שנת 2020 צפויה להיזכר לעד כאחת מהשנים הפחות מוצלחות - שלא נאמר טרגיות - שפקדו את העולם. נגיף הקורונה, שהתפרץ בסוף שנת 2019 בעיר ווהאן שבסין ומשם התפשט לכל העולם, הצליח לשבש את החיים של כולנו, וגרם לנו להבין שמגפות הן לא רק חלק מדפי ההיסטוריה.
ולמרות שנראה כי זו אחת מהשנים הגרועות בהיסטוריה, לאורך קיומה סבלה האנושות מטרגדיות איומות שיכולות לגמרי להתחרות במגפה המשתוללת - החל מפצצת האטום שארה"ב הטילה על הירושימה, דרך פומפיי שנקברה בשלמותה תחת הר געש אימתני ועד לפיצוץ הגרעיני בתחנת הכוח צ'רנוביל שהפך את פריפיאט הסמוכה לעיירת רפאים.
צפו בביקור של הבלוגר הישראלי בצ'רנוביל
(איליה סוקולוב )
האירועים הקשים הללו הפכו עם השנים להיסטוריה, והאתרים בהם הם התרחשו הפכו למוקדי תיירות עבור מטיילים מרחבי העולם. ותתפלאו, מסתבר שתיירות אסונות, כפי שהיא נקראת, זוכה לפופולריות רבה בקרב תיירים רבים שמעוניינים להעשיר את הידע ההיסטורי שלהם וללמוד מטעויות העבר.
בין אם מדובר באסונות טבע ובין אם בכאלו שנגרמו כתוצאה ממעשה ידי אדם, כמעט כל אתר שהייתה בו בעבר כמות גדולה של אובדן בלתי צפוי - יהפוך ביום מן הימים למוקד תיירותי, לאו דווקא פופולרי - אבל כזה שחובבי תיירות האסונות לא ירשו לעצמם לוותר על ביקור בו.
תיירות אסונות, באופן לא מפתיע, אינה מיועדת לכולם; המבקרים הגדולים שלה מתייגים אותה כמציצנות וטוענים כי היא מייצרת רווח עבור מפעיליה על חשבון האובדן, ואילו התומכים סבורים כי תיירות מסוג זה מעוררת את הכלכלה המתאוששת באותו אזור שנפגע, וכן - מעלה את המודעות לתרבות המקומית.
כך או כך, אין ספק כי רבים מציוני הדרך הטרגיים הללו הם קריטיים להבנת ההיסטוריה האנושית. קיבצנו חמישה אתרים שידעו טרגדיות לא פשוטות - והפכו עם השנים למוקד פופולרי בקרב תיירים מכל העולם.
1. גראונד זירו, ניו יורק I ארצות הברית
פיגוע מגדלי התאומים, שהתרחש ב-11 בספטמבר 2001, נחשב לטרגדיה המזעזעת ביותר בהיסטוריה האמריקנית המודרנית, עם 2,977 הרוגים, למעלה מ-25,000 פצועים ונזק של לפחות 10 מיליארד דולר לתשתיות ולרכוש.
האסון (המכונה גם 9/11 או פיגוע מגדלי התאומים) כלל סדרה של ארבעה פיגועי טרור מתואמים שביצעה קבוצת הטרור האיסלאמית אל-קאעידה נגד ארצות הברית, במהלכם נפגעו ונפלו בנייני התאומים בניו יורק, נפגע אגף שלם בבניין הפנטגון, וכן - הופלו ארבעה מטוסי נוסעים אזרחיים.
באותו יום גורלי בו נפלו מגדלי התאומים, השתנתה גם צורת החיים האמריקנית. כאמור, כמעט 3,000 איש נהרגו באסון, ותושבי ארצות הברית איבדו את תחושת האי-פגיעות שלהם בארץ מולדתם, מה שהותיר אותם בחוסר ביטחון פוליטי ובפחד מתמיד ממלחמה.
למרגלות המקום בו ניצבו מגדלי התאומים, ממוקמות שתי בריכות גדולות אליהן נשפכים המפלים המלכותיים הגדולים ביותר בארצות הברית. מסביב לדופן הבריכות, על לוחות ברונזה מבריקים, נכתבו שמות כל הנספים, כך שדרך האותיות החלולות שנחתכו - ניתן לראות את השתקפותם של מי הבריכות.
באתר, ניצב גם העץ הניצול - עץ אגס אותו מצאו באוקטובר בין הריסות המגדלים, כשהוא שרוף כולו וענפיו ושורשיו שבורים. העץ נלקח לשיקום על ידי מחלקת הגנים והנוף של העיר ניו יורק, והוחזר לאתר ההנצחה ב-2010. העץ, שענפים חדשים צמחו מבין גדמיו המסוקסים, הפך סמל לחוסן, הישרדות ולידה מחדש.
את אתר ההנצחה עיצב הארכיטקט הישראלי מיכאל ארד, שנבחר מבין 5,200 מועמדים מ-63 מדינות שהגישו את הצעותיהם. הכניסה לאתר ללא תשלום, אך מומלץ בחום להצטרף, תמורת תשלום צנוע, לסיור מודרך בן 45 דקות המסביר את הסמליות מאחורי עיצוב המקום, וכן את החשיבות ההיסטורית של מרכז הסחר העולמי.
מתחת לפני האדמה - במקום בו עדיין קיימים שרידים ממגדלי התאומים, אותם ניתן לראות במהלך הביקור - נבנה אתר זיכרון בשם "מוזיאון 911" (הכניסה אליו בתשלום, ועקב הפופולריות שלו בימים שבשגרה מומלץ ביותר להזמין מקומות מראש).
שטחו של המוזיאון מתפרש על פני 10,000 מטרים רבועים ומכיל תצוגות מולטימדיה, אוספים, מזכרות וחפצים השייכים לנספים ומספרים את סיפוריהם של כל איש, אישה וילד שנהרגו באסון הנורא.
2. צ'רנוביל I אוקראינה
התאונה הגרעינית הקשה ביותר בעולם התרחשה בשעות הבוקר המוקדמות, ב-26 באפריל 1986, כאשר כור מספר 4 בתחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוביל - הסמוכה לעיר פריפיאט שבצפון אוקראינה - התפוצץ, תוך שהוא גורם לשרפה שבערה במשך עשרה ימים ולענן רדיואקטיבי שהתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה.
האסון גרם לעשרות מקרי מוות ישירים ולאלפי הרוגים בטווח הארוך, כמו גם לעקירתם של 350,000 תושבים מהערים צ'רנוביל ופריפאט בברית המועצות דאז.
הממשל של ברית המועצות ניסה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והעדות הראשונה במערב לאסון הייתה מדידות קרינה חריגות בשוודיה. אגב, גם בימים אלו, 30 שנה אחרי, רבים מהפרטים שהתרחשו טרום תקופת האסון ולאחריו - אינם ידועים.
לאחר שגייסו המוני חיילים, כבאים ואזרחים - שבהמשך נקראו "ליקווידטורים", והיו לקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה - לטובת כיבוי הכור וניקוי הפסולת הגרעינית בסביבתו בשבועות שלאחר האסון, המשיכו הרשויות להפעיל את שלושת הכורים שנותרו במפעל, וכיבו אותם בהדרגה עד שהמפעל סיים את פעילותו בשנת 2000.
לדברי חוקרים ומדענים, ייתכן שתחלוף מאה שנה עד שכור מספר ארבע, הניצב מאחורי קירות בטון שכוסו מאז אותו אסון, יפסיק לפלוט חומר רדיואקטיבי לחלל האוויר.
ולמרות כל זאת, מדי שנה אלפי חובבי אימה נוהרים לעיירת הרפאים הנטושה, כדי לראות כיצד נראה עתיד פוסט-אפוקליפטי גרעיני במציאות. חברת הסיורים שבסיסה באוקראינה, "סולו-איסט טראוול", עורכת סיורים ארוכים לאורך היום לתחום "האזור האסור" של צ'רנוביל - שטח של יותר מ-1,000 מ"ר הנמצא מסביב לעיר. הסיור, כולל גם ביקור במפעל הידוע לשמצה.
רמות הקרינה הנמוכות שנותרו באזורים הנגישים לציבור נחשבות לבטוחות, והסיור מביא את המשתתפים בו למרחק של 300 מטרים מכור מספר ארבע.
נקודות עיקריות נוספות אליהן נחשפים המבקרים במהלך הסיור, כוללות ביקור בשרידי קופאצ'י - כפר שהוזנח ברובו ונקבר לאחר האסון בשל רמות זיהום גבוהות (אם כי גן הילדים המפחיד נותר עומד ונגיש למבקרים), וכן לתחנה הנמצאת ליד "היער האדום" - יער עמוס בעצי אורן שנהרס בשל הזיהום הרדיואקטיבי.
באופן מוזר, היער הפך מאז לאחד משמורות הטבע הגדולות באירופה, והוא ביתם של חזירי בר, זאבים ונשרים. ללא ספק, כשהאנשים נוטשים - הטבע חוזר, ובגדול.
3. אנדרטת השלום של הירושימה I יפן
איך היפנים הפכו את הירושימה לאתר תיירות פופולרי?
(צילום: אבי חי אלי סגל)
אי שם, ב-6 באוגוסט 1945, יפן צולקה לנצח על ידי פצצת האטום שזכתה לכינוי "ילד קטן", אשר הטילה עליה ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. הפצצה פגעה בחלק עצום מהירושימה, הרגה יותר ממאה אלף איש והותירה אלפי משפחות כשהן עקורות מבתיהן וסובלות מנזקים בריאותיים בלתי הפיכים. גם לאחר הפיצוץ עצמו, העיר המשיכה להיפגע מהקרינה ונזקקה לבנייה מחדש.
על אף שכיום מרבית העיר חודשה והקרינה שבה אינה נחשבת מסוכנת יותר, הירושימה ממשיכה לסבול מנזקי ההפצצה, הן פיזית והן רגשית.
כיפת גנבאקו, הידועה גם בכינוי "כיפת הפצצה", היא הסמל החזק ביותר של הירושימה לנזק שיצרה פצצת האטום; מבין כל הבניינים שנותרו יציבים לאחר הפיצוץ - בניין זה היה הקרוב ביותר לאזור שבו נפלה הפצצה, ומהנזקים שהיא הותירה בו בלתי אפשרי להתעלם - הבניין חלול, שבור ומט ליפול - תזכורת חיה לאופן בו נראתה העיר לאחר ההפצצה.
בשנת 1996, הבניין הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ובמשך שנים רבות הוא משמש כאנדרטה וכהיכל שלום לזכר קורבנות הפצצה האטומית.
כיום, הירושימה היא לסמל להתחדשות ולכוח רצון. מזה שנים רבות שהיא משמשת מוקד תרבותי, אקדמי ומנהלתי ביפן. זוהי גם עיר נמל שוקקת חיים, שמושכת אליה מדי שנה תיירים רבים.
באוקטובר 2009, היא אף הודיעה על כוונתה לארח את האולימפיאדה בשנת 2020, יחד עם העיר נגסאקי - שגם עליה הוטלה פצצת אטום שלושה ימים לאחר ההפצצה של הירושימה. האולימפיאדה, שנדחתה בשל התפרצות מגפת הקורונה, צפויה הייתה להיערך בסימן "עולם נקי מגרעין", זאת בניסיון להעביר לארצות הברית את המסר שאינם מחפשים אחר נקמה.
ואם אי פעם אותה אולימפיאדה אכן תצא לפועל, כדאי שתדעו שאחד מהאתרים הפופולריים שבה הוא מוזיאון השלום, המציג עדויות מחיי היומיום טרום ההפצצה - שרידי פרטי לבוש, חפצים שהותכו ותצלומים תיעודיים, כמו גם מיצבים ודגמים הממחישים את הטרגדיה שעברה העיר. אחד הפריטים המפורסמים ביותר המוצגים שם, הוא שעון שפסק לפעול ברגע פגיעת הפצצה בעיר.
4. קופיפי I תאילנד
רעידת האדמה שהתרחשה ב-26 בדצמבר 2004, נחשבת עד היום לרעידת האדמה השנייה בעוצמתה שנמדדה בעולם (9.1 בסולם ריכטר), ולאחת מהקטלניות ביותר בעת המודרנית (האנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה).
היא התרחשה באוקיינוס ההודי, בקרבת חופו הצפון מערבי של האי סומטרה שבאינדונזיה, ועוררה גלי צונאמי אדירים אשר גבו, כך על פי ההערכות, את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, וכן זרעו חורבן והרס בערים ובכפרים רבים באזורים נרחבים לחופי האוקיינוס ההודי.
14 מדינות הושפעו כתוצאה מהצונאמי הקטלני, בהן הודו, אינדונזיה, מלזיה, המלדיביים, בורמה (מיאנמר), סומליה, סרי לנקה, תאילנד, בנגלדש, דרום אפריקה, מדגסקר, קניה, טנזניה ואיי סיישל.
תאילנד הייתה אחת מהמדינות שנפגעו במיוחד, עם למעלה מ-4,800 מקרי מוות, 8,400 פצועים ו-4,500 נעדרים. האזור הראשון במדינה שבו פגע הצונאמי היה איי סימילן וקופיפי בפרט, שנחשב למוקד תיירות פופולרי – שם גם נהרגו מרבית התיירים במהלך האסון. למקומיים לא היו משאבים או מתקני בריאות על מנת לסייע לנפגעים, ונדרשה עזרה בינלאומית דחופה.
מאז האירוע, תאילנד שיקמה את בתי המלון ואת המבנים בקופיפי ואף הצליחה להחזיר לאי את התיירים, חלקם אף פוקדים את האזור ממנו פונו הנפגעים במהלך האסון. לצד תאילנד, גם תיירים המבקרים בסרי לנקה יכולים לראות חלק מההרס שנותר על האי, על אף שש עשרה השנים שחלפו מאז.
5. פומפיי I איטליה
פומפיי הוא אחד מאתרי האסונות המיוחדים בעולם. עיר הנמל העתיקה, שהייתה בעבר חלק מהאימפריה הרומית, נפלה קורבן לאחת מההתפרצויות הגעשיות הידועות לשמצה ביותר בהיסטוריה, שהובילה למותם של כ-2,000 בני אדם וקברה את העיר תחת טונות של אפר.
רעידת האדמה הקטלנית הראשונה עימה נאלצה להתמודד העיר - ששכנה על המורדות הדרום-מזרחיים של הר הגעש וזוב - התרחשה בשנת 62. חוקרים מעריכים כי הרעידה גרמה נזקים רבים למבני ציבור, לבתים פרטיים וכן למערכת הובלת המים. חלק ניכר מהתושבים נטשו אותה לאחר האירוע הדרמטי, ואילו התושבים שנותרו בה נאלצו להתמודד עם עבודות שיקום ושיפוץ ממושכות.
מומחים שחקרו את ההתפרצות, הניחו כי רעידת האדמה גרמה לשינויים במבנה הגיאולוגי של ההר הסמוך, והובילו לכך שכעבור 17 שנים, ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה, התפרץ ההר ושם קץ לקיומן של פומפיי ושל שכנתה, העיר הרקולנאום.
במשך זמן רב, ההנחה הגורפת הייתה שבימים שלפני התפרצות הר הגעש לא נראתה כל התרעה מוחשית. בדיעבד, הסתבר כי היו סימנים מקדימים, אך התושבים לא שמו את דעתם עליהם. כך למשל, בארות המים והמעיינות סביב ההר יבשו מספר ימים קודם להתפרצות, והפרות שרעו במדרונות הווזוב החלו להתנהג באופן מוזר למדי.
הייחודיות של האתר היא בכך שהעיר נשמרה באופן מוחלט תחת האפר. גופותיהם של התושבים שמצאו את מותם באירוע המצער התקשו, והסלעים הארכיאולוגים שסביבן הצליחו ליצור תבניות מדויקות בדמות גופם של התושבים, כמעט 2,000 שנה לאחר האסון.
אין ספק כי מראהו של גבר שמתכופף מפחד או של אישה המחזיקה את תינוקה שנשתמרו אחרי כל כך הרבה שנים, זהו הישג ארכיאולוגי מדהים ומטריד בו זמנית.
כאמור, העיר עצמה נשמרה היטב על כל רחובותיה שנותרו שלמים. עד כדי כך, שעד היום ניתן להבין למה שימש כל מבנה - החל מבתי מרחץ, דרך חצרות הבתים, ועד לשווקים ולבתי הבושת - כולם עדיין שם.
למעשה, פומפיי נחשבת גם כיום לאתר האסונות הפופולרי ביותר - לא בגלל שהיא מחזיקה בתואר של מקרי המוות הרבים ביותר, אלא מכיוון שהאתר הוא לא פחות מאשר קפסולת זמן מושלמת לרגע המדויק שהעיר הוצפה בפיח ואפר.
