הטיול המהנה שלנו בצפון-מערב יוון
(צילום: אורטל צבר)
מעקה ציורי המורכב מגזעי עצים חוצץ ביני לבין תהום שפעורה מתחתיי. קניון ויקוס (Vikos) עוצר נשימה ביופיו, סלעיו מכוסים עלווה ירוקה ועבותה ופרחים צהובים מעטרים אותו. פרפרים יפים מתעופפים סביב בין הפרגים, התורמוסים והשלהביות, ואני צריכה לצבוט את עצמי כדי לוודא שאיני חולמת.
לפני כשלושה שבועות מצאתי את עצמי עולה על מטוס בדרך לסיור צילומי עם עוד כמה משוגעים לדבר במחוז אפירוס (Epiros) שבצפון-מערב יוון, שם שוכנים להם שני חבלי ארץ יפהפיים: זגוריה (Zagori) וצומרקה (Tzoumerka). מדובר בשמורת טבע נדירה ופחות מוכרת, שהמוני התיירים תאבי החופש והאטרקציות טרם הסתערו עליה.
אם תגיעו לשם תופתעו מכל השפע שיש למקום להציע: מעיינות נסתרים, מפלים ונהרות בגוני כחול עמוק וטורקיז, יערות וחורש טבעי למכביר, כבישים מפותלים בין ההרים, עדרי כבשים באחו, כפרים ציוריים, מלונות בוטיק בטבע ותושבים חמים ומסבירי פנים.
מחוז אפירוס בצפון יוון מתאפיין בנופיו הבראשיתיים והטבעיים, וזה סוד קסמו. השבילים והדרכים כאן לא תמיד מסומנים או כוללים שלטים, ויש צורך לחפש במפות ובאתרים מידע ודרכי גישה. יחד עם זאת, המקום זוכה בשנים האחרונות להתחדשות. נסללו כבישים חדשים, ונכנסה גם רוח רעננה של צעירים יוונים שבונים מלונות בוטיק בכפרים.
הקיץ, התקופה שבה המפלים בשיא הזרימה, היא העונה המומלצת לטיול בצפון יוון. אין צורך להיות מיטיב לכת כדי ליהנות מכל השפע הזה: משפחות, זוגות או קבוצות יכולים לבלות בטיול בין הכפרים הציוריים, ליהנות משפע המים במעיינות ובנחלים, להתענג על האוכל היווני הנפלא ולהתנתק לשבוע.
מפאת מחסור בזמן עשינו את הדרך לזגוריה מאתונה ביום אחד, אולם מומלץ לעשות את המסלול הזה במשך יומיים עם חניית ביניים. בדרך לזגוריה עצרנו בתעלת קורינתוס, ומשם המשכנו כ-130 ק"מ לאורך צפון חצי האי פלופונס, אל גשר המיתרים המפורסם ריו אנטיריו.
מהגשר המשכנו 90 קילומטר צפונה אל מקום קסום ומפתיע בשם מעיינות לורוס (Louros springs), ששוכנים בנקודת נביעה של נהר הלורוס הזורם בחלק המערבי של מחוז אפירוס. במקום ישנה בריכה טבעית ועמוקה שמוקפת בצמחייה, ומסביב לה שביל הליכה שכולל גם ספסלי ישיבה. ללא ספק ספוט אידיאלי כדי ליהנות מרגעי שלווה או לעשות פיקניק.
הוראות הגעה: מפיליפאידה נוסעים לכיוון יואנינה על הכביש הישן, עד שיש שילוט שמאלה למעיינות. פונים, חוצים גשר, מעל הנהר ומול תחנת המים פונים ימינה וממשיכים לנסוע עוד קילומטר, עד שרואים את המעיינות מצד ימין.
משם המשכנו לנסוע כשעה וחצי נסיעה עד שהגענו, בשעת השקיעה היפה, אל מלון מקסים בשם Aberratio, שנמצא בשיפולי הר בכפר ארסטי בזגוריה שבצפון מחוז אפירוס. חבל זגוריה מאגד 46 כפרים בהרי פינדוס. שטחו של החבל הוא כ-1,000 קילומטרים רבועים, ומתגוררים בו 6,000 תושבים בלבד. הכפרים נשתמרו מהתקופה העות'מאנית, וחלק מהבתים הפכו למלונות בוטיק מקסימים.
בחור צעיר נמוך קומה וחייכן העונה לשם פאנוס קיבל את פנינו בכניסה למלון המשפחתי בן 12 החדרים, הצופה לנוף קניון ויקוס. המלון הוא ברמה של 4 כוכבים, כל חדר בו נראה קצת אחרת, והמחיר ללילה נע בין 120 ל-150 אירו.
כביש הנחש
בבוקר שלמחרת נסענו בכביש הנחש לעבר התצפית הצפונית שמשקיפה על קניון ויקוס. האביב עדיין חגג במקום במלוא עוזו, פרפרים התעופפו סביב התורמוסים ושלל הפרחים במקום. מול הנוף שומט הלסת מצאנו ארבעה כיסאות רעועים שמושביהם מתקפלים, מעין "כיסאות קולנוע", שמזמינים אותך לשבת, להירגע ולהסניף את המתנה הנפלאה הזו שמעניק לנו הטבע.
קניון ויקוס, הנחשב לקניון הסלע הצר העמוק בעולם, שוכן למרגלות הר טימפי (Tymfi) ונמתח לאורך 12 ק"מ, בין הכפרים מונודנדרי Monodendri ופפיגו Papingo. המקום הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, והוא כולל מסלול הליכה מפורסם בקרב מטיילים ומטפסי הרים מאירופה. ליד תצפית ויקוס מתחיל גם מסלול הליכה אל מעיינות הווידומאטיס ( Voidomathis), שאליו עוד נגיע בהמשך.
טיול רגלי לאורך הנהר מוביל לשרידי גשר עתיק בשם פליו גפירו, שמתחתיו תמצאו אגם קטן וקסום שמשמש תחנת יציאה לסירות רפטינג ששטות בנהר הווידומאטיס. בהמשך השביל, מצידו השני של הגשר לכיוון צפון-מזרח, ישנו שביל הליכה המוביל למקום קסום שבו ניתן לראות זרימה חזקה ומרשימה של מים.
המשכנו במעלה כביש הנחש המתפתל עד לכפר פפיגו, ומשם הגענו לאחד המקומות היפים והציוריים באזור: גבי המים של רוגובו (Rogovo Ovires), בריכות מים טבעיות שכלואות בין סלעים. הגבים מלאי מים, במיוחד בתקופת הקיץ בין יוני לאוגוסט. הולכים במסלול קצר ורטוב בתוך בריכות המים עד שמגיעים לסוף השביל, שם מחכה הפתעה בדמות מפל ובריכת מים שאפשר לטבול בה.
הוראות הגעה: בכניסה לכפר פפיגו פונים ימינה ומיד שמאלה, ישנו שילוט לכיוון מיקרו פפיגו, ממשיכים עם הכביש 1.2 ק"מ עד שתראו מימינכם מגרש חניה מאולתר. מחנים את הרכב, חוצים את הכביש ונכנסים לאפיק הנחל ולגבי המים.
אחרי הבילוי המהנה בגבי רוגובו נסענו לאכול צהריים במלון הספא המרשים מיקרו פפיגו 1700, ששוכן בכפר מיקרו פפיגו. אישה צעירה ויפה בשם אלזה קיבלה את פנינו וכיוונה אותנו אל המרפסת היפה שצופה אל הכפר, שם כיבדו אותנו בתה צונן עשוי מעשבים שנקטפו מהשדה ליד הבית. מיד לאחר מכן הגיעו הצלחות המקושטות והציוריות עם הסלטים הרעננים והחתוכים להפליא במגוון צורות, שפשוט חבל היה להרוס אותם. כן, גם הטעם היה נפלא. לאחר מכן הגיעה פשטידת התרד עם הגבינה - ספנה קופיטה - שאי אפשר היה לעמוד בפניה. לקינוח הגישו לנו גלידה מקומית בריבת אוכמניות תוצרת בית, סיום הולם לארוחה נפלאה, שלוותה גם ביין מקומי תוצרת בית.
סיפורם של אלזה ובעלה קונסטנטינוס קדריס הוא סיפור מרתק. קונסטנטינוס זכה בשנת 2000 במדליית זהב בריצת 200 מטרים באולמפיאדת סידני, והפך למפורסם מאד ביוון. הוא החליט למנף את הצלחתו, והקים יחד עם רעייתו את המלון המיוחד, שנבנה בחלקו על קרקעות משפחתיות בכפר. מחיר ממוצע לחדר: 150 דולר ללילה.
הגשרים של נהר הווידומאטיס
ממערב זגוריה ומיקרו פפיגו המשכנו אל מרכז זגוריה דרך גשר קוקורוס (Kokkoros Bridge). הגשר הגדול והמרשים נמתח בין שני צוקים לצד הכביש המוביל אל הכפר קיפוי (kipoi). מסביב ראינו גשרים עתיקים נוספים שנמתחו מעל ערוץ של הווידומאטיס, שבשנים האחרונות המים בו הידלדלו עד כדי יובש מוחלט.
המשכנו אל הכפר דילופו (Dilofo), שם בתוך חצר הכנסייה פגשנו את קלואי, קשישה מקומית בת 93 שחיה בגפה ואחת התושבות הבודדות שנותרו בכפר הכמעט נטוש הזה. מדילופו המשכנו אל נקודת תצפית נוספת על קניון ויקוס הקרויה "המרפסת של אוקסיה", שממוקמת בגובה של 1,400 מטר. מהתצפית ניתן לראות לכיוון צפון-מערב את כל אורכו של הקניון עד לכפר ויקוס שבו הוא מסתיים, ומהצד השני ניתן לראות את ערוץ מגה לאקוס.
בדרכנו לארוחת הערב עצרנו לקפה קצר אצל אקיס קיקיצה במונודנדרי (Momodendri). אקיס הוא גבר שרמנטי וחם בן 52 ומסעדן ותיק ומוכר ביוון. בהתלהבות רבה הוא החל להגיש לנו מטעמים מעשה ידיו שקשה היה לעמוד בפניהם. נהנינו במיוחד מהמאפה המושלם שלו המוכר בכל יוון בשם "אלברופיטה", מעין פשטידה פריכה ממולאת בגבינה בטעם נפלא.
ביום השלישי הדרמנו אל העיר יואנינה (Ioannina), בירת מחוז אפירוס השוכנת 450 ק"מ צפונית לאתונה. על שפת הנהר יש טיילת יפה והעיר העתיקה אף היא מעניינת. משם המשכנו דרומה אל חבל צומרקה (Tsumerka).
הדרך לצומרקה ארוכה ומפותלת אך עוצרת נשימה ביופיה. לא תוכלו להישאר אדישים לנופים המרהיבים הללו. הנוף הירוק כל ימות השנה, שפע המים הזורמים, הגאיות מול פסגות ההרים שבהם משובצים להם כפרים ציוריים, המשתלבים להפליא עם הסביבה הטבעית.
התחנה הראשונה בצומרקה שוכנת בפסגה בגובה של כ-1,300 מטרים, ברחבה של כנסייה עתיקה בכפר בשם אגיוס גיאורגיוס (Agios Georgios) . מדובר כמובן בתצפית מרשימה, שמשקיפה על נהר הארכטוס ולעבר הכפרים ורכס הרי צומרקה. אסור לפספס.
מאגיוס גיאורגיוס המשכנו למעיינות קויאסה (Kouiassa). במקום אין כמעט שלטי הכוונה, וכדי להגיע צעדנו על שביל עיזים צר בין העצים הסבוכים והמשכנו עם השביל, עד שהגענו לטחנת מים שהפכה לבית קפה קטן וחמוד בלב היער. מאחורי המבנה נמשך המסלול לאורך אמת מים עתיקה, חצינו גשר קטן על המים השוצפים ומעבר לסיבוב גילנו את גן העדן האבוד - מעיין בצבע תכלת בוהק ולצידו נחל עם מפל מדהים ביופיו. המים קרים ביותר, אך ביום חם אפשר בהחלט לטבול רגליים. המסלול אל המקום מוגדר בדרגת קושי קלה, הוא אורך כ-20 דקות לכל צד ומתאים גם למשפחות.
מקום יפה נוסף שמומלץ לבקר בו הוא מפלי קטארקטיס (Katarraktis) ששוכנים סמוך לכפר בעל שם דומה, שמשמעותו ביוונית מפל. המפלים המדהימים והגבוהים הללו זורמים עד החודשים יוני-יולי.
בכפר פרמנטה (pramente) לנו במלון Orizontes, שהתגלה כמלון רחב ידיים בסטנדרט גבוה, עם לובי מפואר ומרשים בגודלו, ברמת 5 כוכבים. במלון 12 חדרים שבהם קיר לבנים ואח שבוערת בחורף. הבופה בארוחת הבוקר היה מרשים ומגוון. בקרב ייפתחו גם בריכה וחדר כושר. המלון צופה לנוף נפלא ורחב ידיים והמחיר ללילה עומד על כ-120 דולר.
אחת האטרקציות באזור היא ראפטינג בנהר הארכטוס, חוויה מיוחדת במינה שבשל זרימת המים הלא-חזקה בקיץ מתאימה לכל המשפחה. בכל סירה יש משיט מקצועי שיושב בירכתיים. נוהלי הבטיחות בשיט מסוג זה הם מחמירים ביותר, ועוד לפני שעולים על הסירה מקבלים הדרכה קצרה מאחד המדריכים. לרומנטיקנים יש גם מסלול בליל ירח מלא.
מסלול הראפטינג הסתיים בגשר פלאקה Plaka, ומשם המשכנו כ-40 ק"מ אל דרום צומרקה לעבר הכפר הציורי וורגרלי (Vourgareli), שם לנו במלון Rouista בניהולם של מרינה ודימיטריס, זוג יפה שנושק לגיל 40 ומגדל שני ילדים קטנים. יחד עם בני משפחה נוספים הם מנהלים בשנתיים האחרונות מלון משפחתי מצליח ברמה של 3 כוכבים. דימיטריס ומרינה עושים רבות לפיתוח התיירות ביזור, כולל איתור וסימון מסלולי הליכה ומקומות לטיולים באזור. לילה אחד לזוג עולה בתקופה הנוכחית 260 שקלים בלבד.
מרינה ודימיטריס הכירו באוניברסיטה ושם פרחה אהבתם. מרינה סיפרה לי שיש בכפר אגדה שמי ששותה ממי המעיין מתחתן ובא לגור במקום. וכך יום אחד, כשדימיטריס בא לבקר אותה בכפר, היא לקחה אותו למעיין והציעה לו לטעום ממימיו. כל השאר כבר היסטוריה.
לטייל דרך עיניים של אנשים שמתגוררים במקום וחיים אותו זו חוויה אחרת, ואכן לעת ערב יצאנו עם מרינה לסיור בכפר וורגרלי, טיפסנו במדרגות לחצר כנסייה קטנה, שם ראינו את המעיין המדובר, משם המשכנו לפארק קטן ויפהפה שבו גשר טורקי ישן מוביל לנחל עם זרימת מים נהדרת, שפע צמחייה ומפלים קטנים. ממש חלקת אלוהים קטנה.
למחרת בבוקר יצאנו, יחד עם אנשי צוות מאתר יוון והאיים, לעבר הכפר תיאודוריאנה (Theodoriana), כ-40 דקות נסיעה מוורגרלי. הכפר, המכונה גם "בירת המים של צומרקה", מוקף מעיינות טבעיים. הגענו למפל בשם סודה (Souda) שמסלול ההליכה אליו מתחיל סמוך למרכז הכפר, והוא קל ונעים ונמשך כ-15 דקות בלבד. מצד אחד מי מעיין זורמים וצלולים, ובצד השני פעורה תהום. בסוף המסלול הקצר מגיעים אל שני המפלים השוצפים שזורמים כל השנה.
סיימנו את הטיול ב"חוף צומרקה", אחד המקומות הנסתרים והנפלאים באזור שמוכר בעיקר למקומיים. כדי להגיע אל הפינה הקסומה הזאת צריך לנסוע דרך הכפר תיאודוריאנה עד לשפת נהר האכלוס (Achelos), יורדים מהכביש בשביל קצר והולכים במשך 10 דקות. המים בנהר צבועים בגוונים משגעים של ירוק וטורקיז ומזמינים לטבול בהם, גם אם הם קרים מאוד. מעל הנהר בצד השני נמתח גשר חבלים, שבטיחותו אומנם מוטלת בספק אך הוא ציורי ומצטלם להפליא.
תם ולא נשלם
אורטל צבר היא צלמת טבע וסביבה, אתם מוזמנים לבקר באתר שלה ולהתרשם מתמונות נוספות או ליצור קשר במייל.
