כמעט שבוע עבר מאז שכביש 171 שמוביל לאתרי טיול פופולריים וחשובים בנגב נסגר במפתיע לתנועת אזרחים על פי החלטת המועצה האזורית רמת נגב, שהסירה מעצמה את האחריות לתחזוקתו – ועדיין לא נמצא לנושא פתרון. מדריכי טיולים ששוחחו עם ynet מספרים כי נאלצו לבטל סיורים שנקבעו לחגים, מה שגורם להם נזק כספי של עשרות אלפי שקלים. בחברה להגנת הטבע זועמים על ההחלטה ובוחנים לעתור לבג"ץ.
ביום שישי, נזכיר, פורסם ב-ynet כי מטיילים שנסעו בכביש – שמוביל אל אתרים כמו בורות לוץ, הר רמון ונחל ניצנה, וכן מקשר בין כביש 40 לכביש 10 (כביש הגבול עם מצרים) – הופתעו לגלות שלט חדש ולפיו "הכביש מסוכן והנסיעה אסורה פרט לרכב צה"ל ומערכת הביטחון". על סגירת הכביש החליט ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון, שנעזר בחוות דעת מקצועית של מהנדס תנועה והסביר כי "הכביש הזה משובש ומסכן את הנוסעים בו, והמדינה לא מוכנה לקחת עליו אחריות".
דורון, שלדבריו מתמודד עם תביעות של אזרחים שרכביהם ניזוקו במהלך נסיעה בכביש שנסלל לפני יותר מ-40 שנה, סבור כי מי שצריך לקחת אחריות על תחזוקת הכביש הוא משרד התחבורה, או משרד הביטחון מאחר שמדובר בכביש שמלבד אתרי טיול מוביל גם אל הבסיס הצבאי בהר חריף שעל גבול מצרים. משרד הביטחון מצידו מעביר אחריות אל משרד התחבורה, ואילו משרד התחבורה טוען כי מאחר שאין לאורך הכביש יישובים ו"התנועה בו דלילה והוא מיועד בעיקר לצרכים צבאיים ולצרכי תיירות, הוא אינו נכלל בקריטריונים של תחזוקה על ידי חברת נתיבי ישראל – והתחזוקה מוטלת על הרשות המקומית, גורמי הביטחון או משרד התיירות". משרד התיירות, מצידו, החליט לא להתערב בנושא.
ובזמן שהרשויות השונות זורקות את האחריות מיד ליד, מי שנפגע הוא כמובן "האזרח הקטן". גלעד קרטון, מייסד מיזם התיירות "בראשית טיולי מדבר", כבר נאלץ לבטל טיול מאורגן של קבוצה של עשרה מטיילים שנקבע לראש השנה בהר עריף. "זה טיול שנסגר כבר לפני חצי שנה, שריינו שני ג'יפים צמודים, מעטפת לוגיסטית ואוהלים, הזמנו ארוחות. עכשיו בשביל להוציא את הטיול הזה אני צריך לחשוב אם להיות עבריין ולנסוע ב'אין כניסה' – אבל אז אני בבעיה גדולה מבחינה ביטוחית", הוא מסביר בשיחה עם ynet. "אני מפסיד מהביטול הזה הרבה מאוד כסף, בערך 14-13 אלף שקל. זה הגיע בלי שום התראה, אני מאוד מקווה שיימצא פתרון וכולם יירדו מהעץ".
ד"ר חיים ברגר, מנהל "נגב ספארי" – מיזם מסעות תוכן במדבר, נחשב למוביל העיקרי של טיולים מאורגנים אל הר כרכום, והנסיעה לשם עוברת דרך כביש 171. "זה ציר מאוד חשוב לעסק שלי, וברגע שיש שלט שאומר שאסור לי להיכנס זה יוצר לי בעיה. אז החלטתי לעצור את הפעילויות באזור וביטלתי את ההרשמה – גם לטיולים בסוכות וגם לטיולים בחנוכה. ברגע שהאפשרות להוציא את הטיולים האלה בספק, אני לא יכול להשאיר אותם פתוחים להרשמה". להערכתו של ברגר, הוא יפסיד בעקבות סגירת הכביש לפחות 100 לקוחות: "זה גורם לי הפסד כספי של 70-60 אלף שקל. זה עוגן כלכלי רציני עבורי, אני לא עסק ענק. בסך הכל ארבעה ג'יפים וכמה מדריכים".
ברגר מותח ביקורת חריפה על ההחלטה של ראש המועצה: "הוא ירה לנו ברגל, עם כל הכבוד לוויכוחים שלו עם משרדי הממשלה. הוא בחר דרך לא נכונה לפתור את הסוגייה, ונלכד בתוכה. שנים לקח לנו לבנות לאזור דימוי חיובי והשקענו מאמצים אדירים במיתוג התיירות המדברית, קמפיין 'Negev Friendly Desert' שהובלנו לא רק בארץ, אלא בכל העולם. אז מה 'Friendly' (ידידותי) בדבר הזה? מערב הרמון זה אחד האזורים היחידים בנגב שהיה פתוח לגישה חופשית של מטיילים כי אין בו שטחי אש, ועכשיו פשוט סגרו את כולו באופן גורף. זה פשע תיירותי, גם ככה אין פה יותר מדי מקורות הכנסה. אין הייטק, יש חקלאים ויש תיירנים".
מדריך הטיולים נעם שלו ממצפה רמון, המוכר גם כ"איש העקרבים", לא מציע ללקוחותיו סיורים באזור מאז שנודע על הצבת השלט החדש. "ברור שזה לא יהיה חכם מצדי לסגור עכשיו סיורים לאתרים כמו פסגת הר רמון וקו K, וזה מבאס כי הם מככבים באתר שלי. ברגע שהרשויות מציבות שלט שאין מעבר, כמורה דרך אחראי אני צריך לקחת את זה בחשבון".
לדברי שלו, "אם יקרה עכשיו מקרה לא נעים, כמו מישהו שיירד מהרכב וימעד – הדבר הראשון שישאלו אותי במשפט התביעה זה 'לא ראית את השלט שאוסר להיכנס?'. אני לא יכול לדעת אם השופט יחליט שזה היה לא סביר ולא מקצועי להתעלם מהשלט. השיקול ההגיוני והמבאס יהיה להימנע מכביש 171, דה-פקטו הטילו לנו סגר על המרחב הזה".
"למה עושים ממני עבריין?", תוהה שלו. "בנאדם מנסה להתפרנס, והם משחקים 'העבר את האחריות'. יש פה מדינה עם אזרחים שמשלמים מסים. איך אני אמור לעבור את החגים עכשיו? לחתוך סיורים ולבטל הזמנות כי יש שלט? בעונה החמה אני 'איש העקרבים' ממצפה רמון – ובחורף, כשהעקרבים הולכים לישון, יש סיורים אחרים שמותאמים לחורף – אבל עכשיו גורנישט. אין. קשה לתאר את ההלם".
על אף הפגיעה הקשה בתיירני האזור, שר התיירות יואל רזבוזוב סירב להתייחס לנושא בעקבות פניית ynet, והפנה לתגובה רשמית של משרד התיירות ולפיה: "תחזוקת כבישי ישראל אינה בסמכות ואינה באחריות משרד התיירות".
ביטולים גם בחוגי הסיירות, חשש לטיולי בית ספר
סגירת הכביש גרמה גם ללביא זמיר, מנכ"ל חוגי הסיירות של קק"ל, לחשב מסלול מחדש לקראת החגים. "יש לנו מסעות מתוכננים לסוכות באזור עם מאות בני נוער, והתחלנו עכשיו לשבת על תוכנית חלופית", הוא מספר בשיחה עם ynet. "אז יש כל מיני שמועות שלא תהיה אכיפה, אבל מה, אני אגיד לנהג אוטובוס לנסוע ב'אין כניסה'? אני לא יכול להסתכן".
לדברי זמיר, "משרד התחבורה אומר שזה לא מעניין אותו, וכולם שותקים. אני לא רואה שמישהו לוקח על הנושא הזה בדל של אחריות, וזה מצב מאוד מתסכל. אנחנו צריכים להיאבק על זה, כי בתחושה שלי, מקומות שנוותר עליהם עכשיו – יישארו סגורים לנצח".
גם בחברה להגנת הטבע זועמים על המהלך. במייל פנימי שהפיצה מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן, ותוכנו הגיע לידי ynet, נכתב כי כביש 171 הוא "שער הכניסה לחבל ארץ נרחב, וסגירת הכביש משמעה שאין איך להגיע להר רמון, בורות לוץ, נחל אלות וכל המרחב הענק הזה. מאחר ואין גישה אחרת לשם – זה אומר שלא ניתן יהיה לקבל אישור של משרד החינוך באמצעות לשכת תיאום טיולים וחדר מצב".
במכתב ציינה האן כי קיימה היוועצות ראשונית עם אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית בחברה להגנת הטבע, "על האפשרות להגיש עתירה. ראש המועצה פועל בסמכות, אבל אפשר לאתגר את הסבירות של המהלך, שהוא דרסטי, או כל טיעון אחר. נראה כי נדרש מאיתנו לצאת למאבק".
ובתוך כך, מטיילים יזמו עצומה אינטרנטית שעליה כבר חתמו מאות אנשים – וקוראת לביטול סגירת הכביש. "הקביעה שהכביש הינו כביש מסוכן היא שגויה ולא מדויקת", נכתב בעצומה. "בכביש ישנם מספר בורות קטנים שניתן בקלות לעקוף אותם. במקום לטפל בבורות אלו ו/או לשים לפני הקטע שהוא בעל סיכון – שילוט, הממסד, בדמות מועצה רמת הנגב, מחליט לסגור את הכביש למטיילים רבים לפני תקופת החגים. וכל זו תוך מאבקי כוחות בין גופים ומוסדות, על גבנו וחשבוננו".
