הכתבה שחייבים לקרוא לפני שיוצאים לשיט תענוגות
חיידק מרושע שתקף את בעלה של נירה רוסו במהלך הפלגה בים הבלטי כמעט הוביל לפינויו בתוך סל המשתלשל ממסוק. ספוילר: הכל נגמר בשלום. אז הנה כמה טיפים למי שמתכנן שיט תענוגות, על כל צרה שלא תבוא
"אדוני היקר, משפחה נכבדה. אנחנו נאלצים לבקש מכם להתפנות מן האונייה שלנו בנמל הקרוב. זה לא אישי, אדוני. כבודו נמצא במצב בריאותי העלול להתפתח למצב חירום לילי. במקרה כזה, אדוני וגבירתי, נצטרך פינוי מוסק. ואת אדוני ישימו בתוך סל גדול שמשתלשל מהליקופטר, אבל לא תמיד הסל פוגע בדלת ההליקופטר. אדוני עלול להיטלטל כמו מטוטלת...". את הסיכום חוצב הלהבות הזה שוטח הרופא, ד"ר סזאר, בפני בן זוגי ומשפחתנו המקומטת בקליניקה שבלב האונייה.
להפליג בספינת התענוגות הגדולה בעולם
מי בכלל ידע על מחלקת הטיפול הנמרץ שספונה בעומק בית החולים הקטנטן בקומה ג' של האונייה NCL Breakaway, עולם שלם המיועד לשעת חירום רפואית? הרוב המוחלט של 3,000 הנוסעים מתהולל כאן בלי לחשוב על האושר שבחיבור למוניטורים ותרופות לווריד ממש מתחת למרחבי המרעה של הקזינו. ולמה שיחשבו? גם אנחנו לא חשבנו.
בהפלגות לאורך השנים נזקקנו רק לעיתים נדירות לביקור בקליניקה השטה שנמצאת בכל אונייה. הנחנו כמובן מאליו שהצוות יהיה מובחר כיחידת 669 בין הגלים. אבל תסריט כמו זה שחווינו בהפלגה בים הבלטי לא דמיינו. להתפנות מהאונייה? ומה אעשה עם בעל במצבו בלב טאלין, למשל? אלמד אסטונית למתחילים?
הרופא מסביר על הסל המתנדנד ואנחנו, שישה בוגרים, מדמיינים את יקירנו תקוע בטנא מעופף בליל סערה בלי כוכב. והמראה גורם לכולנו, כולל הפציינט עצמו, לעווית של צחוק.
הרופא משתכנע שהישראלים התחרפנו. לפעמים, הוא מזהיר, אם הפינוי נכשל, עלינו לסובב את כל האונייה העצומה הזאת ולשוב לנמל. זהו הליך הרה סכנות ואנשים עלולים לטבוע במהלכו. משפחת רוסו, הייתם רוצים זאת על מצפונכם?
לאאא! בשלב זה אנחנו על הרצפה, בוכים ומחרחרים מצחוק, אם כי אין שום דבר מבדר במצבנו בשעה זו. ד"ר סזאר, רופא מופלא שהעניק לבעלנו, אבינו וסבנו רפואת חירום אגרסיבית ומשובחת, דווקא מבין את החרחור הבלתי רצוני של כולנו. ואנחנו מבינים את שיקוליו ואת שיקולי חברת הספנות: מגיע רגע שבו יש לתעדף את שלומם של אלפי נוסעים, ולו גם במחיר נפנוף אחד מהם בסלסילה בלילה, על ים של קרח.
השורה התחתונה: כדאי לפחות להירגע באשר לאיכות הטיפול הרפואי בלב הגלים. זו של אוניות NCL ראויה לשבח (לחברינו וקרובינו יצא לבדוק את הולנד־אמריקה, קריסטל, רויאל קריביאן וסלבריטי. הם ממליצים - אך עדיין לא כדאי לכם להתחלות בכוונה).
לקרוא עם אקמול
ההפלגה הזו הייתה חלום חיים: שלוש שנים חסכנו כדי להעלות את כל המשפחה - הורים, בנות, חתנים ונכדות - להפלגה נינוחה אך סוחפת. למה? כי אנו עדיין יכולים. ואז תוקף חיידק נבזי, גם אם בלתי מידבק, את אב השושלת, ומחרב את עולם התכלת שעליו חלמה המשפחה (את הלקחים מקרוז־שלושה־דורות נמצה כאן בפעם הבאה). ובכל זאת, משפחתנו עשתה את מה שהיא יודעת לעשות היטב: נקמצה לאגרוף וטיפלה יחד במצב. וכך גם צוות האונייה.
אגלה לכם שבסוף נשארנו באונייה, כולנו. עבור הנכדות הייתה זו חוויית חיים, רק חבל שמאלבום התצלומים למזכרת נעדרים שניים: הוא ואני: החולמים, היוזמים, המבצעים והמממנים. כרגיל, אני גורסת שבמקום לבכות, כדאי להפיק כאן לקחים חיוניים לשימוש הקוראים שלנו.
מתכננים לצאת לשיט? זה מה שצריך לדעת
הקפידו הקפדה יתרה על חברת הביטוח שלכם. אנחנו התפתינו לעשות את הביטוח שבתוך חבילת הקרוז, וחבל. שיבוש רפואי אינו הרגע להתחיל לאסוף מידע עבור המבטח, שמשוכנע שאתה מרמה אותו כמו כולם. דווקא ציפינו שסוכן הביטוח ירגיע ויעודד, ולא יטרטר אותנו בחיפוש מסמכים בשיא החרדה. וגם לא יגרור את יום התשלום הגדול. אנו בטוחים שיש מבחר מצוין, אך ממליצים במקרה זה על "פספורטקארד", במיוחד למבוגרים שבינינו.
חשוב גם באיזה סוכן ספנות בחרתם. אנו מחמיאים לסוכנות הנסיעות "אופיר טורס", שתמכה בנו במשבר זה. בקרוז אחר הם טיפלו באופן בל-ייאמן במטען שלנו שנתקע בדרך לאונייה (עוד מקרה חירום קטן, משובב נפש).
זוכרים את האותיות הקטנות בחוזה השיט שלכם? ברגעי משבר, כמו בכל תעשייה, גם כאן — הכל אנשים (ראו מסגרת). כאשר מישהו בשרשרת מתרשל בתפקידו — גם האותיות הקטנות לא יועילו. לכו על חברת קרוזים בעלת מוניטין ותיירן ישראלי מומלץ.
מי שהפליג ברחבי הימים מכיר את השמות האלה. לפני שיוצאים לסיור מהנמל מציידים אתכם בשמותיהם ובפרטיהם של הסוכנים המקומיים. אין שום דרך לוודא זאת מראש, אבל ברגע שבו משהו מתחיל להשתבש, יש חשיבות רבה לכל סוכן. אלה של חברת השיט NCL פשוט סייעו לנו בכל דקה. הצוות הרפואי באונייה תיאם לנו שלל בדיקות במרפאות בטאלין ובסנט־פטרסבורג. בכל נמל המתין לנו אמבולנס. הסוכנים ליוו אותנו לכל אורך הבדיקות. הסיעו, החזירו, הבינו, יעצו. הסוכן בסנט־פטרסבורג אפילו הגיע עם מתורגמן רפואי.
אם אתם או קרוביכם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, בדקו עוד לפני ההפלגה אם לחברת השיט שבחרתם יש מוניטין בתחום הרפואי.
רעננו את תיק התרופות, קחו כפול מהכל. זה פחות נחוץ אם כרגע סיימתם שירות קרבי בגולני, אך אם יש לכם תעודת "אזרח ותיק מסכן", הכינו תיק רפואי לתפארת, מה אכפת לכם? אוכל הוא לא מבקש.
מי שצריך, ייטיב לעשות אם ירענן כמה בדיקות רפואיות לפני היציאה לשיט ויישא עימו את המידע הרפואי הדרוש.
עצה לא מעשית, אך כדאי לדעת: בלא מעט הפלגות נתקלתי באלמנות אמידות שיוצאות לשיט עם רופאה צעירה או פרמדיקית מלווה. מחיבור כזה שני הצדדים יוצאים נשכרים.
והחשוב ביותר: היו נעימים והוקירו תודה לצוות הרפואי שלכם באונייה, העושה מעל ומעבר. הם אינם אשמים שחטפתם שלבקת. הצוות אומלל בדיוק כמוכם במקרי חירום, במיוחד אם שמם הנפלא של הישראלים הגיע לאוזניהם. לנו הצוות הודה על כך שלא השמדנו את הקליניקה, וגם אישר להשאירנו באונייה.
הפרחים לגרייס.
כיפי לכאורה: על הייאוש בשיט תענוגות
הנה מישהי שראויה לשבח, ללא ציניות. אחת מקצינות האונייה, Grace Warisanun שמה, טיפלה בנו כאילו היינו אחיה שאבדו בין הגלים. ואני מזכירה שמדובר בנסיעה פרטית, ללא שום קשר לתקשורת או ליחסי ציבור.
גרייס, מזכירתו של מר ווק, מנהל המלון באונייה NCL Breakaway, שומעת שיש כאן שני נוסעים מקורקעים, ומאותו הרגע היא שם בשבילנו: מציפה את חדרנו בפירות, מבקשת להתעדכן בכל שעה במצב הרפואי, ממתינה איתנו לאמבולנסים ומקבלת את פנינו כשאנו חוזרים לאונייה. היא מוחקת את החיוב מרשימת הסרטים בתשלום ומעודדת אותנו לצפות בכמה שיותר. היא מסדרת כרטיסים לנכדות שלנו למופע קרקס ומעניקה תחושה של “אחות גדולה" יעילה ורבת-כוח. קשה לתאר את השלווה שכל אלה נוסכים.
אנו מודים לה בכל בדרך אפשרית. יש סיכוי שנבחר את הפלגתנו הבאה על פי האונייה שבה היא נמצאת.
לפנייה לכתב/ת 
