מטיילים שהגיעו ביום שישי לעין חרדלית שבשמורת נחל כזיב נדהמו לגלות אשפה רבה שהושארה במקום. בתיעוד שצילם עידו מאירוביץ ניתן לראות כלים חד-פעמיים רבים שמטיילים השאירו בשטח, וכן שאריות מדורה. את התיעוד שלח מאירוביץ אל רשות הטבע והגנים, ששלחו פקחים לנקות את המקום. על פי הרשות, יותר מארבעה קוב וחצי של אשפה נאספו ופונו מעין חרדלית.
חשוב להדגיש כי בשמורות טבע רבות אין פחי אשפה - מתוך כוונה שהמטיילים לא ישאירו אשפה בשטח, אפילו לא בתוך הפחים. אם היו בשמורות פחי אשפה, חיות הבר היו מחטטות בהם - והן עלולות למצוא את מותן עקב חנק או הילכדות בקופסאות פלסטיק ושימורים, כפי שקורה ומתועד לא פעם. כמו כן, מטבע הדברים, לא ניתן לספק שירותי ניקיון ופינוי אשפה תדירים בשמורות טבע שבשביליהן אין גישה עם רכב.
ברשות הטבע והגנים אומרים כי "מעבר לפגיעה הנופית ופגיעה בחוויית הביקור של המטיילים באזור, פסולת שמושארת בשטח הופכת למפגע סביבתי ואקולוגי הפוגע במעיינות, במיני הצמחים ובחיות הבר באזור. בטבע הפתוח ובמיוחד בשטחים פתוחים שבהם אין שירותי ניקיון ופיקוח באופן שוטף ותדיר על הציבור לגלות אחריות ומחויבות רבה יותר לקחת את הפסולת יחד עימו בתום הביקור ולא להשאירה בטבע הפתוח. רק ככה ניתן לשמור על הטבע בריא ויפה".
עין חרדלית הוא אחד מהמעיינות הגדולים שמהווים את מקורותיו של נחל כזיב. המקום מהווה מוקד טיולים משמעותי בגליל המערבי ובצפון כולו, ומושך אליו עשרות אלפי מטיילים בכל סוף שבוע.
במשך הדורות היו מי עין חרדלית מנותבים באמצעות תעלות ואמות מים לשימושי חקלאות ותעשיות מסורתיות כמו טחנות הקמח שנבנו באפיק נחל כזיב ואף "מפעל הסוכר הצלבני" באחוזה הפיאודלית מנואט, ששרידיה נמצאים כיום באתר הארכיאולוגי חורבת מנות הסמוך לנחל - ובה ייצרו במאה ה-12 סוכר מקני סוכר. עד 1948 הובילה תעלה מים מהמעיין אל כפר הדייגים הערבי א-זיב, במקום שבו נמצא כיום הגן הלאומי אכזיב.
עד לפני כעשור, מי המעיין אף נשאבו על ידי "מקורות" במטרה לספק מי שתייה ליישובי האזור. אולם, בעקבות רצף של שנות בצורת, בחורף 2017 המעיין כמעט שהתייבש. למרבה השמחה, החורפים הגשומים שהגיעו לאחר מכן הפכו אותו שוב לשופע מים.
כדי להגיע למעיין היפה, פונים מכביש 70 מזרחה אל כביש 8911 ויוצאים ממנו אל כביש 8913 לכיוון המושב עבדון. לפני שהכביש חוצה את הנחל, מצד ימין תבחינו בכביש משובש ועליו סימון שבילים ירוק המוביל מזרחה. פונים לכביש זה ונוסעים כקילומטר עד שמגיעים אל תחנת השאיבה של "מקורות" – ושם חונים.
מתחנת השאיבה הולכים מזרחה 5 דקות ברגל על שביל כורכר נוח עד שמגיעים אל הנחל. מכאן ניתן להמשיך על השביל ולערוך גיחות למים, או לצעוד כ-800 מטרים בתוך הזרם וה"מיני ג'ונגל" שיוצרת הצמחייה שסביבו עד לבריכה העמוקה שניזונה מהצינור שמשיב את מי המעיין אל הנחל. כדי לשוב לרכב חוזרים דרך השביל הירוק.
רק זכרו: שמרו על הניקיון וקחו את כל האשפה איתכם!
