אל המעיין עם אסף קמר
(צילום: שמיר אלבז, משה מזרחי)
חם היום, והילדים בחופש, זמן נהדר לחפש מקום נאה ומרענן לטבול בו בחיק הטבע. הפעם יצאתי לעין אביאל – חלק מאפיק נחל תנינים הזורם ברמות מנשה. בשבתות המקום הומה אדם, וטרקטורונים ורכבי שטח רבים הורסים את האווירה, אך באמצע השבוע מדובר בפינת חמד שמומלץ לבקר בה.
נפגשתי בשטח עם בועז בר-שי, מדריך טיולים ומשורר, שסיפר על המקום: "עין אביאל זו נביעה מיוחדת לאורך נחל התנינים, מעיין שכבה קטן שנכנס ישר לתך הנחל. עכשיו המקום מזכיר במעט את ימי הזוהר שלו מלפני 100 שנה, כשהוא היה נחל גדול וזורם ואפילו היו בו תנינים, הפעם האחרונה שראו פה תנין הייתה ב-1912.
"אתם יכולים לבוא ולראות את הנחל, שיקמו אותו, סידרו אותו יפה, נופי הטבע עם הקנים הם חוויה יוצאת דופן".
בר-שי הזכיר את השיר "נחל התנינים" שכתב אהוד מנור על המקום ואף זימר את הפזמון:
"התזכור את השמיים
שטיילו על פני המים,
את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף?
התזכור שירי ירח
וחצב בודד פורח,
את המחצבה שהתעטפה באור כסוף?"
כשמדברים על עין אביאל מזכירים תמיד את "המפלון הנסתר" שנובע מתוך מערת קנים, כבודו במקומו מונח, אך מבחינתי הדבר המהנה ביותר הוא לחפש פינה משלך, שבה תוכל לשבת עם אבטיח ושתייה, לשים את הרגליים במים ולתת לדגים לעשות לך מסאז'. יש הרבה מקומות שאפשר "להיעלם" בהם בעין אביאל, וזה מה שאני הכי אהבתי במקום.
איך מגיעים? נווטו בווייז אל "עין אביאל" והוא יוביל אתכם אל חנייה ליד הנחל. המפלון הנסתר נמצא מול תחנת השאיבה של מקורות, כ-30 מטרים מזרחית לצינור כחול שחוצה את הנחל. הכניסה חופשית.
