שבוע ימים לאחר שגרמניה הודיעה שבכוונתה לפתוח את הגבול עם לוקסמבורג ולהסיר חלק מההגבלות בגבולות עם אוסטריה ושווייץ - נערכה בשכונת קרויצברג הפופולרית בברלין מסיבת טכנו המונית בהשתתפות אלפי אנשים.
המסיבה, שנערכה ביום רביעי האחרון (3 ביוני), הפכה במהרה למסיבת הדבקה המונית, והעלתה באופן משמעותי את מקרי ההדבקות בנגיף הקורונה בבירה. רק כמה ימים לפני כן הזהיר אחראי תחום הבריאות בעירייה, דילק קלאיצ'י, מפני גל תחלואה קטלני בעיר. זאת לאחר שנחשף ל"אימה", כך תיאר אותה, שהתחוללה ברחובות שהיו עמוסים בתושבים שיצאו ליהנות ממזג האוויר השמשי.
המסיבה תוכננה במקור כעצרת מחאה למען פתיחת המועדונים בעיר, שבימים אלו פועלים במתכונת מצומצמת בעקבות התפשטות הנגיף במדינה. האירוע הפך במהרה למסיבה ענקית ופתוחה לקהל הרחב, ותוך ימים ספורים אובחנו בעיר כ-177 חולים פעילים. ובכל זאת, לכל מי שמתגעגע לעיר, יש סיבה לאופטימיות.
"עד לתחילת השבוע נתוני החולים בברלין היו יציבים באופן יחסי, עם מקרה מוות אחד בלבד. נכון ליומיים האחרונים אובחנו מעל ל-100 נדבקים חדשים, ומתחילת המשבר כולו אובחנו 6,945 חולים, כשמתוכם 6,388 החלימו מהנגיף. מספר המתים הכללי בברלין עומד על 200 בני אדם, אך יש לזכור שמדובר בעיר שמונה מעל ל-4 מיליון תושבים", אומר שימרי טוריס, עיתונאי ומדריך תיירים ישראלי בברלין מזה עשור, בשיחה שנערכה עימו ביום רביעי השבוע.
נתוני התמותה הנמוכים יחסית מהנגיף בברלין, מצטרפים לנתונים בגרמניה כולה. בעת כתיבת שורות אלה, במדינה, המונה 83 מיליון אזרחים, הנתונים הרשמיים מצביעים על 8,705 מתים, 184 אלף חולים מאומתים ו-168 אלף מחלימים. כלומר, 95 אחוזי החלמה. ביממה האחרונה נפטרו במדינה 29 חולים נוספים, כולם התגוררו מחוץ לברלין. מדובר בנתונים נמוכים לאין שיעור לעומת מדינות אחרות באירופה, דוגמת איטליה, בריטניה וצרפת.
העובדה שאחוזי התמותה במדינה נמוכים במיוחד, על אף ששיעור החולים בה היה מהגבוהים באירופה - מרתקת לא מעט רופאים ומדענים ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי, שתהה אף הוא כיצד ייתכן הדבר, פסק לבסוף כי "אין לכך תשובה אמיתית, וכנראה שמדובר בצירוף של כמה גורמים".
"גרמניה נכנסה לסגר ב-17 במרץ. זמן קצר לפני כן אנגלה מרקל יצאה בנאום לאומה ואמרה כי גרמניה מתמודדת כעת עם האתגר הגדול ביותר שלה 'מאז מלחמת העולם השנייה', ובתוך כך קראה לגרמנים לציית למגבלות שנועדו לבלום את התפשטות הקורונה", מתאר טוריס. "בדבריה היא שידרה קור רוח ואיפוק, ולטעמי באופן זה היא הצליחה לנטרל פאניקה בקרב התושבים".
פאניקה אולי לא הייתה כאן, אך שאננות ייתכן שכן. "ההחלטה על סגירת מוסדות החינוך, שדות התעופה, אתרי הבילוי והחנויות במדינה התקבלה מאוחר, בטח ביחס לישראל. אך מהרגע בו כבר התקבלה ההחלטה על הסגר - הממשלה הגרמנית התחילה מיד לעסוק בפן הכלכלי. למעשה, המשבר טופל בברלין כחלק ממכלול".
לדברי טוריס, "זה כמו פצוע קשה בטיפול נמרץ, כשכל הרופאים עסוקים רק בלהנשים אותו, ומתעלמים מהעובדה שאחת מרגליו מרוסקת. אז פה טיפלו בדברים במקביל. לממשלה היה ברור שאם הם יתעלמו מהמצוקה הכלכלית של העסקים - לא יהיה מי שיניע את הכלכלה וישלם מיסים ביום שאחרי".
לצד זה, הוא מוסיף כי "יש כאן גם אפקט היסטורי. כולנו יודעים מה התרחש בברלין אחרי המשבר הכלכלי של 1929. למעשה, מדיניות הרווחה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, נועדה כדי למנוע צמיחת כוחות אפלים מתוך קרקע של מצוקה".
בדומה לערים נוספות בעולם, גם ברלין מנסה בימים אלו לחזור לעצמה. לדברי טוריס, שיטוט רגלי ברחובות העיר או בפארקים רחבי הידיים שבה - עשוי לגרום לאדם הממוצע לתהות האם המגפה התפוגגה, או שכל זה היה בכלל סיוט רחוק שלא התרחש מעולם במציאות.
"מזג האוויר כעת חמים ונעים, והתושבים נהנים לטייל בחוץ ולספוג ויטמין די אחרי ימים ארוכים של סגר. המוני תושבים מדוושים על אופניהם ברחבי העיר, וחלקם נחים על גדות הנהר, בפארקים או באגמים ולוגמים בירה בהנאה".
התיאור הפסטורלי של שימרי מצטרף לקביעתו כי הגרמנים לעולם לא יוותרו על שיזוף או רחצה בעירום, ביום חמים. ומה בנוגע להקפדה על הנחיות הבריאות העולמיות? לדבריו, "במרחב הפתוח אין חובה להסתובב עם מסכות, והדבר הוא בגדר המלצה בלבד לה נענים רק מעטים מהתושבים".
היכן עטיית המסכה היא בגדר חובה עבור הגרמנים? בחללים סגורים כמו מוזיאונים, חנויות וקניונים. גם בתחבורה הציבורית מקפידים על עטיית המסכה, בפרט ברכבות. לצד אלו, קיימת גם מכסת כניסה לחנויות, והבקרה נעשית בעזרת כמות מוגבלת של עגלות קנייה, שבלעדיהן לא ניתן להיכנס לחלל עצמו.
אילו אתרי תיירות כבר נפתחו בברלין מאז הסגר?
"המוזיאונים, הפארקים והחנויות נפתחו כבר בתחילת מאי. כמה שבועות קודם לכן, באמצע החודש, שבו לפעול גם המסעדות תחת מגבלות של שמירה על מרחק ומכסת לקוחות. גם ברזי הבירה לא נותרו סגורים, וחזרו לפעולה יחד עם הפאבים בעיר שנפתחו בתחילת יוני - כרגע לפעילות חלקית בלבד, בין השעות 18:00 בערב ועד 23:00 בלילה. במועד זה, אושר גם לקיים אירועים כמו קונצרטים, הופעות וכדומה, במרחב פתוח ועם מגבלה של עד 200 משתתפים. החל מאמצע החודש ניתן יהיה לקיים אירועים עם מעל ל-500 משתתפים, ומסוף יוני תאושר כמות של 1,000 משתתפים.
"גם שוקי הפשפשים האהובים כל כך על התיירים חזרו לפעילות זה מכבר, ואני כולי תקווה שזה אחד מהטריגרים שיחזיר אותם לכאן. ואם כבר תיירות, אז גם ענף השיט המודרך ואוטובוס התיירים מורשים לפעול בעיר, כמובן תוך הקפדה על כללי ההיגיינה הנדרשים. בתי המלון, אגב, כבר נפתחו ב-25 במאי".
לצד כל אותם האתרים שנפתחו מחדש וההגבלות שהוסרו זה מכבר, יש עדיין כמה תחומים שחזרתם טרם נראית באופק.
"עדיין לא ברור האם ומתי יתקיימו אירועי ענק כמו פסטיבלי מוזיקה או מרתון ברלין, שנערך מדי שנה בספטמבר ונחשב לאחד מהאירועים הגדולים בעולם. יש גם אי ודאות בנוגע לקיומם של ירידי ענק כמו תערוכת התיירות שבוטלה ערב הכניסה של גרמניה לסגר, ותערוכת האלקטרוניקה שנערכת בעיר ונחשבת לאחת מהתערוכות הגדולות בעולם".
כל אלה, אומר טוריס, ייאלצו להמתין לחישוב מסלול מחדש על ידי הסנאט, שבינתיים החליט שעד 21 באוקטובר כל האירועים במדינה ייערכו עם מגבלת מקום של 5,000 משתתפים.
"כשמדובר בתיירות בברלין, הסממן המובהק ביותר שלה היא דווקא התיירות העסקית – זו שמגיעה לכל אירועי הענק שמועד חזרתם טרם ידוע. אני מניח שכשאלה ישובו - נוכל להיות בטוחים שסיימנו עם סאגת הקורונה".
ברלין, בדומה לשאר העולם, נעצרה ביום אחד. לדברי טוריס, האירוע המחולל שהוביל למשבר התיירותי בעיר, באופן אירוני למדי, היה דווקא סביב יריד התיירות "איי-טי-בי". "מדובר באירוע התיירות הגדול בעולם שבוטל ב-28 בפברואר עקב החשש שהוא עלול להפוך למדגרת קורונה. בדיעבד, היום אני מבין כי ביטול היריד המתוקשר סימן עבור ברלין מציאות חדשה".
מתי אתה צופה שתיירים יחזרו לעיר, והאם נעשים נסיונות להחזירם?
"העיר ערוכה לתיירים גם עכשיו. למעשה, ברלין מצפה לשובם בקוצר רוח. מה שיקבע את מועד פתיחת שערי העיר - אלו הנהלים בשאלת הבידוד הביתי, שכעת כל מי שנכנס למדינה נדרש אליו למשך 14 יום. ברגע שהמחסום הזה יוסר - אפשר יהיה להכריז על פתיחת עונת התיירות בעיר. הכול, כמובן, תחת מגבלות של שמירה על מרחק והיגיינה ובהנחה שלא יהיה גל שני".
בהמשך לחובת הבידוד, עד 15 ביוני לכל הפחות, הכניסה לגרמניה אפשרית רק לאזרחי המדינה או לתושבי קבע. וזאת, כאמור, בתנאי שיש לאותו אדם שנכנס מקום שבו יוכל לשהות במשך 14 ימי הבידוד.
לדבריו טוריס, "לפי שעה ידוע שהחל מאמצע החודש תותר כניסה לגרמניה מ-31 מדינות. כולנו ציפייה שבקרוב יאפשרו גם לתיירים ממדינות כמו ישראל, שבהן אחוז הנדבקים נמוך, לשהות בעיר ללא חובת בידוד. האם גרמניה תלך בעקבות יוון וקפריסין? ימים יגידו, ובתקווה שהימים האלו קרובים".
בתחילה אכן דובר שגרמניה וישראל יערכו ביניהן הסכמי תיירות, אך בסוף הוחלט שלא. מה הסיבה לכך לדעתך?
"הנתונים של גרמניה מבחינת גרף הקורונה הם טובים, ושל ברלין בפרט הם מצוינים ואפשר לומר בביטחון מלא שהיא עברה את הגל הראשון בהצטיינות. אחת השאלות שעולות בקרב מדינות רבות בימים אלו, היא האם להעניק לברלין מעמד מיוחד כ'אי ירוק' או להתבונן בגרמניה כמכלול שלם. לצערי, מרבית המדינות בוחרות להתייחס למדינה כמכלול, ומכיוון שבאזורים מרוחקים בגרמניה סמוך לגבול עם הולנד, יש אחוזים גבוהים יותר של נדבקים ושל תמותה - בוחרים שלא לערוך איתה את ההסכמים הללו.
"כאמור, כל זה לא ממש רלוונטי לברלין. ואם נעשה לרגע אמריקניזציה לשאלה - אז האם דין לוס אנג'לס הוא כדין ניו יורק? לצערי, אני מתקשה להאמין שיתנו לאזור מסוים הנחה ולאזור אחר, מרוחק ככל שיהיה, תקנות מחמירות. אגב, יוון כבר כללה את גרמניה לצד ישראל ברשימת ה'מדינות הירוקות' שתושביהן יוכלו לבקר בה ללא חובת בידוד. כך שמי שמהסס בארץ להכליל את גרמניה ברשימת המדינות המותרות, ייאלץ כנראה לפגוש אותה בחופשה באתונה ובאיים".
להנחתך, הגרמנים מתכוונים לצאת לחופשות מחוץ למדינה?
"סקר של ערוץ גרמני שפורסם בסוף חודש מאי, מגלה ש-37 אחוזים מהגרמנים יוותרו על החופשה שלהם השנה. וזה לא עניין של מה בכך, שכן חופשה היא בעל ערך עליון בקרב העם הגרמני, שידועים כתיירים כבדים. לפי אותו סקר - 31 אחוזים מהגרמנים ינפשו בתוך גרמניה, ו-13 אחוזים בלבד מתכוונים לנפוש במדינות אחרות באירופה כשרק רק אחוז אחד בלבד מהגרמנים מתכוונים לערוך הקיץ חופשה מחוץ לאירופה.
"אגב, בזמן שלא יגיעו תיירים גרמניים לישראל - אני מציע למשרדי התיירות והכלכלה בארץ לטפל בנקודה שכואבת ביותר לתיירי החוץ: מחירי הבירה השערורייתיים, שפוגמים באופן אנוש ביחסי הציבור לתיירות הנכנסת לארץ. הגרמנים שמבקרים בישראל חוזרים כשהם מאוהבים בה מעל הראש, אבל עניין מחיר הבירה פוגם מאוד בחוויה שלהם ומרתיע אחרים מלהגיע".
גרמניה, וברלין בפרט, ידועות במחירי מחיה נמוכים, כמו גם במחירי הלינה, המזון והאטרקציות התיירותיות שהן מציעות. עובדה זו היא, בין היתר, אחת הסיבות לכך שתיירים רבים כל כך נמשכו לבירה הצבעונית. האם בעקבות המגפה המחירים יעלו?
לדברי טוריס, "מחירי המסעדות בעיר לא השתנו מאז שנסגרו. ההנחה שלי היא, שהממשלה לא תנסה לגלגל את ההפסדים אל התיירים - אחרת הם ידירו את רגליהם ממנה, ואת זה כולם כאן מבינים. ברלין זו עיר שמנסה לשדר הוגנות ככל שניתן, ולכן המחירים ימשיכו להיות בדיוק אותו הדבר. הורדה או העלאת מחירים עלולה לשדר חוסר יציבות, והגרמנים רוצים להראות שהם בשליטה למרות התקופה המאתגרת".
הממשלה מסייעת בהיבט הכלכלי לענף התיירות?
"היא מסייעת לו כמו לכל ענף אחר במדינה, והעניקה לו מענק כמו לכל השאר. יחד עם זאת, יש סמל תיירותי מובהק אחד שאותו הממשלה לא מוכנה בשום פנים ואופן לראות מתרסק - חברת התעופה לופטהאנזה. החברה קיבלה מהמדינה חבילת סיוע בסכום של 9 מיליארד יורו, שיועברו ברובם על ידי הבנק לפיתוח. בגדול, נעשתה פה מעין הלאמה חלקית של חברת תעופה, תמורת סיוע קריטי, שהיא בבחינת 'להיות או לחדול'".
התיירות בברלין חזקה מספיק כדי לא לקרוס כתוצאה מהתקופה הזו?
" חד משמעית - כן. ברלין חזקה מספיק. היא קמה מההריסות של מלחמת העולם השנייה - הריסות שהיא, כידוע, הרוויחה בצדק, עונש על תקופת האופל הפאשיסטי. בהמשך העיר נקרעה כשלל בין המעצמות - ומשנת 1961 נחנקה באמצעות החומה שנבתה במהלך המלחמה הקרה ונהרסה רק ב-1989. בקיצור, העיר הזו יודעת לקום ממשברים ולהמציא את עצמה מחדש. במיוחד כשזה מגיע לתיירות, הנחשבת למנוע כלכלי חשוב במיוחד עבור ברלין ועבור גרמניה בכלל".
