הישראלית הראשונה שטיפסה לאחת הפסגות הגבוהות בעולם טטיאנה אברמסון
(צילום: משה מזרחי)
ביום ראשון שעבר, בזמן שכולנו התרגשנו מהפרסום כי דניאל וולפסון הפכה לישראלית הראשונה שהעפילה לפסגת האוורסט, הייתה ישראלית נוספת שרשמה הישג מרשים בתחום טיפוס ההרים. טטיאנה אברמסון, בת 56 מבאר שבע, העפילה לפסגת הר להוטסה והפכה לישראלית הראשונה שטיפסה על שתי פסגות בגובה של יותר מ-8,000 מטרים מעל פני הים, זאת לאחר שלפני כשנה וחצי הייתה הישראלית הראשונה שטיפסה לפסגת הר מנאסלו שבהימלאיה.
אברמסון, מאמנת קבוצה מקצועית בהתעמלות מכשירים, נשואה, אם לשלושה וסבתא לנכדה, סיפרה בשיחה עם אולפן ynet: "היו גברים שטיפסו ולא הצליחו, אבל אצלי דווקא יצא מעולה, זה לא קרה סתם פתאום או בפוקס. כל החיים הייתי ספורטאית, טיפסתי וטיילתי ואני מתאמנת כבר שש שנים באופן רציני והייתי חברה בתשע משלחות בכל העולם". להוטסה, נציין, שוכן על הרכס הדרומי של הר האוורסט והוא ההר הרביעי בגובהו בעולם.
אברמסון מפרגנת לדניאל וולפסון. "אנחנו מכירות מהפייסבוק", סיפרה. "אתמול נפגשנו כי שתינו פה תקועות בקטמנדו, היינו במפגש אצל שגריר ישראל בנפאל, הוא הזמין אותנו ובירך והיה ממש נחמד".
חשבת כבר על האתגר הבא?
"ברור, חשבתי כבר בבייס קאמפ, יש כמה אפשרויות, אחת מהן היא האוורסט, או שאולי אטפס איפשהו עם דניאל, עוד לא סגרנו".
איך מגיבים במשפחה?
"הילדים כבר התרגלו, הם רק דואגים מאוד ואומרים, 'אימא תחזרי כבר, מספיק עם האתגרים שם, תחזרי הביתה', אבל הם מאוד מעודדים וגאים שאימא וסבתא שלהם מפורסמת עכשיו".
7 צפייה בגלריה
דניאל וולפסון בפסגת הר האוורסט. אברמסון מפרגנת ואולי השתיים יטפסו יחד בקרוב
(מתוך עמוד הפייסבוק של דניאל וולפסון)
בריאיון לפני חודש לעיתון "לאישה" סיפרה: "הפעם הראשונה שעשיתי סנפלינג הייתה לפני שבע שנים. רציתי לראות איך אני מתגברת על הפחד. עם רכישת המיומנות הגיע הביטחון, בדיוק כמו אצל הבנות שאני מלמדת לקפוץ על קורה. בשלב הבא רציתי להכיר את הארץ לא רק מחלון האוטו אלא דרך הרגליים. מצאתי באינטרנט קבוצת טיולים והתחלתי לטייל איתם.
"כשהרגשתי מוכנה פיזית, לפני שש שנים, יצאתי לטיפוס הראשון שלי, על הר המרמולדה שבדולומיטים (3,342 מטר). השרירים כאבו, והיה לי קשה לנשום בגובה. הלכתי כמה צעדים, עצרתי, נשמתי. כמה צעדים, עצרתי, נשמתי. כשהגעתי לפסגה הרגשתי שעשיתי את זה! הייתי מותשת ומאושרת.
"כשהחלטתי לנסות טיפוס מקצועי יותר, הבנתי שנדבקתי בחיידק המטפסים. מצאתי קבוצה שהתארגנה לטיפוס על הר בלוחה בסיביר (4,500 מטר). פעם ראשונה בקבוצה של מטפסים מקצועיים. פחדתי שלא אצליח, אבל רציתי לבדוק את הכוח שלי. במשך שבועיים טיילתי בסביבת ההר כדי להתרגל לגובה 2,000 מטר ולהתחזק. כשהתחלנו לטפס על ההר המושלג, היה לי קשה. כספורטאית מילדות היה לי חשוב להוכיח לעצמי שאני מסוגלת. בגלל מזג אוויר קיצוני וסכנת מפולות עצרנו בגובה 4,000 מטר וחזרנו מהר למטה. הייתי מאוכזבת, כי זה היה ממש קרוב. במקביל הבנתי שאם אני רוצה להמשיך לטפס, אני חייבת להתאמן בצורה יותר רצינית, לחזק את השרירים ואת סיבולת הלב-ריאה.
"לפני חמש שנים טסתי להר אלברוס, שעל הגבול בין רוסיה לגיאורגיה (5,642 מטר). למרות שנעזרתי במדריך היה לי קשה. תוך כדי הטיפוס, מישהי שמעה כמה בחורים מדברים עליי: 'מה, הסבתא הזו תעלה יותר מהר מאיתנו לפסגה?'. רוח חזקה נשבה על ההר, והמטרים האחרונים היו מאוד קשים. הלכתי צעד אחר צעד והרגשתי שאני לא מצליחה להתקדם בגלל הרוח והעייפות. כשהגעתי לפסגה פתחתי את דגל ישראל שהיה מקופל בכיס המעיל, הצטלמתי ובכיתי מהתרגשות. והבחורים שצחקו על הגיל שלי? הרגישו לא טוב והגיעו לפסגה אחריי".
