מיקונוס: למה כולם רוצים פיסה מהאי הזה?
בריכות "אינסוף" מפוארות, מלונות יוקרה, מסיבות חוף מושקעות, עיר שלא הולכת לישון - לכל אלה יש מחיר במיקונוס והוא גבוה. מאוד גבוה. אז למה בכל זאת האי מצליח להתעלות על עצמו מדי שנה עם יותר תיירים מכל העולם ובתוכם גם הישראלים? והאם אפשר לעשות אותו גם בזול? בדקנו
"פה זה לא יוון", אומר אחד המבלים על האי. מיקונוס הוא אכן חידה: מצד אחד זהו אי מקבוצת האיים הקיקלאדיים שבים האגאי ועל הנייר - אין ספק שהוא שייך ליוון. מצד שני, חוץ מהשפה היוונית, המקומיים - שרובם לא באמת תושבי האי ורק באים לעבוד כאן בעונה החמה, והבתים הלבנים עם התריסים הכחולים שהם שווי ערך לדגל מבחינת הסמליות - שום דבר לא יווני טיפוסי כאן.
כדי להבין מה גרם לאי הזה להפוך לסנסציה גדולה ומוקד משיכה של כל כך הרבה תיירים מכל העולם וכמעט הכפלה של כמות הישראלים מקיץ שעבר (כ-15 אלף) לקיץ הנוכחי (כ-25 אלף) - צריך לחזור קצת אחורה. אגב, אם אתם ממהרים להבין מה שווה באי ואיפה להיות או לא להיות אז עזבו את האחורה ופשוט תגללו קצת קדימה.
בשנות ה-70 החלו לגלות אותו בעיקר תיירים מבוגרים ותיירים המשתייכים לקהילה הגאה שחיפשו יעד שקט ומבודד. עד לא מזמן הוא היה גם שם נרדף לבירת המסיבות הגאות. אבל כמו כל דבר טוב שנשמר "בסוד" לאורך זמן - סופו להתגלות. ואז הגיעו העשירים מכל העולם אשר גרמו ליזמי נדל"ן ובעלי מלונות לבנות מלונות יוקרה מהמעלה הראשונה באי (שלא לדבר על היאכטות שעוגנות כאן).
עם כל מילות התואר שלו והשמות הנרדפים שהוא קיבל לאורך השנים, מילה אחת לא נפרדה ממנה והיא - יקר. זאת כנראה גם אחת הסיבות שבגללה "מיקונוס היא לא יוון". רבים מאיתנו כבר הספיקו לבקר לפחות פעם אחת במדינה וליהנות מהמחירים הזולים, בעיקר מאז המשבר הכלכלי הגדול שהחל ב-2010 - ממנו היא לא מצליחה להתאושש ממש - מה שמשאיר את יוקר המחייה שלה די נמוך. אז במיקונוס - זה לא הסיפור.
והנה מגיע שם נוסף שהאי קיבל עם הזמן, לפחות בקרב היוונים: "המונקו של יוון" - כך מתארים אותו מנהל אחד המלונות ונציגת משרד התיירות של האי, שלדבריהם הוא גם האי היקר ביותר מבין איי יוון (אחריו סנטוריני) ואולי גם מבין איי אירופה בכלל. עוד מספרת מריה מלשכת התיירות המקומית כי "אנשים בעולם מכירים יותר את מיקונוס מאשר את יוון - כיעד תיירותי".
להבדיל מאיתנו השכנים הישראלים, עבור תיירים ממדינות רחוקות כמו ארצות הברית, ארגנטינה, יפן וסין - הם פחות מבדילים איזה אי בים התיכון שייך למי ויותר זוכרים מי ביקר במיקונוס ויודעים שלשם הם חייבים להגיע. ואכן התיירים שמגיעים לכאן מפתיעים ומגוונים. "רוב התיירים שמגיעים למשל מצרפת ומאנגליה הם מפריז ומלונדון - כלומר אנשים ממעמד כלכלי גבוה עם כסף", מסביר מנהל המלון.
ובאשר לגאווה ישראלית, מנהל המלון ממשיך לספר כמה הוא אוהב שהתיירים הישראלים מגיעים לכאן. "האנשים בישראל אוהבים את אותה מוזיקה כמונו ובאותו ראש כמו היוונים. תל אביב - מיקונוס One Love (אהבה אחת)", הוא אומר בהתלהבות.
נתחיל עם המקום הידוע, אולי ידוע מדי, באי והוא הבר-מסעדה נאמוס (Nammos) שבחוף פסארו (Psarrou Beach). המקום, כמו יתר המקומות שתמצאו כאן ברשימה, מתעורר בעיקר בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לקראת שקיעה. אז הדיג'יי מגיע ומרים את הווליום ואיתו מגיעים המוני האנשים ומרימים את מצב הרוח במסיבת חוף עד לשעות הלילה המוקדמות.
מקום נוסף שהפך ללהיט האחרון הוא הסקורפיוס (Scorpios Beach) שנמצא בחוף פאראגה (Paragka Beach). גם כאן בדומה לנאמוס - אם אתם מחפשים מסיבות, יפים ויפות מכל העולם, סלבס מקומיים ואם יתמזל מזלכם אז גם לא רק מישראל - תגיעו לכאן באזור השעה 19:00. לפני כן החוף יחסית רגוע יותר. באותו חוף נמצאת גם סנטנה (Santanna) תחת אותו עיקרון של הסקורפיוס.
שני החופים האלו נמצאים בדרום מערב האי, לא רחוק יחסית מהעיר עצמה. חוף אחר למיטיבי לכת ובילויים נמצא במפרץ יפה שנקרא חוף פטלייה (Ftelia Beach). שם מחכה לכם מועדון אלמגוּ (Alemagou). בשעות היום מתפקד כמסעדת חוף עם אוכל, שתייה ומוזיקה רגועה יותר והחל משעות הערב המוקדמות הופך למועדון עמוס מבלים ותקליטנים מכל העולם. לפעמים המסיבות נמשכות גם עד היום שלמחרת.
מקום מומלץ נוסף וקצת פחות המוני מהראשונים הוא פרינסיפוטה (Principote) שבחוף פנורמוס (Panormos Beach). גם כאן - אותו עיקרון של חוף יפה, מיטות שיזוף איכותיות עם מזרנים עבים, מלצרים מסתובבים עם מגשי אוכל וקוקטיילים פוטוגנים, מוזיקה, שירותים מוסדרים ואווירה טובה. עלות שתי מיטות שיזוף ושמשייה בחופים הנ"ל עומדת על כ-150 אירו לזוג, לעיתים אף יותר.
בחוף סופר פרדייס (Super Paradise Beach) שמעט יותר זול מהקודמים, יש לכם שתי אפשרויות: להיכנס מהחוף עצמו ולקבל את השירות הדומה כמו בחופים האחרים ברשימה, או להיכנס מהצד השני שם נמצא מקום בשם ג'קי או (Jackie O). מין בר-מועדון עם חוף יוקרתי ויפה במיוחד. הבר עצמו משתרע על גבי צוק שיורד אל החוף עם כמה מפלסים ובהם מספר בריכות וברים, עמדת דיג'יי ומקומות ישיבה.
מתחתיו יש את החוף של המקום ובו מיטות שיזוף ושמשיות. שתי מיטות ושמשייה יעלו 60 אירו לזוג כולל מים ו"וולקאם דרינק". אגב, שימו לב שאתם מורשים להחנות את הרכב בחניון המקום ללא תשלום רק אם אתם אורחי הג'קי או ולא עוברים לסופר פרדייס השכן.
חוף נוסף וקרוב מאוד עם שם דומה הוא פרדייס (Paradise Beach) והוא כנראה מהזולים יותר בסגנון הזה. כאן שתי מיטות שיזוף עם מזרנים מפנקים לא פחות, שמשייה עם כספת לאכסון הדברים האישיים ושולחן קטן יעלו לזוג 20 אירו. רצועת החוף כאן די רחבה אך קצת פחות יפה מהסופר פרדייס וגם כאן מסעדת חוף עם שירותים מוסדרים ונקיים להפליא לצד חנויות ועמדת די ג'יי שתתאייש החל מהשעה 16:00.
את הנהירה לכאן של לא מעט ישראלים, בעיקר בשנתיים האחרונות, אפשר לייחס לרשתות החברתיות. כאמור, הרבה רוצים לנפוש כמו האנשים שהם גוללים את סיפוריהם "הקשים" בסטורי. אבל מה לעשות, לא כולנו ברי מזל שיכולים לא לחשב עלויות, רק שרבים מאיתנו כן נוטים להתעלמות מוחלטת מחשבון הבנק והתפרעות מוחלטת על הארנק המסכן. רק כדי שגם הסטורי שלנו ייראה טוב.
אז יש דרך להשאיר את המינוס בחשבון בלי ניפוחים מיותרים ועם זאת לנפח את חשבון העוקבים עם תמונות מוציאות עיניים. איך? לנפוש בזול. אפשר להגיע לחופים פחות מוכרים, יותר שקטים, אומנם בלי שמשיות, מיטות שיזוף ומסיבות לתוך הלילה אבל עם אותו צבע טורקיזי וצלול של המים, צוקים וחול רך. עליכם רק להצטייד מראש במגבת מהמלון (רק אל תשכחו להחזיר אותה), לקנות כמה מצרכים בסופר (היחסית זול) שבדרך לחוף וליהנות - רק אתם והטבע.
לפניכם רשימת החופים המבודדים, שבם כנראה לא תוציאו את הסמארטפון כדי לצלם הרבה סלבס אבל גם לא תוציאו את הארנק כדי לשלם על כל צורך בסיסי יותר או פחות.
חוף אגיוס סוסטיס (Agios Sostis beach) נמצא בצפון מזרח האי, בדרך אליו תוכלו לעצור בסופר או חנויות נוחות ולקנות את מבוקשכם. יש אפילו לא מעט מאפיות בדרך שיפתיעו אתכם באיכות ובטריות ובעיקר בהיצע הגדול והמגרה. אחת המומלצות היא קונדיטוריית קוטסוסנאסיס (koutsothanasis).
בחוף הזה, להבדיל מאחרים, יש גם טברנה חבויה שנמצאת בתוך בית יווני טיפוסי. המקום כל כך אותנטי שהוא עובד ללא חשמל - כך שתקחו זאת בחשבון בימים חמים במיוחד ותגיעו רק בשעות היום.
חוף מבודד ואף יפה יותר הוא פוקוס (Fokos Beach). אזהרה: הדרכים אליו לא קלות. חלק מהכביש הוא אומנם אספלט רגיל אבל ככל שמתקרבים לחוף - הכביש הופך לדרך אבני חצץ ולעיתים אף אבנים גדולות יותר. מומלץ לנסוע עם אפליקציית Google Maps או Waze. גם בחוף הזה ישנה טברנה קטנה עם הפנים לים ורצועת החול גדולה יותר מבקודם.
חופים מבודדים נוספים ויפים הם: מרצ'יה (Merchia beach), קפרי (Kapari Beach), אגרארי (Agrari beach) ואגיה אנה (Agia Ana beach).
אחרי שביקרתם בחופים המבודדים, רבצתם על מיטות השיזוף או עבדתם בלראות ולהיראות במסיבות השקיעה - איפה ממשיכים את החופשה? בעיר. לעיר המרכזית באי הקטן שני כינויים - הורה (Chora) שזה אומר בעצם "העיר המרכזית", בדומה לכל אי ביוון, או כמו שם האי - מיקונוס. רוב ההתרחשות נמצאת בקו שבין תחנות הרוח מדרום ועד הנמל הישן (Old Port) בצפון.
ומה בפנים? מבוך ענק של עשרות רחובות צרים וסמטאות קטנות עם מסעדות, בתי קפה, גלידריות וקרפריות (והרבה), ברים ומועדונים - מהטובים באירופה. נסיעה משדה התעופה של מיקונוס לעיר היא קצרה ואורכת פחות מעשר דקות.
ישנם אוטובוסים שמסיעים את התיירים הלוך ושוב תמורת שני אירו לאדם או מוניות שעלותן בין 10 ל-20 אירו תלוי בשעה. טיפ שנוגע לכל עניין המוניות באי: אם אפשרי - אל תבנו עליהן. האי אומנם מתוייר מאוד אך בצורה די מפליאה לא תראו כאן הרבה מוניות ותצטרכו לעמוד בתור מייגע כדי לתפוס אחת.
כדי להתנייד ממקום למקום במשך היום ההמלצה היא לשכור מכונית (65-100 אירו ליום) תלוי כמובן בסוג, בגודל ואם ידנית או אוטומטית, קטנוע (20-25 אירו) או טרקטורון (35-40 אירו) - כן, גם פה הסיפור לא זול. את הרכב תוכלו להחנות במספר מקומות בעיר העמוסה, והנה עוד טיפ: תתאזרו בסבלנות - צפוף כאן.
חניון אחד וחינמי נמצא ליד תחנות הרוח בכניסה הדרומית לעיר, שם יש לפנות שתי פניות שמאלה מהרגע שנכנסים לעיר. החניון אומנם לא ממש מוסדר - עשוי עפר וצפוף מאוד. ישנם מספר חניונים מסודרים יותר בכניסה לעיר בתשלום של כ-15 אירו ליום או חניונים מסודרים יותר ובחינם בכניסה השנייה לעיר, ליד הנמל הישן. בערב יש לרוב המלונות שאטלים (הסעות) לעיר וחזרה אך הם מסתיימים סביב השעה 1:00. כדאי לבדוק את נושא ההסעות בזמן הזמנת המלון.
זה הזמן לציין שכמות העסקים שפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה והמוקדמות של הבוקר (גם אחרי 4 לפנות בוקר) היא בלתי נתפסת. החל מחנויות נוחות, מסעדות, בתי קפה, גלידריות ברים ומועדונים כמובן ועד חנויות בגדים מכל הסוגים והגדלים - נראה שכל בתי העסק פשוט לא מפסיקים לעבוד ושתמיד יש תנועה של אנשים ברחובות. מדהים.
מהרגע שסיימתם את סאגת ההגעה לכאן, תתכוננו להפתעה טובה. מדובר בניקיון וטיפוח ברמה הגבוהה ביותר עד שכמעט שוכחים שמדובר ביוון עם המנטליות הים תיכונית המשוחררת משהו. מצד אחד לא תראו כאן פחים ומצד שני לא תראו אשפה וזבל זרוק על מרצפות האבן הכהות.
כל חלון ראווה וחנות הבגדים שניצבת מאחוריו מעוצבים באופן שקשה להישאר אדישים אליו. מחנויות המולטי יוקרה של מותגי העל המוכרים ועד חנויות היוקרה עם מותגים מקומיים. החומר האנושי כאן - גם הוא נראה כאילו נבחר בקפידה מתוך מגזין אופנה. עם זאת, נראה שהמקומיים כבר שמעו וראו הכל ולא מתרגשים מכל היפים והיפות, העוברים והשווים! ומשלל השפות שחולפות על אוזניהם.
נתחיל עם השורות התחתונות: כל המסעדות המומלצות נמצאות בעיר עצמה. מחיר ממוצע של מנת אוכל הוא בין 16 ל-20 אירו. מחיר כוס בירה ממוצע נע בין 7 ל-10 אירו (בתוך המועדונים הנחשבים דוגמת ה-VOID תמצאו בקבוק קטן גם ב-15 אירו). כוס יין תעלה בין 8 ל-10 אירו.
המסעדה הראשונה שמומלצת גם יותר נגישה מבחינת מחירים: נייס אן איזי (Nice N Easy). מדובר במסעדה אורגנית שבה חומרי הגלם - ירקות, פירות, דגים ובשר מגיעים היישר מהחוות והחקלאים. היא נמצאת בקצה העיר ליד טחנות הקמח וחניון העפר שהוזכר מקודם. תמצאו כאן הרבה מנות טבעוניות וללא גלוטן.
סלטים טריים וגדולים, מנות דגים, פירות ים ובשר לצד תפריט עשיר של קוקטיילים, יינות, בירה ושאר משקאות אלכוהוליים. ארוחה של סלט ירקות גדול ועשיר, המברוגר וצ'יפס, מנת קלמרי מכובדת, כוס בירה וכוס ייון עולה 65 אירו כלומר כ-290 שקלים.
לא רחוק ממנה נמצאת מסעדת Sea Satin שנפתחת רק בשעות הערב ועוברת מהפך בערך בחצות. תחילה, נראה שמדובר במסעדת דגים, מאכלי ים, פסטות ובשרים מפונפנת עם אקווריומים מפוארים, שולחנות ארוכים וארונות שקופים המציגים בגאווה יוונית את הבקבוקים היקרים במקום. סביב השעה 24:00 הווליום של המוזיקה היוונית מתגבר והמקום נעשה למין טברנה שמחה - אבל מה שנקרא של הביוקר. עם שבירת הצלחות המתבקשת, שירה בציבור והרבה בוזוקי.
לאחר מכן הדי ג'יי מחליף את האווירה המקומית בכזאת שתדבר גם לתיירים עם מוזיקת פופ ודאנס. האורחים עולים על השולחנות והכסאות, רוקדים, שואגים את מילות השיר או משהו קרוב ומעיפים באוויר את כל הבא ליד.
נסיים את החלק הקולינרי עם ה-המלצה כאן והיא מסעדת לינג לינג (Ling Ling) שנמצאת ממש במרכז העיר. מדובר במסעדת פיוז'ן אסייתית-יוונית שלוקחת השראה ממסעדת המישלן הלונדונית Hakkasan. במקום מעוצב להפליא תקבלו כאן ארוחת טעימות עם מנות קטנות שיזרמו אליכם עד שתדעו שובע וכנראה גם אחרי. המחירים כצפוי לא זולים אך ניתן לצאת מכאן מלאים ומרוצים עם ארוחת טעימות ב-80 אירו לאדם (יש כמובן גם ביותר).
להבדיל משנים קודמות, כיום יש טיסות ישירות מישראל לאי היוקרתי. בעקבות הביקוש בשנה שעברה מספר הטיסות גדל והשנה יש שבע טיסות שבועיות, כלומר כל יום יוצאת מכאן טיסה לאי. בישראל מרבית סוכנויות הנסיעות והקמעונאים מוכרים חבילות נופש למיקונוס הכוללות טיסות ולינה. הטיסות שיוצאות מנתב"ג הן של חברות התעופה TUS הקפריסאית, אגיאן (Aegean Airlines) היוונית וארקיע הישראלית.
חברת דיזנהאוז מציעה אפשרויות נוחות להגעה עם טיסות שהיא מפעילה פעמיים בשבוע בבלעדיות, טיסות המופעלות על ידי חברת TUS בימים רביעי ושבת. כך שאפשר לצאת לנופש של ארבעה ימים מראשון עד רביעי או לסוף שבוע מוארך מרביעי עד שבת או למיטיבי לכת - שבוע שלם.
אם אמרנו שמיקונוס לא מצטיין בתחרות האי היווני הכי יפה אז הנה מגיעה אחת הסיבות שהוא כן מקבל את המקום הראשון והיא - המלונות המפוארים, המוגזמים, עם הנופים המשגעים ובריכות האינסוף באי.
ברמת דירוג של חמישה כוכבים עם אחת הבריכות הכי שוות שתוכלו לבקש הוא מלון מיקוניאן אבטון (Myconian Avaton) הנמצא על קצה הגבעה ומשקיף על כולם. המלון שייך לרשת מיקוניאן שמחזיקה מספר מלונות באי בדרגות שונות. בשונה ממלונות אחרים - כאן למרבית החדרים יש בריכה פרטית, ולא קטנה, בתוך המרפסת או ג'קוזי. יש גם חדרים עם מרפסת "רגילה", כולם פונים לים וכולם בנויים על טרסות כך שהשכנים מלמטה לא יסתירו לאלו בקומה מעל.
במלון ספא מפואר, חנות בגדים ומסעדת שף שמספקת הצגה קולינרית בערב ובבוקר. גולת הכותרת כאמור היא הבריכה, כנראה הראוייה ביותר לכינוי "אינפיניטי פול" - בריכת אינסוף שבנויה בצורה כזאת כאילו מימיה נשפכים לים שנראה כמו מחובר אליה באופק.
מלונות נוספים באזור הם אליה ביץ' (Elia Beach) שממוקם ממש על החוף מטה. זה מלון בוטיק בדרגת ארבעה כוכבים עם מסעדה על חוף הים וגן שופע ומלון מיקוניאן אימפריאל (Myconian Imperial Resort) ברמת חמישה כוכבים.
אם מתחשק לכם לישון במרכז העניינים כלומר בעיר עצמה אז מלון פוסידון (Poseidon Hotel Suites) בעל שלושת הכוכבים יעשה את העבודה. לא רחוק ממנו אבל לא בתוך העיר ממש נמצא מלון נוסף ברמת שלושה כוכבים שמרגיש יותר - מיקונוס ויו הוטל (Mykonos View Hotel) וכשמו כן הוא.
הכותבת הייתה אורחת של דיזנהאוז.
