אפריל 1989, גמר גביע אירופה בכדורסל, מכבי ת"א נגד יוגופלסטיקה ספליט. קווין מגי (ז"ל), לבן מרסר וקן בארלו, שכבר הצליחו יחד עם מכבי לנצח את הקבוצה הקרואטית פעמיים בליגה הסדירה, גילו בגמר את טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה שעשו להם בית ספר ולקחו את הגביע. מי שמע על ספליט עד אז מלבד ג'ובאני רוסו?
קרואטיה היא לא רק היסטוריה וספורט. למדינה שמספר תושביה עומד על כ-4.1 מיליון יש אינספור אתרים היסטוריים ותיירותיים. בירת חבל ספליט-דלמטיה שבקרואטיה היא ספליט (Split) השוכנת בחצי אי לחוף הים האדריאטי, העיר השנייה בגודלה בקרואטיה - 220 אלף תושבים. עיר קטנה מראשון לציון, אבל הנוף, האתרים, האוכל וההיסטוריה מרתקים. אגב, לחובבי "משחקי הכס" (שלא ברור לי עד היום על מה ולמה, אבל ניחא), רבות מהסצנות בסדרה צולמו בעיר, בסביבתה ובקרואטיה בכלל. ואלאר מורגוליס זה כאן!
מרבית הישראלים שנוסעים לבקר בקרואטיה ולטייל בה, עם או בלי סלובניה ומונטנגרו, עוצרים בדרך בספליט לסיור קצר על מנת להספיק לבקר גם בדוברובניק, בפארק הלאומי פליטביצה ועוד, אבל לספליט ולעיירה הסמוכה סלונה (Salona) עבר היסטורי עשיר ומרתק עם שרידים ארכיאולוגיים נדירים, לכן שווה להשקיע מספר ימים באזור זה. אומנם הגעתי לכנס מקצועי בסלונה הסמוכה ובספליט למספר ימים, אבל פשוט לא רציתי לחזור ארצה, ויש מספיק סיבות להישאר בספליט ולהקדיש לה מספר ימים.
מעשה בקיסר שרצה לפרוש לגמלאות
הכל התחיל באדם אחד בלבד בשם דיוקלס. בשנת 235 לספירה נולד בעיר הקדומה הסמוכה לספליט, סלונה (Salona) - סולין (Solin) כיום בשמה הקרואטי המודרני - שאליה עוד נגיע בהמשך. לימים, בשנת 284 הפך לקיסר רומא ושינה את שמו לדיוקליטיאנוס, או בשמו המקוצר והסקסי, גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus).
בימים ההם סבלה האימפריה הרומית מחוסר יציבות משווע. יותר מ-20 קיסרים התחלפו להם בחמישים השנים שקדמו לדיוקלטיאנוס. כמובן, רובם המוחלט לא מתו בשיבה טובה וגם לא ממחלה קשה. תשאלו את יוליוס קיסר שנרצח כ-300 שנה לפני כן, מי כמוהו יודע התנקשות טובה מהי. כקיסר ביסס דיוקליטיאנוס את מעמדו, כמו גם את האימפריה. כך הצליח תוך שלוש שנים מהכתרתו לקיסר להתפנות לביצוע רפורמות אדירות במערכת השלטון.
הוא הרחיק לכת וחילק את האימפריה לארבעה חלקים, שנשלטו על ידי שני שליטים(שזכו לתואר אוגוסטוס) ושני סגנים (שהסתפקו בתואר קיסר), שיטת שלטון שזכתה לשם טטררכיה. פחות מ-30 שנה לאחר מכן השיטה תקרוס, ולבסוף יעלה הקיסר מאמץ הדת הנוצרית, קונסטנטינוס, וישלוט במזרח ובמערב יחדיו.
ומדוע הסיפור מעניין אותנו? כי בשנת 305 פרש דיוקליטיאנוס מרצון לארמונו, ארמון שהחל להיבנות כבר בשנת 293 ככל הנראה, על חוף הים ליד מעיינות גופרית, 5 ק"מ מעיר הולדתו סלונה, וכך נוסדה ספליט סביב ארמונו.
מקור השם ספליט הוא בעיר היוונית הקדומה Spálathos ששכנה כאן במאה ה-3 לפני הספירה. הצמח השכיח ביותר באזור דלמטיה, שהינו אזור עם חורש ים-תיכוני כמו בישראל, הנו אֲחִירוֹתֶם החורש (Spartium Junceum). עם הזמן השמות הדומים של הצמח והקולוניה היוונית הפכו בקרואטית ל-Split או Spljet. היגיון קרואטי שכזה.
ההסברים לפרישתו של דיוקלטיאנוס שונים ומגוונים: יהיו כאלה שיאמרו שהוא פרש בגלל מחלה קשה, או כי נמאס לו, ואחרים יאמרו כי הבין את הרמז והעדיף לפרוש כדי לשרוד בחיים. יגידו מה שיגידו – דיוקלטיאנוס הוא הקיסר היחיד בהיסטוריה הרומאית שפרש מרצון, ואפילו הצהיר על כך שנים לפני שביצע זאת.
מאוחר יותר, כאשר יבקשו ממנו לחזור ולהציל את האימפריה, יענה במשפט אלמותי הגובל בגאוני וכאינפנטילי כאחד: "אילו ראיתם איזה כרוב נפלא אני מגדל בגני, לא הייתם פונים אליי בהצעה כזו". אולי אליו התכוון נתן יהונתן בשורה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא".
ארמון שהוא עיר ועוד
ארמון דיוקלטיאנוס הוכרז כאתר מורשת עולמי בשנת 1979. מדהים איך הוא שרד. גודלו, 215 מ' על 175 מ', והעובדה שקשה לזהות מה שייך לארמון העתיק ומה מודרני, מבלבלים את העין. החומה הדרומית של הארמון משמשת טיילת על החוף (Riva), ובה בתי קפה שמעליהם גרים כיום תושבי ספליט בתוך חומת הארמון. שערי הארמון, מבנים רבים, חללים שמשמשים גם כיום כשוק תיירותי, כיכר מרכזית ובקיצור, סיור של מספר שעות בסמטאות העיר העתיקה ובארמון הוא חוויה מרתקת.
אחת החנויות הסמוכות לארמון היא חנות המוקדשת ל"משחקי הכס". כאן תוכלו לשבת על כס הברזל של המלכה האם, האמא של הדרקונים, דאינריז "פרי-סער" טארגאריין, אלמנתו של חאל דרוגו, מנהיג הדות'ראקים, ובקיצור חלאס עם החאליסי הזאת, שעוד נשמע עליה באחת הטירות באזור סלונה.
השיטוט בארמון ובחלקו המוזיאלי התת-קרקעי (The Diocletian Palace Substructures), שהכניסה אליו היא מהטיילת (Porta Aenea) או מהכיכר המרכזית של הארמון והעיר העתיקה, הוא חוויה. אין ספק שדיוקלטיאנוס בנה אחלה בית אבות לעצמו. בימי הביניים שופצו חלקי הארמון, ובו, מעליו וסמוך לו נבנו מבנים נוספים, כולל קתדרלת דומינוס המרשימה.
במרכזו של הארמון עומד הפורום המרכזי, מפגש הקארדו והדקומאנוס, הרחובות הראשיים שחילקו עיר רומית לארבעה רבעים, כמו גם בערים רומאיות בישראל ובעולם בכלל. בצידיה של הכיכר, שאגב יש בה אחלה בתי קפה, ניצבת חצר עמודים, פריסטזיס (פריסטיל), שהיא שריד ארכיטקטוני מהכניסה המקורית אל המתחם הקיסרי. מעל למבנה השער הסמוך ניצבה בעבר כיפה גדולה שלא שרדה, וכיום קיים פתח עגול שמבעדו נראים שמיים תכולים. רחוב צר סמוך מוביל מערבה מהכיכר אל מקדש יופיטר (זאוס), היחיד מבין שלושה מקדשים ששרדו מאז המאה ה-5, ושני פסלי ספינקס חסרי ראש מרשימים מאבן גרניט שחורה שומרים על הכניסה עד היום.
כיום משמש המקדש אתר טבילה בכנסייה. בצד המזרחי של הכיכר שוכנת קתדרלת דומינוס הקדוש (Cathedral of St. Dujam), אשר במקור שימשה כמאוזוליאום של הקיסר הפורש. הבסיס המתומן של הקתדרלה (המאוזוליאום), הסמוך והמקורי, השתמר כמעט ללא פגע. צמוד למבנה, לכיוון דרום מזרח, נבנה בין המאות ה-12 וה-16 מגדל הפעמונים, שקרס ונבנה שוב רק בשנת 1908. מי שיטפס למעלה יזכה בתצפית מרשימה על הארמון כולו.
מומלץ לא לוותר ולעבור בשער הזהב של הארמון, השער הצפוני, שהוביל בעבר מארמון הקיסר - שרק לו ולמשפחתו מותר היה לעבור בשער - אל העיר הקדומה סלונה (Salona). כאן תבחינו בחומה שסביב השער ובבתים המודרניים שבתוכה. מחוץ לשער פסל ברונזה ענק של האמן איבן מסטרוביץ', שעוד ארחיב עליו בהמשך. הפסל הוא בדמותו של הבישוף הקרואטי בן המאה ה-10, גרגורי נימסקי, אשר היה הראשון להתפלל בקרואטית ולא בלטינית - כפי שהיה נהוג עד המאה ה-16, עת הופיע מרטין לותר הגרמני והפיץ את הברית החדשה בשפות זרות, בניגוד לדעת האפיפיור. כמויות התיירים היפנים שממהרים, כמנהג המקומיים, לגעת באצבעות רגלו השמאלית של הפסל ולבקש משאלה משעשעות.
השיטוט העצמוני בסמטאות ספליט העתיקה בשילוב בתי הקפה והמסעדות נעים. מומלץ להצטייד מראש בחומר קריאה על הארמון. לשמחתי זכיתי להדרכה צמודה ממנהלת לשכת התיירות בספליט, איוונה מורסק הורדוליאק, שבין שלל תפקידיה משמשת סגנית מנהלת מועדון הסיגר בספליט (כן, יש דבר כזה). איוונה פתחה בפניי כמה דלתות וכניסות לחלקים קצת פחות מוכרים באזור הארמון. היא ביקרה השנה בישראל, סיפרה לי שמספר הישראלים המבקרים בעיר ובקרואטיה בכלל הולך וגדל מדי שנה ושמחה על כך. מזג אוויר ים-תיכוני, ים, אוכל טוב, אתרים היסטוריים ונופים יפים - הישראלים יודעים מה טוב להם. היא סיפרה לי שקרואטיה זולה יחסית לישראלים, ואני עניתי שלצערי זו לא ממש חוכמה בשל העובדה שישראל היא מדינה יקרה. חיפשתי מילקי בסופר לשם ההשוואה אך לא מצאתי.
על גבעה, תצפית וכושר
ממערב לעיר העתיקה של ספליט, בין רבע שעה לחצי שעה של טיפוס תלול על גבעה וכ-180 מטר מעל גובה הנמל והטיילת של ספליט, נמצאת גבעת מריאן (Marjan Forest Park). הנוף עוצר נשימה, או שבעצם נעצרה נשימתי בגלל הטיפוס התלול. מספר האנשים שפגשתי שעשו את העלייה בריצה למען הכושר מרשים. כשהגעתי לפסגה הרגשתי שאני זקוק נואשות לסיגריה, אבל כשחזרה אליי הכרתי נזכרתי בעובדה שאני בכלל לא מעשן.
אסור לפספס את הנוף הפנורמי מלמעלה, גם ביום וגם בלילה. גן עדן לחובבי צילום ורומנטיקה. הפארק שעל הגבעה הוא אחלה מקום לפיקניק ולפעילויות ספורט. על הגבעה ישנם גן חיות, גן בוטאני ושבילי הליכה, כמו גם קאפלות קטנות מימי הביניים וכן מערות התבודדות של נזירים (הרמיטים) מהעבר. טבע עירוני זה כאן.
למרגלות הגבעה נמצאת הגלריה לאמנות של איבן מסטרוביץ' (Ivan Meštrović Gallery), אולי האמן הקרואטי הידוע ביותר, שגר בספליט במשך עשר שנים בשנות ה-30 של המאה שעברה ופסליו מפוזרים בכל מדינות יוגוסלביה לשעבר. הביקור בגלריה חווייתי ביותר. כתובת הגלריה: Šetalište Ivana Meštrovića 46/39.
ספליט והיהודים
מקורם של יהודי ספליט כבר במאה ה-3 לספירה, עת ישבו בסלונה הסמוכה. במהלך המאה השביעית עברו היהודים אל אזור העיר העתיקה וארמון הקיסר בספליט. ידוע לנו כי יהודים אף הגנו על העיר כנגד העות'מאנים, ואחד ממגדלי השמירה באזור הגטו היהודי זכה לשם Kula Židovska - מגדל היהודים.
עד השואה התקיימה בעיר קהילה יהודית שמנתה כ-400 איש. מ-1940 ועד 1943 היה האזור בשליטה איטלקית, ועל אף שאלה סירבו לשלוח את היהודים למחנות סבלו יהודי ספליט מביזה ומשריפת בית הכנסת העתיק במהלך 1942. במקביל נוספו לקהילה אלפי פליטים יהודים מאירופה, וכאשר הגיעו הנאצים בסתיו 1943, חלקם של היהודים הספיק לברוח ואף להצטרף לפרטיזנים, ואילו השאר נשלחו למחנות עבודה שמהם רובם לא שבו.
בית הכנסת העתיק בעיר היה קיים ככל הנראה כבר במאה ה-14. כיום ישנה קהילה יהודית קטנה בעיר עם בית כנסת שאפשר לבקר בו, ואשר נבנה במהלך המאה ה-16, בדיוק במקום שבו היה הגטו היהודי, סמוך לפינה הצפון-מזרחית של חומת העיר העתיקה ולכיכר נרודני (Narodni Square) וברחוב Zidovski prolaz 1. אגב, חפשו בכיכר חנות עם חזית עץ בצבע ירוק שהייתה אחת מחנויות הספרים העתיקות בעולם, אבל נסגרה בשנה שעברה. "מי קורא כיום ספרים?" שאלה אותי איוונה.
כאן על גבעת מריאן נמצא בית העלמין היהודי, שהוקם בשנת 1573 והיה פעיל עד מלחמת העולם השנייה. בתור חובב בתי עלמין עתיקים (מודה באשמה) לא ויתרתי על הביקור בו. את המפתחות לבית העלמין שבו כ-750 מצבות אפשר לבקש בנימוס מבית הקפה (וידיליקה שמו) שליד שער הכניסה (רחוב Prilaz Vladimira Nazora 1), ושעל משקופו קשה לפספס את המילים בעברית, "צדוק הדין".
המבנה הוקם במאה ה-19 כבית תפילה והכנה לקבורה. נוף מדהים מרחבת מרפסת הכניסה לא ישאיר אתכם אדישים, מקום שחובה לחזור אליו כפי שציינתי גם בלילה לחובבי צילום ורומנטיקה. מזל שלא התעצלתי. לאחר שסיימתי לצלם התיישבתי לשתות בירה בבית הקפה בדיוק כששודר משחק כדורגל מהליגה המקומית. מבירור קצר עם המקומיים מתברר שהם לא שמעו על הפועל מרמורק. מוזר. סנובים.
בעיר העתיקה מספר שכונות שכיף לשוטט בהן ולצלם. אני הסתפקתי ב-Veli Varoš ,Radunica ו-Matejuška. באינטרנט מצאתי המלצות נוספות אבל הזמן לא אפשר לי.
כאן הכול התחיל
חמישה ק"מ צפונית לספליט נמצאת העיר סולין (Solin), שבה נולד כאמור דיוקלטיאנוס וששימשה בירת דלמטיה בתקופה הרומית. עיירה קטנה, נעימה, נקייה ובמרכזה בתי קפה, תעלות מים הניזונות מהנהר Jardo שבמרכזה, שאותו מכנים המקומיים "הירדן של קרואטיה". אפילו טחנת קמח שלמה מהמאה ה-18 המופעלת בכוח המים יש כאן, בין התעלות (Gašpinamlinica).
מתברר שזו העיר הצעירה ביותר בקרואטיה מבחינת הגיל הממוצע של תושביה. כיף לשוטט בה, ואפשר להעביר כאן בקלות כמה שעות באווירה חצי-כפרית, כמו גם בלילה כפי שעשיתי.
לשמחתי פגשתי במהלך הכנס שבו השתתפתי בסגן ראש העיר, איביקה רקוסיץ', שהוא גם חבר אגודת הידידים ישראל-קרואטיה. בערב ישבנו על בירה במרכז העיירה, על גדות הנהר הזורם, ולא האמנתי כמה ידע והבנה בפוליטיקה הישראלית הוא גילה. עוד מתברר, כפי שהבנתי ממנו ומאחרים, שהקרואטים מעריצים את ישראל ואת הישגיה בתחום הפיתוח והטכנולוגיה, וגאים בשיתופי הפעולה בין שתי המדינות. רקוסיץ' המשיך וסיפר שסלונה, בתקופה הרומאית, הייתה היישוב הגדול ביותר במזרח רצועת החוף האדריאטי, באזור שהרומאים, כמו גם הצלבנים, המונגולים והעות'מאנים, ראו בו מיקום אסטרטגי חשוב לאורך ההיסטוריה.
האתר הארכיאולוגי של סלונה מרשים: עיר רומאית קלאסית המשתרעת על שטח עצום, ואמפיתיאטרון מרשים ועוצר נשימה שממנו ניבטת סולין החדשה, כמו גם ספליט והחוף האדריאטי. סמוך לאמפיתיאטרון ישנו מבנה כפרי משנת 1863, ובו שחזור של מלאכות מקומיות עתיקות ושל החיים באזור בעבר - The renovated house Parać. מבנה כפרי קטן ויפהפה.
חאליסי הייתה כאן
בנסיעה קצרה צפונה מסולין מגיעים אל מצודה מימי הביניים, מצודת קליס - Fortress of Klis - שממוקמת בין רכסי ההרים Mosor ו-Kozjak ושימשה להגנה על חבל דלמטיה במשך מאות בשנים. במקור נבנתה המצודה על ידי שבט הדלמטים ושימשה מקום מושבם של מלכי קרואטיה.
המצודה הייתה משכנם של הצלבנים הטמפלרים במהלך מסע הצלב החמישי במאה ה-13, בדרכם לארץ הקודש, ושנים לא רבות אחריהם נתקלה במונגולים, ואף שימשה בהגנה מפני התפשטות האימפריה העות'מאנית לאירופה במאה ה-16.
המצודה זכתה בתהילתה בתפקידה כעיר מירין (Meereen), ששוחררה על ידי חאליסי בסדרה "משחקי הכס". בסדרת הטלוויזיה זכתה המצודה במשפט Meereen is ancient and glorious. Try not to ruin her, ואני כפחדן ידוע מדרקונים הקפדתי להיכנס אל המצודה על בהונותיי, שמא תקום עליי רוצחת ההמונים חאליסי, שמצאה את מותה מידי הרוצח הצבוע והבוגדני ג'ון סנואו בפרק האחרון בסדרה. טוב שנגמרה, דרקונים זה פאסה.
אי קטן גדול
במרחק שעת נסיעה (או יותר נכון שעת שייט) במעבורת מהנמל והטיילת של ספליט שוכן האי השלישי בגודלו בקרואטיה, אחד מאלף האיים שבמדינה, בראץ' – 48 על 12 ק"מ של אי. הלוואי עלינו.
אפשר לבלות כאן מספר ימים בבטן-גב, לשוטט עם רכב בסיור חד-יומי באי (כפי שעשיתי לפני עשר שנים) או אפילו, כפי שעשיתי הפעם, לצאת לטיול מאחר הצהריים עד הערב במעבורת, ארוחת ערב ושיטוט בנמל העיירה הגדולה באי, ששמה סופטאר (Supetar), ובה גרים 3,000 איש. מובן אסור לשכוח מצלמה. אגב, יש כאן חוף נודיסטים - לא שביקרתי בו אבל כך שמעתי. טוב נו, בפעם הבאה.
האי מפורסם בשמן הזית שלו. נסיעה קצרה מסופטאר ואפשר להגיע למוזיאון שמן זית, עם תפריט טעימות, וככל שהדבר יישמע הזוי גם תעודת הכשר מהרב הראשי של קרואטיה. הכתובת Muzejuja, Put ploča 5, Škrip. מבדיקה מהירה שלי מדובר בבחור צעיר מקומי שאינו יהודי, לומד עברית ואוהב ישראל. בית הבד הוקם לפני כ-150 שנים. המלצה שלי, יום שלם באי עם רכב.
מי שיש לו קצת יותר זמן יכול לעשות טיול חד-יומי לטרוגיר (Trogir) ולאומיש (Omiš) המדהימות, ולאתרים נוספים במרחק עשרות בודדות של קילומטרים מספליט. כמובן, שבוע עד שבועיים בכל קרואטיה מומלצים ביותר ולא חסר מה לעשות. אל ספליט עוד אחזור.
לאתר של רון פלד על סיורים בירושלים
