טיילתי באיסלנד בחורף וחזרתי עם התמונות המדהימות האלה
כשדן ויץ, צלם חובב וטייל מכור לאתגרים, טס לאיסלנד הוא היה היחיד מבין נוסעי המטוס שלא המשיך בקונקשן לאמריקה. באותו רגע הוא הבין: הגעתי למקום הנכון
בכל פעם שיש יומיים גשם בארץ והכותרות הראשיות מכריזות "סערה" - כמעט כמו כולם, אני מתרגש. אבל בישראל חורף תמיד בא והולך מהר, ובואו נודה, החורף בחלק הזה של העולם (דרום מזרח הים התיכון) הוא תענוג לאוהבי קיץ עם טמפרטורות של יותר מ-20 מעלות בחודש פברואר.
לכתבות מעניינות נוספות היכנסו לפייסבוק של ynet חופש
מי גר שם? כ-350 אלף איש, פחות מאוכלוסיית תל אביב. כ-120 אלף מהם מתרכזים בעיר הבירה רייקיוויק. מבחינת הגיאוגרפיה, איסלנד היא המקום היחידי מעל פני המים שבו שני הלוחות הטקטונים - האירופי והאמריקני - מתנגשים ומתחככים זה בזה ויוצרים את היופי הדרמטי של האי. בקיץ הימים ארוכים. רוב האי ירוק, ללא שלג ושופע בעלי חיים. בחורף האי ברובו קפוא. אגמים ונהרות, הרים שלמים, הכל נאחז על ידי הקרח.
נסיעה בשיא החורף לאיסלנד, שהוא מקום די משוגע ויוצא דופן, כדי לחוות ולתעד את הטבע במלוא עוצמתו, בשילוב עם אהבה לצילום, יוצר חיבור מעולה שמבטיח חוויה ייחודית.
מה אורזים? זה לא חורף אורבני של עיר בירה עם שופינג ומסעדות. הולכים לטבע, אז רשימת הציוד לטיול כוללת מגפיים (רציניות מגומי, כמו של דייגים) דוקרנים שמלבישים עליהן כי הכל קפוא, ביגוד תרמי base layer, מכנסיים עמידות למים ורוח, פליז עבה, מעיל פוך רציני, כפפות למזג אוויר קיצוני, כובע צמר ובגד ים (כן, כן). בגלל שבדרך כלל אין לי צורך במגפיים ודוקרנים, כמובן שהייתה כאן הצטיידות מסויימת לפני הטיול, ובדיעבד אני יכול להעיד שהכל היה שווה ושמיש ביותר.
דרכי ההגעה כיום כוללות טיסות ישירות לאיסלנד מתל אביב עם חברת wow air, מה שכמובן מקל ומוזיל את ההגעה. מתברר שהחברה עם המטוסים הסגלגלים בעיקר מעבירה אנשים לצפון אמריקה דרך האי. כשהגעתי לביקורת דרכונים הבנתי שאני הנוסע היחידי מבין 230 נוסעי המטוס שאכן נשאר במקום ולא ממשיך בטיסת המשך. מבחינתי, לגמרי אינדיקציה ראשונה לכך שאני במקום הנכון, בזמן הנכון.
לקראת הנחיתה הבנתי קצת יותר טוב מדוע שם המקום הוא ICE LAND, כשהקרקע נגלית לאחר הנמכת המטוס בין שכבות העננים, כל מה שניתן לראות זה רק מראה של נוף לבן, קפוא, מושלג, יפהפה.
משם, במשך שבוע ביליתי במחיצת שלושה צלמים חובבים מארה"ב וקנדה, ומדריך ישראלי - הצלם ארז מרום. עם נהג מקומי ורכב קשוח במיוחד יצאנו לטיול בין כמה מקומות מעניינים. הדרך ממש לא הייתה קלילה. סופות שלגים ורוחות באו והלכו, לא בכל המקומות שעצרנו בהם היו תנאים לצילום וההתמודדות עם הטבע הרגישה יותר מאתגרת.
לפנייה לכתב/ת 
