בדרך לאנטרקטיקה מטיילים בארגנטינה
מקולוביה המשיך סער לבואנוס איירס ולאחר מכן לאושואיה, העיר הדרומית בעולם. לאחר שקנה כרטיסים להפלגה ליבשת השביעית, הוא התפנה לצאת לטרקים. משוחרר באמריקה, פרק 10
לפרקים הקודמים - הקליקו
דיברתי עם איוון, חבר ארגנטינאי שהכרתי במחנה בטקסס שבו הדרכתי בקיץ, וקבענו להיפגש בבואנוס איירס. איוון לקח אותי לאכול במסעדה טובה שם הגישו לנו סטייק במשקל של חצי קילו, לא משהו יוצא דופן בארגנטינה.
בבואנוס איירס גם הצטיידתי לקראת הטיול בפטגוניה, חבל ארץ שמתשרע בתחומן של ארגנטינה וצ'ילה וכולל בתוכו הרים, לגונות, קרחונים ושלל טרקים מרהיבים. בשביל לחוות את כל זה צריך מעיל טוב, וחשוב שיהיה נגד מים. בלי הרבה התלבטויות קניתי מעיל איכותי שלימים הפך לחבר הכי טוב שלי והציל אותי מגשמים ומסופות שלגים רציניות.
בערב יצאתי לרקוד במסיבות המפורסמות של הבירה הארגנטינאית שנחשבת לעיר עם חיי לילה תוססים. ביקרתי בשכונות המפורסמות – "לה בוקה" ו"פאלרמו" והכרתי אנשים מכל העולם שעושים את דרכם לחבל פטגוניה, שם הקיץ חל בנובמבר והתנאים נוחים לטיול לעומת החורף הקפוא.
בבואנוס איירס גם פגשתי בפעם הראשונה ישראלים שמגיעים ל"גל העולה", בניגוד אליי שטיילתי ב"גל היורד". מה ההבדל? הגל העולה הוא בעצם מסלול הטיול שנע מדרום צפונה ביבשת אמריקה - מארגנטינה, צ'ילה וברזיל ומתחיל בין החודשים נובמבר לינואר. לעומת זאת, הגל היורד נע מצפון לדרום - מקולומביה, אקוודור ופרו אל בוליביה וממנה לברזיל, ארגנטינה או צ'ילה.
התחברתי לשלושה ישראלים - ליאור, עדי ואלון. אכלנו ארוחת בוקר בהוסטל, שכללה כמובן ריבת חלב - הממרח שתמצאו בכל מקום בארגנטינה - נוטלה, פירות, חביתה, וקפה. לא תמצאו בדרך כלל ירקות בארוחת בוקר בדרום אמריקה. בזמן שאכלנו שמענו רעש של המון אנשים ומוזיקה מחוץ להוסטל. יצאנו לרחוב ולהפתעתנו גילינו שמצעד הגאווה של בואנוס איירס עובר בדיוק ליד ההוסטל. בלי לחשוב פעמיים נכנסנו לתוך ההמולה וצעדנו עם כולם.
איזו הקלה, עכשיו אני יכול להתחיל לטייל באושואיה. הייתי שם כבר שבוע, אבל לא יצאת אפילו לטרק אחד. יש המון אטרקציות באזור, בהן טרקים שנמשכים בין יום אחד לעשרה ימים (לקשוחים בלבד). בפארק הלאומי Parque Nacional Tierra del Fuego יש ארבעה מסלולי טיול שנקראים בפשטות 3,2,1 ו-4.
"הלגונה הקפואה" הוא טרק נוסף עם נוף יפה מאוד שבסופו מגיעים, כמו ברוב הטרקים בפטגוניה, ללגונה. בקיץ, הלגונה לא קופאת והמים שלה בצבע ירקרק מרהיב. אם תרצו לאתגר את עצמכם, צאו ל"טרק הכבשים" שנמשך בין יומיים לשלושה ועובר בוודאיות והרים.
פגשתי חברים שהגיעו מבואנוס איירס ויחד שכרנו אוהל ויצאנו לפארק הלאומי של אושואיה לטרק של יומיים במסלולים 2 ו-4. טרק 4 הוא הקשה מבין המסלולים בפארק. הוא עובר ברובו בתוך יער ומגיע לקראת סופו לפסגת הר. העלייה לפסגה תלולה וקשה, אך משתלמת עם תגמול של תצפית פנורמית על לגונות בכמה צבעים.
טיילנו גם בלגונה הקפואה, אבל ויתרתי על סיור פינגווינים שהיה יקר, ידעתי שעוד אפגש עם היצורים החמודים האלה בקרוב, באנטרקטיקה.
המשך בשבוע הבא.
סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק .
לפנייה לכתב/ת 
