולהביט על הנוף המשוגע. יצא לנו יום בהיר לחלוטין בלי זכר לעננים, כך שכול כל רמת הגולן הייתה צבועה בצבע לבן, אחד המראות היפים ביותר שחוויתי בארץ. אל תשכחו להביא אתכם לפחות שלושה ליטרים מים ולשתות הרבה תוך כדי הליכה.
באזור של הרכבל העליון תפגשו הרבה גולשי סקי. ספורט שמעולם לא ניסיתי וזה רק הגביר לי את הרצון לצאת לחופשת הסקי הראשונה שלי. את הירידה תוכלו לעשות כמובן ברגל, אבל הדרך הכיפית יותר היא ברכבל. תצטרכו לשלם על הירידה לקופות החרמון ומשם או בטרמפים או בהליכה דרך "שביל הגולן" חזרה לנווה אטי"ב.
הטרק האלפיני הזה מוכיח כמה ישראל היא הארץ עם תוואי השטח הכי מגוון בעולם. ארץ קטנה שיש בה מדבר, טבע ירוק, חופים, ושלג. בתור אחד שלא ביקר בחרמון כבר שנים רבות המסלול הזה גרם לי להתאהב בהר ובאזור מחדש. תהנו ושמרו על הטבע.
