מסע אל נוף ילדותו של ליונל מסי
כשמזכירים את השם ליונל מסי מיד חושבים על ברצלונה, אך את צעדיו הראשונים בחייו עשה הכוכב הארגנטינאי בעיר הולדתו רוסאריו. מבית ילדותו, דרך הבר המשפחתי ועד למגרש הכדורגל שבו הבקיע את השערים הראשונים - מה מחכה למעריצים שעולים לרגל, ולמה הם עלולים להתאכזב
רגע לפני בעיטת הפתיחה טלוויזיית הפלזמה עדיין דלקה ללא קול על ערוץ ששידור משחק טניס, ולא על הערוץ ששידר את המשחק של ברצלונה. המקום: בר מסעדה כמעט ריק, בבעלות משפחתו של כוכב הכדורגל ליונל מסי, בעיר הולדתו רוסאריו שבארגנטינה.
הרמז היחיד לייחוס של המקום היו כמה תמונות של מסי שנתלו על הקירות. נראה שלאיש לא היה איכפת מהמשחק עד שזוג שנכנס למקום בחיפזון ביקש מהמלצר להחליף ערוץ. הסטודנטים הצעירים מגרמניה חסכו כסף במשך חודשים כדי לעלות לרגל לעיר הולדתו של אלילם. בשלב הזה של טיולם הם כבר היו קצת מאוכזבים: הם לא ראו פסלים של מסי, שילוט עירוני שקשור בתולדות חייו או מוזיאונים שקשורים בתולדות חייו. כלום.
"נראה שלי יש יותר רגש כלפי מסי מאשר תושבי רוסאריו", אמר אושין גהאריבי, בן ה-32, בזמן שצפה במשחק לצד חברתו לנה וגנר בת ה-23 שלבשה חולצת כדורגל עם שמו של מסי והספרה 10 על הגב. "מסי הוא כוכב כל כך גדול ממקום כה קטן", אמר גהאריבי. "איך אפשר לא להעניק לו את ההכרה שלה הוא ראוי".
זו תעלומה שאינה ברורה לרבים. בפורטוגל עשו כבוד לכריסטיאנו רונאלדו וקראו על שמו שדה תעופה בעיר פונשל שבאיי מדיירה שבהם נולד; בעיר סנטוס שבברזיל יש מוזיאון שמוקדש לפלה ובפילדלפיה מוצב פסל בדמותו של המתאגרף רוקי בלבואה, שהוא בכלל דמות בדיונית שמגלם סילבסטר סטאלון. אז מדוע נראה שלרוסאריו ישנה מערכת יחסים אמביוולנטית עם הכדורגלן המפורסם בעולם?
רבים בעיר מאמינים באותן התיאוריות שניתן לסכם בנקודות הבאות: רוסאריו היא עיר שחולה על כדורגל, אבל מפולגת ביריבות עזה של שני מועדנים אהובים; ההשוואה לדייגו ארמנדו מראדונה, והתפיסה שכל מה שאינו ניצחון הוא חסר ערך. במשך שנים שבהם זכה בתארים עבור מועדון הכדורגל של ברצלונה, השחקן שנחשב אולי לטוב בדורו לא הצליח לזכות בגביע עולמי עבור ארגנטינה, כפי שעשה מראדונה ב-1986. המונדיאל הקרוב ברוסיה, שבמהלכו יחגוג מסי יום הולדת 31, עשוי להיות ההזדמנות האחרונה שלו.
רוסאריו, אשר שוכנת על הגדה של נהר פרנה, היא העיר השלישית בגודלה בארגנטינה וממוקמת כ-290 קילומטרים צפונית-מערבית מבואנוס איירס. היא ידועה כמרכז חקלאי, עיר הולדתו של המהפכן צ'ה גווארה ובית חרושת לכמה מהכישרונות הגדולים ביותר של ארגנטינה בכדורגל. אבל עבור העיר יש רק שני מועדוני כדורגל שנחשבים – רוסאריו סנטרל וניואל'ס אולד בויס, יריבתה הנצחית והמועדון שבו מסי שיחק בילדותו.
להשאיר מכתב בבית שבו מסי גדל
"ברוסאריו אתה נושם כדורגל בכל מקום, אבל, באופן מסקרן אין באוויר את הריח של מסי", כתב גילאם באלגה באוטוביוגרפיה "מסי". לדבריו, נראה כאילו בעיר סבורים שהצבת תמונתו של מסי בכל מקום תהיה דבר גס. כששואלים את מסי מה הם הזיכרונות האהובים עליו, הוא משיב ללא היסוס: 'ביתי, שכונתי, היכן שנולדתי'".
בשכונת מעמד הפועלים לה באחאדה, השכנים מברכים זה את זה לשלום וילדים רוכבים על אופניים ברחובות צרים. כשהם הולכים לעבר השער החלוד של בית ילדותו של מסי, התיירים הגרמנים מתקשים להסתיר את האושר שמציף אותם. "היינו יכולים לנסוע לחוף בברצלונה, בתאילנד או באוסטרליה, אבל הגענו לכאן", אמרה וגנר. "זה שווה בגלל שאנחנו זוכים לראות את המקומות שבהם הוא גדל".
מסי מחובר באופן חזק לרוסאריו. המבטא שלו לא השתנה למרות שעזב את העיר לפני 18 שנים, והוא שב אליה לעיתים קרובות. בשנה שעברה הוא אפילו התחתן בעיר עם אהובת נעוריו.
"אני לא חושב שיש משהו נגד מסי", העריך פסל מקומי בשם סנדרו אלזוגארי, "אבל אולי יש פה עניין תרבותי שאנחנו צריכים לחשוב עליו ולהעריך אותו מחדש בנוגע לאנשים שמגיעה להם יותר הערכה". בסטודיו שלו שומר אלזוגארי מודל קטן של פסל בדמותו של לינול מסי. הוא הציג אותו לגורמים בעירייה לפני ארבע שנים, אך הם עדיין הם לא אישרו לו ליצור אותו ולהציב אותו בעיר.
מסי נולד ב-1987, שנה לאחר שמראדונה הוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל. במשך כל חייו משווים אותו למראדונה. "עבורנו, שטיפלנו בו, כואב לשמוע את הביקורת, ההשוואות למראדונה", אמרה אנדראה ליליאנה סוסה, אחת ממורותיו לשעבר של מסי.
ציור קיר של מסי בצעירותו מקשט את מועדון הצעירים של ניואל'ס אולד בויס, וזה גם הסימן היחיד לכך שמי שהיה חמש פעמים כדורגלן השנה של פיפ"א שיחק במועדון כילד.
"כשאנשים שואלים אותי לגבי סיורי תיירות בעקבות מסי זה מכאיב לי" ,אמר הקטור דה בנדיקטיס, האחראי על תחום התיירות ברוסאריו. דה בנדיקטיס אמר את הדברים כשהוא מחזיק בידיו עותקים של עלוני פרסומת לסיורים בעקבות מסי שמשרדו ניסה להוציא אל הפועל פעמיים, אך ללא הצלחה. משפחתו של מסי דחתה את אותן יוזמות מחשש לפגיעה בפרטיותו.