הטריילר של "גמביט המלכה"
(באדיבות נטפליקס)
כמו מהלך סיצילאני מחושב, הממתק הנטפליקסי "גמביט המלכה", עושה סיבוב עולמי כשכולו בעצם מתרחש בעיר אחת - שכלל אינה מוזכרת בו: ברלין. מעבר לקנטאקי האמריקאית שצולמה בכלל בקנדה, הלוקיישנים המרתקים באמת בסדרה צולמו בכלל בבירה הגרמנית.
מלאס וגאס דרך פריז, מקסיקו סיטי ועד מוסקבה ואפילו בית יתומים שכוח האל בישימון האמריקאי, כולם צולמו בעיר אחת שסגנונות ארכיטקטוניים שונים ואווירה מגוונת מתגלים בה הודות להיסטוריה המוטרפת שלה. אין עוד עיר כמו ברלין שיכולה להכיל מנעד כל כך רחב למקם בו את העלילה חוצת היבשות.
עיר עם מבנים ניאו-קלאסים לצד ארכיטקטורה מודרנית, שחולקה לסקטורים עם השפעות סובייטיות, אמריקאיות וצרפתיות. ללא ספוילרים מיותרים, זה הזמן לצאת למסע העולמי בבירה הגרמנית כפי שהשתקף בסדרה.
מהלך פתיחה: בית היתומים
מעבר לעובדה שאף הוא צולם בברלין, בפרברים באזור נמל התעופה שונפלד, הוא נושא גם מטען היסטורי יהודי. הכירו: אחוזת שולצנדורף. האחוזה, המכונה גם "הטירה", הייתה בבעלות משפחת ישראל. אב המשפחה, מוריץ ישראל, היה סוחר יהודי שפתח את בית הכלבו הראשון בברלין, הקאופהאוס אן (KAUFHAUS N).
המבנה הניאו-רנסנסי, שנמצא ברשות המשפחה מאז 1888 הורחב גם לבית ספר - לצד האחוזה, שכונה ה-שפילשולה, "בית הספר למשחקים". השואה לא פסחה על המשפחה. בנו ויורשו ריכארד, שייסד את בית הספר, נאלץ לוותר על הנכס בעקבות חוקי הגזע של גרמניה הנאצית. ריכארד מצא את מותו ב-1943 במחנה הריכוז טרזיינשטט.
המתחם הוזנח עם השנים. הוא ניזוק מאוד מפגעי הטבע והחורפים הקשים ללא יד מכוונת או תחזוקה ראויה. כבר עשור שיש תוכניות להפוך את האחוזה למלון בוטיק. מי יודע, אולי בעקבות התהילה של הסדרה האחוזה תזכה לתחזוקה הולמת ועדנה מחודשת, שתכבד גם את זכרה של משפחת ישראל.
מהלך ביניים: מחנות וינטג' מפורסמת ועד הסצנה בפריז
את חנות הבגדים שאותה פוקדת אליזבת יחד עם אימה המאמצת או בלעדיה, מכירים גם ברלינאים ותיקים כמו גם תיירים שעולים לרגל אל מוסד ה"יד-שנייה" המפורסם ביותר בברלין: "הומאנה" (Humana Vintage). אתר השופינג ממוקם בפרנקפורטר טור בפרידריכסהיין בואכה שדרות קארל מרקס - שמככבות גם במהלך הסיום של הסדרה.
ממש כמו בסדרה עצמה, גם בחנות המציאותית בת ארבע הקומות, ניתן למצוא גם ספרים ומשחקים מעבר לביגוד. הרווחים של החנות, אגב, נתרמים לילדים נזקקים באפריקה.
תחרות באולפן הקלטות? בתור מדריך שעורך סיורי מוזיקה בעיר, העדות הפורנזית המובהקת עבורי לכך שהסדרה צולמה בברלין, התגלתה דווקא בדמות תקרת עץ ייחודית שריחפה מעל סצנת התחרות בסינסנטי. תקרת העץ עם תבליטי המתומנים של ה"מייסטר-זאאל" (האולם הראשי) היתה שייכת לאולפני האנזה.
במציאות, הסצנות בסינסינטי צולמו בשכונת קרויצברג על אזור התפר של חומת ברלין, קרוב לפוצדאמר פלאץ. בשנות ה-70 וה-80 האולם נקרא "אולפן 2", שם הקליט דיוויד בואי את האלבום הירו'ז (Heroesׁׂׂׂ).
מרטין גור מדפש מוד, נעל את עצמו באולם הזה והקליט בו את השיר "SOMEBODY" בעירום מוחלט. עוד רבים וטובים הקליטו ועוררו שערוריות בהאנזה כמו להקת U2 וניק קייב. באולם המדובר, איבדה את אמונתה והתפרקה לה להקת REM, בהקלטת רקוויאם מיוחדת בנוכחות מצומצמת של חברים. כיום שייך האולם לחברה לניהול נכסים ומתקיימים בו אירועים ולעיתים גם סיורים בהזמנה מראש.
התחרות בלאס וגאס הרחיקה עד למרכז הירידים בשכונת שרלוטנבורג בסקטור האמריקאי לשעבר של מערב ברלין: המסה (Messe) והאיי-סי-סי (ICC) מרכז הקונגרסים הבינלאומי בעיר. המבנה משנות ה-50, שהוקם בחסות ובסגנון אמריקאי, הוא למעשה טרקלין של בית הקפה במסה. מדובר בבחירת לוקשיין מעניינת במיוחד, לאור העובדה שכמו שלאס וגאס אוהבת דגמים של אתרים איקוניים מרחבי העולם, גם במתחם המדובר מתנוסס מגדל שמזכיר שני שלישים מהאייפל: מגדל התקשורת הברלינר פונקטורם.
בצד השני של העיר - מזרח ברלין ברובע המיטה (MItte), אפשר לגלות את מקסיקו סיטי וה"מלון" שבו מתרחשת התחרות. אגב, הרבה תיירים ישראלים יזהו את המבנה לפי הוויטראז'ים הצבעוניים הכה אופייניים לתיאטרון הפרידריכשטאדט פאלאסט (Friedrichstadt-Palast). הגודש והצבעוניות עלולים גם לגרום לתעתוע כאילו מדובר במוטיבים אצטקיים.
התיאטרון, בעל הבמה הגדולה באירופה, מושך אליו תיירים מכל העולם כמו גם ישראלים למופעי ריוויו מרהיבים, למי שמחפש שואו בסגנון לאס וגאס. כלומר לאס וגאס האמיתית, לא זו של המסה. בכל מקרה, את הסצנות של המלון והתחרות המקסיקנית צילמו במבואה ובטרקלין התיאטרון ליד הבר, שבימים יפים מציע יינות מבעבעים לצד פרעצל (בייגל) בהפסקות המופעים.
תמיד תהיה לנו את פריז אז בינתיים נישאר בברלין: את סצנת המפתח של הסדרה, זו עם התחרות בפריז, צילמו בקפה הכי יוקרתי בברלין שנמצא במערב העיר. "קפה גרוץ" (GROSZ), על שדרות הקו-דאם המפוארות.
מעבר לשיק של בראסרי מפונפן, שמאכלס סלבריטיז ואנשי אלפיון עליון, גם הרחוב שעליו יושב בית הקפה קשור בעבותות לפריז. מלבד הדמיון לשיק הפריזאי, שדרות הקורפורשטנדאם (Kurfürstendamm) - או הקודאם בקיצור, הוקמו בהשראת השאנז-אליזה. עוד בטרם הגה את ביטוח לאומי והפנסיה, כמו גם לפני שהפך לקנצלר הברזל, אוטו פון ביסמארק היה שגריר של פרוסיה בפריז של המאה ה-19. הוא התקנא בשאנז-אליזה והחליט להקים ארבעה קילומטרים של שדרה דומה ורחבה ממש כמו במקור.
כמו בשדרות האליזה, מסביב לקפה המדובר תוכלו למצוא את חנויות היוקרה הכי נוצצות למותגים הכי מנקרי עיניים בברילן. טעימה נוספת מ"פריז" מתרחשת בבית הקפה של מוזיאון הבודה על סך הפאר הבארוקי שלו כולל מבט חטוף מהמדרגות על פסלו של המלך הפרוסי פרידריך השלישי.
המוזיאון נמצא על הדלתא של אי המוזיאונים בשכונת מיטה המזרחית, במרחק של הליכה קלילה לאורך הנהר אל "מקסיקו סיטי" שצולמה בפרידריכשטאדט פאלאסט. כמה נגיש.
מהלך סיום: מוסקבה - הצד הסובייטי של ברלין
כאן מדובר אולי בלוקיישן המובהק ביותר בסדרה שעשוי להסגיר את ברלין, לכל מי שדגם אותה לפחות פעם אחת. הרושם הסובייטי האדיר של שדרות קארל מרקס בפרידריכסהיין שנמתחות מאלכסדרפלאץ עד חנות "הומאנה" בפרנקפורטר טור. אותן שדרות שהתמלאו במצעדי אחד במאי של גרמניה המזרחית, הן אולי התפאורה המושלמת לחלק זה בעלילה שמתרחש בבירת ברית המועצות על רקע המלחמה הקרה.
17 צפייה בגלריה
בסדרה: היכן שנערכה התחרות הסופית במוסקבה. במציאות: ההיכל העירוני הישן בברלין
(Netflix)
הארכיטקטורה הכי מזוהה והאווירה המנוכרת ועם זאת, המאוד אלגנטית, יוצרות מצג שווא של רושם לכאורה אותנטי. אל הסצנות המוסקבאיות ניתן להוסיף את הפנורמה בר. סצנות התחרות המוסקבאית, הרחיקו משדרות מרקס וצולמו באולם האירועים של ה"היכל העירוני“ הישן, האלט שטאט-האוס (The Aalto House).
בעברו שימש כבית העירייה וכיום שייך לסנאט הברלינאי. המבנה הוא הכתובת למשקיעים וליזמים. נערכים בו אירועים מושקעים ב"אולם הדוב“, הוא האולם שבו צולמה התחרות. בפסאדה של הבניין, ממוקם השער הראשי, דרכו יוצאת אליזבת בסוף כל תחרות בטורניר המוסקבאי. ואיפה ממוקם במציאות הלוקיישן המדובר? על "יודנשטראסה". כן, רחוב היהודים. והנה לכם, סגירת מעגל. שח-מט!
