החופש הגדול הגיע, החום כבד, והילדים משתגעים בבית – וזו בדיוק ההזדמנות לצאת ולהכיר כמה מסלולי הליכה בטבע שיהיו מושלמים לימים אלו: טיולים המשלבים מים, צל, נוף יפה – וכמובן אינם קשים או ארוכים מדי ולכן מתאימים מאוד למשפחות.
זיכרונות מהשלג בחרמון: שמורת הבניאס
בשל אופי הקרקע בהר החרמון, רוב מי השלגים שירדו בחורף והפשירו לקראת הקיץ מחלחלים באדמה ואינם זורמים על פני השטח בנחלים שעל ההר – והם נובעים במעיינות שמתחת למערת פאן ומזינים את נחל חרמון.
בשמורת הבניאס, שבה זורם הנחל, נמצא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – אשר צונח ברעש אדיר מגובה של כ-10 מטרים לבריכה יפהפייה מוקפת בצמחיה. רשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי שאורכו כ-100 מטרים ומאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים ואף להירטב מהם.
בשמורה ניתן לבקר גם במערה, שהיא שריד ממקדשו של האל פאן – אל הרועים ועדריהם במיתולוגיה היוונית, אשר נקרא פאונוס במיתולגיה הרומית, ושם המקום נגזר משיבוש שמו בערבית - בניאס. בחזית מערת האל נמצאים שרידי מקדש שבנה הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.
הליכה במים ורחצה במפל: עין תינה
בשיפוליה המערביים של רמת הגולן נובעים כמה מעיינות שהזינו בעבר את ימת החולה, וכעת זורמים אל תעלות הירדן שהחליפו את האגם שיובש. אחד מהם, עין תינה, מציע למטיילים בריכות מים מרעננות, קטעי הליכה בתוך נחל שוצף ומפל מים פוטוגני.
מרחבת החניה של עין תינה הצמודה לכביש 918 צועדים דרומה מרחק של כ-800 מטרים בשביל עפר רחב המסומן בירוק. מעט יותר ממאה מטרים מהחניה מגיעים כבר אל ערוצו של נחל צמוד - שאין ברירה אלא לחצות בהליכה בתוך המים. המשך השביל הרחב, שבצידיו רועים עדרי בקר, יוביל אל חורשת אקליפטוסים ובמרכזה בריכה גדולה ומוצלת שניתן להתרחץ בה.
המים בשמורה מגיעים מ"מעיין דופן" גדול ששפיעתו מוערכת ב-650 קו"ב מים לשעה, והם מאפשרים למערכת אקולוגית שלמה להתקיים. במטרה לשמור על בית גידול ייחודי זה, הסדירה רשות הטבע והגנים שביל הליכה תחום בתוך המים, אשר מונע דריכה על כל שיטחו של בית הגידול ושומר על ערכי הטבע הייחודיים. לאור כך, חשוב להקפיד להלך רק בתחומי החבלולים (מעקה ברזל) שבשמורה.
מי שלא מפחד ממסלול הליכה רטוב וקל – אך מעט אתגרי – יכול להתקדם מהבריכה במעלה הנחל. בראשיתו של המסלול המים מעט עמוקים ומגיעים עד המותניים, אך בהמשך הנחל רדוד יותר. לאחר טיפוס על כמה בולדרים בתוך ערוץ הנחל ומעבר במקטע שהותקנו בו החבלולים, ממשיך השביל הירוק במגמת טיפוס במסלול יבש יותר – אך גם בקטע זה ניתן להבחין בזרימת מי המעיין מתחת לשכבת הבזלת שעליה אנו צועדים.
המשך הטיפוס מעט תלול יותר, בינות עצי תאנה וצמחי קנה – ומוביל בסופו של דבר אל מפל מים שנראה כאילו הוא יוצא מעץ תאנה. כשתתקרבו עוד יותר תוכלו גם להשתכשך במפל ולזהות כי למעשה מדובר במי צינור היוצאים מבריכת בטון עליונה, שלוכדת את מי הנביעה לצורך שימוש חקלאי – ועודפי המים מוחזרים אל הטבע וזורמים בשמורה.
מהמפל נשקף נוף השדות של עמק החולה, וניתן לראות את תוואי זרימת מי המעיין לכל אורכו – עד למפגש עם "תעלת הביטחון" – תעלה מלאכותית שנחפרה עם ייבוש ימת החולה ונועדה לאסוף את המים היורדים ממורדות הגולן, שבעבר זרמו אל הימה. התעלה נקראה בשם זה משום שהיא צמודה לכביש 918 שכונה בעבר "כביש הפטרולים", משום שעליו פטרלו כוחות הביטחון לפני מלחמת ששת הימים מתחת למוצבים הסוריים.
מהמפל יורדים בשביל היבש המסומן בכחול, שנקרא גם "שביל השיזף", ומוביל בחזרה אל חורשת האקליפטוסים. הירידה מעט תלולה ויש להיזהר שלא להחליק. מחורשת האקליפטוסים חוזרים אל החניה דרך שביל העפר הרחב המסומן בירוק שדרכו הגענו בתחילת המסלול. הכניסה חופשית ואין צורך בהרשמה מראש.
בריכות בחורש של הר מירון: נחל עמוד
נחל עמוד הוא הנחל הגבוה שבנחלי הארץ, שבו זורמים מים בכל ימות השנה. מקורו של הנחל בגליל העליון, בין הר מירון לצפת, והוא נשפך לאחר כ-25 קילומטרים אל הכינרת. הנחל נקרא על שמו של סלע גבוה המתנשא מעל אחד מאפיקיו הסמוך לקיבוץ חוקוק ומזכיר בצורתו עמוד.
חלקו העליון של הנחל, שם הוא נפגש עם נחל מירון, הוא שמורת טבע מוסדרת שבה כמה מעיינות שמזינים את הנחל, בריכות מים צלולות, מצוקים מכוסים בחורש ושרידים מהתיישבויות קדומות. מהכניסה לשמורה יוצא שביל רחב מסומן באדום שמוביל אל משטרת עין תינה – תחנת משטרה בריטית שהוקמה בימי "המרד הערבי" (1939-1936) כדי לשמור על המשאבות ששאבו את מי מעיין עין יקים שהיה אז מקור המים של העיר צפת.
במפגש עם "שביל ישראל" פונים ימינה וממשיכים במורד הנחל, עד לצומת השבילים שליד עין יקים. מהמעיין יוצאת אמת מים, ויש להמשיך בעקבותיה על פי השביל המסומן בכחול, אשר יוביל בסופו של דבר אל בריכות שכווי. הדרך עוברת בבוסתן ישן ומשוקם שמדגים את שיטות העיבוד של החקלאות ההררית המסורתית וכן ליד מבנה המבטשה שבאמצעותה עיבדו יהודי צפת את הצמר לתעשיית האריגים ששגשגה בה במאה ה-16.
בריכות שכווי הצלולות הן מקום מושלם לעצירה ארוכה שכוללת טבילות מרובות – והן מציינות גם את קצה המסלול. מכאן החזרה לנקודת ההתחלה היא בעקבות הסימון השחור שעובר לאורכו של נחל מירון – וחזרה למעלה במפגש עם השביל האדום בסמוך לעין יקים. בצמוד לשמורה חניון לילה מוסדר שבו ניתן להקים אוהלים (בתשלום).
הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
מעיינות וחורש ירוק בהרי ירושלים: יער עמינדב
יער עמינדב, המשתרע על פני כ-7,000 דונם ממערב לירושלים, הוא יצירה של קק"ל. עצי המחט מצטרפים אל עצי החורש הטבעי שבמקום ויוצרים יחד חגורה ירוקה שהיא השטח הפתוח המשמעותי ביותר העומד לרשות תושבי ירושלים. ביער ניתן למצוא, בין השאר, את האנדרטה המפורסמת יד קנדי, את אנדרטת קלידי הפסנתר לזכרו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין, חניוני דרך, אתרי עתיקות ומסלולי רכיבה. בתוך היער הוכשר "שביל המעיינות" – שביל שסימנה קק"ל בין המעיינות הנובעים במדרון הדרומי של הר עמינדב. השביל מתנהל במורד והוא מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.
מרחבת החניה של חורבת סעדים צועדים כמה צעדים מזרחה וליד חלקה קטנה של עצי הארז יורדים בדרך העפר (סימון ירוק). לאחר כ-100 מטר מגיעים לצומת. דרך העפר פונה ימינה וצבעה משתנה לכחול (מי שישוב ברגל מעין תמר יצעד בדרך הזו). יש להמשיך בשביל המסומן ירוק.
22 צפייה בגלריה
עצי ארז מסמנים את תחילת מסלול שביל המעיינות ביער עמינדב
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
22 צפייה בגלריה
אפשר גם באופניים - שביל המעיינות ביער עמינדב
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
נצעד בין טרסות יפות – עדות לחקלאות הררית קדומה. לאחר כחצי קילומטר נגלה סדרה של מערות קטנות חצובות בסלע צהבהב ורך, שמתוכן יוצאות ניקבות בנויות בחלקן. ליד המערה הראשונה אף נמצאת אבן ובה חצובה מעין שוקת עגולה, ששימשה להשקיית עדרי צאן. מי המעיינות נאספו לשתי בריכות הבנויות משמאל לשביל. אחת הניקבות, שאורכה כ-15 מטרים, השתמרה היטב. היא יוצאת ממערה בדופן ההר, עוברת מתחת לשביל ויוצאת בצדו השני. זה המקום לשים לב לסלע הצהבהב - חוואר מתצורת מוצא – סלע שיוצר שכבה אטומה העוצרת את מי הגשם המחלחלים בשכבות הסלע שמעליה.
השביל ממשיך לרדת במדרון המיוער. כחצי קילומטר מעינות עמינדב מתעקל השביל ימינה וחושף את הנוף המרהיב של הרי ירושלים. למרגלות התצפית נראים מושב אבן ספיר ומעליו בית החולים הדסה עין כרם. מעבר לערוץ הגדול של נחל שורק נראים הר איתן וסטף, הר טייסים ויישובים רבים המנקדים את ההרים.
התחנה הבאה היא עינות עוזי – אלה הם שני מעיינות הנובעים זה בצד זה, בשולי היער. אחד המעיינות נובע בכל ימות השנה ומזרים את מימיו לבריכה נאה. מכאן ממשיכים על פי הסימון הירוק מזרחה, לצד גדתו הדרומית של ואדי יוסף – גיא גדול היורד הלאה מכאן לעין חנדק. הטרסות החקלאיות בגיא נשמרו בצורה נפלאה.
כ-300 מטר מעינות עוזי נובע עין תמר – מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן ז"ל, שנהרגה בשנת 1996 בטיול בבוליביה. המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דופנות הבריכה. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין בחללים עגולים קטנים החצובים בדופן המזרחי של הבריכה. חוקרים אחדים העלו את הסברה שהחללים הללו שימשו אתרים להשרצת דגיגים. אם כך הוא, יש להניח שהבריכה שימשה בתקופה הביזנטית כאתר גידול דגים. במקום נמצאו שרידים של מבנה ציבורי גדול מהתקופה הביזנטית, אולי כנסייה או מנזר.
עין תמר נובע כל השנה. אפשר לשכשך רגליים בבריכה וליהנות משני שולחנות פיקניק הניצבים בצל עצי אלון. מכאן שבים לנקודת המוצא במדרגות העולות אל השביל המסומן כחול.
המפלים שאליהם ברח דוד המלך: נחל דוד
שמורת עין גדי היא מהמיוחדות והמרהיבות בישראל. נווה המדבר עין גדי הוא הגדול בארץ והוא כולל את קניוני נחלים הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה, ואת המצוקים הנישאים ביניהם. יש בו מעיינות ומפלים ולמרגלות המצוקים, ביתם של היעלים ושפני הסלע, זורמים פלגי המים.
אחד המסלולים בשמורה הוא מסלול נחל דוד – שהוא אחד מהנחלים המרהיבים במדבר יהודה, וגם אחד הנחלים הקצרים – אורכו כעשרה קילומטרים בלבד. הנחל נקרא על שם דוד המלך, אשר ברח מפני שאול בין היתר גם לאזור עין גדי שבו זורם הנחל.
לאלו שבאים עם עגלות או מתקשים בהליכה, רשות הטבע והגנים הכשירה בנחל דוד שביל נגיש, המאפשר לכל אחד לצפות במפל ובבריכה התחתונה של נחל דוד. כעבור 400 מטר של השביל הנגיש כבר תוכלו לפגוש במפל הראשון ולהשתכשך במימיו. מכאן, המשך המסלול הוא ברמת קושי קלה-בינונית ומיועד למי שאינו מתקשה בהליכה.
בשלב מסוים במהלך ההתקדמות במעלה הדרך מתגלה בפני המבקרים מראה עוצר נשימה – שרשרת המפלים המרכיבים את החלק התחתון של הנחל, מהמפל הקטן שתושבי קיבוץ עין גדי משתמשים במימיו, ועד למפל דוד (המכונה לעתים גם "מפל שולמית") המרשים שגובהו 30 מטרים. בתחתית המפל שבשיא המסלול מצויה בריכה גדולה המתאימה לרחצה, ובצמוד לה אזור ישיבה מוצל מתחת למדף הסלע.
מי שמעוניין בטיול אתגרי יותר יוכל להמשיך מכאן אל המסלול למטיבי לכת של נחל דוד עליון. המסלול ממשיך מכיוון מפל דוד במעלה ההר לכיוון מעיין שולמית ומערת דודים המרהיבה - מערה קטנה ואינטימית שעוטה על קירותיה צמחי שערות שולמית, המטפטפים מים ללא הרף. לאורך המסלול יש אפשרות להיכנס למעיינות ולבריכות, ולצפות בנוף מהפנט של ים המלח.
הטיול אל מערת דודים מוגדר בינוני-קשה ואינו מתאים לילדים קטנים. הטיול כולל הליכה בשביל תלול וירידה במצוק באמצעות דרגיות ברזל. השבילים בנחל דוד משולטים היטב ואינם מסומנים בסימון שבילים צבעוני בשטח. מומלץ לשלב במסלול גם את שרידי המקדש הכלקוליתי שנמצא בקרבת מקום, וכן את מעיין עין גדי שלידו ניתן להתרשם מבריכות האגירה העתיקות ומטחנת הקמח.
פורסם לראשונה: 07:37, 01.07.22
