ואז הגענו לגן עדן
אחרי שסער וחבריו סיימו את דרך קרטרה אוסטרל הם הגיעו לברילוצ'ה שבארגנטינה, אכלו המון סטייקים ושוקולד, יצאו לטרק, חזרו, ופשוט לא רצו לעזוב. משוחרר באמריקה פרק 16
שלושה שבועות של טרמפים ושינה באוהלים הסתיימו עם סופה של דרך קרטרה אוסטרל שנמשכה יותר מ-1,000 קילומטרים. התפצלתי מהבנים שטיילתי איתם וקבענו שניפגש בהמשך בעיר ברילוצ'ה שבארגנטינה.
לפרקים הקודמים - הקליקו
נסעתי לאל בולסון, עיירת היפים עם אווירה רגועה. במהלך שוטטות בשוק ראיתי אבן בצבע כחול כהה שהזכירה לי את השרשרת עם אבן האופל שקניתי לאחותי הקטנה ליום ההולדת הקודם. אני ואחיותי - הגדולה והקטנה - בקשר מצוין ובמהלך הטיול מאוד התגעגעתי אליהן. ביקשתי מאמן השרשראות שיכין לי שרשרת עם האבן הכחולה שתמיד תהיה עליי, וכך אוכל להרגיש קרוב לאחותי למרות המרחק הרב.
ענדתי את השרשרת והמשכתי לחווה האיטלקית - הוסטל עם חצר גדולה. מאחד העצים משתלתל בד טיסו שמשמש לתרגילי אקרובטיקה. בחנתי את כישוריי והאמת שהצלחתי לא רע. היה גם סוס לבן שהסתובב חופשי בחצר. בהוסטל פגשתי את זיו, ישראלית שעשתה עלייה מאמריקה כדי לעשות צבא כחיילת בודדה ולאחר מכן נשארה לגור בישראל.
לאחר כמה ימים בעיירה נסעתי עם זיו לברילוצ'ה. איזו עיר! בשר, שוקולד, ואז שוב בשר ושוב שוקולד ושוב בשר. אני זוכר שאחותי הגדולה סיפרה לי עם ניצוץ בעיניים על האוכל הטוב, הבשר האיכותי ביותר בעולם, השוקולד שלא נגמר, הנופים שמקיפים את העיר, חיי הלילה, קשה שלא להשתקע במקום כזה, אז נשארתי שם חודש.
בשלב הזה בטיול, אחרי הרבה זמן שלא אכלתי במסעדות כדי לחסוך בעלויות, החלטתי שכאן אין סיכוי שאני מתקרב לסופרמרקט. פה, בברילוצ'ה, אני אוכל כל יום בחוץ. לא איכפת לי להשמין, ואת הכסף שהרווחתי בשביל הטיול שווה להשקיע גם בבלוטות הטעם. רק קפצתי פעם אחת לסופרמרקט כדי לראות את הבשר שמוכרים שם – ונדהמתי. והשוקולד? לא נגמר. ריח השוקולד ברחוב ישאב אתכם אל תוך חנויות השוקולד והגלידריות, שבהן תוכלו למצוא כל דבר שרק תוכלו לדמיין.
שמענו על טרק מדהים בשם "פריי וג'ייקוב". אחרי שבדקנו את המסלול, מזג האוויר, קנינו מפה ואוכל ונרשמנו ב"קק"ל של ברילוצ'ה", אכלנו סטייק אחרון לפני שלושת ימי הטיול שציפו לנו. לא דמיינתי כמה כיף זה יהיה. הטרק מחולק לשלושה חלקים: היום הראשון - הליכה במסלול בדרגת קושי בינונית. מזג האוויר היה חם מאוד והקשה על ההליכה. מזל שלקחתי את מקלות ההליכה שלי, הרגשתי כאילו נוספו לי שתי רגליים.
לאחר שלושה ימים של הליכה מרובה ומאמץ, וכיף שלא נגמר עם הרבה חוויות וצחוקים, הגענו בחזרה לברילוצ'ה, ולאחר מקלחת טובה הלכנו לאכול "סטייק אחרי טרק". אחרי כמה ימים נרשמתי עם חבר לקורס ספרדית. חשבנו לעצמנו שאנחנו רוצים להישאר כמה שיותר בברילוצ'ה והקורס היה תירוץ מצוין לעשות זאת.
בברילוצ'ה יש אוטובוס מיוחד שמקיף את העיר ועוצר בכל קילומטר באטרקציה אחרת. בקילומטר ה-17, לדוגמה, אפשר לטפס לעמדת תצפית מרהיבה מדהימה שצופה על העיר והאגמים שמקיפים אותה. בהמשך, תוכלו להגיע למלון ז'או ז'או, המפואר והמפורסם. ביררנו פרטים על הספא במקום ונתנו לנו להיכנס למתחם הבריכה שנשפכת לנוף ההרים הירוקים. אחרי סיבוב קצר חזרנו להשלים את שיעורי הבית בקורס הספרדית.
המשך בשבוע הבא
סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק .
לפנייה לכתב/ת 
