התפרצות הר געש באיסלנד בחודש שעבר
(צילום: רויטרס)
התפרצות של הר געש היא מפגן עוצמה של הטבע שגבה לא פעם מחיר אדיר בנפש. אמנם יש כמה הרי געש שניתן לטפס או לגלוש עליהם, אך האחרים מרתיעים את רובנו רק מעצם המחשבה על האפשרות להתקרב למרגלותיהם. אז אם אתם לא נמנים במקרה עם קהילת הוולקנופילים, שיצרה תיירות חדשה, מרהיבה אך גם מסוכנת, אתם מוזמנים לצאת למסע בטוח יחסית בכמה מהמקומות שבם הטבע מפגין את יכולותיו, גם אם הן הרסניות וקטלניות לעיתים.
הרי געש ניתן למצוא בכל יבשת. חלקם רדומים כבר שנים רבות, אחרים מתפרצים בתדירות גבוהה. הדיווחים האחרונים על התפרצויות וולקניות הגיעו מאיסלנד. 11 שנה לאחר התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל, ששיתקה את המרחב האווירי של אירופה למשך שבוע, ארץ הקרח והאש רעדה שוב, רק בחודש שעבר. הפעם היה זה ההר פאגראדלס הנמצא בחצי האי רייקאנס, המרוחק כ-40 ק"מ מהבירה רייקיאוויק, שהתפרץ לראשונה זה 900 שנה. אמנם הלבה הרותחת הבוקעת מלב האדמה מספקת מופע מרהיב לחובבי הטבע האקסטרימי, אבל היא מדירה שינה מעיני המומחים שבוחנים כיצד הקרקע הופכת לפחות ופחות יציבה. הנה כמה מהרי הגעש המיוחדים והמרהיבים בכדור הארץ.
ניאראגונגו, קונגו
קוטר הלוע העיקרי של הר הגעש ניאראגונגו (Nyiragongo), הנמצא בקונגו שבמרכז אפריקה, הוא כ-1,200 מטר והוא מכיל אגם לבה. ההר אחראי ל-40 אחוז מההתפרצויות הגעשיות ביבשת, יחד עם הר הגעש ניאמורגירה (Nyamuragira), הסמוך אליו. הוא גם מהווה איום ממשי על אלו היושבים בסביבתו. בפעמים האחרונות שהוא התפרץ, ב-1977 וב-2002, מאות נהרגו ומאות אלפי תושבים פונו מהמקום לאחר שאיבדו את ביתם. העובדה שהמצב הפוליטי באזור יציב בערך כמו זה הגיאולוגי - לא תרמה לרווחתם של התושבים. ההר הוא חלק מהפארק הלאומי וירונגה (Virunga), אשר שטחו 7,800 קמ"ר, והוא ביתם של גורילות ההרים הנמצאות בסכנת הכחדה, לצד חיות בר נדירות נוספות. מהפארק ניתן לצאת למסע אל פסגת ההר, במסגרת טרק מודרך למיטיבי לכת.
הר הגעש עדיין פעיל וההשערות הן שההתפרצות הקטלנית הבאה היא רק עניין של זמן.
קוטופקסי, אקוודור
זהו אחד מהרי הגעש הגבוהים בעולם (כ-5,900 מטר), שאת פסגתו המושלגת ניתן לראות גם מהבירה קיטו, המרוחקת כמה עשרות ק"מ ממנו. הר הגעש קוטופקסי (Cotopaxi) נחשב לחלק מטבעת האש - רצועה וולקנית ארוכה המקיפה את האוקיינוס השקט. מאז 1738 התפרץ ההר האקוודורי יותר מ-50 פעם והוא מהווה איום ממשי על הערים והכפרים הסמוכים לו. ב-2015 הוא פלט אפר וולקני שגרם לבהלה במדינה, אך שנתיים לאחר מכן נפתח מחדש בפני מטפסים למיניהם.
פירוש שמו של ההר משתנה משפה לשפה, ובין היתר הוא נקרא "מבול של אש", "מלך המוות", "קולר בוער" ו"כס מלכות הירח"'. ההר נחשב לקדוש על ידי האינדיאנים שישבו במקום עוד לפני תקופת האינקה. הם סגדו לו וראו בו את האחראי על הגשם ועל פוריות האדמה, ופסגתו נחשבה בעיניהם למקום מושבם של האלים.
כיום פועלים במקום שירותי תיירות המציעים טיפוס אל ההר או טיולי אופניים למרגלותיו.
הר יאסור, ונואטו
איי ונואטו שבדרום האוקיאנוס השקט נוצרו כתוצאה מפעילות געשית, ולמעשה רובם הם הרי געש קדומים המכוסים בשוניות אלמוגים מאובנות. בתשעה מהאיים קיימים הרי געש פעילים, שהמפורסם בהם הוא הר יאסור (Yasur), הנמצא באי טאנה (Tanna), ונחשב לאחד מהרי הגעש הנגישים ביותר בעולם בשל גובהו הנמוך יחסית (כ-360 מטר), אך גם לאחד מהמרשימים שבהם, בשל ההתפרצויות המרהיבות והרועמות שלו, המתרחשות לעיתים תכופות. ב-1774, הקפטן ג'יימס קוק הגיע לאי וביקש להעפיל לפסגת ההר, אך המקומיים דחו את בקשתו.
אייאפיאטלאייקוטל ופאגראדלס, איסלנד
צמד הרי הגעש המפורסמים והפעילים של ארץ הקרח והאש. ב-2010, האפר הוולקני הרב שהתפזר מההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל (Eyjafjallajökull), הנמצא בדרום איסלנד, שיתק את המרחב האווירי של אירופה למשך שבוע והנזק הכלכלי נאמד בשעתו ב-1.7 מיליארד דולר. מאז הוא נחשב רדום ומהווה אתר עלייה לרגל מבחינה תיירותית.
ההתפרצות של הפאגראדלס (Fagradalsfjall) בחודש שעבר שלחה אלפי איסלנדים לבקר בחצי האי רייקאנס כדי לצפות בלבה המבעבעת שפורצת וזולגת מן ההר בעת שהשמיים נצבעים באדום.
פוג'י וסקורג'ימה, יפן
להר פוג'י (Fuji) הממוקם במרכז האי הונשו, יש חרוט געשי סימטרי ובמשך כמה חודשים בשנה פסגתו מכוסה שלג. הר הגעש הפעיל, שנחשב לאחד מהסמלים הפופולריים של יפן, מתנשא לגובה של 3,776 מטר - הפסגה הגבוהה ביותר בארץ השמש העולה. ההתפרצות האחרונה שלו נרשמה ב-1707, והלבה שנשפכה ממנו היא בזלתית.
סקורג'ימה (Sakurajima), ממוקם בדרום האי הגעשי קיושו ומאז 1955 הוא נוהג להתפרץ מדי כמה שנים. ההתפרצות האחרונה אירעה ב-2013 והיא הביאה את ממשלת יפן לבנות מקלטים וולקניים בסביבתו. ההר מוכר גם בתור "הווזוב של המזרח" ופירוש שמו הוא "אי פריחת הדובדבן".
סקורג'ימה היה בעבר אי - לפני שהלבה שנפלטה ממנו חיברה אותו לחצי האי אוסומי (Ōsumi). בזמן שכולם נוהרים אל פוג'י, דווקא סקורג'ימה הוא ההר היפני הפעיל בכל ימות השנה.
הר פלה, מרטיניק
הר פלה (Montagne Pelée), "הר קירח" בצרפתית, הנמצא בצפון האי מרטיניק שבקריביים נראה שלֵו ומתמזג עם הנוף הטרופי, אך ב-1902 התפרצות קטלנית שלו, שהגיעה לאחר כמה סימנים מקדימים של אדי גופרית שמהם בחרו השלטונות להתעלם, כמעט חיסלה את עיר הנמל סן פייר אחרי שכ-30 אלף תושביה נספו באסון, ורק שלושה מהם ניצלו. אף על פי שההתפרצות האחרונה שלו נרשמה ב-1932, ההר עדיין נחשב לפעיל. הפסגה הגבוהה ביותר במרטיניק נמצאת בקצהו של ההר האימתני, בגובה 1,380 מטר.
למרות עברו, ההר הוא אתר תיירות פופולרי, שמפסגתו ניתן להשקיף על האוקיינוס האטלנטי ועל הים הקריבי. שביל הטיפוס אל הפסגה מיועד למטפסים מנוסים בלבד.
וזוב ואטנה, איטליה
ההר האגדי וזוב (Vesuvio), היושב לחופו של מפרץ נאפולי באיטליה וגובהו 1,280 מטר, כבר הוכיח את יכולותיו ההרסניות העצומות. ההתפרצות הידועה ביותר שלו התרחשה בשנת 79 לספירה, ומחקה את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום, וגרמה למותם של אלפים. תקופות המנוחה של ההר נחשבות לארוכות, אך הן דווקא מעלות את החשש מפני ההתפרצויות שלו, שעלולות להיות קשות וחזקות מאוד. וזוב נוצר כתוצאה מהתנגשות בין הלוח הטקטוני האפריקאי ליורואסיאתי והוא עדיין מהווה סכנה למיליוני תושבים שגרים בסמוך אליו, למרות היותו רדום מאז שנות ה-40 של המאה שעברה.
לעומתו, הר הגעש אטנה (Etna), מתנשא לגובה 3,330 מטר ולכן נחשב להר הגעש הפעיל הגבוה באירופה. הוא שוכן במזרח סיציליה, יש לו ארבעה לועות ולפי המיתולוגיה היוונית הוא נחשב למקום מושבו של טיפון, אבי המפלצות ומאויבי האלים הגדולים ביותר. כיום משמש ההר לא רק את חובבי הסקי ואת מטיבי הלכת, אלא גם רוכבי אופניים בתחרויות מפורסמות כמו הג'ירו ד'איטליה, שמתנסים ברכיבה מאתגרת אל הפסגה. ההתפרצות האחרונה שלו נרשמה ממש בתחילת השנה, בינואר 2021 (מה שלא מונע מהתושבים שגרים סביבו להתעקש לא לנטוש בשל האדמה הגעשית הפורייה שלו), אך ההיסטוריה שלו רצופה ומלאה בהתפרצויות שהסבו נזק עצום וגבו קורבנות רבים. ההתפרצויות ההרסניות ביותר שלו תועדו ב-1169 וב-1669, אז החריבה הלבה הרותחת כפרים רבים, ופגעה בעיר קטניה שהייתה למרגלותיו. בין 15 אלף ל-20 אלף בני אדם נספו אז.
ההר האימתני התפרץ עוד עשרות פעמים וגם היום הוא מהווה סכנה פוטנציאלית לכל מה שנמצא תחתיו.
סנטה מריה ופואגו, גואטמלה
סנטה מריה (Volcán Santa María), הנמצא במערב מחוז קצאלטננגו (Quetzaltenango) שבגואטמלה, המהווה חלק מטבעת האש הפסיפית, כבר ידע התפרצויות רבות. ההתפרצות המשמעותית ביותר שלו נרשמה ב-1902, והיא נחשבת לאחת מהעוצמתיות ביותר במאה ה־20. כמה עוצמתית? עמוד הלבה התנשא לגובה של כ-25 ק"מ והיא זלגה והגיעה למרחק של עד תשעה ק"מ מההר.
עוד הר געש מפורסם ומסוכן במדינה שבמרכז אמריקה הוא פואגו (Fuego) או בתרגום מספרדית "הר געש של אש". הוא מתנשא לגובה של 3,763 מטר וההתפרצויות שלו בעבר הסבו נזק לסביבה והצריכו פינוי תושבים. באחרונה שבהן, שהתרחשה ב-2018, נספו עשרות אנשים, רובם תושבי הכפר אל רודאו הסמוך לו. אלפי בתים, עצים ושדות של פולי קפה למרגלות ההר התכסו באפר ובבוץ, במה שהסתמן כהתפרצות החזקה בעשורים האחרונים, עד כדי כך שאפילו נמל התעופה בגואטמלה סיטי נאלץ להיסגר.
פופוקטפטל, מקסיקו
"ההר המעשן" כפי שכינו אותו האצטקים, נחשב להר הגעש הפעיל ביותר במקסיקו, והוא אף איבד את הקרחונים שלו ב-2001 כתוצאה מההתחממות שנגרמה בעקבות פעילותו הגעשית. פופוקטפטל (Popocatépetl) ממוקם כ־70 ק"מ ממקסיקו סיטי וגובהו כ־5,400 מטר (השני בגובהו במדינה). ברזומה שלו יש לא פחות מ-20 התפרצויות ענק מאז המאה ה-16, האחרונה שבהן הייתה רק בחודש שעבר.
ארנל, קוסטה ריקה
אחת הסיבות לעזוב את החופים הקסומים של קוסטה ריקה נמצאת בגובה של 1,670 מטר מעל יערות הגשם, בדמות הר הגעש הפעיל במדינה, ארנל (Arenal). הוא שוכן כ-90 ק"מ צפונית־מערבית לבירה סן-חוזה ונחשב לצעיר יחסית במושגים גיאולוגיים (רק בן 7,000 שנה).
ב-1968, ולאחר שהיה רדום במשך מאות שנים, הוא התפרץ והחריב את העיר טבקון, הרג עשרות מתושביה והרס כליל את הכפרים באזור. טבקון אמנם התחדשה ונבנתה מאז, וכיום היא מספקת שירותי ספא ומעיינות חמים המתחממים באמצעות הפעילות הוולקנית, אבל את ההיסטוריה של ההר הזה לא ניתן למחוק.
מאז ההתפרצות הקטלנית ב-1968, התעורר הארנל עוד מספר פעמים, אך לא באותה עוצמה ולרוב הוא נחשב לרגוע למדי. למעשה, מאז 2010 לא נרשמה בו פעילות געשית. צורת החרוט הבולטת שלו נישאת גבוה מעל הג'ונגל שסביבו ומעניקה מראות שנראים כאילו נלקחו מעידן הדינוזאורים. כיום, אזור ההר הפך לאטרקציה מרכזית ובסביבתו מסעדות, בתי מלון, אגם ועוד.
